מטרת ההערכה היא, בראש ובראשונה, לתת משוב מפורט ללומדים ולמורים על תהליכי הלמידה וההוראה לשם קידומם ושיפורם. הערכה מאפשרת גם קבלת סיכום או דין וחשבון על רמת הישגיהם של הלומדים בשלבים שונים של הלמידה.
ההערכה איננה אירוע חד-פעמי המתרחש בנקודת זמן נתונה וידועה מראש, אלא היא מלווה את כל שלבי הלמידה כחלק בלתי נפרד מתהליך הלמידה וההוראה. הלומדים והמורים יבדקו את עצמם במהלך התהליך: יבחנו באיזו מידה הושגו היעדים, ויאתרו נקודות חוזק, נקודות לחיזוק, קשיים וכשלים. הערכת תהליך הלמידה והידע הנבנה מאפשרת התאמות ושיפורים של אסטרטגיות הלמידה והחשיבה על פי הצורך.
בתהליך הערכה, הלומדים אמורים להבין מראש מה מצופה מהם בתחומי התוכן ובתחום מיומנויות הלמידה והחשיבה, לאן הם אמורים להגיע ובאילו דרכים ישיגו את היעדים שהיו שותפים בהצבתם. הלומדים יהיו שותפים פעילים במדידת הישגיהם ובהערכתם במהלך הלמידה, וישפרו בתוך כך את ההבנה שלהם בחומר הנלמד. כך תהווה ההערכה יסוד בונה בתהליכי הלמידה, ותגבר ההיענות לצורכיהם של התלמידים: ליכולותיהם השונות, לאינטליגנציות שבהן בורכו ולסגנונות הלמידה השונים שלהם.
מתוך תפיסה זו של מהות ההערכה, מוצע להתייחס להיבטים הבאים:
- שמירה על הקשר בין תהליכי ההוראה, הלמידה וההערכה;
- התייחסות בהערכה להבנה ולביצועים של הלומדים: הביצועים כוללים את תחום התוכן ואת תחום כשירויות החשיבה והלמידה שההוראה אמורה לפתח אצל הלומדים. הכשירויות הן מסוגים שונים: קוגניטיביות (כגון: שאילת שאלות, פתרון בעיות, חשיבה ביקורתית, חשיבה לוגית, שימוש במכשירים ובכלי מדידה, ניסוח השערות, הסקת מסקנות), מטה-קוגנטיביות (כגון: מודעות עצמית לתהליך הלמידה, פיקוח על ההבנה, בחירה והפעלת אסטרטגיה לתיקון ולשיפור, רפלקסיה, שיפוט והערכה עצמית), חברתיות (כגון: תקשורת עם הסביבה, ניהול שיחה ודיון, הקשבה, הנהגה, עבודה בצוות, סובלנות, כיבוד הזולת) ואיכויות אישיות (כגון: סקרנות, התמדה, נטילת אחריות, נקיטת יוזמה, עצמאות, דיוק, כושר ריכוז).
- מתן מטלות משמעותיות ומאתגרות, שתתבצענה בסביבות למידה מגוונות.
להלן כמה כלי הערכה מרכזיים שניתן לעשות בהם שימוש מושכל במהלך הלמידה וההוראה: