נושאים לבחירה

היחידה חושפת בפני התלמידים את מגוון החיים היהודיים בתפוצות, תוך התייחסות לאתגרים הניצבים בפניהם ולמערכת היחסים בין מדינת ישראל כמדינת הלאום של העם היהודי לבין הקהילות היהודיות בעולם. כמו כן, מטרתה של יחידה זו, לחזק את תחושת השייכות, הסולידריות, התרומה ההדדית והמחויבות בין מדינת ישראל לבין הקהילות היהודיות בתפוצות.

נושא זה מהווה המשך לנושאי החובה "מגילת העצמאות" ו"מאפיינים יהודיים מרכזיים" ומשיק לתחומי דעת נוספים, כגון: היסטוריה, תרבות יהודית ישראלית, גאוגרפיה.

במדינת ישראל קיים מגוון של קבוצות מיעוט, ביניהן ניתן למנות את הערבים (מוסלמים ונוצרים), הדרוזים והצ'רקסים. גם בתוך כל קבוצה קיימת שונות באורחות החיים, ביחס למסורת ולמודרנה, בעמדות פוליטיות ובאופני ההגדרה העצמית של בני ובנות הקבוצות. היחידה מאפשרת לתלמידים להכיר את קבוצות המיעוט בישראל על גווניהן ואת הסוגיות המרכזיות הקשורות אליהן, מתוך שאיפה לכבד ולחזק את הסולידריות והאחריות בין הקבוצות השונות בחברה הישראלית כבסיס לחיים משותפים.

נושא זה מהווה המשך לנושא החובה העוסק בחברה בישראל ומשיק לתחומי דעת נוספים, כגון: היסטוריה, סוציולוגיה וגיאוגרפיה.

מדינת ישראל הינה מדינת הלאום של העם היהודי המושתתת על עקרונות יהודיים ודמוקרטיים. היהדות מוגדרת כדת, לאום ותרבות והתוצאה היא ריבוי גישות ופרשנויות להגדרת הזהות היהודית ולעמדות שונות ביחס לשאלת האיזון בין עיצוב אופיו של המרחב הציבורי לבין זכויות הפרט. יחידה זו בוחנת את מעמדה של הדת היהודית במדינת ישראל ואת מידת השפעתה של הדת על החוקים, על המוסדות ועל החברה. כמו כן, היחידה עוסקת בעמדות של חלקים שונים בציבור ביחס להסדרים הקיימים ולהסדרים הרצויים בסוגיות המרכזיות.

נושא זה מהווה המשך לדיון במבנה החברה הישראלית ובשאלת משמעות היותה של ישראל מדינה יהודית. היחידה משיקה גם לנושאים רלוונטיים הנלמדים בהיסטוריה, תושב"ע, מחשבת ישראל.

התקשורת היא אחת מהזירות החברתיות והתרבותיות המרכזיות בחיינו. יש בכוחה להשפיע על האופן שבו מועברים מסרים, ערכים ואידיאולוגיות, וביכולתה לחזק או להחליש את התהליך הדמוקרטי ואת הערכים הדמוקרטיים.
על התקשורת לתווך בין השלטון לאזרחים ולייצג את מגוון הדעות הקיימות בחברה ולהביא לידיעת האזרחים פעולות ומחדלים של הרשויות האחרות ולהיות המסד לביקורת ציבורית. בנוסף, התקשורת אמורה לפעול במשותף עם שלוש הרשויות ועם מוסדות חברתיים אחרים כדי לממש ערכים פוליטיים דמוקרטיים ותרבות פוליטית דמוקרטית. בעידן החדש, עם כניסתם של אמצעי תקשורת שאינם מבוקרים ופתוחים וזמינים לכל אדם, כגון: האינטרנט והרשתות החברתיות אשר בכוחם לחשוף ולהפיץ מסרים רבים ומגוונים, חשוב להגביר את המודעות לצריכה מושכלת.
מטרתה של יחידה זו להגביר את המודעות לתפקידה ולכוחה של התקשורת הממוסדת ושל הרשתות החברתיות. לבחון את יחסי הגומלין בין תקשורת ודמוקרטיה, ולפתח גישה ביקורתית ומושכלת בצריכת תקשורת.

נושא זה מהווה המשך ישיר לנושא החובה העוסק בשלוש הרשויות ובעקרונות הדמוקרטיים ומשיק לתחום הדעת תקשורת.

