מפרט התכנים לכיתה ו'

• בחינת כל אזור תחל במיקומו וקישורו לאזורי-העל שנלמדו
• בחינת "האזור שלי" תערך בעזרת סוגיה מאפיינת ומרכזית –סוגיה זו תקושר לכלל המאפיינים הפיסיים, האנושיים, ההסטוריים, הכלכליים והסביבתיים.
• מושגים בנושא מאפיינים יישוביים וכלכליים (אשר לא נלמדו בפרק "ארץ ישראל ואזוריה הראשיים") ובנושאים היסטוריים ילמדו בהקשר למאפייני "האזור שלי". למשל – באזור העמקים יילמדו מושגים הקשורים לחקלאות, באזור הנגב יורחבו מושגים הקשורים למאפיינים גיאוגרפיים והיסטוריים של ההתיישבות בנגב, ומושגים בנושא תעשייה כבדה ומחצבים בעוד באזור מישור החוף המרכזי ניתן להרחיב מושגים בנושא תחבורה.
• פרק "האזור שלי" לא יופיע בספר הלימוד. יש צורך למורה שיפרט את המתודולוגיה ואת ההצעות להוראת אזורי הארץ השונים.
• מומלץ לקיים שעור מתודולוגי - הכרות עם חומרי הלמידה ושיטות הלמידה כגון אתר האינטרנט שירכז את החומרים, טבלאות של נתוני אוכלוסיה, נתוני גשם וטמפ' ארציים, מפות מקוונות ומערכות GIS מקוונות, ועוד, כמו גם הכרות עם אתרים העוסקים בבעיות סביבה ואקטיביזם סביבתי.
• רצוי שהלמידה תתבסס ככל שניתן על למידה בדרך החקר ועל למידת עמיתים.
• הלמידה תתבסס ככל הניתן על נושאים אקטואליים המתרחשים באזור הנלמד. לדוגמה – במישור החוף הדרומי סוגיה מרכזית בשנת 2011 הייתה המאבק נגד הקמת כפר הנופש פלמחים. דרך סוגיה זו ניתן היה ללמוד את כלל מאפייני האזור – כמו גם למצוא שלל חומרים ברשת האינטרנט לעמדות השונות בסוגיה. דוגמאות לנושאים אקטואליים: מפעל מזהם, מהלך שיקום נחל, פיתוח תשתית תחבורתית משמעותית (רכבת, רכבת קלה, כביש אגרה, מנהרות או גשרים), פיתוח פארק מטרופוליטאני (פארק אריאל שרון, פארק הקישון, פארק נחל פולג), מאבק סביבתי לחוף ים, מאבק על חולות, או פיתוח באתר רגיש (עמק ססגון לדוגמא). כמו כן מומלץ לשלב סוגיות ספציפיות מהסביבה הקרובה למגורי התלמיד.
• רצוי שהלמידה תשלב לפחות יום סיור אחד להכרות עם הסוגיות הנלמדות באזור הנחקר.
• בחינת כל אזור תכלול חלוקתו לאזורי משנה על פי תבחינים שנלמדו ומיקום אלמנטים גאוגרפיים עיקריים (נחלים עיקריים, ערים, יישובים, הרים) (יכול להוות תרגיל, כיתה, בית, עצמאי, סיכום)

שעות הוראה

שעתיים

הצעות למוקדי הוראה וסוגיות מרכזיות

• אפיון האזור במדדים כמותיים ובני מדידה מתוך מפות, טבלאות וגרפים מאתר האינטרנט של התוכנית בנושאי: תבליט, טמפרטורות, דגם משקעים, קרקע ומסלע (הרחבה), כיסוי צומח, מים וזמינותם (נחלים עיקריים, מעיינות, מפעלי מים מרכזיים)
• הגדרת "האזור שלי" מבחינת משרע בנתוני התבחינים הפיסיים למשל – הגובה באזור שלי נע בין 50-500 מטר. על בסיס תבחין הגובה ניתן לחלקו לאזורי משנה ברורים ; כמות המשקעים הממוצעת השנתית נעה בין 400-600 מ"מ גשם בתחנות המדידה השונות באזור שלי – על כן האזור שלי שייך לאזור הים תיכוני; וכן הלאה

שעות הוראה

3 שעות

הצעות למוקדי הוראה וסוגיות מרכזיות

• "האזור שלי" מבחינת אוכלוסייה והתיישבות: יישובים צורתם (הרחבה) וגודלם, מהו הרכב האוכלוסייה (אוכלוסייה הומוגנית או הטרוגנית, קבוצות מיעוט באוכלוסייה ומאפייניהן, עדות ודתות)
• התמקדות בעיר מרכזית באזור שלי – מאפייניה וכוח השפעתה על האזור
• מורשת ותרבות- מאפייני ההתיישבות, נופי מורשת, אתרי מורשת, סיפורי מורשת ה

