חומרי הוראה ולמידה - על-יסודי

ביחידת לימוד זו התלמידים יכירו את כללי השיח המוגן במטרה לבסס את תחושת החיבור והשייכות של התלמידים גם במצבים של מחלוקת.
ממלכתי | חמ"ד

هداف الدّرس:
تعزيز الشّعور بالتّرابط والانتماء لدى الطلّاب في أوقات الخصام أيضًا.
سيتعرّف الطلّاب على قواعد إدارة الحوار المحميّ ويتدرّبون عليها.

התלמידים יכירו את המושג "שיח מוגן" ואת מודל התזמור"ת – מודל להקניית מיומנויות לניהול שיח קונפליקטואלי ורגיש באופן מוגן ומבלי להגיע למריבה.
ממלכתי | חמ"ד

سيتعرّف الطلّاب على مصطلح "الحوار المحميّ" ونموذج أركستر"ا- نموذج لاِكساب مهارات لإدارة حوار حسّاس يتّسمُ بالصّراع، بصورة محميّة دون أن يتفاقم لشجار.

מערך פעילות זה, הכולל מספר שיעורים, מתמקד בחיזוק תחושת הלכידות החברתית והחוסן על מעגליו השונים, בקרב התלמידים, תוך מתן דגש לאחריות האישית שיש לכל אחד ואחת מהם לצמצום הקיטוב בחברה הישראלית

דיונים סביב מושגי יסוד באזרחות

התלמידים יכירו את הסובלנות כערך וכעיקרון בחברה דמוקרטית, יעמדו על חשיבותו של עיקרון זה לחברה דמוקרטית, יבחנו את אירועי התקופה לאור עיקרון הסובלנות וידונו בפעולות לחיזוק הסובלנות בחברה הישראלית

מערך פעילות לשיעורי אזרחות לפתיחת שנת הלימודים תשפ"ד

יחידה זו עוסקת במגילת העצמאות - המסמך המכונן של מדינת ישראל. נלמד על הרקע ההיסטורי וההצדקות להקמת מדינת ישראל, נדון בסוגיית נוסח המגילה ובערכי היסוד של מדינה יהודית דמוקרטית המנחים אותה

יחידה זו עוסקת בשאלה מהי דמוקרטיה ואיך היא באה לידי ביטוי במדינת ישראל בכלל ובכנסת ישראל בפרט. יחידה זו בנויה מזוגות של שיעורים - השיעור הראשון בצמד מסביר עיקרון דמוקרטי והשיעור השני בצמד מראה כיצד עקרון זה בא לידי ביטוי בכנסת ישראל

היחידה עוסקת ברשות המבצעת וברשות השופטת, ובקשר בין שלוש רשויות השלטון, במבנה הרשויות הללו ואופן פעולתם וגם מציגה היחידה כיצד הרשויות הללו מביאות לידי ביטוי את ערכי היסוד של מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית

אוכלוסייתה של ישראל היא אחת האוכלוסיות המגוונות ביותר מבין מדינות הלאום האתני בעולם. מציאות זו עלולה להביא למחלוקות ועימותים בנושאים שונים סביב הגדרת זהותה של ישראל כמדינה יהודית דמוקרטית, אך גם מאפשרת שיח מכבד ומעשיר המתבסס על הסכמות ופשרות. ביחידה זו נערוך היכרות עם הקבוצות השונות בחברה הישראלית ונבחן את ההתחבטות הקיימת בקרבם סביב שאלת הנאמנות למסורת מול שינוי

לרשותכם מצגת ובה הצעות לדיון מתוך הרפורמה המוצעת, תוך התמקדות בשני נושאים וקישורם למושגים הנלמדים בשיעורי האזרחות. הרפורמה המוצעת רחבה יותר וניתן ורצוי כמובן עוד להעמיק, להרחיב ולקשר לנושאים רבים נוספים וכן להיעזר במאמרים, סרטונים וספר הלימוד. לפני העיסוק בנושא, מומלץ מאד להיכנס ליחידת הכוורת העוסקת בשיח קונפליקטואלי על מנת לקבל כלים כיצד לנהל שיח מורכב, רגיש ופוליטי

התלמידים יבינו את המושגים פלורליזם ו"סובלנות", יציעו אפשרויות לעידוד התנהגות סובלנית ויזהו את המורכבות שבקיום סובלנות

החברה הישראלית מאופיינת בשסעים רבים המפלגים אותה.בעת האחרונה אנו עדים לתופעות רבות של התנהגות אלימה וחוסר סובלנות. מערך זה עוסק בנושא הסובלנות תוך התייחסות וקישור לאירועי האקטואליה של החודשים האחרונים

מערך הלימוד הינו מערך מודולרי, ההצעה מכילה שתי פעילויות בנושא ועוסקת בערכים סובלנות, כבוד, חופש הביטוי וגבולותיו

מערך פעילות זה, הכולל מספר שיעורים, מתמקד בחיזוק תחושת הלכידות החברתית והחוסן על מעגליו השונים, בקרב התלמידים, תוך מתן דגש לאחריות האישית שיש לכל אחד ואחת מהם לצמצום הקיטוב בחברה הישראלית.

