חפש ב:

ירושלים בירת ישראל

ירושלים בירת ישראל

תיעוד השם ירושלים

התעודות הראשונות שבהן נזכר שמה של ירושלים בדומה לשמה העברי הן כתבי המארות המצריים משנת 3,800 לפנה"ס לערך. שמה של העיר מופיע בהם "אשאמם" שאותו יש לקרוא ככל הנראה "רֻשַׁלִמום". מאוחר יותר מופיע שמה של העיר "אורוסלימה" במכתבי אל עמרנה מן המאה ה-14 לפנה"ס.
משערים שמַלְכִּי-צֶדֶק מלך שלם הנזכר בספר בראשית היה למעשה מלך ירושלים. המילה "ירו" לקוחה מן השורש השמי יר"ה שפירושו "ייסד" (ואף בעברית: "...אוֹ מִי יָרָה אֶבֶן פִּנָּתָהּ", איוב ל"ח, ו'). לפיכך על פי השערת חוקרי המקרא, משמעות השם המקורית היא ייסד האל שלם או זאת העיר שאותה ייסד האל שלם. סברה אחרת היא שיש לפרש את השם לפי הקרי המודרני בעברית ובערבית: "אור-שלם", עירו של שלם.
על פי המדרש, השם "ירושלים" הוא צירוף של השם שבו אברהם קרא לה "ה' יִרְאֶה" (בראשית כ"ב, י"ד) עם השם "שלם" ששם בן נח קרא לה. כך נוצר השם המלא של העיר המופיע בתנ"ך בדרך כלל "ירושלם". במקרא מופיע שם העיר בכתיב חסר בלא יו"ד, מה שמרמז לכאורה על הקריאה הקדומה "ירושלֵם". זהו גם שמה של העיר אצל חז"ל.
לירושלים שמות רבים. על פי המדרש, ישנם 70 שמות עבריים לעיר. אלו העיקרים שבהם: יְרוּשָׁלַיִם, שָׁלוֹם, יִרְאֶה, יְבוּס, צִיּוֹן, חֶפְצִיבָהּ, מְשׂוֹשׂ תֵּבֵל, יְרוּשָׁלִַם (בלא י') יְפֵה נוֹף וְעִיר דָּוִד.
בתרגום השבעים מופיע שמה של ירושלים בצורה "ירוסלם" או "היירוסולימה". פירוש המילה "היירוס" ביוונית הוא "קדוש", וייתכן שכך פורש שמה של ירושלים בפי דוברי יוונית. שמה של ירושלים ברוב לשונות אירופה העכשוויות נגזר מהשם היווני או הלטיני, בשינויים פונטיים, המשתקפים גם בכתיב.
בשנת 130 הקים הקיסר הרומי אדריאנוס על חורבות ירושלים מושבה רומית וכינה אותה "קולוניה איליה קפיטולינה".
השם הנפוץ ביותר לירושלים בערבית בקרב מוסלמים הוא "אל-קודס". שם העיר באנגלית בצרפתית ובגרמנית הוא Jerusalem.

ירושלים: בין כיבוש לחורבן

על פי ממצאים ארכאולוגיים תקופת ההתיישבות בירושלים מתוארכת לתקופה הכלקוליתית על הגבעה הנקראת עיר דוד. סיבת ההתיישבות הייתה הקִרבה ל"מעיין הגיחון". ממצאים מתקופת הברונזה הקדומה מצאה בסביבות מעיין הגיחון משלחת של החוקר פרקר בשנת 1909, ובהם שברי חרס המשמשים עדות למגורים על יד מקור המים. הפיכתה של ירושלים מיישוב ארעי לעיר קבע התרחשה ככל הנראה במהלך המאה ה-19 לפנה"ס.
במאה ה-14 לפנה"ס בתקופת הברונזה המאוחרת כבר הייתה ירושלים עיר מדינה כנענית מבוצרת וחשובה. על כך מעידים מכתבי אל עמרנה שבהם מוזכרת ירושלים פעמיים. עם הגעת היבוסים לעיר נפתח פרק חדש בהיסטוריה של ירושלים ושמה התחלף ליבוס.
על פי המסופר במקרא הייתה ירושלים עיר יבוסית עד שדוד המלך כבשהּ והפכהּ לבירתו. בנו שלמה בנה בה את בית המקדש הראשון בשנת 1,000 לפני הספירה לערך. הבית הראשון עמד על תלו כ-400 שנה. בשנת 598 לפנה"ס נכבשה ממלכת יהודה בידי האימפריה הבבלית. אחרי ניסיון מרד של המלך צדקיהו נגד השלטון הבבלי, נבוכדנצר השני מלך בבל ערך מצור על העיר ובשנת 586 לפנה"ס, כבש את העיר. כעבור כחודש הרס נבוזראדן (שר צבא בבל) את העיר, שרף והחריב את בית המקדש הראשון.
לאחר יציאת עם ישראל לגלות בבל התמלאה ירושלים בבני עמים מקומיים, בעיקר שומרונים. עם עליית האימפריה הפרסית ופרסום הצהרת כורש בשנת 538 לפני הספירה, הוקמה ירושלים מחדש והייתה לבירת הפרובינציה היהודית. רבים מהגולים שבו לירושלים, העיר חזרה להיות עיר יהודית מרכזית והוקם בה בית המקדש השני. בית המקדש השני נבנה בתקופת שיבת ציון במאה ה-6 לפני הספירה, ובנייתו הסתיימה בשנת 515 לפני הספירה בקירוב (כ-70 שנה אחרי חורבן הבית הראשון).
בשנת 332 לפנה"ס כבש אלכסנדר מוקדון את יהודה בלא קרב, וירושלים נכנסה לתקופה ההלניסטית. מרד החשמונאים פרץ ב-167 לפנה"ס ובסופו השתלטה משפחת בית חשמונאי על יהודה ושלטה בירושלים עד הכיבוש הרומי בשנת 63 לפנה"ס.
בשנת 37 לפנה"ס מונה הורדוס על ידי הרומאים למלך יהודה. הורדוס הרחיב ופיאר את העיר ובנה את מקדש הורדוס. בשנת 66 לספירה פרץ המרד הגדול נגד הרומאים, ובשנת 69 הגיע הצבא הרומי בראשותו של טיטוס לשערי ירושלים. העיר נכבשה ונשרפה בשנת 70 לספירה ובית המקדש חרב.
שליטתה של האימפריה הרומית בארץ ישראל הביאה עמה מתיישבים בני לאומים שונים לעיר, רובם רומאים. מאז חורבן הבית השני שלווה במותם של יהודים ובגירושם, עברה העיר טלטֵלה דמוגרפית והייתה למרכז שלטון רומי.
באותה עת החלה הנצרות להתפשט ונחשבה דת עיקרית ברחבי ארץ ישראל ובירושלים. אחרי מרד בר כוכבא, בין השנים 135-132, התרוקנה ירושלים כמעט לגמרי מיושביה היהודים.
ירושלים עמדה בחורבנה עד זמן שלטון הקיסר אדריאנוס. בשנת 130 לספירה בנה אדריאנוס על חורבות ירושלים עיר רומית ושמה איליה קפיטולינה ואסר על היהודים להיכנס לתחומה. בשנת 133 לספירה כבשו מורדים יהודים בראשות בר כוכבא את ירושלים אך העיר חזרה לשליטה רומית כעבור שלוש שנים.
מעמדה הרם של איליה קפיטולינה החל לרדת מאמצע המאה השלישית לספירה עם פינויה ההדרגתי של רומי מהעיר. ואולם בראשית התקופה הביזנטית בימי הקיסר קונסטנטינוס שבה ועלתה קרנה היא נתפסה עיר קדושה לנצרות. העיר הייתה למרכז דתי חשוב והוקמו בה כנסיית הקבר וכנסיות רבות אחרות. הביזנטים שלטו בירושלים עד הכיבוש הערבי של ארץ ישראל.
בשנת 636 הגיעו ערבים מוסלמים אל שערי ירושלים. העיר נפלה לידיהם כעבור מצור של שישה חודשים. בתנאי הכניעה הובטחו שלומם של הנוצרים ושלמות כנסיותיהם. הח'ליף עומר בנה על הר הבית את מסגד אל-אקצה ואת כיפת הסלע. הבנייה הושלמה בשנת 691.
המזרח התיכון וארץ ישראל נכנסו לתקופה של אי יציבות ובמהלכה ניצלו את המצב הסלג'וקים ובשנת 1071 כבשו את ירושלים והחזיקו בה לתקופה קצרה. הכיבוש הערבי המוסלמי חולל בירושלים מהפך דמוגרפי. היישוב הנוצרי בה הצטמצם מאוד ואת העיר מילאו מוסלמים ויהודים רבים, שהורשו אחרי שנים ארוכות לשוב אליה.
עד שנת 1099 הייתה רוב אוכלוסייתה של העיר ערבית ולצדה פעלו קהילות יהודיות ונוצריות גדולות. היישוב היהודי בירושלים התרכז בעיקר בהר ציון. עם נפילת העיר בידי הצלבנים במסע הצלב הראשון ב-1099 נטבחו רוב יושביה היהודים והמוסלמים, והעיר הייתה לזמן מה עיר רפאים. עם הכיבוש הצלבני חזרה ירושלים לשליטת הנוצרים ל-100 שנים.
בשנת 1187 כבש צלאח א-דין את ירושלים, האוכלוסייה הנוצרית סולקה והעיר הייתה למוסלמית מובהקת 700 שנה.
לאחר מסע הצלב השישי חזרה העיר לידי הצלבנים ולבסוף נפלה בידי הממלוכים שהחזיקו בה עד שנת 1516. האוכלוסייה היהודית הורשתה לשוב לירושלים עם הכיבוש הממלוכי אך לקח לה זמן רב להתבסס. בתקופה הממלוכית הייתה ירושלים עיר זניחה בשולי האימפריה, חסרת חשיבות אסטרטגית ומרוחקת מדרך הדואר (הדרך הראשית). אוכלוסייתה הייתה ברובה ענייה, ואולם מעמדה עלה והתקבע בתודעה האסלאמית: עיר קדושה, השלישית בקדושתה לאסלאם, אחרי מכה ואל-מדינה.
ב-1517 נכבשו ירושלים וארץ ישראל בידי האימפריה העות'מאנית. הסולטאן סולימאן המפואר בנה את חומות ירושלים המוכרות היום ושיפץ את המצודה ואת מגדל דוד. במאות ה-18 וה-19 החל היישוב היהודי להתעצם ולקראת סוף המאה אף מנה יותר מ-11,000 נפש. הקהילה היהודית הייתה הגדולה בקהילות העיר.

