דרכי הערכה ומשוב

מטרת ההערכה היא, בראש ובראשונה, לתת משוב מפורט ללומדים ולמורים על תהליכי הלמידה וההוראה לשם קידומם ושיפורם. הערכה מאפשרת גם קבלת סיכום או דין וחשבון על רמת הישגיהם של הלומדים בשלבים שונים של הלמידה.
ההערכה איננה אירוע חד-פעמי המתרחש בנקודת זמן נתונה וידועה מראש, אלא היא מלווה את כל שלבי הלמידה כחלק בלתי נפרד מתהליך הלמידה וההוראה. הלומדים והמורים יבדקו את עצמם במהלך התהליך: יבחנו באיזו מידה הושגו היעדים, ויאתרו נקודות חוזק, נקודות לחיזוק, קשיים וכשלים. הערכת תהליך הלמידה והידע הנבנה מאפשרת התאמות ושיפורים של אסטרטגיות הלמידה והחשיבה על פי הצורך.
בתהליך הערכה, הלומדים אמורים להבין מראש מה מצופה מהם בתחומי התוכן ובתחום מיומנויות הלמידה והחשיבה, לאן הם אמורים להגיע ובאילו דרכים ישיגו את היעדים שהיו שותפים בהצבתם. הלומדים יהיו שותפים פעילים במדידת הישגיהם ובהערכתם במהלך הלמידה, וישפרו בתוך כך את ההבנה שלהם בחומר הנלמד. כך תהווה ההערכה יסוד בונה בתהליכי הלמידה, ותגבר ההיענות לצורכיהם של התלמידים: ליכולותיהם השונות, לאינטליגנציות שבהן בורכו ולסגנונות הלמידה השונים שלהם.

מתוך תפיסה זו של מהות ההערכה, מוצע להתייחס להיבטים הבאים:

• שמירה על הקשר בין תהליכי ההוראה, הלמידה וההערכה;
• התייחסות בהערכה להבנה ולביצועים של הלומדים: הביצועים כוללים את תחום התוכן ואת תחום כשירויות החשיבה והלמידה שההוראה אמורה לפתח אצל הלומדים. הכשירויות הן מסוגים שונים: קוגניטיביות (כגון: שאילת שאלות, פתרון בעיות, חשיבה ביקורתית, חשיבה לוגית, שימוש במכשירים ובכלי מדידה, ניסוח השערות, הסקת מסקנות), מטה-קוגנטיביות (כגון: מודעות עצמית לתהליך הלמידה, פיקוח על ההבנה, בחירה והפעלת אסטרטגיה לתיקון ולשיפור, רפלקסיה, שיפוט והערכה עצמית), חברתיות (כגון: תקשורת עם הסביבה, ניהול שיחה ודיון, הקשבה, הנהגה, עבודה בצוות, סובלנות, כיבוד הזולת) ואיכויות אישיות (כגון: סקרנות, התמדה, נטילת אחריות, נקיטת יוזמה, עצמאות, דיוק, כושר ריכוז).
• מתן מטלות משמעותיות ומאתגרות, שתתבצענה בסביבות למידה מגוונות.

להלן כמה כלי הערכה מרכזיים שניתן לעשות בהם שימוש מושכל במהלך הלמידה וההוראה:

מטלת ביצוע נועדה להעריך את יכולתם של התלמידים ביישום התכנים שלמדו, תוך הפעלת מיומנויות חשיבה גבוהות כמו: תכנון, ארגון ומיזוג מידע, הסקת מסקנות, ביקורתיות וכדומה.

מטלת הביצוע היא משימה מאתגרת ומושכת עבור התלמידים, והיא אינה מיועדת להתרחש בלחץ של זמן. מטלת ביצוע היא מטלה פתוחה ומורכבת, המאפשרת מתן פתרונות שונים. בתחילת ביצועה, התלמידים נדרשים לתכנן את מהלך עבודתם ולהפעיל שיקול דעת בבחירת התכנים המתאימים. המשכה של עבודת התלמידים הוא בחקירה ובמתן פתרונות שונים, בהתבוננות על בעיות מנקודות מבט שונות ובשימוש בתהליכי חשיבה מורכבים – כל זאת כדי להביא לידי ביטוי את הידע שרכשו. מטלת ביצוע מאפשרת עבודה בצוות, ומעודדת את העמקת ההבנה באמצעות הדיון הקבוצתי ובאמצעות הערכה עצמית ומהלכים רפלקטיביים של הלומדים.

תוצרי מטלת הביצוע הם דו"ח, דגם, מצגת, הדמיה, עיתון, תערוכה ועוד.

תהליך פיתוח מטלת הביצוע – ראשיתו בהצבת היעדים והמשכו בכתיבת המטלה, שביצועה אמור לספק ראיות על מידת השגת היעדים. לצורך הערכת ביצוע המטלה על ידי הלומדים, יש להציב קריטריונים מוגדרים היטב, וזאת באמצעות מחוון שמדדיו מתייחסים ליעדים שהוצבו. 

