מטרות תוכנית הלמודים

התוכנית מציגה את מטרותיה לפי שלושה היבטים:
א. היבט של תחום הדעת (הדיסציפלינה).
ב. היבט דרוזי ייחודי.
ג. היבט של כישורים ומיומנויות.

א. מטרות בהיבט תחום הדעת

ניתוח פרספקטיבות היסטוריות, תוך הכרה והצגה של השקפות העולם והאמונות שרווחו בקרב אנשים/חברות בתקופה היסטורית נדונה, ניתוח ופירוש פעילותיהם של בני תקופה זו וההיסטוריון החוקר.
הבנת משמעותם של אירועים היסטוריים חשובים (תאריכים, אידיאולוגיות, מקומות, אישים, תופעות, זרמים ומגמות) כמכוננים בתולדות העמים.
הבנה שההווה מושפע מאירועים ותהליכים שהתרחשו בעבר והוא עשוי להשפיע על עיצוב העתיד.
ניתוח גורמים שהובילו לאירועים ולשינויים היסטוריים שהתרחשו בתקופה הנלמדת: מניעים, סיבות ותוצאות, מנהיגות, כלכלה, תרבות, דת, חברה, בנייה וסביבה.
הבנת המושג "כרונולוגיה" (מוקדם ומאוחר, ישן וחדש, תאריכים לפני הספירה ואחרי, לוחות קלנדריים וכד') והמושג התמצאות במרחב (מפות היסטוריות, קרטוגרפיות), על מנת לזהות ולארגן רצף אירועים היסטוריים של התקופה הנלמדת, ולנתח את הקשר שבין האירועים לשינויים ולתהליכי ההמשך שהתרחשו בה, תוך שימוש במושגים מתחום ההיסטוריה.
הבחנה בין ניתוח של אירועים ותהליכים והבנתם לבין שיפוטם מבחינה מוסרית.
הארה והבהרה של תחומי-דעת נוספים אשר באו לידי ביטוי בתקופות היסטוריות שונות כמו תרבות, אומנות, ספרות, דת, פילוסופיה ומשפטים.

• זיהוי הגורמים והנסיבות להתפתחות העדה הדרוזית והבנת השפעתם על התגבשותה כקבוצה דתית ייחודית.
• הבנת מרכזיותה של תקופת ההיווסדות של הדת הדרוזית, כתקופה משמעותית בתולדות הדרוזים. 
• הכרת אישים, אירועים ותהליכים פוליטיים, מדיניים, כלכליים, תרבותיים, חברתיים וסביבתיים  שעיצבו את תקופת ההיווסדות של  הדת והקהילה הדרוזית.
• הבנת תרומתם והשפעתם של ערכי הדת והאמונה הדרוזית על תהליכים היסטוריים בתולדות הדרוזים.
• הבנת הגורמים להתיישבות ולגלי ההגירה של בני העדה בתקופות השונות ואת השינויים שחלו בעדה בעקבותיהם.
• הבנת פועלם של אישים דרוזיים מרכזיים כולל נשים, על תהליכים היסטוריים במזרח התיכון, ותרומתם להתפתחות העדה הדרוזית והאזור.
• הערכת מאבקם של הדרוזים נגד שלטון זר בסוריה ובלבנון והשפעתו על התפתחותן של שתי המדינות והשתלבותם בהן.
• ביסוס זהותו הדתית, הלאומית והאנושית של התלמיד הדרוזי, פיתוח זיכרון קולקטיבי ותודעה היסטורית אצלו וחיזוק נאמנותו ושייכותו לעדה ולמדינה.‏
•  הבנת הקשר שנוצר במהלך השנים בין הדרוזים לבין העם היהודי במדינת ישראל  והכרת אנשים שהטביעו את חותמם ותרמו ליצירת קשר זה. 
• טיפוח המודעות לשותפות הדרוזית ותחושת האחריות להמשך קיומה של העדה הדרוזית.
• הכרת מערכות יחסים ויחסי הגומלין בין קהיליות דרוזיות במזרח התיכון ובתפוצות.
• טיפוח אדם דרוזי אוטונומי ואזרח פעיל, בעל תובנה פוליטית וחברתית מבוססת וביקורתית החי בחברה דמוקרטית.
• טיפוח סובלנות וכבוד כלפי  עמדות, השקפות ומסורות של  אנשים וחברות שונות, ללא הבדל בין דת, גזע, מין, מעמד וכד'.

• יישום – יכולת להשתמש בידע נלמד במצבים חדשים.
• השוואה – הגדרת תבחינים להשוואה וזיהוי הדמיון והשוני על פי תבחינים.
• מיון – יצירת קטגוריות על בסיס תכונות משותפות של פריטים וקיבוצם לקבוצות קטגורִיות על פי תכונותיהם.
• איתור ואיסוף מידע ממקורות מידע מגוונים ורלוונטיים.
• הבחנה בין מקורות ידע ראשוניים לבין מקורות משניים ובחירה מושכלת של מקור הידע בהתחשב בסוג התוכן שהמקור מספק כמו: הבעת עמדה, תוכן עובדתי, תוכן רשמי ועוד.
• קריאה ביקורתית של טקסטים כתובים (מסמכים, יומני תיעוד, ספרות ועוד); טקסטים חזותיים (ממצאים ארכיאולוגיים, מפות, מטבעות, תמונות, דיאגראמות, גרפים, סרטים); מקורות שמע (אודיו) ומקורות אחרים רלוונטיים לנושא.
• ניתוח הטקסט בהקשר שלו – זיהוי רכיבים וקשרים: הבחנה בין עיקר לטפל, זיהוי הרעיונות המרכזיים שבטקסט, הבחנה בין עמדה לבין עובדה, בין טענה להשערה; הבחנה בין סיבות לבין תוצאות ומסקנות; זיהוי נקודת המבט או השקפת העולם של הכותב; זיהוי הטיעונים בטקסט וניתוחם בהתייחס לטענות המרכזיות שבו; גילוי הנחות סמויות בין שורות הטקסט.
• הסקת מסקנות מבוססות ומנומקות.
• מיזוג מידע – חיבור בין רעיונות מרכזיים ופרטי מידע חשובים ממקורות מידע שונים על מנת ליצור ידע חדש וייצוג מידע או ידע בדרכים מגוונות.
• טיעון – ניסוח טענה והצדקתה תוך שימוש בממצאים, בראיות ובהסברים.
• הצדקת הידע והערכתו – שיפוט איכות הידע מבחינת הרלוונטיות והאמינות שלו, תוך מתן פרשנות אישית; חשיבה ביקורתית על תהליכים היסטוריים תוך התמודדות עם הצדקות או אי-הצדקות מוסריות.
• שאילת שאלות – ניסוח שאלות העוסקות בתופעות, בסוגיות או בדילמות שנדרש להן המשך בירור או חקר.
• עבודה בצוות והשתתפות פעילה בדיון; שמירה על כללי שיח תרבותיים; קבלת החלטות בצוות; קבלת משוב וביקורת ויכולת יישומה; מתן משוב וביקורת בונים מנומקים ומבוססים; הערכת עבודת הצוות ותרומתו הייחודית של כל אחד מחבריו לתוצאות העבודה.