חפש ב:

שנת בצורת?

שנת בצורת?

השירות המטאורולוגי הכריז אתמול כי גם השנה צפויה בישראל שנת בצורת.

מהי בצורת?
שנה שבה ירדו 25% פחות גשמים מכמות המשקעים הרב שנתית הממוצעת לאזור מסוים. לעיתים מתרחשת גם בצורת חקלאית זהו מצב שבו תפרוסת המשקעים במרחב ובזמן אינה תואמת את דרישות הגידולים החקלאיים. ישראל נמצאת לאורך שנים במצב של בצורת הידרולוגית שבה עתודות המים הזמינות בכל בכל מקורות המים הטבעיים נמצאות מתחת לממוצע.

הגורמים:
ישראל מושפעת בקיץ מרמה ברומטרית ברום שאינה מאפשרת יצירת שקעים מניבי גשם. לעיתים ההשפעה זו נמשכת גם בעונת החורף, כפי שקורה השנה.

ההשלכות:
בעבר הרחוק שנת בצורת היוותה סמל לסכנת כליה ומוות ברעב. בימינו ישראל השכילה לפתח מבעוד מועד חלופות למי שתייה ובראשן התפלת מי ים.
למרות זאת לבצורת המתמשכת שני נפגעים עיקריים: הסובב הטבעי והחקלאים הנואשים לגשם.

תחזית:
למרות החשש הכבד מהתחזית שניתנה השבוע יש לזכור שזו הערכה בלבד, ועדיין קיימת אפשרות לשנה ממוצעת ואף ברוכת גשמים. בתפילה לשנה גשומה!

קישור לעולמון

עיבוד נתוני גשם

עיבוד נתוני גשם

מטרות הפעילות:
הכרת נתוני משקעים ואופן עיבודם והתוודעות אל משטר המשקעים בישראל.

מהלך הפעילות:
1. התלמידים יקבלו טבלה המפרטת את כמות הגשמים השנתית בישראל במהלך תקופה מסויימת (מומלץ לבחור תקופה של 20-50 שנים), ויתבקשו לצייר גרף לפי נתוני הטבלה ולגלות: מהי כמות המשקעים הממוצעת? אלו שנים היו הגשומות ביותר ומהי כמות הגשמים בכל שנה כזו? אלו שנים היו שחונות ומהי כמות הגשמים בכל אחת משנים אלו?
2. התלמידים יחפשו במקורות המידע נתונים לגבי כמויות המשקעים באיזורים שונים בארץ ויתארו את משטר הגשמים בכל אחד מהאיזורים.
3. התלמידים יאתרו את מפת תחנות הגשם בזמן אמת (מפה בה ניתן לראות מדידות של גשם בזמן אמת), יבחרו יום גשום במיוחד ויבחנו את כמויות הגשמים שנמדדו בתחנות המדידה השונות. לאחר מכן ישוו התלמידים נתונים אלה לנתוני תחזית מזג האויר ולנתוני מכ"ם העננים באתר השירות המטאורולוגי הישראלי

טיפ:
בתחתית הדף, בסעיף "קישור לאתרים" אפשר למצוא מספר אתרים שיש בהם נתוני משקעים שנתיים.
אפשר לנצל שיעור זה לתרגל שימוש באקסל, בשילוב עם מורים למתמטיקה או למדעים.

מעקב עונתי אחרי כמות המשקעים

מעקב עונתי אחרי כמות המשקעים

מטרות הפעילות:
מעקב עונתי אחרי כמות המשקעים.

מהלך הפעילות:
התלמידים יעקבו אחר כמות המשקעים במקום מגוריהם ויכינו מד גשם ביתי. בכל יום גשום בעונת החורף ימדדו התלמידים את כמות המשקעים וירשמו בטבלה שתוצג בכיתה. בתום עונת המשקעים (בדרך כלל לקראת חג שבועות) יסכמו את כמות המשקעים השנתי, ויבדקו קבעו באיזו מידה התאמתה תחזית המשקעים השנתית.

טיפ:
ברחבי המרשתת ניתן למצוא הסברים רבים להכנת מד גשם. קישור לדוגמה
אפשר למצוא נתונים על כמות המשקעים היומית והשנתית באתר של השירות המטאורולוגי

קו הבצורת (או קו הצחיחות)

קו הבצורת (או קו הצחיחות)

מטרות הפעילות:
הכרת המושג "קו הבצורת ומשמעותו האקלימית והחקלאית.

