ממחזה להצגה – הכרת רכיבים דרמטיים ובימתיים

כמעט כל מחזה נועד להיות מוצג בפני קהל. לכן לימוד של מחזה על כלל רכיביו הוא שלב בדרך למימושו בפועל, כלומר בהצגה. תלמיד תיאטרון חייב להכיר את רכיביו הדרמטיים של המחזה ולהבחין ביניהם לבין הרכיבים הבימתיים המממשים את רכיבי המחזה. לימוד מחזה שנועד להצגה על במה מחייב למידת חקר, התנסות, צפייה ודיון. קריאה ופיענוח של טקסט דרמטי חייבים להילמד בעיניים תיאטרוניות הבודקות את אופני הביצוע הבימתי שלא מקריאת מחזות בשיעורי ספרות. בתוך כך התלמיד רוכש ידע רב, מטפח חשיבה ביקורתית ומקבל במה להתנסות יצירתית.
מטרות:
התלמיד יבחין בין המחזה כטקסט מילולי לבין הפוטנציאל הפרשני והבימתי הגלום בו.
התלמיד יתנסה במתן פרשנות לטקסט הנלמד.
התלמיד ילמד היבטים היסטוריים ותרבותיים רלוונטיים לכתיבת המחזה ולהעלאתו הנוכחית בהצגה על הבמה.
התלמיד יחקור בעצמו דרכי מימוש של הטקסט הבימתי גם בהפקות אחרות.
התלמיד יעלה השערות לגבי אופן ודרך של ביצועו של המחזה. הוא יעמת בין השערותיו לבין הגילום שצפה בו בפועל.
התלמיד יקבל כלים לצפייה ביקורתית בהצגה מתוך נקיטת עמדת הערכה ושיפוט.
התלמיד יבטא את ביקורתו בכתב ובעל פה מתוך שימוש במונחים מתחום הדעת.
התלמיד ילמד על יוצרי ההצגה ועל חלקם בעבודת הפרשנות של המחזה: שחקן, במאי, תפאורן מוזיקאי וכו'
בעקבות הצפייה בהצגה התלמיד ייצור תבחינים להשוואה בין המחזה להצגה, יאתר נקודות דמיון ושוני ויסיק מסקנות בעקבות ההשוואה.
התלמיד יתרגל תשובות לשאלות בנושא ממחזה להצגה
תהליך ההוראה מורכב משלושה צירים:
קריאה ופיענוח של מחזה מתוך לימוד הרכיבים הדרמטיים
צפייה בהצגה, בצילום של ההצגה ולעיתים צפייה בכמה גרסאות ובפרשנויות שונות לאותו מחזה
יצירת פרשנות אישית לסצנה או לתמונה מתוך המחזה המשלבות ניתוח, בחירת קונספט על פי פרשנות, בימוי, יישום ושימוש ברכיבים בימתיים.