גורמי אקלים ואזורי אקלים

שני גורמים עולמיים משפיעים על תפרוסת סוגי האקלים על פני כדור הארץ:

1. צורתו הכדורית של כדור הארץ גורמת להבדלים בכמות הקרינה המגיעה לאזורים השונים על פני הכדור.
2. בגלל המבנה הקבוע של מערכות לחץ האוויר העולמיות, נוצרים המאפיינים הייחודיים של אזורי האקלים השונים.

השילוב בין שני הגורמים האלה מאפשר לחלק את העולם לשישה אזורי אקלים עיקריים:
את החלוקה הזאת יצר החוקר הגרמני ולדימיר קפן שהתייחס בשיטת הסיווג שלו גם לקשר בין הצמחייה הטבעית בכל אזור לבין כמויות המשקעים וגובה הטמפרטורות באזור.

אזור האקלים המשווני (הטרופי)

משני צידי קו המשווה ועד סמוך לקו הרוחב °‏20. אזור זה מקבל כמות קרינה רבה בכל ימות השנה ומתאפיין בתנאי אקלים אחידים בכל השנה בלא חלוקה לעונות. הטמפרטורות אינן יורדות מתחת ל-C°‏18 כל השנה, ובכל יום יורדת כמות משקעים גדולה. בגלל תנאים אלה, האזור המשווני מכוסה ביערות-עד המכונים יערות גשם.
באזור האקלים המונסוני עונת החורף היא העונה היבשה. בקיץ, לעומת זאת, יורדים גשמים בכמויות גדולות, והטמפרטורות גבוהות. ירידת הגשמים באזור אקלים המונסון קשורה להבדל בקצב ההתחממות וההתקררות של היבשה ושל האוקיינוס שלידה.

אזור האקלים המדברי

האוויר המתרומם מעלה באזור קו המשווה ממשיך בדרכו בגובה רב לכיוון הקטבים. עקב תנועת הסיבוב של כדור הארץ הוא שוקע חזרה אל פני השטח באזורים של קווי הרוחב 25°-°‏30. האוויר היורד נדחס, מתחמם, מתייבש ויוצר אזורים של לחץ אוויר גבוה הנקראים רמות סובטרופיות. אלו אזורים של אקלים מדברי חם, יבש, בלא עננים. באקלים זה בדרך כלל כמות המשקעים היא מתחת ל- 200מ"מ, משרע הטמפרטורות גדול בין היום ללילה ובין הקיץ לחורף. זוהי רצועת המדבריות העולמית.

אזור האקלים הסובטרופי

אזור האקלים הסובטרופי הוא אזור מעבר בין האקלים המדברי לבין האקלים הממוזג שמצפון ומדרום לו, בין קווי הרוחב 30° ל-°‏40 צפון ודרום. אזור זה מושפע מהרמות הברומטריות המגיעות מאזורי האקלים היבש ומהשקעים המגיעים משולי האזור הממוזג. באזור זה כלולים שני סוגי אקלים: האקלים הסובטרופי הים תיכוני שבו עיקר המשקעים יורדים בחורף והאקלים הסובטרופי הגשום שבו עיקר המשקעים יורדים בקיץ. לכן הקיץ חם ולח מאוד, ואילו החורף קר ויבש.

אזור האקלים הממוזג

בין קווי הרוחב 40° ל-°‏60, מצפון ומדרום לקו המשווה, נושבות רוחות מערביות המערבלות את גושי האוויר החם הבאים מהאזור המשווני עם גושי האוויר הקר הבאים מן הקטבים. המפגש של גושי האוויר יוצר מערכות שקעים ורמות הגורמות לשינויים יום-יומיים במזג האוויר. הטמפרטורות הממוצעות נעות בין ‏C°‏3, ל-‏C°‏18. באקלים זה 4 עונות שנה: החורף קר, גשום ומושלג, הקיץ חמים וגשום, ועונות מעבר – סתיו ואביב.

אזור האקלים הקר

האקלים הקר שורר בעיקר באזורים שבין קווי הרוחב 60° ל-°‏5.‏66. גושי האוויר העולים מאזורי קווי הרוחב °‏60 ונעים לכיוון הקטבים. יוצרים באזור זה אקלים קר שבו יורדים משקעים במשך כל ימות השנה. הקיץ קצר, והחורף ממושך מאוד ושעות היום מעטות. בחורף הארוך האזור מכוסה שלג חודשים רבים, המים קופאים, והטמפרטורות מגיעות עד עשרות מעלות מתחת לאפס. בקיץ הקצר, לעומת זאת, הטמפרטורות עשויות להיות גבוהות למדי, אפילו עד ‏C°‏30, השלגים מפשירים.

אזור האקלים הקוטבי

האקלים הקוטבי משתרע מצפון ומדרום לקווי הרוחב °‏5.‏66, שם הקיץ קצר והחורף ארוך. אקלים זה מתאפיין בטמפרטורות נמוכות במשך כל השנה ובמיעוט משקעים. מעט המשקעים היורדים באזור אקלים זה הם שלגים ההופכים לקרחוני-עד.

גורמים עולמיים וגורמים מקומיים המשפיעים על תפרוסת הטמפרטורות
גובה הטמפרטורות בכל מקום בעולם מושפע משני גורמים כלל עולמיים: קרינת השמש והנטייה של ציר כדור הארץ ביחס למישור המילקֶה.
ההפרשים בקרינת השמש המגיעה לאזורי המשווה מול קרינת השמש המגיעה לאזורי הקטבים הם הגורם בעל ההשפעה הגדולה ביותר על הטמפרטורות באזורים שונים של כדור הארץ.
זווית הנטייה של כדור הארץ ביחס למישור המילקֶה יוצרת את עונות השנה. בגלל נטיית הציר, ברוב אזורי העולם הטמפרטורות בעונת הקיץ גבוהות מן הטמפרטורות בעונת החורף.
גורמים עולמיים המשפיעים על האקלים: זרמי ים, רוחות וקו רוחב.
גם לגורמים מקומיים שונים יש השפעה רבה על הטמפרטורות באזורים מסוימים ובמקומות מסוימים. לגורמים אלה יש השפעה גם על הטמפרטורה הממוצעת וגם על משרע הטמפרטורות במקום מסוים במהלך יממה, חודש או שנה וכדומה.
הגורמים המקומיים העיקריים הם: מרחק מהים, זרמי הים וגובה מעל לפני הים.