חגים וימים מיוחדים

ט"ו בשבט

ט"ו בשבט הוא תאריך וחג חקלאי-הלכתי בארץ ישראל, המצוין בלוח השנה העברי כראש השנה לאילנות.

פסח

חג הפסח הוא אחד משלושת הרגלים. הפסח נחוג שבעה ימים מט"ו בניסן עד כ"א בו. הלילה הראשון נקרא ליל הסדר. יום טוב ראשון של חג ויום טוב אחרון הם ימי שבתון, והימים שביניהם – חול המועד. הפסח נחוג זכר ליציאת מצרים. בפסח אין לאכול חמץ, אין להשאירו ברשותו של אדם ואין לראותו. פסח הוא גם קיצור מקובל של קָרְבַּן [זֶבַח] פֶּסַח שהיה נשחט ביום י"ד בניסן ונאכל בליל ט"ו, הוא ליל הסדר.

שבועות

חג השבועות עבר גלגולים רבים: מחג חקלאי של סיום עונת הקציר לחג ביכורים ועלייה לרגל, ובתקופה מאוחרת יותר, משחרב בית המקדש, לחג מתן תורה. עם התחדשות ההתיישבות הציונית בארץ ישראל, נוספו לחג מאפיינים חקלאיים. מאפיין נוסף של החג הוא החסד, המלווה את החג – הן בציווי על החג עצמו, והן במנהגים הקשורים בו, ושיאו במגילת רות, הנקראת בחג בבתי הכנסת.

יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל ונפגעי פעולות האיבה

יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל, הוא יום הזיכרון הרשמי של מדינת ישראל לזכר לוחמיה ולוחמותיה, אנשי ונשות כוחות הביטחון, לוחמי ולוחמות המחתרות ולזכר מי שנרצחו בפעולות איבה. יום הזיכרון הוא יום אבל לאומי וביום זה כואבת האומה בכאבן של המשפחות, החברים והקרובים של הנופלים ומוקירה את זכרם ופועלם.

יום העצמאות

בערב יום העצמאות, כאשר מסתיימים אירועי יום הזיכרון בטקס חגיגי בהר הרצל  בירושלים נפתחים אירועי יום העצמאות, 12 גברים ונשים מדליקים 12 משואות לציון הישגים בתחומים שונים בחיי המדינה. דגל המדינה שהורד לחצי התורן ביום הזיכרון מונף כעת לראש התורן. הטקס מסתיים במופע זיקוקין.

יום ירושלים

ירושלים היא בירתו של עם ישראל מאז דוד המלך. עד לימי דוד המלך הייתה העיר שייכת ליבוסים, מיושבי הארץ, ושימשה מבצר שהגן על מעיין הגיחון שנבע בה. העיר שכנה בין נחלת השבטים בנימין ואפרים בצפון ויהודה בדרום, מחוץ לתחום ההתיישבות הישראלי

נושאים נוספים