שעות הוראה

4 שעות

הצעות למוקדי הוראה וסוגיות מרכזיות

• חקלאות – אופי החקלאות והגידולים החקלאיים – יצירת הקשר בין מאפיינים פיסיים (אקלים, זמינות מים וסוג הקרקע) לבין אופייה של החקלאות באזור שלי; איומים על החקלאות
• תעשייה –מפעלים מיוחדים שמאפיינים את "האזור שלי"
• תיירות - אתרי ביקור משמעותיים כגון שמורות טבע, גנים לאומיים, פארקים, יערות, מסלולי טיול, אטרקציות של תיירות דתית או תרבותית (התמקדות במאפיין מרכזי)
• תחבורה - מאפיין ייחודי של תחבורה ונגישות באזור שלי (נתיבי תנועה מאפיינים, יוממות אל או מ"האזור שלי", יישובי שינה)
• מאפיין כלכלי מייצג לאזור שלי (למשל: חקלאי, תעשייתי, עירוני, ליבה מסחרית)

שעות הוראה

שעתיים

הצעות למוקדי הוראה וסוגיות מרכזיות

• ייחודיות סביבתית (בתי גידול מאפיינים או מיוחדים)
• איומים או אתגרים סביבתיים (מפעל מזהם, נחל בשיקום, זיהום אויר, אבק, כרייה וחציבה, מטמנות אשפה, מפעלי מיחזור או מהלכים עירוניים להפרדת פסולת, מועצה ירוקה או בית ספר ירוק, מאבקים סביבתיים באזור שלי ועוד)

שעות הוראה

3 שעות

הצעות למוקדי הוראה וסוגיות מרכזיות

• מציאת הקשרים בין מאפיינים שונים בתוך האזור
• חלוקת "האזור שלי" לאזורי משנה על בסיס התבחינים השונים (למשל אזור הגליל – גליל עליון , גליל תחתון, גבעות אלונים שפרעם, בקעת בית הכרם)

הרחבה:

• סיווג מאפייני "האזור שלי" בגישת ההתבוננות הגאוגרפית ככלי וכתבנית לחקר יחסי הגומלין אדם-סביבה המאפשרת שאילת שאלות (כגון: מדוע תופעה מרחבית מסוימת קיימת? מדוע היא ממוקמת דווקא במקום זה? כיצד היא התפתחה? מה השפיע על דגם התפוצה שלה? מה יקרה אם נשנה אחד מגורמי ההשפעה?)
• הצצה מעבר לגבולות האזור לאזורים נושקים – השפעות זולגות

"בקע ים המלח" כולל את כל אזור הבקע מבקעת החולה ועד דרום הערבה, וקרוי כך על שם התופעה הדומיננטית

בקעת החולה

סוגיות מרכזיות:

• "עגורים כענף כלכלי"- שילוב תנאים טופוגרפיים, אקלימיים, הידרולוגיים שהביאו להתהוותה של ביצת החולה, תפקידה של החולה כמסנן לכנרת, הסיפור ההיסטורי של הייבוש, הכבול, חקלאות שלא צלחה, שמורת הטבע החולה (אמנת RAMSAR – ייחודיות בינלאומית), סוגיה – האם ניתן להשיב את הגלגל לאחור? אגמון החולה, חיבור לציר הנדידה שנלמד בפרק הקודם (בקע), העגורים – קונפליקט סביבתי עכשווי – מי יאכיל את העגורים? תיירות חורף.

בקעת כנרות

סוגיות מרכזיות:

• של מי הכנרת? התבוננות דרך סוגיה של "משאבים ציבוריים" וזכות הציבור לגישה חופשית לחופי הכנרת
• הכנרת כמאגר מים ארצי- סוגיית המפלסים, איכות המים מול שימושים אחרים כגון חופי רחצה, לחצי פיתוח בחופים, תיירות

בקעת הירדן וים המלח

סוגיות מרכזיות:

• ים המלח בגישה מערכתית- דוגמא קלסית של "אפקט הפרפר" כיצד בעיה סביבתית יוצרת שלל בעיות נוספות – השפעות ממעלה האגן - סכר דגניה וסכירת נחלי עבר הירדן – ירידת המפלס, בולענים, ניצול משאבים, סיפורו של מפעל האשלג (נובומייסקי), ייחודו של ים המלח, ים בינלאומי, "פלא עולם"?

