חפש ב:

מוסדות השלטון

בית המשפט הגבוה לצדק, ירושלים בית המשפט הגבוה לצדק, ירושלים

מוסד הנשיאות

לנשיא המדינה בישראל תפקיד ייצוגי בעיקרו, הוא מסמל את אחדות העם והוא העומד בראש המדינה. לנשיא סמכויות אחדות בתחום הטקסי כגון חתימה על חוקים, הסמכת שגרירים של ישראל וקבלת כתבי האמנה של שגרירים זרים. הנשיא משתתף בטקסים רשמיים של המדינה ומייצג אותה כלפי חוץ. סמכות מעשית חשובה של הנשיא היא הסמכות לחון אסירים ולקצוב את עונשם של אסירי עולם. סמכות נוספת של הנשיא הנובעת מחוק יסוד הממשלה היא הטלת תפקיד הרכבת הממשלה על אחד מחברי הכנסת, לרוב ראש הסיעה הגדולה בה. הנשיא נועץ תחילה בסיעות הבית ומעריך למי הסיכויים הטובים ביותר להרכיב ממשלה.

הרשות המבצעת

הרשות המבצעת היא הממשלה. בראשה עומד ראש הממשלה וחברים בה שרים שמינה ראש הממשלה באישור הכנסת ואשר ביכולתו לפטרם. לממשלה יש סמכות ברוב ההיבטים הממלכתיים והציבוריים והיא מייצגת את מדינת ישראל כלפי חוץ.
שני לראש הממשלה הוא ממלא מקום ראש הממשלה אשר לו סמכויות סטטוטוריות, בעיקר בעת היעדרותו של ראש הממשלה. נשיא המדינה הוא שאחראי להטיל את תפקיד הרכבת הממשלה על אחד מחברי הכנסת, לרוב ראש הסיעה הגדולה בה ומי שהומלץ בידי רוב סיעות הבית.
משנות התשעים היו רוב הקואליציות צרות. ממשלת אחדות לאומית הוקמה פעמיים וכללה חלק ניכר מסיעות הכנסת. ראשי המפלגות הגדולות דאז, הליכוד והעבודה, כיהנו בראשות ממשלת האחדות ברוטציה (סבב).

הרשות המחוקקת

הגוף המחוקק במדינת ישראל הוא הכנסת (הפרלמנט). שמה שאול מהכנסת הגדולה, אספת זקני העם היהודי בתקופת השלטון הפרסי בארץ ישראל. בכנסת מאה ועשרים חברים הנבחרים אחת לארבע שנים בבחירות ארציות ישירות ויחסיות. בראש הכנסת עומד יושב ראש הכנסת הנבחר לתפקידו מקרב חברי הכנסת. תפקידה המרכזי של הכנסת הוא חקיקה של חוקי מדינת ישראל. הכנסת הראשונה נקראה האספה המכוננת ונבחרה ב-25 בינואר 1949. באותה עת ציפו שהכנסת תכונן חוקה למדינה. ואולם לבסוף נקבעו חוקי יסוד בהנחה שיצטרפו לכדי חוקה בבוא הזמן. אפשר שזו הייתה טעות מאחר שעד היום ניטשים ויכוחים מרים על זכויות האדם בישראל בעיקר בנושאי דת וזכויות הפרט.
בבחירות לכנסת רשאי להצביע כל אזרח ישראל שמלאו לו שמונה עשרה שנה. אזרח שמלאו לו עשרים ואחת שנה רשאי להיות מועמד לכנסת למעט עובדי מדינה שופטים ואנשי צבא. לאנשי צבא תקופת צינון המעוגנת בחוק.
החלטות הכנסת דוגמת אישור חוק או הצבעת אי אמון מתקבלות בהצבעה ברוב קולות במליאת הכנסת. לפרקים נדרש רוב של שישים ואחד חברים למשל לשינוי חוקי יסוד.

הרשות השופטת

מדינת ישראל היא מדינה יהודית ודמוקרטית בעלת שיטת משפט עצמאית המושפעת אמנם מן המשפט המקובל אך יש לה מאפיינים משלה. לצד שיטת המשפט הישראלית מכיר הדין הישראלי במעמדו המיוחד של המשפט העברי, במיוחד בתחום דיני משפחה. במדינת ישראל אין חוקה פורמלית. עקרונות הבסיס של השיטה, במיוחד לאחר המהפכה החוקתית, נלקחים מקובץ חוקי יסוד שחקיקתם טרם נשלמה, כמו גם מפרשנות החוק על פי מושגי יסוד בסיסיים הנובעים מעצם היות המדינה מדינה יהודית ודמוקרטית. במדינה נהוגה הפרדת הרשויות. בית משפט היא ערכאה שלה נותנת המדינה סמכות שפיטה כללית. בישראל פועלת מערכת בתי המשפט האזרחיים, ולצִדם בתי דין דתיים, בתי דין לעבודה, בתי דין צבאיים, בתי משפט מִנהליים. ליד בתי המשפט פועלת מערכת ההוצאה לפועל. סמכות שיפוט בעניין כלשהו במדינת ישראל תהא נתונה לאחת משלוש הערכאות של בתי המשפט אלא אם כן ניתנה סמכות זו לבית דין.

נכון להיום

ראובן ריבלין מכהן בתפקיד נשיא המדינה; בנימין נתניהו הוא ראש ממשלת ישראל; יולי אדלשטיין – יושב ראש הכנסת ומרים נאור – נשיאת בית המשפט העליון.

סרטונים

הכנסת - בית המחוקקים הישראלי
הכנסת - בית המחוקקים הישראלי
בית המשפט העליון בירושלים
בית המשפט העליון בירושלים
הליך הבחירות לכנסת ישראל
הליך הבחירות לכנסת ישראל
השבעת שמעון פרס לנשיאות
השבעת שמעון פרס לנשיאות

אולי תתעניינו גם ב...

פורטל זה נבנה עבור מורים ונועד לשימוש צרכי חינוך בלבד. העמוד מכיל קישורים לאתרים חיצוניים שאינם אתרי משרד החינוך. תוכן אתרים אלה וכל המוצג בהם (לרבות פרסומות) הינו באחריות בעלי האתרים בלבד. אם נתקלתם בבעיה כלשהי או שיש לכם הצעות או הערות בנוגע לתוכן, באפשרותכם לפנות אלינו בקישור זה.