פירוט מבנה הלמידה

1. הלמידה המתחדשת מציעה למורים לבנות תהליכי הוראה, למידה והערכה מותאמים להם ולתלמידיהם בתוך מתן דגש על קידום יכולות התלמידים ומיומנויות הלמידה שלהם.
2. לאורך תהליך הלמידה ישבצו המורים משימות שבעזרתן יוכלו להעריך את התקדמות התלמידים, את הידע ואת המיומנויות שלהם.
3. המורה יתכנן את ההערכה כך שתהיה מבוססת על שש מטלות או יותר, הבודקות ומעריכות מרכיבים שונים בלמידה.
4. לרשות המורים יעמדו דגמים מגוונים של תבניות לתהליכי הערכה.
5. המטלות יהיו משלושה סוגים:

א. מבחנים המסכמים ידע ומיומנויות (השאלות במבחנים אלה דומות לשאלות הבגרות). מבחן אחד עשוי להידגם בבקרה מדגמית.
ב. שתי מטלות לבחינת יכולות הלמידה העצמאית והשיתופית של התלמידים בשילוב מיומנויות למידה מתקדמות. המפמ"רים יפרסמו תבניות למטלות, ולתוכן ייצוק המורה את התכנים שבחר. לתבניות אלה יהיה מחוון בדיקה אחיד.
ג. מטלות נוספות בהמלצת כל מפמ"ר תחומי הדעת או מטלות שחיבר המורה עצמאית.

שימו לב

• כדי לשמור על סטנדרט אחיד תתקיים בקרה מדגמית על המבחנים ועל המטלות. כיתות שלא יעמדו בסטנדרט הנדרש יידרשו לתהליכי בקרה נוספים.
• לא ייקבע תאריך אחיד לביצוע המטלות, אך ייקבע תאריך סופי להגשת משימות במערכת, שאחריו תתבצע הבקרה.

6. המורים יעבדו במערכת דיגיטלית שתאפשר להם לתכנן את ההוראה ואת מרכיבי הלמידה וההערכה. כל המטלות יישלחו, יבוצעו ויוערכו במערכת הדיגיטלית.
7. המטלות שיידגמו לבקרה יהיו מתוך מאגר דגמים שנבנה לצורך זה. במאגר יש דגמים למשימות גנריות ומחוונים מתוקפים. מטלות אלה יהיו בהיקף של 50% מציון התלמיד וישוקללו כך:
20% - מבחן; - 15% מטלה שיתופית; ו־15% מטלה עצמאית.
אחרי העלאת המטלות לא יתאפשר לשנות את הציון על מטלות. הציון ב־50% הנותרים יינתן על ידי המורה על סמך מטלות הערכה נוספות שלא נדגמו לבקרה (מורה יכול לבחור להעריך יותר מאשר שישה פריטים).

• מתווה בקרה - לימודי יסוד
• מתווה הערכה - לימודי יסוד ועבודה מסכמת

• התלמיד הוא לומד עצמאי ואחראי על הלמידה שלו.
• חיזוק הקשר בין המורה לבין תלמידיו.
• שילוב פדגוגיה חדשנית ודיגיטלית.
• שינוי תפקיד המורה ממורה המקנה ידע למורה המנחה והמלווה את תהליך הבניית הידע.
• התוכנית מאפשרת למורים ולתלמידים מגוון תכנים ובחירה בדגש על יכולות התלמיד ועל הרלוונטיות לעולמו.

1. הלימה לתוכנית הלימודים בחטיבה העליונה בתחומי הדעת השונים.
2. שילוב בין הקניית ידע, הטמעת מיומנויות גנריות ודיסציפלינריות ודיון בשאלות ערכיות.
3. שימת דגש על אוריינות דיגיטלית.
4. שילוב של הוראה בכיתה עם עבודה עצמאית דיגיטלית ומקוונת. הלמידה המקוונת כוללת קריאה, כתיבה, ביצוע מטלות עצמאיות, מטלות שיתופיות, שימוש במדיה (סרטונים לימודיים, אתרים ועוד) ואפשרויות רבות להרחבת הידע.
5. למידה עצמאית ורלוונטית המבוססת על בחירה בנושאי עניין ומתן כר נרחב לתלמיד להביע את עמדותיו כלפי הטקסטים והתכנים.
6. איזון בין עבודה עצמית של התלמיד לבין שמירה על ההוראה במסגרת הכיתתית, על השיח הבין־אישי בכיתה ועל העמקת הקשר בין המורה לתלמיד.
7. מטלות הערכה מצטברות לאורך כל תקופת הלמידה.
8. משוב מקדם למידה. המורה ימשב את תשובותיו של התלמיד, ויאפשר בכך שיח אישי ומשמעותי.