ערבה

סוגיות מרכזיות:

• התמודדות עם תנאי קיצון מביאה לחדשנות- חדשנות בחקלאות (גידולים מבכירים, התמודדות עם מים מליחים, המו"פים החקלאיים) חדשנות באנרגיה חלופית. התבוננות נוספת באזור זה -העיר אילת – ייחודיות וחשיבותה האסטרטגית למדינת ישראל

גליל

סוגיות מרכזיות:

• פסיפס אנושי- אוכלוסייה הטרוגנית – בבחינת הסוגיה מדוע תפרוסת האוכלוסייה הינה כפי שהינה ניתן להגיע לכל התבחינים: בשל המבנה הפיסי - בעבר היישובים התרכזו בפסגות, חקלאות בעמקים הצרים, בעיות נגישות, האקלים והמבנה יוצרים דגם נחלים, יערות ושטחים פתוחים. מי היא האוכלוסייה (התמקדות בפסיפס בגיוון, צ'רקסים, דרוזים, בדווים כמו גם גיוון באוכלוסייה היהודית – כל מהלך לאומי של "פיזור אוכלוסייה" הביא אוכלוסייה שונה לגליל), מבנה כפר מסורתי לעומת מבנה של מצפה בגליל, זית בגליל – תפרוסת הזית ותעשיית הזית – חידוש ימיו כקדם. משבר החקלאות בגליל והמעבר לתיירות כפרית חקלאית. כרמיאל עיר בצמיחה– התמודדות של עיר פריפריאלית עם גלי העלייה.

יהודה ושומרון

סוגיות מרכזיות:

• ארץ ההר- חקלאות מדרגות, דרך היין, דרכים עתיקות והתוויתן ולעומת זאת הקושי בסלילת נתיבי תחבורה מודרניים באזור זה כגון הרכבת לירושלים, גיוון לאומי ודתי כתוצאה מסיבות היסטוריות בשדרת ההר

שפלת יהודה

סוגיות מרכזיות:

• רץ המערות- אזור מעבר בין שדרת ההר למישור החוף, המסלע הייחודי מהווה מפתח להבנה – מערות, מיעוט מים, מורשת

כרמל ורמות מנשה

סוגיות מרכזיות:

• פיתוח בר קיימא- ריאה ירוקה, הגן הלאומי הגדול בארץ, מרחבים ביוספריים, התמודדות עם שריפות, שיתוף ציבור, חקלאות מקיימת, גן עדן לרוכבי אופניים, צומח אופייני לאקלים הים תיכוני (קשר תבליט + אקלים = קרקע וצמחיה אופייניים) וגם חיים ביחד - בהאים, דרוזים, עיר מעורבת

מישור החוף הצפוני

סוגיות מרכזיות:

• נמלי ים- נמלים עתיקים ונמלים מודרניים במישור החוף הצפוני (מהפיניקים עד סוגיות נמל חיפה), עכו

השרון (תנינים עד ירקון)

סוגיות מרכזיות:

• התפתחות מטרופולין כזירת התרחשות- הדופק העירוני, בנייה לגובה, סוגיות של הסעת המונים ותחבורה ציבורית, פארקים מטרופוליטניים (פארק אריאל שרון כולל שיקום חירייה)

מישור החוף הדרומי

סוגיות מרכזיות:

• מאזן החולות או מאזן הפיתוח- יחסי פיתוח מול שימור – כפרי נופש ומאבקים נגד הקמתם, שימור רכסי הכורכר, איומי זחילת המטרופולין דרומה

כרמל ורמות מנשה

סוגיות מרכזיות:

• פיתוח בר קיימא- ריאה ירוקה, הגן הלאומי הגדול בארץ, מרחבים ביוספריים, התמודדות עם שריפות, שיתוף ציבור, חקלאות מקיימת, גן עדן לרוכבי אופניים, צומח אופייני לאקלים הים תיכוני (קשר תבליט + אקלים = קרקע וצמחיה אופייניים) וגם חיים ביחד - בהאים, דרוזים, עיר מעורבת

סוגיות מרכזיות:

• געשיות- געשיות הגולן הינה המפתח להבנתו – היותו רמה, הקניונים, ריבוי המים, מעיינות ונחלים זורמים, קרקע דשנה לחקלאות, שמורות טבע רבות, בזלת כחומר בנייה באתרים ארכיאולוגיים – במבנים "פשוטים" בזלת, במבנים מפוארים אבן מיובאת (למשל סוסיתא); ועוד – מאפייני האקלים הייחודיים של הגולן (והחרמון) - השפעתם על החקלאות

סוגיות מרכזיות:

