יש להדגיש שכל הנושאי ההתמחות והעמקה מבוססים על הנלמד בליבה, בכל הנושאים המרכיבים אותה.
אזורים ביו-גאוגרפיים בעולם
חברות צומח בישראל
מאפיינים של מערכות אקולוגיות, מימיות ויבשתיות, כגון: אגם, מדבר, יער, שונית אלמוגים.
השונות והמגוון הביולוגי, מדדים לאמוד את המגוון הביולוגי
ביומות, פיטוגאוגרפיה, מוצא גאוגרפי של מינים, אנדמי, אקוטיפ, תצורות צומח (יער, חורש, בתה, גריגה (שִׂיחִיָּה).
עושר מינים, שונות תוך-מינית, שונות בין-מינית, שונות גנטית.
פיטופלנקטון, זואופלנקטון.
גידולן של אוכלוסיות, הגורמים המשפיעים על גודלן ויציבותן של אוכלוסיות
הגירה חיובית, הגירה שלילית, נדידה
שינויים סוקצסיוניים במערכת אקולוגית
סוקצסיה ראשונית ומשנית, טור סוקצסיוני, חברת חלוץ, חברת שיא
מעגלי משוב בוויסות גודלן של אוכלוסיות ובבקרה על יציבותן של מערכות
סניטציה ככלי ממשק אקולוגי
חשיבות המגוון הביולוגי לקיומם של תהליכים במערכות אקולוגיות: ייצור ראשוני, ויסות גודלן של אוכלוסיות, רבייה בצמחים, קיבוע חנקן
ניטריפיקציה, דניטריפיקציה
ייחודו של האדם, התפתחותו התרבותית- טכנולוגית ומעורבותו הגוברת בניצול הסביבה ובניהולה;
היבטים טכנולוגיים ואתנוגרפיים בגידול אוכלוסיית האדם
חברת לקטים-ציידים, המהפכה החקלאית, המהפכה התעשיתית, עיור, המהפכה הירוקה, המהפכה הטכנולוגית, טכנולוגיה, תרבות.
שלבי המעבר הדמוגרפי;
גידול האוכלוסייה האנושית, תופעת העיור והשפעתה על הסביבה;
דמוגרפיה
חקלאות וסביבה:
- חשיבותה של החקלאות בסיפוק צרכיה הגדלים של אוכלוסיית האדם;
- טכנולוגיות חקלאיות ותרומתן להגברת ייצור המזון ולמלחמה ברעב;
- השפעת החקלאות על הסביבה
- השפעת משק החי על הסביבה: שינוי אקלים, פגיעה במגוון הביולוגי, זיהום מקורות מים
- חשיבות שירותי המערכת האקולוגית לחקלאות
- טיפול בפסולת חקלאית, סניטציה ככלי ממשק;
- תופעת אובדן מזון השלכות ופתרונות
ביות, טיפוח והשבחה, חקלאות אינטנסיבית, חקלאות אורגנית, מונו-קולטורה, הנדסה גנטית, דישון (דשן סינטטי, דשן אורגני), שימור וטיוב קרקע, הדברה (כימית, ביולוגית ומשולבת), צמצום/הימנעות מאכילת מוצרים מבעלי חיים, השקיה.
דרכי התמודדות לצמצום הפגיעה במגוון הביולוגי: טכנולוגיה, חקיקה, אֲמָנוֹת, חינוך והסברה.
גופים ירוקים העוסקים בנושאי סביבה בארץ ובעולם, כגון: המשרד להגנת הסביבה, רשות הטבע והגנים, החברה להגנת הטבע, קק"ל, אדם טבע ודין, Greenpeace.
גרעיני רבייה, השבה לטבע (איכלוס מחדש), בנק גנים, שימור מינים, שמורה ביוספרית, שמירה על שטחים פתוחים, נסדרונות אקולוגיים, תו ירוק, ארגוני סביבה לא ממשלתיים (NGO – Non government organization).
כלל המטרות שמפורטות בנושא זה ברמת הליבה ועוד:
התלמידים:
הקשר בין מסלע לאקוויפר
אזור רווי, אקוויפר (אקווה), אקוויקלוד, מילוי חוזר, מים פוסיליים
הכִּנֶּרֶת
- מאפייני הכִּנֶּרֶת כאחד ממקורות המים העיקריים בישראל
- הריבוד התרמי בכִּנֶּרֶת
- מעיינות מלוחים בכִּנֶּרֶת
- תהליכים ביולוגיים באגם הכינרת (מארג המזון)
תרמוקלינה, אפילימניון, היפולימניון.