• מומלץ להקדיש את השעות הפרטניות של המורים המלמדים בנתיב זה לסיוע ולתמיכה בתלמידים הזקוקים לכך.
• בית הספר יקבל תמיכה טכנית לאורך השנה.
• בתי הספר שיצטרפו לנתיב ייהנו ממעטפת מקצועית תומכת הכוללת הדרכה וליווי פדגוגיים צמודים למורים בבתי הספר והשתלמות מלווה.

• מחשב נייח או נייד לכל תלמיד בכיתה ואוזניות לכל תלמיד.
• פס אינטרנט רחב.
• תמיכה טכנית זמינה בבית הספר.
• מורה מומחה בתחום הדעת.
• רצון של המורה להיות שותף לתהליך פדגוגי מתמשך.
• התחייבות המורים המלמדים בתוכנית להשתתף בהשתלמות ייעודית בהיקף של 30 שעות שתתקיים לפני תחילת ההוראה בתוכנית וכן השתתפות בהשתלמות מלווה בהיקף של 30 שעות שתתקיים במהלך שנת הלימודים הראשונה. סך הכול – 60 שעות.
• הקצאת זמן קבוע למפגש של המורים עם המדריכים המלווים את בית הספר.

1. התוכנית תואמת את דרישות תוכנית הלימודים בחטיבה העליונה בהיקף של 75% מן התוכנית שתפורסם ללימודי היסוד, כדי לאפשר גמישות וגיוון בתכנים ובדרכי הלמידה.
2. הלמידה תכלול שילוב של ידע, מיומנויות ועיסוק בשאלות ערכיות, בדגש על הבנה, משמעות ורלוונטיות לעולמו של התלמיד.
3. התוכנית תתבסס על הקניית מיומנויות גנריות ודיסציפלינריות ולמידה בדרכים ייחודיות.
4. במהלך הלמידה יגישו המורים המלמדים שני דוחות ביצוע למפמ"ר שמהם אפשר יהיה ללמוד על יישום התוכנית, הצלחותיה והתאמתה בפועל כדי לאפשר למידה מן התוכניות ותכנון הפצה של חלקים מתוכם לבתי ספר באופן מערכתי.

1. טוהר בחינות – בית ספר ירוק.
2. הכרה קבועה או זמנית בציונים בית ספריים.
3. בית הספר אינו מרובה באירועי שק"ד בשלוש השנים האחרונות.
4. המלצת מפקח כולל של בית הספר.
5. הקצאת זמן למפגש של המורים עם המדריך המלווה את בית הספר.

בימים אלו מפרסם האגף לחינוך על־יסודי חלוקת בתי ספר לפי מקבצים שנקבעים על פי מדדי בית הספר השונים. חלוקה זו תסייע לבחון את התאמת בתי הספר הפונים בבקשת הצטרפות לתוכנית שותפי פיתוח.

1. תואר או הסמכה להוראה בתחום הדעת.
2. ניסיון של לפחות שלוש שנות הוראה בתחום הדעת בחטיבה העליונה.
3. רצון והסכמה של המורה להיות שותף להליך פדגוגי מתמשך.
4. השתתפות בפיתוח המקצועי של המפמ"ר.