• איך הופכים חצר אחורית לחצר קדמית? פריפריה, פזורות בדואיות, ריכוז מפגעים (מטמנות, פסולת מסוכנת, שטחי אש, תעשייה כבדה כריית מחצבים). דרך הסיפור של מטמנת דודאים אפשר להגיע לנושא של פסולת מוצקה והשינוע שלה (פסולת גוש דן מוטמנת צפונית לבאר שבע)– לעומת (חצר קדמית) עיר הבהד"ים – משיכת אוכלוסייה צעירה וחזקה לנגב, המטרופולין הרביעי באר שבע, ייחודיות גאולוגית (מכתשים). חזון ערי הפיתוח ועיירות על סף מפנה (מצפה רמון)

סוגיות מרכזיות:

• חקלאות אז והיום ראשית הציונות וערך עבודת האדמה, מקומה של החקלאות במאה ה 21, שינוי פני הכפר (מעבר לפיתוח לא חקלאי, הרחבות, תיירות כפרית וחקלאית)

הצעות למוקדי הוראה וסוגיות מרכזיות

• אפיון האזור במדדים כמותיים ובני מדידה מתוך מפות, טבלאות וגרפים מאתר האינטרנט של התוכנית בנושאי: תבליט, טמפרטורות, דגם משקעים, קרקע ומסלע (הרחבה), כיסוי צומח, מים וזמינותם (נחלים עיקריים, מעיינות, מפעלי מים מרכזיים)
• הגדרת "האזור שלי" מבחינת משרע בנתוני התבחינים הפיסיים למשל – הגובה באזור שלי נע בין 50-500 מטר. על בסיס תבחין הגובה ניתן לחלקו לאזורי משנה ברורים ; כמות המשקעים הממוצעת השנתית נעה בין 400-600 מ"מ גשם בתחנות המדידה השונות באזור שלי – על כן האזור שלי שייך לאזור הים תיכוני; וכן הלאה

הצעות למוקדי הוראה וסוגיות מרכזיות

• "האזור שלי" מבחינת אוכלוסייה והתיישבות: יישובים צורתם (הרחבה) וגודלם, מהו הרכב האוכלוסייה (אוכלוסייה הומוגנית או הטרוגנית, קבוצות מיעוט באוכלוסייה ומאפייניהן, עדות ודתות)
• התמקדות בעיר מרכזית באזור שלי – מאפייניה וכוח השפעתה על האזור
• מורשת ותרבות- מאפייני ההתיישבות, נופי מורשת, אתרי מורשת, סיפורי מורשת ה

הצעות למוקדי הוראה וסוגיות מרכזיות

• חקלאות – אופי החקלאות והגידולים החקלאיים – יצירת הקשר בין מאפיינים פיסיים (אקלים, זמינות מים וסוג הקרקע) לבין אופייה של החקלאות באזור שלי; איומים על החקלאות
• תעשייה –מפעלים מיוחדים שמאפיינים את "האזור שלי"
• תיירות - אתרי ביקור משמעותיים כגון שמורות טבע, גנים לאומיים, פארקים, יערות, מסלולי טיול, אטרקציות של תיירות דתית או תרבותית (התמקדות במאפיין מרכזי)
• תחבורה - מאפיין ייחודי של תחבורה ונגישות באזור שלי (נתיבי תנועה מאפיינים, יוממות אל או מ"האזור שלי", יישובי שינה)
• מאפיין כלכלי מייצג לאזור שלי (למשל: חקלאי, תעשייתי, עירוני, ליבה מסחרית)

הצעות למוקדי הוראה וסוגיות מרכזיות

• ייחודיות סביבתית (בתי גידול מאפיינים או מיוחדים)
• איומים או אתגרים סביבתיים (מפעל מזהם, נחל בשיקום, זיהום אויר, אבק, כרייה וחציבה, מטמנות אשפה, מפעלי מיחזור או מהלכים עירוניים להפרדת פסולת, מועצה ירוקה או בית ספר ירוק, מאבקים סביבתיים באזור שלי ועוד)

הצעות למוקדי הוראה וסוגיות מרכזיות

• מציאת הקשרים בין מאפיינים שונים בתוך האזור
• חלוקת "האזור שלי" לאזורי משנה על בסיס התבחינים השונים (למשל אזור הגליל – גליל עליון , גליל תחתון, גבעות אלונים שפרעם, בקעת בית הכרם)

הרחבה:

• סיווג מאפייני "האזור שלי" בגישת ההתבוננות הגאוגרפית ככלי וכתבנית לחקר יחסי הגומלין אדם-סביבה המאפשרת שאילת שאלות (כגון: מדוע תופעה מרחבית מסוימת קיימת? מדוע היא ממוקמת דווקא במקום זה? כיצד היא התפתחה? מה השפיע על דגם התפוצה שלה? מה יקרה אם נשנה אחד מגורמי ההשפעה?)
• הצצה מעבר לגבולות האזור לאזורים נושקים – השפעות זולגות