מגילת רות

מגילת רות

מגילת רות מספרת את סיפורה של משפחת אלימלך המיוחסת משבט יהודה. בעקבות הבצורת והרעב, המשפחה עוזבת את מולדתה והולכת לשדה מואב, מאויבי ישראל באותה עת. לאחר זמן מה מת אבי המשפחה אלימלך, ובניו מחלון וכיליון נישאים לנשים מואביות רות וערפה. על פי חז"ל היו נשותיהם בנותיו או נכדותיו של עגלון מלך מואב. כעבור עשור הולכים לעולמם גם שני הבנים ונותרות אֵם המשפחה נעמי ושתי כלותיה.  

השיבה לארץ ישראל

נעמי אבלה, חפוית ראש וחסרת כול שומעת שפסקה הבצורת בארץ ישראל ומחליטה לשוב למולדתה. היא מפצירה בכלותיה להניח לה ללכת לבד כי אין לה דבר לתת להן. ערפה נשמעת לה ושבה למשפחתה; רות דבקה בחמותה ואומרת "עַמֵּךְ עַמִּי וֵאלֹהַיִךְ אֱלֹהָי" ומתעקשת שרק המוות יפריד ביניהן.

רות יוצאת ללקט שיבולים

רות, אלמנה ענייה וגֵרָה, מגיעה עם נעמי לבית לחם. לפרנסתן, רות ביזמתה שלה ובברכתה של חמותה הולכת לשדות ללקט שיבולים אחר הקוצרים כפי שנהגו עניי ישראל באותם ימים. רות מושכת את תשומת לבו של בעל השדה בועז, מעשירי בית לחם וממנהיגיה. בועז מברר על אודותיה אצל הנערים הקוצרים ומתוודע להיותה קרובתו, כלת דודו אלימלך. הוא מבקש ממנה שלא תלך לשדה אחר אלא תלקט רק בשדהו, ומן הנערים הקוצרים הוא מבקש להעניק לה יחס מיוחד.

בועז ורות נישאים

בחלוף זמן מה, נעמי יועצת לרות ללכת בלילה אל הגורן, שם שוהה בועז בעת זריית השעורים, ולשכב למרגלותיו כדי לגרום לו לשאת אותה לאישה ולקיים את מצוות הייבום בהיותו קרוב משפחתה. רות נשמעת לה, מתרחצת, מתבשמת, לובשת את מיטב בגדיה, יורדת בלילה אל הגורן ושוכבת למרגלותיו. כשבועז מתעורר, רות מבקשת ממנו לשאת אותה לאישה: "וּפָרַשְׂתָּ כְנָפֶךָ עַל אֲמָתְךָ כִּי גֹאֵל אָתָּה" (רות ג, ט). בועז נעתר, ולמחרת לאחר פתרון בעיות שונות שעמדו בדרכם הם נישאים זה לזה.

שושלת דוד המלך

מזיווג זה נולד דוד המלך, כפי שמספרת המגילה: "תּוֹלְדוֹת פָּרֶץ, פֶּרֶץ הוֹלִיד אֶת חֶצְרוֹן. וְחֶצְרוֹן הוֹלִיד אֶת רָם וְרָם הוֹלִיד אֶת עַמִּינָדָב. וְעַמִּינָדָב הוֹלִיד אֶת נַחְשׁוֹן וְנַחְשׁוֹן הוֹלִיד אֶת שַׂלְמָה. וְשַׂלְמוֹן הוֹלִיד אֶת בֹּעַז וּבֹעַז הוֹלִיד אֶת עוֹבֵד. וְעֹבֵד הוֹלִיד אֶת יִשָׁי וְיִשַׁי הוֹלִיד אֶת דָּוִד" (רות ד, יח-כב).

מואבי ולא מואבית

יצוין כי נישואי רות לבועז עוררו תחילה בעיה הלכתית כבדת משקל בפני שופטי העם מאחר שרות הייתה בת לעם המואבי שעליו ציוותה התורה "לא יבוא עמוני ומואבי בקהל ה'" (דברים כג, ד). כלומר, נישואים לבן העם המואבי אסורים על פי התורה. בעיה זו נפתרה כשהתבררה המסורת שהתקבלה ממשה מסיני כי אין האיסור חל על מואביות, ונדרש – "מואבי ולא מואבית" (יבמות עז, ע"א), ולכן רות כשרה לבוא בקהל ה'.

סרטונים

10  עובדות על מגילת רות
10 עובדות על מגילת רות
אמה של מלכות - קשת וענן
אמה של מלכות - קשת וענן
סיפור מגילת רות
סיפור מגילת רות
יש לכם רעיון?
אם גם לכם יש מערך שעור רב כשרון או רעיון מקורי, מעניין, שמצית את הדמיון, מעורר את החושים ומפיח חיים בשיעורים-
שתפו ועזרו לתלמידים להיות מרוצים !

אולי תתעניינו גם ב...

פורטל זה נבנה עבור מורים ונועד לשימוש צרכי חינוך בלבד. העמוד מכיל קישורים לאתרים חיצוניים שאינם אתרי משרד החינוך. תוכן אתרים אלה וכל המוצג בהם (לרבות פרסומות) הינו באחריות בעלי האתרים בלבד. אם נתקלתם בבעיה כלשהי או שיש לכם הצעות או הערות בנוגע לתוכן, באפשרותכם לפנות אלינו בקישור זה.