פיטופלנקטון, זואופלנקטון.
התהליכים הגורמים לאיטרופיקציה של מקווי מים
העקרונות הביולוגיים והכימיים בבדיקות לאיכות המים: BOD (צריכת חמצן ביולוגית – צח"ב), COD (צריכת חמצן כימית – צח"כ)
פריחת אצות, איטרופיקציה (eutrophication)
זיהום האקוויפרים בישראל
זיהום הנחלים בישראל
הגורמים המסכנים את איכות מי הכינרת
מי נטל
המלחת קרקעות כתוצאה משיטות השקיה ואיכות מי השקיה
זיהום הים ממקורות יבשתיים וממכליות
זיהום הים התיכון
זיהום מפרץ אילת
הלבנת אלמוגים, החמצת אוקינוסים
הגברה ביולוגית
הגדלת פוטנציאל המים באמצעים טכנולוגיים:
- התפלת מים בשיטת אוסמוזה הפוכה;
- הדרישות האנרגטיות והכלכליות של תהליך התפלה
- דרכים לשמירה על איכות מי הכנרת
המוביל המלוח
תהליך טיהור טבעי של נחל מזוהם
אמצעים טכנולוגיים לטיהור שפכים
- בריכות חימצון
- בוצה משופעלת
- אגני טיהור - אגנים ירוקים (wetlands)
- שימוש בצמחי מים לטיפול בזיהום
יתרונות וחסרונות של השימוש במי קולחים
טיפול קדם, טיפול ראשוני, טיפול שניוני, טיפול שלישוני, הכלרת קולחין, אגני שיקוע, בוצה, מוצקים מרחפים, אגני התעכלות, אגני חמצון, סינון
שיקום נחלים
שיטות לטיפול בזיהום מי הים בנפט
שיתוף פעולה אזורי בנושא מניעת זיהום מים מתוקים ומי הים ושימוש יעיל במקורות המים
חקיקה: חוק המים, חוק הניקוז והגנה מפני שיטפונות, חוק רשויות נחלים ומעיינות, חוק תקנות בריאות העם
אמנוֹת בין-לאומיות למניעת זיהום הים ממקורות יבשתיים וימיים (אמנת מרפול ואמנת ברצלונה)
אגני-טיהור
ניהול משאבי המים בישראל, גישות להקצאת מים ותמחורם למגזרים שונים, היבטים כלכליים בניצול מים, הסדרת ניקוז המים, ייעול השימוש במים, הגופים המוסדיים הקשורים בניהול משק המים בישראל ובשמירה על איכותם;
רשות המים
הקצאת מים
היצע וביקוש
התהליכים הכימיים והפיזיקליים הגורמים לזיהום האוויר: שרפה, פירוק ביולוגי, תהליכים פוטוכימיים, התנדפות
הקשר בין הרכב הדלק (בנזין, סולר, מזוט) ופעולת מנועים (בנזין, דיזל) לבין פליטת מזהמים
ערפיח (עשפל) תעשייתי, שרפה שלמה, שרפה בלתי שלמה, תהליכי היווצרות מזהמים פוטוכימיים
תהליכים אטמוספריים ותנאים טופוגרפיים המשפיעים על מידת הפיזור והסילוק של מזהמים באוויר
הבדלים בין מדינות מתפתחות ומדינות מפותחות בסוגי המזהמים ובכמויות הפליטה לאוויר.
אטמוספרה יציבה, אטמוספירה בלתי יציבה. אינוורסיית רום, אינוורסיית קרקע.
סינרגיזם של מזהמים
סמן ביולוגי (ביו-אינדיקטור)
הדרכים העיקריות להפחתת זיהום האוויר:
- אמצעים טכנולוגיים
- חוקים ותקנות: חוקים הקשורים לזיהום האוויר בישראל, חוק רישוי עסקים, חוק למניעת מפגעים, תקנים למזהמים נפוצים ומשמעות של חריגה מהתקן
- תכנון וניהול: תכנון שימושי קרקע, הפרדה בין אזורי מגורים ומקורות זיהום פוטנציאליים (תחבורה, מפעלים וכדומה), ניהול אמצעי תעבורה (תחבורה ציבורית)
- אָמנוֹת והסכמים בינלאומיים: הגבלת הפליטה של גזי חממה, הגבלה ומניעה של שימוש בחומרים הפוגעים בשכבת האוזון.