השפעה אירופית

במאה ה-19 החלו המעצמות הקולוניאליות האירופיות לגלות עניין בארץ ישראל ובירושלים. מחקרים ופרסומים שונים עליהן ראו אור, והמעצמות האירופאיות החלו לבנות בעיר ולהציב בה קונסולים ואנשי דת. הבנייה האירופית הייתה דתית ותרבותית בעיקרה. במחצית השנייה של המאה ה-19 התגברה ההשפעה האירופית בארץ ישראל ובירושלים, בין השאר באמצעות הקמת מבנים שונים מחוץ לחומות.
בשנת 1860 הוקמה השכונה משכנות שאננים, שכונה יהודית שייסד סֵר משה חיים מונטיפיורי. משכנות שאננים הייתה השכונה הראשונה שנבנתה מחוץ לחומת ירושלים. אחריה נבנו שכונות יהודיות נוספות והעיר החלה להתרחב ולגדול במהירות.
בד בבד ממחצית המאה ה-19 החל גידול באוכלוסייה היהודית בעיר. מסיבה זו היו אלו היהודים שיצאו ראשונים אל מחוץ לחומות העיר העתיקה במחצית השנייה של המאה. נוסף על משכנות שאננים בשכונות החלוציות שייסדו היו: מחנה ישראל, נחלת שבעה, בית דוד, מאה שערים ועוד.

המנדט הבריטי

בשנת 1917 עברה ירושלים לידי שלטון המנדט הבריטי. הבריטים קבעו את ירושלים בירת ארץ ישראל וריכזו בה את מוסדות השלטון החשובים ובהם מקום מושבו של הנציב העליון, משרדי הממשלה, בית המשפט העליון ובית הסוהר המרכזי.
ירושלים שימשה באותה עת גם המרכז המדיני של היישוב היהודי והתנועה הציונית ובה שוכנו המוסדות הלאומיים: ועד הצירים, הסוכנות היהודית לארץ ישראל, הוועד הלאומי, הקרן הקיימת לישראל וקרן היסוד.

