תמונת מצב החינוך

החל מהשנה הבאה: מודל הערכה חדש למערכת החינוך.
בעקבות מסקנות הצוות המקצועי, התובנות מהיוועצות עם הציבור ועם מומחים – גובש מודל הערכה חדש שמורכב מ- 4 נדבכים:

1. כלי הערכה פנימיים – יעמדו לבחירה של בתי הספר, החל מכיתה א' ועד י'.
2. שילוב של הערכה חיצונית – 2 הערכות ביסודי ו-2 הערכות בחטיבות הביניים.
3. שינוי שאלוני האקלים והסביבה הפדגוגית – קיצור השאלון וגיבוש שאלון ידידותי יותר ומותאם גיל.
4. הערכה של תהליכים חינוכיים בבית הספר באמצעות מדדים נוספים וחדשים.

בתום עבודת הצוות המקצועי שמונה לבחון ולגבש מודל הערכה חלופי למיצ"ב, ולאחר היוועצות רחבת היקף וחסרת תקדים שקיים המשרד עם הציבור בישראל - הורים, מורים, מנהלים, מפקחים, מנהלי מחלקות חינוך ותלמידים, גובש מודל הערכה חדש למערכת החינוך. 
מודל זה גובש, כזכור, על רקע הקולות שקראו לבחינה מחודשת של המיצ"ב, שהשימוש בו הוביל לתופעות שליליות ובלתי רצויות, ששיאן נרשם לפני כשנה (שנת 2018). לצד אלה יש להזכיר גם את ההשלכות של הפרסום הפומבי אשר נגע לממצאים של בתי הספר ודירוגם. בין התופעות אליהן נחשפנו: הכנות אינטנסיביות לקראת מבחני המיצ"ב, פגיעה בשגרת הלמידה, הסטת משאבים והפניית יתר של תלמידים להיבחנות בכיתות מותאמות ועוד. אלה הובילו בסופו של דבר לפגיעה בהוראה, בלמידה ובמהימנותו של כלי הערכה - המיצ"ב.

לנוכח כל אלה, יצא המשרד למסע מקיף של הקשבה שהוביל, כאמור, לגיבושו של המודל החדש.

> סרטון: תמונת מצב החינוך  

המודל החדש מורכב מ- 4 נדבכים וגובש בזיקה ובהלימה למודל דמות הבוגר שהמשרד שוקד על גיבושו במהלך השנה האחרונה. בעניין זה יצוין כי במסגרת התאמת דמות הבוגר למאה ה- 21 בחן המשרד מגמות עתידיות, והשתתף במהלך רחב של ארגון ה-OECD (Education 2030) שהובילו לגיבושו של דמות הבוגר החדשה, המורכבת משלושה ממדים: ידע, מיומנויות וערכים. מודל ההערכה החדש יכוון לשלושת הממדים הללו.

1. כלי הערכה פנים בית-ספריים
כלי ההערכה הפנימיים יהוו את הנדבך המרכזי והמשמעותי ביותר במודל החדש. באמצעותם יוכלו בתי הספר לבסס רצף של תהליכי למידה והפקה של תובנות עומק באמצעות כלים שיעמדו לרשותם, החל מכיתה א' ועד כיתה י'. השימוש בהם ייעשה על פי בחירת בית הספר.
הכלים יהיו במקצועות הליבה: שפה, מתמטיקה, אנגלית ומדעים, ובמקצועות נוספים.
משרד החינוך יעודד ויסייע לבתי הספר לעשות בהם שימוש נכון ויעיל, לטובת בניית תכניות עבודה וקידומם של התלמידים ובית הספר עצמו. ישנם כלים רבים שכבר נמצאים בשימוש, כדוגמת המבדק לראשית הקריאה והכתיבה בכיתה א', מבדק עמית בכיתה ז' ועוד.
בימים אלה שוקדת ראמ"ה על פיתוחם של כלים פנימיים נוספים שיעמדו לרשות בתי הספר. בנוסף, ראמ"ה פועלת למחשב חלק מהכלים הקיימים ולשפר את הנגישות שלהם.
כדי לייצר באמצעות הכלים הפנימיים תהליכי למידה משמעותיים, ולשם הפחתת העומס על בתי הספר, יבוטלו מבחני מפמ"ר, מבחנים רשותיים ומבחנים אחרים הנשלחים לבתי הספר. לרשות בתי הספר יועמדו כלים פנימיים מעצבים ומסכמים עם סטנדרטים שבהם יוכלו לעשות שימוש לאורך השנה.
2. הערכה חיצונית משולבת - קבועה ומשתנה
כלל בתי הספר היסודיים וחטיבות הביניים ישתתפו בכל שנה בהערכה חיצונית משולבת - הערכה קבועה והערכה משתנה. על פי המודל החדש, בתי הספר ישתתפו בהערכה חיצונית פעמיים בשנה.

