מבוא ורציונל

תוכנית עולם הערבים והאסלאם היא תכנית בחירה לחטיבה העליונה בבתי הספר העבריים במדינת ישראל. תוכנית הלימודים הראשונה של עולם הערבים והאסלאם יצאה לאור בשנת תשס"ג.

התוכנית מיועדת לתלמידי החטיבה העליונה המעוניינים להכיר את המזרח התיכון והמרחב הסובב את מדינת ישראל, במטרה להבין את המציאות הפוליטית, החברתית והתרבותית שבה אנו חיים.

ייחודה של תוכנית עולם הערבים והאסלאם הוא בכך שהיא משלבת בין היסטוריה לבין דת ותרבות. התוכנית פותחת בפני הלומדים צוהר לעולם עשיר ודינמי, ומעניקה להם כלים להבנת המרחב התרבותי והחברתי ולהכרת תופעות ותהליכים המשפיעים על המציאות הפוליטית במזרח התיכון.

התוכנית במתכונתה הקודמת הקיפה חומר לימודי רב וכללה היבטים של היסטוריה פוליטית, גיאוגרפיה, אומנות, מיסטיקה, סוציולוגיה, ודת האסלאם על זרמיה וכיתותיה. הנושאים שנלמדו היו רחבי היקף, דבר שחייב חלוקה בין שני סוגים של תכנים: גרעין (בסיס מחייב ללימוד) והרחבה (העשרה נקודתית). חלוקה זו גרמה לסרבול בתהליכי ההוראה ולחוסר קוהרנטיות. 

התוכנית הקודמת יצרה עומס תכנים לימודי רב מדי ללא התייחסות הולמת לאוכלוסיית התלמידים המגוונת הלומדת את תחום הדעת. כמו כן לא ניתן היה להכילה במסגרת שעות ההוראה.

הצורך בעדכון תוכנית הלימודים נבע מההתפתחויות שחלו בחקר המזרח התיכון בשני העשורים האחרונים וכן מחידושים בתחום החינוך והפדגוגיה. בתחום לימודי המזרח התיכון חלו תפניות מחקריות מעניינות: נכתבו מספר רב של ספרים ומאמרים אקדמיים המציגים זוויות חקר חדשות על המרחב הנדון בנושאים בינתחומיים, כגון לימודי מגדר בעולם המוסלמי והערבי, לימודי חברה ודת ועוד. לכך יש לצרף את התמורות שחלו בעולם הערבי בשנים האחרונות ולהתייחס אליהן כחלק אינטגרלי מתוכנית הלימודים.

בתחום החינוך והפדגוגיה תופס קידום החשיבה תאוצה רבה הן בעולם והן בישראל. הוראה מפתחת חשיבה תורמת להבניית הידע של התלמידים ומסייעת להם לעבור מלמידה המדגישה זכירה ושינון ללמידה המדגישה הבנייה של ידע בדרכים משמעותיות. על מנת שתחום הדעת יהיה רלוונטי עבור הלומדים במאה ה-21 יש לטפח אסטרטגיות חשיבה שתאפשרנה להם לרכוש ידע חדש תוך הפעלת שיקול דעת, יצירתיות וביקורתיות. ידע הנלמד בצורה מפתחת חשיבה יישמר בצורה טובה יותר לאורך זמן ויהפוך לשימושי בהקשרים שונים, גם מעבר לתהליך הלמידה המיידי, וייצור אדם מודע יותר לסביבתו.

•  תוכנית לימודים עולם הערבים והאסלאם, ירושלים: משרד החינוך, 2003, 5.
• חשיבה בתהליך הלמידה בעידן הידע, המזכירות הפדגוגית, האגף לתכנון ולפיתוח תכניות לימודים, ירושלים, תשע"א (2010), עמ' 10-12.

בתוכנית הלימודים המעודכנת נעשו שינויים מבניים, שונו מוקדי ההוראה, צומצמו נושאים רחבי היקף ונוספו תכנים מהותיים מתחומים שונים ובהם היסטוריה, מדעי התרבות ומדעי החברה. תכנים אלה מסייעים להבנת תופעות תרבותיות, חברתיות ופוליטיות המתרחשות במרחב המזרח תיכוני. כמו כן שולבו בתהליכי ההוראה והלמידה מיומנויות חשיבה וחקר, במטרה להפחית את תהליכי השינון, לחדד את ההבנה ולהַבְנות למידה משמעותית.

בכל יחידות הלימוד יש אפשרות בחירה בין נושאי לימוד שונים, זאת בנוסף לחומר החובה, דבר המעניק למורים אוטונומיה רחבה ומסייע להם להתאים את הנלמד לאופי הייחודי ולתחומי העניין של קבוצות הלומדים השונות.

ביחידה השלישית של תוכנית הלימודים החדשה יש חובה לכתוב עבודת חקר בהיקף של יחידת לימוד אחת. עבודת החקר תורמת לפיתוח לומד עצמאי, סקרן, ובעל מכוונות וביקורת עצמית.

• מדינת ישראל היא חלק מהמרחב של ארצות הים התיכון והסהר הפורה, ועל כן יש חשיבות להכרת מרחב זה.
• הכרת המזרח התיכון חשובה להבנה ולניתוח של היבטים תרבותיים וחברתיים במדינת ישראל ומחוצה לה. הבנת המזרח התיכון כמכלול מאפשרת ללומד להבין את הסביבה ולהשתלב במרחב. 
• החברה הישראלית מורכבת מקבוצות אתניות שונות, שחלקן בעלות זיקה לתרבות הערבית. הכרת התרבות הזו מאפשרת ללומדים הבנה מעמיקה של כלל החלקים בחברה הישראלית.
• הכרת דת האסלאם על היבטיה ההיסטוריים והרעיוניים מאפשרת הבנה של יחסי הגומלין בין הדתות ובין קבוצות חברתיות-דתיות שונות.
• יש נקודות דמיון רבות בין היהדות לאסלאם. האסלאם הושפע  מהיהדות (ומהנצרות) בנקודת המבט הדתית הבסיסית שלו, במבנהו, בתורת המשפט שלו ובמנהגיו.
• העולם בכללו, והמזרח התיכון בפרט, הפכו בעשורים האחרונים ל"כפר גלובלי" בעל מאפיינים חדשים. התקשורת, שידוד המערכות והמאפיינים החברתיים נמצאים בתהליכים של שינוי מתמיד שיש ללמוד ולהכיר.

ניתן לשלב את לימודי עולם הערבים והאסלאם עם  כל תחום דעת אחר, בדגש על לימודי השפה הערבית, גיאוגרפיה ומדעי החברה.

קהל היעד של מסמך התכנית עולם הערבים והאסלאם כולל את המורים, רכזי המקצוע, המנהלים, המדריכים, את מורי המורים ואת כותבי חומרי הלמידה ועזרי ההוראה.