תהליך אישור הצטרפות לתוכנית
הגשת מסמכים בפורטל הפדגוגי (פרטים יימסרו בהמשך).
המסמכים יכילו:

1. פרטי בית הספר: שם המוסד, סמל מוסד, שם המנהל וטלפון אישי.
2. פרטי מורה מוביל המח"ר, רכז ומורי המקצוע - שם, טלפון ומייל.
3. תעודות ותק של המורה המוביל את הנתיב.
4. מסמך של המורה ומנהל בית הספר הרוצים ומתחייבים להיות שותפים להליך הפדגוגי הייחודי.
5. תוכנית עבודה מפורטת (לפי מחוון המופיע בפורטל).

מורים שהשתתפו בשנים קודמות בתוכניות תמ"ר וחלוצי הערכה ומעוניינים להמשיך בתוכניות אלה יוכלו להצטרף לתוכנית בהתאמה של תוכניותיהם למערך המחודש. לפיכך הם יכולים לשלוח תוכנית עבודה מפורטת ללא מסמכים מלווים.
ההיבטים הניהוליים בתוכנית יאושרו על ידי האגף העל־יסודי במִנהל הפדגוגי והיבטי התוכן יאושרו על ידי מפמ"ר תחום הדעת.

בנתיב זה יכתבו התלמידים עבודה הכוללת פרקים נפרדים בארבעה תחומי דעת.

(עבודה רב־תחומית: עבודה החוקרת נושא מנקודת מבט של תחומי דעת נפרדים זה לצד זה.)

• התלמידים, בקבוצות של שניים עד שלושה, יבחרו, בעזרת המורים המלמדים, שאלה שבה יעסקו באותו רעיון גדול. שאלה זו תנוסח, תיבדק ותיחקר על ידיהם בארבעת תחומי הדעת הנלמדים.
• בכל תחום דעת תבחר קבוצת התלמידים טקסט או טקסטים מכוננים העוסקים בשאלה שעניינה אותם. התלמידים ינתחו ויפרשו טקסטים אלה בתוך שימוש במיומנויות למידה שרכשו (אוריינות שפתית, חשיבה ביקורתית, חשיבה יצירתית, אוריינות דיגיטלית, אוריינות מידע, מסוגלות עצמית, מעורבות קבוצתית).
• העבודה תתבצע בבית הספר, במסגרת השעות הקיימות (לפחות שעה שבועית בכל תחום דעת או באופן מרוכז במחצית אחת של שעתיים בכל תחום דעת) בליווי צוות המורים.
• המורים המלמדים את תחומי הדעת השונים ילוו את התלמידים בתהליך הכתיבה וימשבו את עבודתם.
• העבודה בכל תחום דעת תכלול את שיקולי הדעת לבחירת הטקסט, השאלות שעלו ממנו, ניתוחו והסקת מסקנות.(מחוון מפורט על אודות מבנה העבודה, ידע ומיומנויות יינתן במהלך הפיתוח המקצועי בתשפ"ג.)
• בסיום כתיבת הפרק יוערכו התלמידים על ידי המורה על מהלך הלמידה והתוצר הכתוב. מומלץ לכלול בהערכה גם תוצרים יצירתיים.
• העבודה תוגש לבדיקת בוחן חיצוני בכתב ובעל פה.
• אפשר לקיים את שלב הכתיבה בתחומים השונים, באופן מדורג (כל פעם יכתבו התלמידים בתחום אחד או שניים) כדי לשפר את הכתיבה משלב לשלב או באופן מרוכז (כתיבה בו זמנית בארבעה תחומי הדעת) כדי לחזק את החיבורים. בסוף תהליך הכתיבה הדיסציפלינרית יחברו התלמידים את העבודות לכלל עבודה סופית.
• העבודה הסופית של התלמידים תכלול את הפרקים הדיסציפלינריים, מבוא המסביר את בחירת הנושא וסיכום הכולל הבעת עמדה אישית ונימוקה.
• הציון הפנימי הסופי של העבודה יהיה ציון אחד המורכב מארבעת הציונים שקיבלו התלמידים על הפרקים הדיסציפלינריים ועל ההצגה בעל פה. אפשר יהיה לתת ציון אחד לכל התלמידים או לתת לכל אחד מן התלמידים השותפים במהלך ציון ההולם את עבודתו.
• הבודק החיצוני יקבל לידיו את העבודה ויראיין את הכותבים על עבודתם.
• הציון הסופי ישקלל ב־50% את הציון הבית ספרי וב־50% את ציון הבודק החיצוני.