מהם חומרים מסוכנים, סיווגם המקובל לקבוצות על פי קריטריונים מקובלים.
רעילות, דליקות, נפיצות, רדיואקטיביות, קורוזיה, חמצון, פסולת רפואית, מתכות כבדות.
הפסולת המסוכנת ומקורותיה.
הנזקים לאדם ולסביבה מחשיפה לחומרים מסוכנים בפסולת המוצקה.
עטרן
פסולת חקלאית - פעילות חקלאית מלווה בתוצרי לוואי המוכרים כפסולות חקלאיות
פסולת צמחית, הפרשות בע"ח, פגרים, פלסטיק (יריעות כיסוי, צנרת ומכלים של חומרי הדברה).
כמויות ומרכיבים בפסולת של אוכלוסיות שונות ומדינות שונות, מפותחות ומתפתחות.
חברת שפע
הבסיס המדעי בטכנולוגיות מִחזור, כגון: מִחזור של נייר, פלסטיק, זכוכית, מתכות
תהליך הקומפוסטציה
סימביוזה תעשייתית
שלב מזופילי, שלב תרמופילי, שלב הקירור
יחס חנקן-פחמן (C/N).
מערכת השיקולים בהחלטה על מיקומו של אתר להטמנת פסולת בכלל ופסולת מסוכנת בפרט: טופוגרפיים, אקלימיים, נופיים, הידרולוגיים, חברתיים וכלכליים
פלסטיק מתכלה, הומוס
מתקנים לשריפת פסולת
השבת אנרגיה (התמרה): ייצור חומרי דלק מוצקים, נוזליים וגזיים;
טיפול בפסולת חקלאית, סניטציה ככלי ממשק;
היבטים כלכליים הקשורים לדרכי הטיפול בפסולת המוצקה;
אמצעים טכנולוגיים (כימיים, פיזיקליים וביולוגיים) לטיפול בפסולת מסוכנת
נוהלי בטיחות לטיפול, אריזה, אחסון ושינוע של חומרים מסוכנים
פירוליזה, ביוגז, דלק מוצק, ערך היסק, RDF- Refuse-Derived Fuel.
איוד, שיקוע, עיקור, חיטוי, ניטרול כימי, סתירה, שרפה מבוקרת, סולקנים, עלות-תועלת.
חקיקה ואכיפה: חוקים ותקנות בנושא הפסולת המוצקה, כולל הפסולת המסוכנת (חוק רישוי עסקים, חוק חומרים מסוכנים)
היטל הטמנה
חוק המִחזור, חוק הפיקדון
גידול האוכלוסין בעולם, הגברת הצריכה והרחבת הפעילות הכלכלית – כל אלה תורמים להגברת הלחצים על משאבי הטבע. טביעת הרגל האקולוגית (Ecological Footprint) של האדם הולכת ומעמיקה והשפעותיה ניכרות על כל המערכות הטבעיות – ספקיות השירותים לקיום האדם. במקרים רבים, הנזקים לסביבה הם בלתי הפיכים, ואזור טבעי אינו מצליח להשתקם מבחינה אקולוגית.
המטרה של תהליכי התכנון והניהול הסביבתי היא למזער ככל האפשר את הפגיעה בסביבה כתוצאה מפעולות הפיתוח לצורכי האדם. תכנון סביבתי נכון צריך ליצור תנאים להמשך קיומו והתפתחותו של המין האנושי, תוך שמירה על איכות חיים טובה, בלי לפגוע במגוון הביולוגי. זוהי משימה מורכבת, המצריכה ידע מקצועי בתחומים רבים, ושיתוף פעולה בין גורמים מקומיים וגלובליים. התכנון והניהול הסביבתי צריכים לאתר בעיות וכשלים, ולהציע פתרונות בכל התחומים ובכל הרמות: בגידול האוכלוסין, בהתכלות המשאבים, בזיהום האוויר והמים, בהצטברות הפסולת המוצקה, בשמירה על המגוון הביולוגי ובקביעת מדיניות לפיתוח בר-קיימא.