התנועה הציונית חרתה על דגלה את חזרת היהודים למולדתם ההיסטורית. העלייה וההתיישבות הציונית היו כרוכים מראשיתם בקונפליקט עם ערביי ארץ ישראל וערביי האזור, קונפליקט שלבש צורות שונות הן לפני קום המדינה והן לאחר הקמתה. מלחמות ישראל, הרחבת גבולותיה בעקבות מלחמת ששת הימים, הסכמי השלום עם מצרים וירדן והסכמי אוסלו והתוצאות המדיניות-פוליטיות שבאו בעקבותיהם היו כרוכים בוויכוחים עמוקים בתוך החברה הישראלית, וחלקם מוסיפים להשפיע במידה רבה על הפוליטיקה הישראלית. ויכוח מתמשך ונוקב מתקיים בין השאר בנוגע לסוגיות הבאות: גבולות הקבע הרצויים של מדינת ישראל, היחס לאפשרות הקמתה של מדינה פלסטינית, מעמדה של ירושלים והשליטה על הר הבית, ההתיישבות היהודית בשטחי יהודה ושומרון, הסדרי הביטחון והיחס לתביעת השיבה הפלסטינית.
מטרת היחידה לחשוף את התלמידים להיבטים השונים של הסכסוך הישראלי-ערבי ולעמדות השונות בתוך החברה הישראלית ביחס לדרכים לניהולו, למיתונו ו/או לפתרון כולל שלו.

נושא זה מהווה המשך ישיר לנושא החובה 'להרכב האוכלוסייה בישראל' ומשיק לתחומי הדעת היסטוריה, תנ"ך וגאוגרפיה.

הגלובליזציה היא שם כולל לקשרים כלכליים, חברתיים, תרבותיים ופוליטיים שטווים בני אדם וקהילות מכל רחבי תבל זה עם זה. הגלובליזציה מטשטשת את הגבולות המדיניים, יוצרת מעין "כפר גלובלי" ומעמיקה את התלות ההדדית בין אנשים ומדינות ברחבי תבל.
תהליכים אלו מקלים על מסחר, על שיתוף מידע חוצה גבולות, על חשיפה לעושר תרבותי ועל החלטות ופתרון בעיות ברמה העולמית. תהליכים אלו גם תורמים לעלייה ניכרת ברמת החיים של אוכלוסיות רבות בעולם. מנגד, הגלובליזציה מאפשרת לגופים בינלאומיים להשפיע על מדיניות של ממשלות, לעתים בניגוד לאינטרסים או להעדפות של האזרחים ותוך קריאת תיגר על זהויות מקומיות ולאומיות ועל הריבונות הלאומית. העלייה ברמת החיים כרוכה בהגדלת הצריכה ולכן גורמת לפגיעה באיכות הסביבה.
מציאות זו מציבה אתגרים חדשים, מעוררת דיונים בשאלות של צדק, אחריות ושיתוף פעולה, ומחייבת הירתמות של יחידים, מדינות וארגונים ברמות שונות להתמודדות מעשית עם אתגרים אלו.

נושא זה נלמד בזיקה לנושאי החובה "האזרחות הטובה", "היבטים יהודיים מרכזיים" (חוק השבות וחוק האזרחות) ומשיק לתחומי דעת, כגון: גאוגרפיה, כלכלה, סוציולוגיה, היסטוריה ותושב"ע.

מטרת היחידה היא היכרות עם מושגי יסוד בתחום הכלכלה הנושקים לפוליטיקה ולאזרחות והבנת חשיבותה של התנהלות כלכלית אחראית בתחומי חיים רבים. תופעות כלכליות בארץ ובעולם משפיעות על חיי הפרט והחברה, ומטרת היחידה להקנות לתלמידים ידע בסיסי בדבר אופני הקצאת המשאבים והשימוש בתקציב המדינה, ולצייד אותם בכלים להתנהלות כלכלית-אזרחית מושכלת ואחראית והתנהלות נבונה עם כסף.

נושא זה נלמד בזיקה לנושא "האזרחות הטובה" ומשיק ללימודי חינוך פיננסי.

מדינת ישראל נוסדה על בסיס היישוב היהודי בארץ ישראל ומכוח פעילותה של התנועה הציונית והאידיאולוגיה הציונית לגווניה. בתנועה זו פעלו הוגים ומנהיגים – אנשי רוח ומעש, אשר ניסחו רעיונות הן בדבר חשיבותה של מדינה יהודית והצדקת קיומה בארץ ישראל, הן בדבר הדרכים שבהן יש לפעול על מנת להקים מדינה כזו, והן בדבר הדמות הרצויה של אותה מדינה ושל החברה והיחיד בה. יתר על כן, הציונות אפשרה הגדרה עצמית וזהות יהודית שהיא בעיקרה לאומית ומודרנית. הסוגיות שאיתן התמודדו אותם הוגים ציוניים "אבות מייסדים" עיצבו במידות שונות את אופיים של האתוס הפוליטי ושל התרבות הפוליטית בארץ וגם של כמה מהמחלוקות הפוליטיות, החברתיות והתרבותיות בישראל גם בימינו, כמו שאלות סגולותיו של היהודי החדש, גבולות המדינה והיחס לאוכלוסייה הערבית, היחס הראוי של הפרט והכלל למסורת, היחס לעולם הרחב ועוד. ייתכן שבכוחם של כתביהם להמשיך לעורר השראה והזדהות ולתרום למחשבה ולדיונים הציבוריים בני-זמננו. על כן היחידה מזמנת היכרות עם דמויות מרכזיות ועם טקסטים חשובים בהגות הציונית, ובאופן שמקשר בין לימודי היסטוריה, אזרחות ומחשבת ישראל.