החלטת החלוקה ומלחמת העצמאות

בכ"ט בנובמבר 1947 (י"ז בכסלו תש"ח) הצביעה העצרת הכללית של האומות המאוחדות בעד התכנית לחלוקת ארץ ישראל (החלטה 181). לפי התכנית חולקה ארץ ישראל המערבית למדינה יהודית ולמדינה ערבית ואילו מרחב נפרד של ירושלים ובית לחם היה תחת ריבונות האו"ם. הערבים פעלו למנוע את הגשמת ההחלטה ולהגיע לשליטה ערבית או פלסטינית ריבונית על כל רחבי הארץ. למחרת היום פרצת מלחמת העצמאות. בכוחות הערביים שיזמו את המלחמה היו תושבים מקומיים בסיוע תגבור ממדינות ערב של הלגיון הערבי ו"האחים המוסלמים" ממצרים. הם חסמו בפני היהודים את הדרך לירושלים והפסיקו את זרם המים אליה. חטיבת המחוז "עציוני" הייתה אחראית להגנה על העיר ועל היישובים סביבה. הפלמ"ח מונה על פרוזדור ירושלים. שיירות של משוריינים הצליחו בקושי לפרוץ את הדרך אל העיר במחיר דמים כבד ולהביא לה אספקה.
הערבים הגיעו ללטרון וניהלו קרבות כבדים. במבצע נחשון נכבשו כפרים ערביים בדרך לירושלים. ואולם מסוף אפריל נחסמה הדרך כליל והעיר ירושלים הייתה נתונה במצור מוחלט.
עם סיומו של המנדט הבריטי בארץ ישראל וההכרזה על הקמת מדינת ישראל בה' באייר תש"ח, 14 במאי 1948, פלשו צבאות ערב לישראל. המלחמה התעצמה והעמידה את המדינה הצעירה בסכנת קיום. העיר העתיקה נפלה בידי הירדנים, והמצור על העיר נמשך עד פריצת דרך בורמה, שבה נסעו שיירות לירושלים ברציפות ובביטחון יחסי.
בנובמבר 1948 הוכרז על הפסקת אש והמלחמה הסתיימה. ב-5 בדצמבר 1949 הכריז דוד בן-גוריון על ירושלים: בירת מדינת ישראל.
בין השנים 1948 ל-1967 הייתה ירושלים חצויה. הקו העירוני היה קו שביתת הנשק כפי שסוכם בהסכמי רודוס, קטע של הקו הירוק באורך שבעה קילומטרים שחילק את העיר בין מזרח למערב. מזרח העיר היה בשליטת הממלכה הירדנית ההאשמית ומערבה בשליטת מדינת ישראל.
השכונות בירושלים המערבית לאורך הקו היו לשכונות ספר ומדי פעם בפעם צלפו בהן חיילים ירדנים. מפאת המצב הפכו לשכונות מצוקה שאוכלסו באוכלוסייה דלת אמצעים והתאפיינו בעוני ובהזנחה.

מלחמת ששת הימים

עם פרוץ מלחמת ששת הימים ב-5 ביוני 1967 הפגיז הלגיון הערבי את ירושלים. צה"ל הגיב בהשתלטות על מזרח העיר. שאלת הריבונות על מזרח ירושלים היא אחת מסוגיות הליבה בסכסוך הישראלי-פלסטיני.
מאז מלחמת ששת הימים נבנו שכונות רבות בשטח שנוסף לעיר, וחלק ניכר מהאוכלוסייה היהודית בירושלים מתגורר שם.

אינתיפאדה וטרור

בפרוץ האינתיפאדה הראשונה בשנת 1987 אירעו במזרח ירושלים ובשכונות על קו התפר ניסיונות חבלה והצתות רכב מרובות. בזמן האינתיפאדה השנייה בשנת 2000 הייתה ירושלים בקו החזית ואירעו בה פיגועי התאבדות רבים.
בעשור הראשון של שנות האלפיים החלה העיר מהלך של התחדשות שכלל הפחתת הבנייה הפרברית והתחדשות מרכז העיר ובכלל זה פרויקט הרכבת הקלה.
בשנת 2012 במהלך מבצע עמוד ענן שוגרו בפעם הראשונה מרצועת עזה טילים לכיוון ירושלים, נשמעו בה אזעקות והתושבים נכנסו למקלטים ולמרחבים מוגנים. מציאות זו חזרה על עצמה גם במהלך מבצע צוק איתן בשנת 2014. בסוף שנת 2015 פקד את העיר גל טרור שאופיין בעיקר בדקירות סכין של עוברי אורח במקומות שונים בעיר, רובן במזרח ירושלים.