יחידה זו עוסקת בערך האחריות בראייה רב־תחומית. היא מזמנת למידה על הדרך שבה ערך האחריות בא לידי ביטוי במגוון תחומי דעת וכן התבוננות פנימית ושאילת שאלות על הדרך שבה בוחר האדם לשאת באחריות לחייו. מומלץ לעשות פתיחה משותפת של מורים מכמה תחומי דעת ולבחור אם מורה מכל תחום דעת יְלמד את השיעור של התחום שלו או שמורה אחד יְלמד בעזרת התחומים השונים

ביחידה זו נעסוק בנושא הגירה מתוך התבוננות מעמיקה בסיפור העלייה הישראלי שלנו. דרך העיסוק בנושא זה נוכל להתבונן בסביבה שלנו ולדון בהיבטים שונים של זהות אישית וחברתית ולחשוב על מאפייני הישראליות. ההגירה היא גם פריזמה להתבוננות רחבה על תהליכים חברתיים, נפשיים, כלכליים ותרבותיים המתרחשים בעולם

מערך העוסק באוכלוסיית ישראל - מגוון הקבוצות בה והפסיפס החברתי, דתי ולאומי

יחידת לימוד זו תעמיד במרכזה את נושא "האחרות" על ייצוגיו השונים הבאים לידי ביטוי במבחר יצירות מהספרות העברית ומספרות העולם. נדון במגוון יצירות העוסקות באחרות אתנית, פיזיולוגית, פסיכולוגית ומגדרית וננסה להציע נקודת מבט כנה וביקורתית שתקדם השקפת עולם הומניסטית וסובלנית

מסע חיינו כולל תקופות שונות, אירועים ומצבים בהם אנו מציבים לעצמנו דילמות הקשורות לעיצוב זהותנו. תקופת ההתבגרות נתפסת כאחד הצמתים החשובים בחיי האדם. ביחידה זו נתמקד בתפקידה של קבוצת השווים בתהליך ההתבגרות. במהלך הלמידה נתמקד, בקבוצת השווים והשפעתה על תקופת ההתבגרות. העלאת המודעות של המתבגרים לסובב אותם בקבוצת השווים והחשיבות שיש לקבוצה זו בחייהם תסייע להם לגבש את זהותם ההולכת ומתעצבת תוך יכולת לבחור באופן מושכל יותר את מאפייני דמותם, ותוך נאמנות רבה יותר לקולם האישי ונטיות ליבם

יחידה זו עוסקת בנושא הזהות החברתית. בשיעורים נחשוף את התלמידים למושג "זהות", ולאחר מכן נאפיין זהויות חברתיות מתוך העיון בשירים "מקיף" לריטה קוגן, "אתם לא מדברים עליי" לתהילה חכימי ו"שיחת היכרות עם יהודייה אמריקנית חביבה )בתרגום עברי(" לסמי שלום שטרית

יחידת הוראה זו עוסקת בנושא פילוסופי וערכי גדול מאוד: סוגיית הטוב והרע. נתחיל בשיעור מבוא שבו נכיר לתלמידינו את אחד מגדולי הפילוסופים עמנואל קאנט. בהגותו ניסח קאנט את שני הרעיונות: האחד שלאדם יש היכולת להבחין בין טוב לרע והשני שהמוסר טבוע בתוך האדם. אחר כך נלמד בכמה שיעורים את הסיפור הקצר "אחת מאיתנו" מאת אפרת דנון, נמשיך לשיר "כף היד" של ויסלבה שימבורסקה ונסיים בסיפור קצר של פרנץ קפקא "החולפים בריצה" – כולן יצירות העוסקות בעשיית טוב ובהבחנה בין טוב ורע

השאלה הפותחת את הפסקה שלפנינו היא מדוע, על פי הסיפור המקראי, נברא אדם הראשון לבד ואלהים לא ברא יחד אתו כמה בני אדם? לשאלה זו ניתנות כמה תשובות, אחת היא כדי לשמור על השלום בין הבריות, כי שמוצאם של כל בני האדם שווה

לכל דור יש חזון משלו, המבטא אמונה ותקווה לעולם טוב יותר. גם בספר ישעיהו ב', 2-4 מתואר חזון, שהוא שאיפה לעולם מסוים. החזון בפסוקים 1-4 מכונה גם, "חזון אחרית הימים", והוא מתאר את העולם "באחרית הימים" -ביטוי מקראי שמתאר את העתיד לבוא. העתיד הזה יכול להיות קרוב ויכול להיות רחוק מאוד, כלומר בקץ הימים. במרכזו של חזון זה עומד החזון לשלום עולמי, היוצא מירושלים ומהמקדש שעל הר הבית. הפסוקים מתארים את ירושלים כמרכז רוחני ומוסרי, המקרין לכל רחבי העולם

"מי צריך לומר שלום ראשון, זה שעולה או זה שיורד (במדרגות)?" שאלה זו בנימוסים והליכות, המעלה חיוך על שפתינו, בהיותה חלק מאוצר ההומור הישראלי במערכון הידוע של הגשש החיוור ("הכה את המומחה"), עשויה להיות מאוד רצינית, כשהדיון עובר לשאלת זכות הקדימה של נוסעים על הכביש. האם יש כללים ברורים, שעל פיהם נפעל? הערכים העומדים במתח בסיטואציה זו הם ערכי השלום והאמת

במרכז יחידה זו עומד הנאום האחרון שנשא רה"מ יצחק רבין בעצרת השלום בתל-אביב. מילותיו של רבין הפכו לצוואתו הרוחנית, הגם שלא היה מודע לכך. יחידה זו עוסקת במשמעות הנאום ובערכים העולים ממנו עבורנו כפרטים, כחברה וכאזרחים במדינה דמוקרטית