חפש ב:

יהדות אתיופיה

יהודי אתיופיה שמרו על יהדותם יהודי אתיופיה שמרו על יהדותם

ביתא ישראל

ביתא (בית) ישראל הוא שמה ההיסטורי של קהילת יהודי אתיופיה מצפון מערב המדינה. בני הקהילה התגוררו במאות כפרים מבודדים לבל יתבוללו עם שכניהם הנוצרים והקפידו לשמור על יהדותם. ואולם הניתוק הביא לשוני במקצת ממנהגיהם.

מוצא העדה האתיופית

הידיעות המהימנות הראשונות על בני הקהילה הגיעו מנוסעים שביקרו באזור. החוקר הסקוטי ג'יימס ברוס שערך מסע באתיופיה ב-1769 ציין את היותם מצאצאי מלווי ארון הברית. אחריו היו נוסעים נוספים שביקרו באזור וסיפרו את סיפורם.

באופן כללי אפשר להצביע על כמה סברות למוצא העדה:

  • צאצאי מלכת שבא ושלמה המלך.
  • צאצאי אצילי ירושלים שהתלוו לבנו של שלמה ומלכת שבא.
  • בני שבט דן שגלו לאחר חורבן ממלכת ישראל והגיעו לאתיופיה.
  • גולי יהודה שגלו לאחר חורבן בית ראשון.
  • יהודי מצרים שנדדו לאורך הנילוס עד לאתיופיה.

קהילת ביתא ישראל ניהלה אורח חיים קהילתי מפותח. הקסים (כוהני הדת) היו המנהיגות הרוחנית העליונה. השמגלוץ' (זקני העדה) היו שנִיים בחשיבותם. חייהם התרכזו סביב בית הכנסת המצוי בכל כפר. מקום הקסים חשוב מאוד והם עורכים את התפילות.

מצבה של ביתא ישראל באתיופיה

בסוף המאה ה-19 נספו מחצית מבני העדה עקב פלישות של מוסלמים קנאים, בצורת ומגפות. מאז 1974 פקדו את אתיופיה טלטֵלות רבות שהביאו לשינויים בחיי הקהילה. המשטר הפך לפרו סובייטי, הכלכלה הידרדרה ומצב הביטחון האישי הורע. בהיותם מיעוט במדינה החמיר מצבם של בני הקהילה.

מנהגי הקהילה

ספר התורה של יהודי אתיופיה נקרא בשפתם 'אורית' מלשון 'אורייתא' ובו חמישה חומשי התורה. כמו כן החזיקו בספרי הנביאים והכתובים ובספרים מיוחדים שחיברו בני הקהילה.
לקהילת יהודי אתיופיה חג מיוחד משלהם הנחגג בכ"ט חשוון: חג הסיגד. חג זה זכר למעמד 'הקהל' מציין את חידוש הברית שכרתו עזרא ונחמיה עם בני ישראל בימי שיבת ציון.

העלייה לישראל

בשנים 1985-1977 עלו לישראל 8,000 יהודים מאתיופיה במסע מסוכן שנִספו בו לפחות 4,000 איש בשל מגפות, רעב והתקפות של שודדים. שני גלי עלייה עיקריים לבני הקהילה: מבצע משה ב-1985-1984 ומבצע שלמה ב-1991, לצד גל עלייה גדול של יהודי ברית המועצות לשעבר.
אף שיהדותם של העולים מאתיופיה הוטלה בספק, בשל מחאתם החליטה הרבנות הראשית לישראל להסתפק בדרישה שיטבלו במקווה טהרה במקום לדרוש תהליך של גיור.
משנת 1991 רוב העולים מאתיופיה נמנים עם בני הפלשמורה, יהודים שהמירו דתם מפאת מצוקות ורדיפות שונות. דעת הפוסקים היא שעליהם לעבור גיור לחומרה עם עלייתם ארצה.
העולים שהגיעו במבצע משה שהו במרכזי קליטה של הסוכנות היהודית. העולים במבצע שלמה שוכנו באתרי קרוונים בפריפריה או בדירות של 'עמידר' בשכונות מצוקה. בעולים בלטו משפחות חד הוריות, יתמות ועוני.
ב-1993 נעשה ניסיון לעודד את העולים לצאת מהריכוזים העדתיים ולרכוש דירה באחד היישובים במרכז הארץ. לעולים הוצעו הלוואות בתנאים מיוחדים ובפריסת תשלומים ארוכת טווח. ואולם הניסיון לא צלח.

קשיי קליטה

מדינת ישראל נקטה כלפי העולים מאתיופיה  מדיניות של העדפה מתקנת שהתבטאה בסל קליטה לשנתיים (לעומת שנה אחת לשאר העולים) ובהכפלת משך הלימוד באולפנים לעברית לעשרה חודשים. כמו כן הופעלו תכניות קליטה שונות ממשלתיות ואחרות לסייע בקליטתם.
בשנות ה-80 הוחלט לקלוט את ילדי העולים מאתיופיה במסגרות של החינוך הממלכתי דתי שהתאימו יותר לאורח חייהם. ואולם בשל העומס הופנו מאמצע שנות ה-90 גם לבתי ספר ממלכתיים. כדי להקל על קליטתם בבתי הספר הוקמו מסגרות לשיתוף פעולה.
כיום יש תלמידים בני העדה האתיופית הזכאים לתעודת בגרות ויש הלומדים במוסדות להשכלה גבוהה.
בשנים האחרונות היו מחאות והפגנות של יוצאי אתיופיה בטענות לגילויי אלימות, אפליה לרעה וגזענות מצד משטרת ישראל.

סרטונים

קליטת יהודי אתיופיה
קליטת יהודי אתיופיה
חגיגות הסיגד
חגיגות הסיגד
מונית לגונדר
מונית לגונדר
מבצע שלמה
מבצע שלמה
המסע לארץ ישראל
המסע לארץ ישראל

אולי תתעניינו גם ב...

פורטל זה נבנה עבור מורים ונועד לשימוש צרכי חינוך בלבד. העמוד מכיל קישורים לאתרים חיצוניים שאינם אתרי משרד החינוך. תוכן אתרים אלה וכל המוצג בהם (לרבות פרסומות) הינו באחריות בעלי האתרים בלבד. אם נתקלתם בבעיה כלשהי או שיש לכם הצעות או הערות בנוגע לתוכן, באפשרותכם לפנות אלינו בקישור זה.