מהלך הפעילות:
"קו הבצורת" הוא הגבול "בין המזרע והישימון" או "בין המדבר והארץ הנושבת". התלמידים יערכו השוואה בין האזורים שמצפון לקו הבצורת ובין האזורים שמדרומו. ההשוואה תכלול התייחסות למושגים: נוודים, יושבי קבע, נוודים למחצה, מדבר, ספר מדבר, חקלאות בעל, חקלאות שלחין.

טיפ:
העשירו ידיעותיכם בנושא באמצעות המאמר: "תנודות בגשמי הנגב בחמישים השנים האחרונות – האם עדות לשינוי באקלים?" מאת הדס סערוני, ברוך זיו, רואי פרגמנט, נעם חלפון, אבנר פורשפן ואיזבלה אוסטינסקי-צדקי, אקולוגיה וסביבה (פברואר 2012- גיליון 1) עמ' 62-72 . קישור למאמר

עיינו במפה כמות הגשם השנתית הממוצעת במ"מ בישראל וירדן (צייר אמנון זמיר) באתר הספרייה הווירטואלית של מט"ח

והרעב כבד בארץ (בראשית מג 1)

והרעב כבד בארץ (בראשית מג 1)

מטרות הפעילות:
הכרת סיפור הבצורת בספר בראשית והבנת תנאי הסביבה והאקלים ששררו בתקופת המקרא על פי תנאי הסביבה והאקלים השוררים כיום באותו אזור.

מהלך הפעילות:
בספר בראשית בפרשת מקץ (בראשית מ-מד 18) מסופר על רעב כבד ומתמשך שפקד את החלק המזרחי של אגן הים התיכון. חלק מהפרשנים טוענים כי רעב זה היה תוצאה של בצורת ממושכת שפקדה את האזור, הדומה לבצורת שפוקדת את אזורנו בתקופה זו.

קראו את הפסוקים בספר בראשית פרק מג 1- פרק מד 18 וענו:
1. מהם סימני הרעב וסימני הבצורת לפי פסוקים אלה?
2. הסבירו את תופעת הנדידה בין ישראל לבין מצרים? מה ההבדל בין שני האזורים מבחינת תנאי הסביבה השוררים בהם?
3. הכינו מפה (באמצעות Google Maps או בדרך אחרת) של אזור הנדידה: אזור המוצא, אזור היעד והמסלול.
4. מתי ישובו הנודדים מישראל למצרים חזרה לישראל?
5. כיצד קשור סיפור מכירתו של יוסף (בראשית פרק ל"ז) לבצורת שפקדה את האיזור?
6. כיצד קשור סיפור החלום של פרעה על הפרות והפתרון של יוסף לחלום (בראשית פרק מ"א) לבצורת ולרעב שפקדו את האזור?

טיפ:
במקרא אפשר למצוא סיפורים נוספים הקשורים קשר הדוק לבצורות שפקדו את המרחב המזרח תיכוני של אותה תקופה. למשל: מסעו של אברהם מארם נהריים, מלחמות אברהם במלכי האזור, סיפור אברהם ולוט בכיכר סדום. אפשר לשלב סיפורים אלו בדיון כיתתי אודות השלכות הבצורת על החלטות גורליות של התושבים באזור מוכה הבצורת.

מתקני מים מודרניים

מתקני מים מודרניים

מטרות הפעילות:
היכרות חווייתית ובלתי אמצעית עם מתקנים חדשניים במשק המים הישראלי- סיור לימודי.

רשימה חלקית של אתרי ביקור:

מתקנים להתפלת מים

מרכז המבקרים איגודן - במכון שפד"ן במערב ראשון לציון

אתר היסטורי "ספיר" - במקום בו נשאבים מי הכנרת למוביל המים הארצי

מרכז מבקרים - אתר אשכול, בבקעת בית נטופה

סיור אל "מאגרי הבשור" ו"גשר צינורות"

טיפ:
מוצע לשלב את הביקור באתרים אלה בטיול שנתי או בסיור מקצועי לתלמידי מגמות גאוגרפיה אדם וסביבה, פיזיקה, כימיה, ביולוגיה, ולדון במהלכו בנושאים שונים הקשורים למשק המים ולמקורות אספקת המים בישראל ובמורכבות נושא המים.

אולי תתעניינו גם ב...

פורטל זה נבנה עבור מורים ונועד לשימוש צרכי חינוך בלבד. העמוד מכיל קישורים לאתרים חיצוניים שאינם אתרי משרד החינוך. תוכן אתרים אלה וכל המוצג בהם (לרבות פרסומות) הינו באחריות בעלי האתרים בלבד. אם נתקלתם בבעיה כלשהי או שיש לכם הצעות או הערות בנוגע לתוכן, באפשרותכם לפנות אלינו בקישור זה.