• הערכה קבועה: כלל התלמידים בכיתות ד' ובכיתות ח' ישתתפו בהערכה באוריינות שפה. הערכה תתבצע בתחילת השנה, בכל בתי הספר בארץ בכל שנה. 
• הערכה משתנה: כלל בתי הספר ישתתפו אחת לשנה גם בהערכה משתנה. מועד ההערכה יהיה ידוע מראש ותחום הדעת ודרגת הכיתה שבה ייבחן בית הספר יימסרו לבית הספר בסמוך למועד ההערכה.
  בתי הספר היסודיים ישתתפו באחד מבין תחומי הדעת:

• מתמטיקה בכיתות, ה', או ו'
• שפת אם בכיתות ה' או ו'
• אנגלית בכיתות ה' או ו'

חטיבות הביניים ישתתפו באחת מבין ההערכות האלו:

• שפת אם ט'
• מתמטיקה ח' או ט'
• מדעים ח' או ט'
• אנגלית ח' או ט'

3. שאלוני האקלים והסביבה הפדגוגית
המשרד רואה בקידום אקלים מיטבי נדבך משמעותי ומרכזי במערכת.
סקרי האקלים והסביבה הפדגוגית יועברו בבתי הספר בכיתות ה'-יא' במסגרת הערכה חיצונית במחזוריות קבועה, אחת לשלוש שנים. בהתאם להערות שעלו מהשדה החינוכי, שאלוני האקלים יעודכנו ויקוצרו. לרשות בתי הספר יעמדו שאלוני אקלים פנימיים לצורך העברה פנימית ממוחשבת, בהתאם לצרכים ולעניין של בתי הספר.
לאקלים יש מקום חשוב בעיצוב סדר היום של בית הספר, וצוותי החינוך יוכלו להשתמש בהם ככלי עבודה. 

4. הערכה של מדדים נוספים וחדשים
העשייה הבית ספרית היא ענפה ועשירה. היא נוגעת בתחומים רבים, שלא כולם קיבלו עד היום ביטוי ראוי. לאור זאת, לכלי ההערכה הסטנדרטים יתווסף גם מידע ממדדים נוספים שיתנו תמונה רחבה על תחומי העשייה של בית הספר. מדדים אלו יאפשרו ליצור תמונה מלאה יותר אודות התשומות, המשאבים, התהליכים, האתגרים והייחודיות של בית הספר.
מידע זה יתייחס בין היתר לנושאים, כגון:

• פעולות לקידום הוגנות ושוויון
• חדשנות
• יזמות
• הכשרה ופיתוח מקצועי של הצוות החינוכי
• מידע על שילוב והכלה
• כיתות חינוך מיוחד
• סביבות למידה
• למידה חוץ בית-ספרית
• שגרות וסדירויות
• השתתפות בחוגים/תנועות נוער
• התנדבות ומעורבות חברתית
• פעילויות עם הורים

          1. דגש גבוה על תהליכי הערכה פנימיים

• בניית יכולות של צוותי החינוך בשימוש בתהליכי ההערכה ובתוצריהם.
• חיזוק האמון בבתי הספר ובעשייה שלהם באמצעות שינוי תרבות השימוש בכלי הערכה ובנתוניהם.
• העשרת מאגר הכלים הפנימיים וכן הכשרה של כלל הגורמים במערכת לעשות שימוש נכון ואחראי בכלי הערכה ובתוצריהם.
• יצירת תרבות ארגונית תומכת בתפיסת ההערכה הבית ספרית החדשה: מטה, מחוזות ורשויות.
  
  2. עיצוב מחודש של תהליכי ההערכה החיצוניים - מענה לתופעות הבלתי רצויות שאותרו, וכן על רקע פרסום הממצאים ברמת בית ספר. 