עיר קדושה לשלוש דתות

ירושלים היא עיר הקודש ביהדות. קדושתה נובעת מהאמונה הדתית שזהו המקום שבו בחר האל לשכן את שכינתו ואת שמו שם. לכך נוספת העובדה ההיסטורית שירושלים הייתה מקום משכנם של בית המקדש הראשון ובית המקדש השני.
על פי המסורת הנוצרית, נמצאים בירושלים האתרים שבהם חי ומת ישו דוגמת ויה דולורוזה וכנסיית הקבר. חשיבותה של ירושלים בתפיסה הנוצרית עלתה עם כיבושה בידי המוסלמים ובמיוחד בתקופת מסעי הצלב. כיום נחשבת ירושלים אתר קדוש בעיני כל העדות הנוצריות, וביקור בה נחשב לזכות גדולה.
ירושלים היא אחת מהערים הקדושות לאסלאם. באסלאם הסוני נחשבת ירושלים למקום השלישי בחשיבותו אחרי מכה ואל-מדינה. מקור קדושתה של ירושלים באסלאם שנוי במחלוקת בקרב חוקרי האסלאם והמזרחנים. עיקר המחלוקת נסב סביב השאלה אם נחשבה ירושלים לקדושה באסלאם כבר מראשיתו, או שמא קדושתה התפתחה בתקופה מאוחרת יותר. שורש המחלוקת נעוץ בכך שירושלים אינה מוזכרת בקוראן באף לא אחד משמותיה הידועים. חשיבותה של ירושלים באסלאם החלה לעלות במאות ה-7 וה-8 עם הקמת המסגדים על הר הבית. התהליך נמשך במאות ה-11 וה-12 והגיע לשיאו בתקופת מסעי הצלב וממלכת ירושלים.
אוכלוסייה
מאז שנות ה-90 של המאה ה-20, ניכרת מגמה של התחרדות בירושלים, ובכל שנה החל מאמצע שנות ה-90 יורד מספר ילדיה החילוניים של ירושלים בכ-10% בממוצע, בעוד ילדי האוכלוסייה החרדית עולה בהתמדה. המתח בין התושבים החרדים והחילונים בירושלים רב, ומאבקים רבים התקיימו על אופייה.
לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה בדצמבר 2015 מתגוררים בירושלים 865,721 תושבים. האוכלוסייה גדלה בקצב גידול שנתי של ‎1.9%‏. לפי נתוני הלמ"ס נכון לדצמבר 2014, העיר מדורגת 4 מתוך 10 בדירוג החברתי-כלכלי. ירושלים היא העיר הגדולה בישראל.
מטרופולין ירושלים, הכולל יישובים קרובים המקיימים זיקה ברורה לעיר, מנה ב-2013 על פי מכון ירושלים לחקר ישראל כ-1.16 מיליון נפש והוא השני בגודלו בישראל אחרי מטרופולין תל אביב.
על פי הלמ"ס, מתוך היהודים בירושלים 32% מגדירים עצמם חרדים, 28% מסורתיים, 21% חילונים ו-17% דתיים.

סרטונים

ירושלים- הקונצונים ערוץ הופ
ירושלים- הקונצונים ערוץ הופ
לסייר בירושלים ב-360
לסייר בירושלים ב-360
קולות ירושלים
קולות ירושלים
יש לכם רעיון?
אם גם לכם יש מערך שעור רב כשרון או רעיון מקורי, מעניין, שמצית את הדמיון, מעורר את החושים ומפיח חיים בשיעורים-
שתפו ועזרו לתלמידים להיות מרוצים !

אולי תתעניינו גם ב...

פורטל זה נבנה עבור מורים ונועד לשימוש צרכי חינוך בלבד. העמוד מכיל קישורים לאתרים חיצוניים שאינם אתרי משרד החינוך. תוכן אתרים אלה וכל המוצג בהם (לרבות פרסומות) הינו באחריות בעלי האתרים בלבד. אם נתקלתם בבעיה כלשהי או שיש לכם הצעות או הערות בנוגע לתוכן, באפשרותכם לפנות אלינו בקישור זה.