חומרי הוראה ולמידה - יסודי

ביחידת לימוד זו התלמידים יכירו את כללי השיח המוגן במטרה לבסס את תחושת החיבור והשייכות של התלמידים גם במצבים של מחלוקת.
ממלכתי | חמ"ד

أهداف الدّرس:
تعزيز الشّعور بالتّرابط والانتماء لدى الطلّاب في أوقات الخصام أيضًا.
سيتعرّف الطلّاب على قواعد إدارة الحوار المحميّ ويتدرّبون عليها.

היחידה מציעה שתי פעילויות בנושא פיתוח סובלנות. הפעילות מתבססת על הספר "דירה להשכיר" מאת לאה גולדברג

במערך שעור מושם דגש על הפן החיובי של סובלנות ובאמצעותו ניתן ללמד על הבעיות בהתנהגות שאינה סובלנית

העיסוק בערך הסובלנות הינו בעל חשיבות רבה ומאתגרת. ערך הסובלנות מזמן עיסוק בערכים כגון שיוויון כבוד האדם ,סובלנות וסבלנות פתרון קונפליקטים ועוד. למעשה כל נושא לדיון יתאפשר ויקודם אם תהיה גישה סובלנית, מאפשרת ומכילה

מערך זה עוסק במושג סוֹבְלָנוּת (tolerance) הכרה בקיומן ובזכות קיומן של דעות אחרות ושל מוסכמות תרבותיות אחרות ארבעת "תכונות היסוד" של "הסובלנות": כיבוד הזולת, מתינות, הידברות ונכונות לפשרה

מערך זה עוסק בנושא שווים ובערכים קבלת האחר, סובלנות, כבוד ושיוון

היחידה מאפשרת ללומדים לברר מצבי קונפליקט המתרחשים בכיתה ובבית הספר ולבחון מגוון התנהגויות שיסייעו להם להתמודד בהצלחה בתוך מתן כבוד לצדדים השונים והימנעות מפגיעה. העיסוק בנושא מזמן לילדים יישום של מגוון פתרונות יעילים במצבי קונפליקט שהם חווים

שיח ערכי המעודד את התלמידים להשמיע את דעותיהם ולכבד את המחזיקים בדעות שונות משלהם, תורם לתחושת המוגנות ומאפשר להם לבטא את עצמם ללא חשש מלעג או זלזול

דרכים אפשריות לניהול הקונפליקטים בדרך מקדמת עשויות להתגבש בעקבות שיח המברר את אחריותם של השותפים "לשמור את הכוח למשהו טוב" ולהימנע מפגיעה

מתן לגיטימציה לקיומם של צרכים, דעות, אמונות, שאיפות, כישורים ומנהגים שונים לצד שמירה על המאחד בין הגוונים השונים עשויים לעודד את הפרט להפנות את משאביו הייחודיים לטובת סביבתו על בסיס המכנה המשותף ביניהם

טיפול תקשורת בין-אישית בדגש על ניהול שיח

החוברת שלפניכם מדגימה דרך נוספת לניהול שיח על אודות קונפליקטים המתרחשים בחיי היום-יום בסביבה הקרובה של הלומדים, והפעם - באמצעות סיפורי אירוע

מערך העוסק בנושאים הקשורים בחיים יחד בקבוצה: בזכויות ובחובות, במעגלי שייכות, קביעת כללים וחוקים

מערך העוסק במשטר הדמוקרטי: מוסדות שלטון, הפרדת רשויות, נשיא המדינה, בחירות, מהי דמוקרטיה ועוד

מערך העוסק במגילת העצמאות ובהקמת מדינת ישראל

"מי האיש החפץ חיים?" – וכי מי מאתנו אינו חפץ חיים? ובוודאי חיים טובים.
אילו היינו אנו נשאלים שאלה זו, מה הייתה תשובתנו? ומה לדעתכם יאמרו התלמידים?

פסוק זה הוא כנראה הידוע והשגור ביותר על הלשון בקרב הציבור מכל התורה כולה. מילות הפסוק הפכו זה מכבר למטבע לשון ולערך חשוב ומרכזי בעולם היהודי והלא-יהודי כאחד, מילותיו זכו ללחנים שונים

סכסוכים בין חברים הם דבר שכיח, ולא פעם מתעורר קושי להתפייס משני הצדדים. גם כשאחד הצדדים מתגבר על הכעס והתרעומת שבלבו, תמיד קיים החשש שזולתו לא ירצה להתפייס ואף ידחה את ניסיון ההתפייסות, ואז עלולים להיפגע אפילו יותר. עם זאת, חשוב להבין כי מריבות וסכסוכים הם חלק בלתי נפרד מחברות ויחסי קרבה (גם בתוך המשפחה), וללמוד להתפייס כדי לאפשר לקשרי החברוּת להמשיך להתקיים ולהתפתח. ולא פעם, דווקא בעקבות התפייסות אחרי מריבה החברוּת אפילו מעמיקה עוד