שימו לב: במשאבים הכוונה למקורות אנרגיה, חומרים ושטחי מחיה הנחוצים לקיומו של יצור חי, לגידולו ולהתרבותו. סעיפים מסויימים בפרק זה מתייחסים למשאבים הדרושים לקיום כל היצורים חיים ואחרים מתייחסים למשאבים הדרושים לאדם.
התלמידים יפתחו הבנה של מושגים, עקרונות ותהליכים בנושא תכנון וניהול סביבתי, ויהיו מסוגלים להשתמש בהם בהתמודדות עם בעיות הקשורות בנושא זה ובקבלת החלטות.
התלמידים:
גישות ותאוריות בתחום יחסי אדם-סביבה, עתידה של האנושות ועתידו של כדור הארץ: תאוריית מלתוס (Malthus), המלתוסיאנים החדשים (Neo-Maltusians), תאוריית גאיה (Gaia), גישה אנתרופוצנטרית, גישה ביוצנטרית, גישה אקוצנטרית, גישה הוליסטית
המשבר הסביבתי כרקע להתפתחותן של גישות שונות ביחס לעקרונות המדיניות הסביבתית והצורך בתכנון ובניהול סביבתי
המשבר הסביבתי והתפתחות המודעות הסביבתית
דוגמאות לאירועים המהווים ציוני דרך בתחום איכות הסביבה:
- פרסום הספר האביב הדומם מאת רחל קרסון (1962);
- ועידת האו"ם הראשונה לאיכות הסביבה בשטוקהולם (1972);
- ועידת ברצלונה להגנה על הים התיכון (1976);
- אסון צ'רנוביל – זיהום רדיואקטיבי מתחנת חשמל גרעינית באוקראינה (1986);
- אמנת מונטריאול להגנה על שכבת האוזון (1987);
- אסון המכלית ולדז – זיהום חופי אלסקה בנפט גולמי (1989);
- ועידת פסגת כדור הארץ בריו-דה-ז'נרו (1992);
- אמנת קיוטו להפחתת הפליטה של גזי החממה (1997);
- ועידת יוהנסנבורג, ריו+10 (2002).
עקום גידול, סקלה לוגריתמית, התפוצצות אוכלוסין, קיימוּת, משבר סביבתי, הטרגדיה של המרעה המשותף, טביעת רגל אקולוגית, צדק סביבתי, תרבות צריכה.
מאפייני העיר ותפקודי עיר מתוכננת ועיר צומחת, מיקום עיר, סיבות להיווצרות 'מוקד צמיחה' של עיר בנקודה מסוימת
שלבים בהתפתחות עיר במדינות מתפתחות ובמדינות מפותחות
עיור דמוגרפי, עיור תרבותי. שלב התחלתי, שלב האצה, שלב סופי
אזורי תפקוד עירוניים ושימושי קרקע, אפיון ערים על פי תפקוד עיקרי, כגון: נמל, תעשייה, אוניברסיטה, מנהל, דת, תיירות
גלעין היסטורי, מע"ר (מרכז עסקים ראשי), אזורי מגורים, מסחר, שירותים, תעשייה, מלאכה, ריאות ירוקות, שימושי קרקע
העיר כמערכת אקולוגית: אקלים העיר, קלט ופלט, בעיות סביבתיות אופייניות, כגון: סילוק שפכים, גודש תחבורה, זיהום אוויר, פינוי פסולת, מטרדי רעש, ניקוז נגר עילי, צפיפות
מערכת סגורה, מערכת פתוחה, כיפת אבק, אי-חום, אינברסיה עירונית, זיהום תרמי, ערפיח (עשפל) פוטוכימי
מגמות ותהליכים בהתפתחות עיר, השפעותיהם על האדם והשלכותיהם הסביבתיות: התפתחות מטרופוליס, תהליך פרבור, מוביליות חברתית, הגירה פנים-עירונית, ניוון ונטישת שכונות ישנות, חידוש שכונות ותיקות, שינויים דמוגרפיים, השפעות על מחירי הקרקע והדיור, בעיות נגישות, בעיות בתחום התחבורה.