המחוון הוא כלי ציינון (מתן ציון) המארגן קריטריונים וציוני דרך לביצוע המטלה, ומתארם בדירוגים של איכות. הצבת הקריטריונים וציוני הדרך מראש מאפשרת לתלמידים לדעת מה מצופה מהם בביצוע המטלה וכיצד יוערכו. ציוני הדרך אומדים את תוצרי התלמידים ביחס לכל אחד מהקריטריונים שהוצבו לפי דרגות ביצוע אלה: גבוהה, בינונית ונמוכה. תיאור איכות אפיוני הביצוע בשלבי העבודה השונים יהיה במונחים של תוכן ובמונחים של ביצועי חשיבה ולמידה. ציוני הדרך מנוסחים במונחים התנהגותיים וכוללים דוגמאות; באמצעותם מתאפשר למורים ולתלמידים להעריך נכונה את איכות ביצועה של המטלה.

יומן תיעוד הלמידה הוא אחד מכלי הלמידה וההערכה המעודדים הסתכלות פנימה (רפלקציה) על תהליכי הלמידה ועל הבנת החומר הנלמד. ביומן יופיע אוסף הערות ומחשבות שכתבו הלומדים על תהליך למידתם ועל הישגיהם. הנחיית התלמידים לחשיבה ולכתיבה רפלקטיבית מעודדת אותם ומאפשרת להם להתבונן ממרחק של זמן על המהלכים שעברו ועל תוצאותיהם. החשיבה והכתיבה הרפלקטיבית ביומני תיעוד הלמידה ממקדות את הכותבים בניתוח הנעשה, באיתור מהלכים מוצלחים ובהבנתם, וכן באיתור נקודות תורפה בלמידתן ומתן הדעת על השיפור הדרוש.
באמצעות יומני תיעוד הלמידה, המורים מנהלים דיאלוג כתוב עם תלמידיהם, ואילו התלמידים מנהלים דיאלוג פנימי עם עצמם, דיאלוג חיצוני עם מוריהם ולעתים אף עם עמיתיהם. דיאלוגים אלה הם סוג של ראיות משמעותיות שהתלמידים מספקים לעצמם ולמוריהם על תהליכי הלמידה שעברו ועל מידת הבנתם את הנלמד. מומלץ שגם מורה אשר איננו קורא את יומני התיעוד של תלמידיו, יעודד את התלמידים לכתוב יומן מסוג זה.

התלקיט (פורטפוליו) הוא אוסף מכוון של חלק מעבודות התלמיד, שנבחרו בקפידה במהלך השנה על ידי התלמיד עצמו. התלקיט הוא הצגת ראיות למהלכי הלמידה, להבנה שלהם ולביצועים בחומר הנלמד. התלקיט משקף את מאמציהם, התקדמותם והישגיהם של הלומדים במקצוע הנלמד. התלקיט משמש למורה מכשיר להערכה מתמשכת של תהליך הלמידה ותוצאותיה, ומעיד על תהליך הבניית הידע של הלומדים במהלך למידתם. מאחר שהתלקיט נבנה על ידי כל לומד ולומדת, הוא מהווה כלי ייחודי לביטוי עצמי.
התלמידים יקבעו וינסחו עם המורים קריטריונים ברורים לבחירת החומר שייכלל בתלקיט, וכן קריטריונים ברורים לשיפוט החומר. התלמידים יהיו אחראים לניהול התלקיט לאורך השנה ולבחירת הראיות שייכללו בו.
בתלקיט ניתן לכלול פריטים מסוגים שונים, ובהם פריטים כתובים, מוקלטים, חזותיים כגון: שיעורי בית; מבחנים; תוצרי מטלות ביצוע; תוצרי חקירה עיונית; תוצרים כמו דו"ח מעבדה, דגם, מצגת, עיתון; רפלקציה והערכה עצמית; הערכות עמיתים; נתונים שנאספו בתצפיות ועוד.

הבחנים והמבחנים יהיו בכתב או בעל-פה בזמן מוגדר, על יחידת חומר מוגדרת, לעתים בעזרת ספר לימוד פתוח וחומרי עזר נוספים. הבחנים והמבחנים יינתנו במסגרת הכיתה או, לעתים, כמבחן בית. הם יבדקו את ידיעות התלמידים ביחס ליחידת לימוד שנלמדה בכיתה ובבית, ויכללו שאלות המצריכות חשיבה ברמה גבוהה (הסבר, השוואה, נימוק בעד ונגד, ניתוח, הערכה וכדומה) ולא שינון וזכירה בלבד. ההערכה עליהם תהיה באמצעות משוב מפורט, בהתאם ליעדים שהציבו המורים והתלמידים למהלך הלמידה, ולא רק באמצעות ציון מספרי מסכם.

על מנת שתישמר הלימה בין דרכי ההוראה בכיתה לבין דרכי הלמידה וההערכה הנהוגות בה, צריכה סביבת הלמידה לזמן ללומדים התנסות בסוגי עבודה מגוונים, כמו: הכנת פרויקט, עבודת חקר במעבדה, תצפית, קריאת מאמר מדעי, איסוף מקורות ועיבודם.

עוד על הערכה מעצבת, הערכה חלופית, וכן דוגמאות למטלות ביצוע, למחוונים, ליומני תיעוד הלמידה, לתלקיטים ולכלים נוספים בהערכה, תוכלו למצוא במקורות הבאים:

1. בירנבוים, מ' (1997). חלופות בהערכת הישגים, רמות, תל-אביב.
2. בירנבוים, מ' (1999) (עורכת). הערכה מושכלת – מתאוריה למעשה, רמות, תל-אביב.
3. האגף לתכנון ולפיתוח תוכניות לימודים (2003). איך עושים את זה? – מדריך מעשי לחלופות בהערכת הישגים, מעלות, ירושלים.