• הדגשת חשיבות שפת האם כתשתית בתהליכי הלמידה.
• התאמת ההערכה לנדרש מהתלמידים במאה ה-21.
• השילוב של הערכה חיצונית קבועה ומשתנה שואף להפחית, ככל הניתן, את הלחץ אותו חוו בתי הספר וכן את הפגיעה בשגרת הלימודים, שהיו מנת חלקו של מודל ההערכה הישן.
• בחינה בראשית השנה שנועדה למנוע הכנות לאורך השנה.
• מניעת האפשרות להסיט משאבים לטובת "שכבת מיצ"ב".

כדי להבטיח שימוש אחראי וראוי בנתונים ובתוך כך גם למידה נכונה מהם, יפעל המשרד להטמיע תרבות הערכה נכונה ומצמיחה בקרב כלל העוסקים במלאכה במטה המשרד, בפיקוח, בבתי הספר ובציבור הרחב.
לשם השגת מטרה חשובה זו, ינוסחו כללים ברורים לשימוש מיטבי והוגן בכלי ההערכה ובנתונים הנאספים באמצעותם. נוסף על זאת:

• משרד החינוך וראמ"ה ייזמו שורה של מהלכים שיקדמו את תרבות ההערכה ויסייעו להפיק ממנה את המיטב. 
• תבוצע הסברה מקיפה אודות מודל ההערכה החדש.
• יוקם מערך הדרכה למפקחים, למנהלי בתי הספר ולצוותים החינוכיים לשם שימוש מיטבי בכלי ההערכה ובנתונים. 
• יגובש ויונגש סל מענים שיינתן לבתי הספר בהתאם לתמונת המצב הבית-ספרית, לצורך שיפור התהליכים החינוכיים ותוצאותיהם.

כאמור, מודל ההערכה החדש נשען על עבודה מקיפה שבוצעה במסגרת הצוות המקצועי, בו ישבו מומחים מהאקדמיה, אנשי חינוך מהשדה ואנשי משרד החינוך; היוועצות מקוונת רחבה עם הציבור (כ- 20,000 אנשים לקחו בה חלק), קול קורא שהתפרסם למומחי הערכה (השתתפו כ-20 מומחים) ומפגשים ישירים במחוזות עם הורים, מנהלים, מורים, מפקחים, תלמידים ומנהלי מחלקות חינוך (התקיימו 33 מפגשים ב- 6 מחוזות בהשתתפות של 474 אנשים). בתובנות שעלו מהתהליכים צוין בין היתר כי:

• קיימת חשיבות גדולה לשילוב ולאיזון בין הערכה פנימית להערכה חיצונית.
• לצד הערכת הידע, יש להרחיב את הערכת המיומנויות ולבחון אותן במגוון תחומי דעת.
• ההערכה החיצונית צריכה לשקף באופן מקיף ומגוון את העשייה הבית-ספרית, כגון: אקלים בית ספרי, חדשנות, סביבות למידה, דרכי הוראה וחינוך חברתי וערכי.
• יש לחזק את היכולות של בתי הספר בתחום הערכה - ניתוח נתוני הערכה חיצוניים וקיום תהליכי הערכה פנימיים איכותיים.

המודל יוטמע באופן הדרגתי, כדי לאפשר למערכת להיערך באופן מיטבי. לאור זאת:

• בשנת הלימודים הנוכחית, תש"ף בתי הספר יקיימו הערכה פנימית בלבד ולא תתקיים הערכה חיצונית של הישגים לימודיים. לרשות בית הספר עומד אוסף של כלים למורה כגון מבדקים, מבחנים ומשימות ביצוע. מבחני המיצ"ב הפנימי יישלחו לבתי הספר המעוניינים בכך. החל משנת תשפ"א, מבחני מיצ"ב קודמים וכן מבחנים מסכמים נוספים שייגזרו מתוך ההערכה החיצונית יועמדו לרשות בתי הספר כחלק ממאגר הכלים הפנימיים, לצורך הערכה פנימית.
• סקרי אקלים וסביבה פדגוגית יועברו במתכונת חיצונית על פי המחזוריות הקודמת (1 ל- 3 שנים).
• בשנת תשפ"א ייושמו ארבעת הנדבכים: הערכה פנימית; הערכה חיצונית משולבת - קבועה ומשתנה; סקרי אקלים וסביבה פדגוגית; ומדדים נוספים. 
• בשנת תשפ"ב - המשך הטמעת המודל.

מדדים נוספים להערכה