שיר הילדים "ריבים קטנים" מתאר באופן מחויך ומעורר הזדהות וחמלה את מערכת היחסים בין ילדים: חברות הכוללת ריבים חוזרים

הסיפור במקורו במדרש נסמך על הפסוק הידוע מספר משלי: "מָּוֶת וְׁחַיִּים בְׁיַד לָּשֹון" (משלי יח, 21), המבטא בקצרה את הרעיון המרכזי של האגדה, ונדמה כי הוא רלבנטי היום יותר מתמיד.
בימים שבהם לצערנו ביטויים של אלימות לסוגיה השונים הפכו כמעט הרגל ודרך חיים לרבים בקרבנו, מבוגרים וצעירים, האגדה מעלה בצורה חריפה את כוחן של המלים ליצור מציאות – להרוס ולבנות, להרע ולהיטיב

מהי ההתנהגות החברתית הראויה? ומה עדיף להיות: זנב לאריות או ראש לשועלים?
בחברת הילדים אנו מרגישים פעמים רבות בחסרונו של "סבר פנים" נעים בין אדם לרעהו מחד, ומאידך – בחשיבות שהילדים נותנים למיקומם החברתי

ביחידה נלמד משל ממדרש ויקרא רבה על אדם שקודח חור בספינה ומסרב לחשוב על גורל האנשים האחרים ששטים עמו בספינה, בטענה שזכותו לעשות מה שברצונו ולאחרים אין זכות להתערב במעשיו.
המשל מחדד את שאלת היחסים בין הפרט לחברה ומברר את תחושת השייכות ואת הקריאה למעורבות שנובעת ממנה

מי הם החברים שלנו? אל מי אנחנו בוחרים להתקרב? זוהי שאלה הפוגשת אותנו בצמתים רבים בחיים. המשניות שלפנינו עוסקות בכמה נושאים עיקריים: דרכים להתמודדות עם השפעות "רעות", האחריות להקיף עצמנו בדמויות ראויות, אחריות הפרט על צמצום הרוע בחברה וכוחה של חברות בעת הצורך

התלמידים יכירו את המושג סובלנות ויבינו כי הסובלנות נובעת מההכרה בכבודו של האדם כערך וזכותו להיות שונה מאחרים. התלמיד ילמד לזהות ולמיין התנהגויות סובלניות ואי סובלניות המובעות על ידיו או על ידי סביבתו. התלמידים יציעו הצעות לקידום התנהגות סובלנית בכיתה, בבית הספר ובקהילה ויצרו כרזות. התלמיד ייקח אחריות ליישום התנהגויות סובלניות בחיי היום יום

"פתאום קם אדם ומרגיש כי הוא עם" – שירו של אמיר גלבוע מתאר התעוררות ויציאה לדרך חדשה – דרך אופטימית של טבע מתחדש ושל קריאה לשלום. השיר מחבר בין חוויות הפרט - האדם – לבין חוויות העם: הוא מתאר אדם שהוא מייצג של התעוררות לאומית ולא רק אישית. האישי והלאומי אינם ניתנים להפרדה. כוחו של השיר בתיאורי הטבע המתעורר ובחיבור לחוויות האישיות של היחיד: הטבע מאשר ומצטרף לתחושותיו של האדם שלפתע מרגיש ש"הוא עם". זאת יחד עם תיאור של התעוררות לאומית אופטימית ומתרוננת, בדרך להקמת המדינה

מגילת העצמאות הייתה המסמך הראשון של המדינה החדשה, שבטקס ההכרזה נקבע שמה כ"מדינת ישראל".בשנים החולפות התברר כי נציגי העם אכן יצרו מסמך מכונן, המתווה ערכים וחזון ושחשיבותו היא לדורות. במהלך הלמידה נכיר את הרקע ההיסטורי לכתיבת המגילה, את תכניה של המגילה ונתמקד בפסקה המתארת את ערכי היסוד של מדינת ישראל וברלבנטיות שלהם לחיינו

טקס הכרזת העצמאות של מדינת ישראל, התקיים בתל אביב, בה' באייר, תש"ח, 14 במאי, 1948. ארבעים ושבעה יום מאוחר יותר, בכ"ג בסיון, תש"ח, 30 ביוני, 1948, הגיעה ברכתה הרשמית של העצרת הכללית של הקונגרס היהודי העולמי וכותרתה "ההכרזה על ישראל". מאז ועד היום, היא משתלבת (בשינויי נוסח מסוימים), בעצרות הכלליות של הקונגרס היהודי העולמי. ביחידה זו, נעמוד על תכני ההכרזה המקורית, שתורגמה כאן לראשונה לעברית; נכיר את הקונגרס היהודי העולמי ונלמד על יחסו למדינת ישראל