בית ספר "יוצא מגדרו"

תפיסת העיר כמרחב למידה הפורץ את גבולות בית הספר הפיזיים והפדגוגיים היא חלק משדה פעילות רחב העוסק בחינוך לסביבה הבנויה (BEE: Built Environment Education). העיר כסביבת מחיה יוצרת הזדמנות ללמידה משמעותית ואותנטית מתוך הנכסים והמשאבים הטבעיים של מקום (פיזיים, אנושיים, תרבותיים וכו'). למידה זו מזמנת למידה מתוך התבוננות וחקר, מְחברת מחדש בין מרחב ופדגוגיה ומטמיעה באופן טבעי פיתוח מיומנויות ידע וערכים הרלוונטיים למאה ה-21.

• אדריכלית שני גרנק-עשבי, יוזמת ומייסדת ABCity, בעלת משרד אדריכלים עצמאי ומרצה לאדריכלות

האם לפתור קובייה הונגרית במברשת צבע זו רמאות? ואיך נראה לומד עצמי? נשוחח על איך מפסיקים לדבר על פיתוח מיומנויות ובמקום זה מתחילים לעשות זאת, ונדבר על עיצוב חוויית למידה המקדמת פיתוח מיומנויות בקרב לומדים.

• ניב מורגנשטרן, מנהל תוכנית ליווי מנהלים במרכז פואנטה במנהל חינוך ירושלים.

לאן הולכים מכאן, או במילים אחרות: מהם אתגרי החינוך בעידן פוסט-קורונה? בשיחה ננסה להבין איך אפשר לחנך שחקני משמעות, דהיינו, בוגרים בעלי יכולת להתמודד עם אתגרי העולם החדש, לצד הכשלים המונעים מילדינו יכולת זאת. בין השאר נשאל אם ילדינו חייבים להיות מאושרים, ונציע שפה אחרת בעולם החינוך.

• ד"ר שמעון אזולאי, מרצה בכיר בקריה האקדמית אונו ומלמד באוניברסיטה העברית.

תופעת האלימות אינה תופעה חדשה במערכת החינוך. נשות חינוך ואנשי חינוך חשים לעיתים קרובות חסרי אונים ונטולי כלים מעשיים לטיפול חינוכי יעיל בתופעות של אלימות במרחב הכיתתי. הרצאה זו תעסוק בשינוי הפרדיגמות הישנות במערכת החינוך סביב הטיפול בתופעת האלימות המתרחשת במרחב בית הספר.

• תמיר אשמן, מרצה מומחה בטיפול באלימות במשפחה ומנהל את בית הספר הווירטואלי ליחסים במשפחה

בתקופה שבה כולם מפחדים מכולם – האם אצלנו בבית הספר זהות היא ידע ותרבות היא נכס? האם יש מקום לכולם? כבד את אביך ואת אימך – האם בית הספר שלנו מכבד את הזהויות, התרבויות ועולמות המשמעות של ההורים כפי שאנחנו מצפים מהילדים?

• ד"ר גלי סמבירא, ממייסדי מרכז לחיות יחד, מרצה לאסטרטגיות חברתיות באוניברסיטה העברית

בהרצאה נפגוש מודלים חדשניים בעידן של למידה דיגיטלית במציאות היברידית = הנורמלי החדש (The New Normal), את הכיוונים שאותם הם מתווים ואת היישום המעשי שלהם.

• שרון גרינברג, ראש ערוץ המו"פ לטכנולוגיה וחדשנות בחינוך, מכון מופ"ת

הקורונה שינתה סדרי בית הספר וקידמה דגמים טכנו-פדגוגיים חדשניים כגון עבודת חקר מבוססת שיתופיות והוראה היברידית לקידום לומד עצמאי.

• ד"ר דובי וייס, חבר הנהלה בסמינר הקיבוצים ומומחה ללמידה חדשנית.

הכוח המעצב והמשתק של הרגלים, הטלטֵלה בתחום ההרגלים שעברנו השנה והפוטנציאל לשינוי עמוק במושג בית הספר באמצעות הרגלי 80/20.

• אבי ורשבסקי, מנכ"ל ומייסד MindCET

אין לך גורם משמעותי יותר במעבר מלמידה מוכתבת ללמידה עצמית ממקור האנרגייה שמוביל את הלומד/ת ללמידה משמעותית. האם אפשר להניע כל לומד/ת ללמידה מתוך צורך פנימי?

• פרופ' חנן יניב, חוקר ומפתח מודלים תאורטיים ויישומיים של למידה בשילוב טכנולוגיות קצה בסמינר הקיבוצים ובמכללת אפקה להנדסה

מודל הניהול העצמי נותן כלים ברורים למנהלים, לאנשי חינוך ולהורים כיצד לקיים מסגרת חינוכית וארגונית המעניקה מרחבי אוטונומיה בתוך גבולות ברורים והמייצרת תחושת מסוגלות עצמית, שייכות והעצמה.

• תומר אושרי, מנהל עמותת מרחבים בניהול עצמי

למידה חברתית-רגשית היא "שיחת העיר" בעולם החינוך. בהרצאה נענה על שאלות כגון האם SEL הוא "המצאת הגלגל"? למה דווקא עכשיו כולם עסוקים ב-SEL (עוד טרום הקורונה)?
מה הרציונל העמוק מאחורי הטמעה מערכתית של למידה חברתית-רגשית? ממה מורכבת בכלל למידה חברתית-רגשית? מה תפקידה של המנהיגות החינוכית ב-SEL?

• גילי לייבושור, פסיכולוגית קלינית, חברת צוות מו"פ באבני ראשה.

לשמיעת קולם של הילדים יש תרומה לקבלת ההחלטות של מנהיגי בית הספר, לתחושת הילדים שיש מי שמקשיב להם, ללמידה הרגשית-חברתית שלהם (social emotional learning) ולקידום תהליכים חינוכיים בבית הספר. בהרצאה נציג דרכים וסקרים לשיתופם של התלמידים בכל שלבי התהליך – עיצוב שאלונים, פירוש הממצאים המתקבלים, הסקת מסקנות וקבלת החלטות.

• פרופ' רמי בנבנישתי, פרופסור לעבודה סוציאלית באוניברסיטה העברית ובאוניברסיטת בר-אילן.

איך משתמשים ביעילות בידע ובכישורים ואילו מיומנויות נדרשות כדי להתמודד עם אתגרי היום-יום? איך לפתח סקרנות ומודעות עצמית גבוהה כדי לקיים אינטראקציות חיוביות עם אחרים וכדי לקדם למידה חברתית רגשית?

• ד"ר סמיר קעדאן, עומד בראש מסלול הגיל הרך במכון האקדמי בבית ברל

Agency היא המערכת הפנימית של האדם המניעה אותו לפעולה מודעת, לרצון להשיג מטרות ולהשפיע.
בהרצאה נדבר על מדוע טיפוח Agency הוא מטרה חינוכית ערכית מן המעלה הראשונה וכיצד עושים זאת.

• ד"ר ערן מדינה, מנהל מעבדות באגף מו"פ, ניסויים ויזמות במשרד החינוך ומוביל תוכניות לפיתוח פדגוגי במנח"י.

תקופת הקורונה והלמידה מרחוק ביטלה, ולוּ זמנית, את ההפרדה בין בית הספר לבית. מה עשתה תקופה זו למעורבות ההורים בלימודי ילדיהם וכיצד נכון להיערך "ליום שאחרי" בנושא זה?

• ד"ר אדם הישראלי, ראש המחלקה הנכנס לחינוך יסודי וראש החוג לחינוך במכללת סמינר הקיבוצים