היישובים הכפריים הם יישובים קטנים. בישראל, יישוב כפרי הוא יישוב שמתגוררים בו עד 000,2 תושבים. בקבוצת היישובים הזאת נכללים הקיבוצים, המושבים וחלק מהיישובים הקהילתיים. גם חלק מן הכפרים הערביים משתייכים לקבוצה זאת, אך רבים אחרים גדלו במהלך השנים ואוכלוסייתם מונה כבר יותר מ-000,2 תושבים. בעבר הם הקיפו את רוב האוכלוסייה, אולם, עם המהפכה התעשייתית במאה ה-18 ובמאה ה-19, החל תהליך של עיור (אורבניזציה), דהיינו - מעבר תושבים מן הכפרים לערים. תהליך זה החל באירופה, התפשט בהדרגה על פני כל העולם, ונמשך עד היום.
ליישובים הכפריים כמה מאפיינים: בעבר מרבית היישובים הכפריים היו יישובים חקלאיים, אך כיום רבים מתושביהם אינם עוסקים עוד בחקלאות. צפיפות האוכלוסייה בהם היא בדרך כלל נמוכה. הנוף כפרי - בתים נמוכים, הבנייה איננה צפופה, מבנים חקלאיים ושטחים חקלאיים.
והערים בישראל, יישוב שמתגוררים בו יותר מ-000, 2 תושבים נחשב ליישוב עירוני. על פי רוב, כאשר מספר התושבים עולה על 000,20, הוא מקבל מעמד של עיר. ליישובים העירוניים כמה מאפיינים: צפיפות האוכלוסייה בהם גבוהה, החיים בהם תוססים ומלוּוים לעתים קרובות ברעש, בצפיפות ובזיהום אוויר. תושבי הערים עוסקים בדרך כלל בתעשייה, במסחר או בשירותים כמו: חינוך ובריאות. בערים הנוף עירוני - בתים רבי קומות ואף גורדי שחקים, בנייה צפופה, רשת תחבורה מפותחת של כבישים ומסילות ברזל, כבישים עמוסים כלי-רכב, אזורי מסחר, ומרכזי בידור ותרבות.
יישובי ישראל נמצאים בתהליכי שינוי מתמידים. רוב היישובים גדלים במספר התושבים, ומרביתם אף מתרחבים בשטחם. בעשורים האחרונים ההבדלים בין היישובים העירוניים ליישובים הכפריים הולכים ומיטשטשים: ביישובים עירוניים רבים מוקמות שכונות בעלות אופי כפרי, ואילו ביישובים הכפריים מרבית התושבים אינם עוסקים עוד בחקלאות.
חלק קטן מתושבי ישראל חיים ביישובים כפריים. ואולם מספר היישובים הכפריים גדול, ובכל יישוב יש מעט תושבים.
שיעור האוכלוסייה העירונית בישראל הוא 90%, מן הגבוהים בעולם. יותר מ-75% מתושבי ישראל מתגוררים ב-76 ערים. בראש הרשימה ניצבות שמונה ערים שמתגוררים בהן יותר מ-200 אלף איש: ירושלים, תל אביב-יפו, חיפה, ראשון לציון, פתח תקווה, אשדוד, נתניה ובאר שבע.
ב-1949 היו בישראל 500 יישובים, וב-2016 – 1,214 יישובים. כיום כמחצית מהאוכלוסייה (44%) מרוכזת ב‑15 הערים הגדולות, המונות יותר ממאה אלף תושבים. העיר הגדולה ביותר היא ירושלים (882 אלף תושבים).
עם קום המדינה, 75% מהאוכלוסייה גרה בערים או ביישובים עירוניים. רק עיר אחת מנתה יותר ממאה אלף תושבים – תל אביב
(כ-240 אלף תושבים שהיו 28% מאוכלוסיית המדינה).
ב-2016 היישוב העירוני הגדול ביותר: ירושלים, 882,700 תושבים.
היישוב העירוני הקטן ביותר: כפר ויתקין, 2,000 תושבים.
היישוב הכפרי הגדול ביותר: שתולים (מושב), 2,000 תושבים.
היישוב הכפרי הקטן ביותר: נווה זוהר (במועצה האזורית תמר), 70 תושבים.
היישוב הצפוני ביותר : מטולה היישוב הדרומי ביותר: אילת.