יוממות, אגלומרציה (שִרשור), פרבור, זחילה פרברית, אגד ערים, מטרופוליס, מגלופוליס, גודש תחבורה.
דילמות בתכנון סביבתי, כגון:
- שימור מול פיתוח, עלות מול תועלת, מרכז מול פריפריה, המחסור בקרקע וצמצום השטחים הפתוחים, הצורך בשמירה על ערכי טבע, נוף ומורשת תרבותית.
רגישות סביבתית (נופית), שימור המגוון הביולוגי, פיזור דמוגרפי
עקרונות הקיימות ופיתוח בר-קיימא
שיתוף הציבור בתהליכי התכנון
תכנון עירוני: בנייה ירוקה – סגנונות בנייה ידידותיים לסביבה; שיקולים סביבתיים, חברתיים וכלכליים בתכנון אזורי המסחר והתעשייה בעיר
יישום עקרונות הקיימות בתכנון ובניהול הסביבתי בישראל ובעולם
עיר גנים, בנייה רווּיה, בנייה לגובה.
גופים המעורבים בתהליכי התכנון והניהול: גופים ממשלתיים כמו: המועצה הארצית לתכנון ולבנייה, מנהל מקרקעי ישראל, תה"ל, משרדי ממשלה (תשתיות, השיכון, תמ"ס, פנים, איכות הסביבה), גופים וארגונים סביבתיים הקשורים למשרדי הממשלה (רשות שמורות הטבע והגנים הלאומיים, החברה להגנת הטבע, קק"ל
רשות הטבע והגנים (רט"ג)
הליכי תכנון: הכנת תוכניות-אב בנושאים ספציפיים (כגון: תחבורה, תוכנית אב ישראל 2020), הכנת תוכניות מתאר ארציות, מחוזיות או מקומיות
הליכי האישור של תוכניות בוועדות לתכנון ובנייה ברמה מקומית, מחוזית, ארצית
תסקיר השפעה על הסביבה כחלק מהליכי התכנון והאישור של פרויקטים
מעורבות הציבור (יחידים וגופים ירוקים, שאינם ממשלתיים, כגון: עמותות אדם טבע ודין, גרינפיס) בתהליכי אישור תוכניות פיתוח
תכנון סביבתי בישראל: עקרונות תוכנית-אב "ישראל 2020", עקרונות ומאפיינים של תוכניות מתאר ארציות ומחוזיות בנושאים שונים, כגון תמ"א 35;
תוכנית אב (פרוגרמה), תוכנית מתאר, תוכנית מפורטת, תב"ע (תוכנית בניין עיר), תמ"א (תוכנית מתאר ארצית).
הפקדה, פרסום, התנגדות, ערר, חלופות תכנון.
תהליך הכרזה על שמורת טבע
חקיקה: חוק שמורות טבע, חוק התכנון והבנייה, חוק רישוי עסקים
שמורת טבע, גן (פארק) לאומי, אתר לאומי, שמורה ביוספרית.
תכנון עירוני: דגמי תכנון שונים של עיר (כגון: רדיאלי, מעגלי, שתי וערב, קווי), דגמים בתכנון התחבורה בעיר כמענה לבעיות חברתיות וסביבתיות, שיקולים סביבתיים, חברתיים וכלכליים בתכנון אזורי המסחר והתעשייה בעיר;
שטחים פתוחים
אחוזי בנייה
בנייה צמודת קרקע
צדק סביבתי
תקנות וחוקי עזר עירוניים בישראל בנושאים סביבתיים (רעש, זיהום אוויר, פסולת וכד')
כלים משפטיים וכלכליים בניהול סביבתי, כגון: חוקים ותקנות, מיסוי, סובסידיה, רישיונות זיהום
חוק, תקנה
סחר ברישיונות זיהום
האדם מתערב כיום בסביבה ומשפיע יותר מאי פעם על קיומן של מערכות החיים על פני כדור הארץ, כולל אוכלוסייתו-הוא. הבעיות הסביבתיות שהחריפו בעשורים האחרונים, מעלות שאלות אתיות כבדות משקל, ועל קובעי המדיניות הסביבתית, מקבלי ההחלטות וכלל הציבור לתת עליהן את הדעת. השאלות האתיות מתייחסות להתנהגות האדם כלפי יצורים בסביבה, כלפי מגוון המינים, כלפי המערכות האקולוגיות והביוספרה כולה, וההשלכות שיש לכך גם על רווחת האדם בדור הנוכחי ובדורות הבאים.