בנתיב זה יכתבו התלמידים עבודה הכוללת חיבור בין תחומי הדעת.

(עבודה בין־תחומית – עבודה המחברת בין תחומי דעת שונים ויוצרת שלם חדש המורכב מהם.)
במסגרת נתיב זה יבנה בית הספר את ארגון הלמידה באופן שיאפשר למורה אחד לעבוד במשך 4 ש"ש עם קבוצה של תלמידים (המתחלקים ביניהם לצוותי כתיבה) (בתנאי שהדבר אינו פוגע בתנאי ההעסקה של המורים האחרים). התלמידים יבחרו בעזרת המורה שאלה שבה יעסקו באותו רעיון גדול. שאלה זו תנוסח, תיבדק ותיחקר על ידיהם בתוך שימוש במיומנויות למידה שרכשו (אוריינות שפתית, חשיבה ביקורתית, חשיבה יצירתית, אוריינות דיגיטלית, אוריינות מידע, מסוגלות עצמית, מעורבות קבוצתית). המורה המנחה ילווה את התלמידים לאורך כל שלבי כתיבת העבודה מבחירת הטקסטים ועיבודם ועד סיכום התוצר.
אפשרות נוספת לעבודה בין־תחומית היא חלוקת צוות המורים של כל תחומי הדעת לצמדים של שני תחומי דעת בכל צמד. העבודה שהתלמידים יכתבו תכלול שני פרקים, אשר כל אחד מהם משלב בין שני תחומי דעת בליווי של צמד המורים (בהיקף של לפחות 2 שעות שבועיות).
גם בנתיב הבין־תחומי יהיה היקף הכתיבה זהה והציון הסופי לעבודה יינתן על ידי המורה המלווה.

1. עם סיום כתיבת העבודות הן תישלחנה לבדיקה על ידי בוחן חיצוני.
2. הבוחן החיצוני יקרא את העבודה הכתובה ויראיין את הכותבים על מרכיביה. הציון הסופי של הבוחן החיצוני ייקבע על פי העבודה הכתובה והדבורה כאחד.
3. הציון הסופי של העבודה יהיה מורכב מ־50% הציון הבית ספרי שהורכב מן התהליך ומן התוצר ומ־50% הציון שנתן הבוחן החיצוני על העבודה הכתובה והחלק הדבור באופן משוקלל.
4. כל תהליך כתיבת העבודה יתנהל על תשתית של מערכת מתוקשבת שאליה יעלו התלמידים את השלבים השונים שביצעו. כך יוכלו המורה והמנהל להעריך את התהליך וגם להתריע מראש על מצב שבו התלמידים אינם עומדים בקצב ובהיקפים של המשימה, ולסייע להם להשלימה.
5. מומלץ כי בתי הספר יבנו, בסיום התהליך, אירוע מסכם המאפשר לתלמידים להציג את עבודותיהם לחבריהם בתוך בית הספר ובקהילה באופן יצירתי ומגוון. במיוחד כדאי לתת את הדעת על פרקי העמדה האישית שנכללים בעבודה ומשמעותם עבור התלמידים.

במהלך חודש יוני 2022 נצא בקול קורא לבתי ספר המבקשים להיות שותפים בפיילוט התנסות בכתיבה כבר בכיתות י"א-י"ב בשנת תשפ"ג. המורים השותפים בפיילוט יתנסו בתהליך ליווי כתיבת עבודות עם תלמידיהם במסגרת תוכנית ההיבחנות שלהם (במסגרות חלוצי הערכה ותמ"ר הממשיכות בכיתות י"א-י"ב תשפ"ג). אנו מבקשים ללמוד עם המורים הללו על אודות האפשרויות השונות והדרכים השונות להטמעת כתיבת עבודות בכלל המערכת לקראת שנת תשפ"ה. המורים יהיו שותפים בקהילה מקצועית ועבודתם בקהילה תזכה אותם בגמול השתלמות בהיקף של 60 שעות.