יחידה זו עוסקת בחלוקת ישראל לאזורים על פי קריטריונים שונים. המפות הנושאיות הן כלי עזר לקביעת החלוקה לאזורים. בשיעור הראשון נעסוק במושג "גבול", איך הוא נקבע ומה המשמעות שלו. נלמד כי גבול הוא מלאכותי (אם כי לפעמים הוא עושה שימוש בתוואי נוף טבעיים). נכיר אזורים טבעיים בישראל כפי שהם מוגדרים על ידי קריטריונים כגון תבליט, אקלים, צפיפות אוכלוסייה, סוגי יישובים. מתוך כל אלה נבחן את הקשרים הקיימים בין התופעות המרחביות ונלמד כיצד מעוצבת המהות הגאוגרפית של ישראל.
تتناول هذه الوحدة تقسيم إسرائيل إلى مناطق بمعايير مختلفة. الخرائط الموضوعية تساعد في تحديد التقسيم إلى مناطق. في الدرس الأول سنتعامل مع مفهوم "الحدود" وكيف يتم تحديدها وماذا تعني. سوف نفهم أن الحدود مصطنعة (على الرغم من أنها تستخدم أحيانًا الميزات الطبيعية). سوف نتعرف على المناطق الطبيعية في إسرائيل كما هي محددة بمعايير مثل: التضاريس، المناخ، الكثافة السكانية، أنواع البلدات. ومن كل هذا، سوف ندرس العلاقة القائمة بين الظواهر في المدى ونفهم كيف تشكلت جغرافية لإسرائيل.
חלוצים בני העלייה הראשונה הגיעו ארצה באניות ותוך חודשים ספורים הקימו ברחבי הארץ מושבות עבריות. על הקשיים והלבטים של בני המושבות הראשונות, על הדבקות האמונה והנחישות, על האיזון בין חסות לעצמאות ועל שיטת הפקידות – על כל זאת ועוד ביישומון החווייתי שפיתחנו במיוחד עבורכם.
היישומון כולל קטעי מידע וסרטונים על המושבות הראשונות, לצד רעיונות למשימות חקר חווייתיות לתלמידים: לו הייתי רוטשילד, שרים ראשונים, מפת המושבות הראשונות, מי אני ומה שמי ועוד.
מהם המאפיינים הייחודיים של "קיבוץ", "מושב" ו"חוות בודדים"?
באמצעות היישומון שפיתחנו עבורכם, הכולל משימות חקר קבוצתיות, קטעי מידע וסרטונים- ילמדו התלמידים על צורות התיישבות מיוחדות בישראל בדרך חווייתית ולא שגרתית. התלמידים יכינו תעודת זהות לכל אחת מצורות ההתיישבות, יבנו דגם שלהן, יערכו "יריד התיישבות" ואף יכתבו וילחינו שיר, כל זאת באמצעות כלים דיגיטליים שונים ומגוונים.
מהן עיירות הפיתוח? מה היו הסיבות להקמתן ומה עלה בגורלן? מה ביניהן לבין להקת "שפתיים", "טיפקס" ו"כנסיית השכל"? מה ביניהן לבין סטריאוטיפ ודעה קדומה?
לומדים וחוקרים על עיירות הפיתוח דרך בולים, סרטים, ושירים באמצעות יישומון חווייתי ומהנה.
תל אביב- המטרופולין של ישראל.
מבקרים בתל אביב, לומדים על העיר הלבנה, חוקרים את סמל העיר, מגלים מהי הגרלת הצדפים ושרים את גן השקמים - כל זאת באמצעות היישומון החווייתי שפיתחנו במיוחד עבורכם.
מה אין בה בעיר אפופת ההוד והקסם? רבעים ושערים, סממני בנייה מיוחדים, מקומות קדושים, שבעים שמות ופתגמים רבים מספור.
לרגל 70 שנה למדינת ישראל פיתחנו עבורכם יישומון ובו שלל משימות חקר, כתבי חידה פתגמים וסרטונים לתלמידים על עיר הבירה הכי מיוחדת במינה.
פורטל זה נבנה עבור מורים ונועד לשימוש צרכי חינוך בלבד. העמוד מכיל קישורים לאתרים חיצוניים שאינם אתרי משרד החינוך. תוכן אתרים אלה וכל המוצג בהם (לרבות פרסומות) הינו באחריות בעלי האתרים בלבד. אם נתקלתם בבעיה כלשהי או שיש לכם הצעות או הערות בנוגע לתוכן, באפשרותכם לפנות אלינו בקישור זה.
