זווית אחרת לסיפור פילוג הממלכה

היוהרה של רחבעם, ציור מאת הנס הולביין הבן, באזל, 1530 היוהרה של רחבעם, ציור מאת הנס הולביין הבן, באזל, 1530

פילוג בין יהודה וישראל

פרק י"ב בספר מלכים א' עומד כולו בסימן הפילוג וכינונה של ממלכת ישראל – נפרדת ועצמאית מממלכת יהודה. לאורך הפרק נשאל כיצד המספר תופס את האירועים, כיצד הוא מסביר ושופט אותם, וכיצד עוד אפשר להתבונן באירועים המסופרים מנקודת מבט שאיננה נקודת המבט היהודאית.

מדוע נקרעה הממלכה מבית דוד?

נראה כי מן הפסוקים ומן ההשוואה למקומות אחרים בתנ"ך אפשר לצייר תמונה שונה לחלוטין מזו הנפרסת לפנינו לכאורה בפרק זה. ולפני שניגש לפרק זה, ראוי להזכיר את הברית הנצחית שנכרתה בין ה' לבית דוד. ה' הבטיח לדוד את נצחיות שושלתו, והרעיון חוזר בתנ"ך פעמים רבות. לאור הברית הנצחית הזאת, כיצד ייתכן שהממלכה "נקרעת" מבית דוד?

בפרק שלפנינו, מופיעים זה בצד זה שני הסברים לפילוג הממלכה: האחד - טיפשותו של רחבעם באספה בשכם; והאחר - הגשמת נבואת אחיה השילוני ולפיה הפילוג הוא עונש על חטאי שלמה.

במי נועץ רחבעם?

האם האספה בשכם נועדה במקורה להמליך את רחבעם, או שמא כבר היה מנוי וגמור עם שבטי הצפון להתנתק מבית דוד? רחבעם אינו עונה מיד לדרישת העם אלא ממתין שלושה ימים ובהם הוא נועץ בשני גופים – בזקנים ובילדים. שתי העצות שקיבל נועדו לחזק את שלטונו של רחבעם, והן נבדלות זו מזו בטקטיקה המוצעת ובהשקפת העולם שממנה הן נובעות: האם הסמכות מושגת מתוך התחשבות בצורכי הנתינים או מתוך "הפגנת שרירים"? האם לצורך כינון שלטונו על רחבעם לרכוש את לב העם או להכניעו?

מדוע בחר רחבעם בעצת הילדים?

רחבעם בחר בעצת הילדים. מדוע נהג כך? ייתכן שרחבעם קיבל את עצת הילדים כי הרגיש קרוב אליהם ולאופן חשיבתם. ילדים אלו היו בני גילו, שגדלו אתו בארמון בשפע בל יתואר ולא יכלו להבין לסבלו של העם שנאנק תחת העול. ייתכן גם שהגישה הכוחנית הולמת את בני גילם יותר משהיא הולמת את הזקנים. נוסף על כך רחבעם והילדים הכירו רק סוג אחד של מלכות – הדגם של אביו, ולכן בחר רחבעם להמשיך בדרכו, בקו הכוחני.

מה הוביל לבחירה זו?

לכאורה, אטימותו של רחבעם לבקשת העם היא שיצרה את הקרע והביאה לפילוג. אך האם רחבעם אכן היה אטום, אכזר או טיפש? האם הוא עצמו בחר בעצת הילדים? האם הייתה לרחבעם בחירה חופשית? לכאורה – הייתה. אך פס' 15 הופך את הקערה על פיה. רחבעם איננו בוחר בעצמו; ה' הוא שמסובב את פני הדברים.

לפנינו סיבתיות כפולה: מתברר שרחבעם, בוחר בעצה הטובה פחות כי זהו רצון ה'. אין כאן טיפשות של רחבעם אלא החלטה של האל לקרוע את הממלכה בשל חטאי שלמה.

קווים לדמותו של ירבעם

ירבעם - "חוטא ומחטיא" או מחזיר עטרה ליושנה? פעולותיו הראשונות של ירבעם כמלך הן בניית שכם ופנואל. ירבעם בנה שני עגלי זהב והציב אותם בדן ובבית אל. ירבעם מחזק ארבעה מקומות מקודשים וחשובים ביותר במסורת של עם ישראל ומעמידם כאלטרנטיבה מדינית ודתית לירושלים. כיצד המספר מציג את מעשיו של ירבעם? האם העבודה לעגלים היא עבודה זרה? הניתוח המובא במאמר מציג את ירבעם באור חדש. ניכר ההיגיון הרב במעשיו: הוא חידש מרכזי פולחן קדומים; יצר אלטרנטיבה לבית המקדש; הפך את עבודת ה' במקדשים לנוחה יותר, בכך שהקים מקדש מרכזי בדן הצפונית ומקדש דרומי בבית אל שבדרום הממלכה; התאים את מועד החג לתושבי הצפון והרחיב את מעגל העוסקים בקודש.

ואולם עיקר הניתוח המובא כאן הוא הערכת מעשיו מן הבחינה הדתית ולא הפרגמטית. המספר המקראי שולל את מעשיו של ירבעם ומציג את כולם כחטא נורא, ואילו לפי ניתוחנו מתברר שכל מעשי ירבעם באים דווקא מתוך שיבה למסורת האבות: הערים המקודשות, שותפוּת כל ישראל בפולחן, העגלים בדמות העגל שעשה אהרן וחגיגת חג האסיף בעת האסיף. במעשים אלו ירבעם, כמחזיר עטרה ליושנה ומחדש מסורת האבות, ניצב נגד חידושי הפולחן המהפכניים הנוהגים בירושלים.

יש לכם רעיון?
אם גם לכם יש מערך שעור רב כשרון או רעיון מקורי, מעניין, שמצית את הדמיון, מעורר את החושים ומפיח חיים בשיעורים-
שתפו ועזרו לתלמידים להיות מרוצים !

אולי תתעניינו גם ב...

פורטל זה נבנה עבור מורים ונועד לשימוש צרכי חינוך בלבד. העמוד מכיל קישורים לאתרים חיצוניים שאינם אתרי משרד החינוך. תוכן אתרים אלה וכל המוצג בהם (לרבות פרסומות) הינו באחריות בעלי האתרים בלבד. אם נתקלתם בבעיה כלשהי או שיש לכם הצעות או הערות בנוגע לתוכן, באפשרותכם לפנות אלינו בקישור זה.