האם הסביבה נועדה לספק את צורכי האדם, או שיש לה ערך קיומי כשלעצמה? האם יש להגן על הסביבה רק אם תהיה לכך תועלת לאדם? איך נתייחס למצבים שבהם קיימת סתירה בין "טובתו" של מין מסוים, בעל חיים או צמח לבין "טובתה" של המערכת האקולוגית? מהם ההיבטים האתיים לפעולות האדם, כגון: זיהום האוויר, הנדסה גנטית, בירוא יערות ושימוש באנרגייה גרעינית? ההתייחסויות האתיות לשאלות כגון אלה מבטאות גישות שונות אצל העוסקים בתחום האתיקה הסביבתית.
התלמידים יכירו ויבינו מושגים, רעיונות וגישות בנושא אתיקה סביבתית, ויוכלו ליישמם בעת דיון בנושאים סביבתיים ובעת קבלת החלטות.
התלמידים:
מעמד האדם בטבע, ערכים וחובות בהתייחסות האדם לטבע
- אנתרופוצנטריות - גישות המדגישות ייעוד הטבע לסיפוק צורכי האדם
- ביו-צנטריות – גישות המדגישות את צורכי הפרטים בטבע וזכויותיהם
- אקוצנטריות - גישות הוליסטיות, המדגישות את הטבע כמכלול ומקום האדם כחלק במערכת האקולוגיות
- גישות המשלבות בין הגישות: האנתרופוצנטריות והביו-צנטריות: סינרגיזם, כיבוד זכויות האדם והטבע לתועלת כולם, פרגמטיזם סביבתי
גישות לקיימות ולפיתוח בר קיימא:
- שאלת גבולות הצמיחה הכלכלית
- זכויות הדור הנוכחי וזכויות הדורות הבאים
מגבלות הצמיחה, ניתוקיות ((Decoupling, גישה טכנוצנטרית
קיימות חזקה, קיימות חלשה, הון טבעי, הון מלאכותי
עקומת קוזנץ (Kuznets Curve)
צדק חברתי (תוך-דורי ובין-דורי)
דילמות במדיניות סביבתית:
- מידת ההתערבות הרצויה של הממשלה להשגת יעדים סביבתיים בהשוואה להשגת יעדים סביבתיים באמצעות כוחות השוק החופשי
- באיזו מידה ניתן להעריך את התועלות הסביבתיות באמצעות חישובי עלות- תועלת כלכליים
- דילמות בהפעלת עקרון ההיזהרות
- דילמות בשמירה על הטבע
צווה ומשול ((Command and Control קפיטליזם, שוק חופשי, זכות הקניין
שוק חופשי, גלובליזציה, עלות-תועלת, ערך אי השימוש, שירותי הטבע, צדק סביבתי, שיקום סביבה.
החשיבה האתית-סביבתית בקביעת מדיניות, ניהול וחקיקה סביבתיים;
אתיקה סביבתית אישית
עיקרון הזהירות המונעת (עיקרון ההיזהרות)
שיקולים אתיים בנושאים סביבתיים העולים לדיון בשיח הציבורי; דוגמאות: שמירה על המגוון הביולוגי, אפקט החממה, שמירה על שטחים פתוחים, הגבלת קצב הילודה, המלחמה ברעב, הנדסה גנטית, מחיר הקִדמה.
שימור הטבע (Conservation)
שמירת הטבע (Preservation)
יחסי אדם-סביבה כפי שהם באים לידי ביטוי במקורות הדת (היהודית, הנוצרית או המוסלמית) ובאמונות ובנרטיבים של מבחר עמים, שבטים ותרבויות.
פורטל זה נבנה עבור מורים ונועד לשימוש צרכי חינוך בלבד. העמוד מכיל קישורים לאתרים חיצוניים שאינם אתרי משרד החינוך. תוכן אתרים אלה וכל המוצג בהם (לרבות פרסומות) הינו באחריות בעלי האתרים בלבד. אם נתקלתם בבעיה כלשהי או שיש לכם הצעות או הערות בנוגע לתוכן, באפשרותכם לפנות אלינו בקישור זה.
