א. חדשנות בפדגוגיה-חינוך לחשיבה
העידן שאנו חיים בו מתאפיין בידע המתחלף ומתרבה בקצב מהיר. כדי שבוגר מערכת החינוך הישראלית יוכל להתמודד בהצלחה עם האתגרים של המאה ה-21 הוא זקוק למיומנויות חשיבה שתאפשרנה לו לרכוש במהלך חייו ידע חדש תוך הפעלת שיקול דעת, ביקורתיות ויצירתיות. המיומנויות הנלמדות תסייענה לבוגר העתידי לתפקד טוב יותר בעולם המשתנה של המחר ולקבל החלטות שקולות. תוכנית הלימודים מזמנת שימוש בשיטות הוראה המדגישות הבניית ידע (ולא העברת מידע), ניתוח מצבים אותנטיים במציאות משתנה, הסקת מסקנות והערכת מצבים. הידע הנוצר מלמידה כזו הוא ידע משמעותי שנשמר לטווח ארוך, מאפשר פתרון בעיות חדשות, תוך יישום הידע החדש בתחומים אחרים.
בכל נושא ישולבו מיומנויות חשיבה. להלן מספר דוגמאות:
התוכנית אדם וסביבה באגן הים התיכון בכיתה ה' עוסקת בראייה רחבה, תוך מיזוג, יישום ובדיקת קשרי הגומלין בין הנושאים הפיזיים והאנושיים. בנושא זה יש לעסוק בדילמות מרחביות המחייבות כישורי חשיבה מסדר גבוה. כגון שמירה על הים וחופיו מול הצורך בפיתוח מואץ.
בנושא הארץ לאזוריה בכיתה ו' יעסקו התלמידים בהשוואה בין אזורי הארץ תוך בניית קריטריונים רלוונטיים לצורך הנושא אותו משווים.
בכיתה ז' תשולב למידה בדרך החקר בה כל קבוצת תלמידים תבחר נושא באזור המגורים אותו יחקרו ויישמו תופעות ותהליכים גיאוגרפיים שנלמדו במרחב העולמי ביישוב מגוריהם.
בכיתה ח' עוסקים הלומדים במיון תופעות על פי קריטריונים שונים כמו מיון משאבי כדור הארץ. פיתוח חשיבה ביקורתית ודיון בדילמות חברתיות ומוסריות.
בכיתה ט' מושם דגש על העלאת מגוון נקודות מבט והסקת מסקנות לגבי סוגיות הקשורות באיכות הסביבה בישראל.
ב. למידה בדרך החקר
למידה בדרך החקר היא למידה פעילה של לומד או קבוצת לומדים המאפשרת לתלמידים לבחור נושא הקרוב לליבם ולחקור אותו. מומלץ שלמידה בדרך החקר תתבצע ע"י קבוצת לומדים . ע"י כך ירכשו התלמידים מיומנות של עבודה בצוות שהיא אחת ממיומנויות המאה ה21. רצוי לשלב עבודה בכלי רשת שיתופיים התומכים בתהליך למידה קבוצתית ומאפשרים שיתוף עמיתים מכיתות אחרות וממחוזות אחרים.
הנחות יסוד ללמידה לפי גישת החקר:
- תהליך הלמידה בגישת החקר כולל ארבעה שלבים מרכזיים: זיהוי מצב המעורר שאלה, הגדרת הבעיה, חיפוש פתרונות, מציאת הפתרון.
- הלמידה מתמקדת בחיפוש תשובה לשאלה בעלת משמעות ללומדים ומפעילה חשיבה עצמאית מסדר גבוה.
- חלק אינטגראלי בלמידה בגישת החקר הוא תהליך מידעני. במסגרת תהליך זה מתפתחת באופן הדרגתי ומבוקר היכולת להשתמש שימוש מושכל במגוון משאבי מידע להבניית ידע חדש.
- הידע נבנה בתהליך פעיל שבו הלומדים מעמיקים את הבנתם בתכנים ונעזרים בנתונים רלוונטיים לעבודת החקר.
- בעזרת חקר מקרה האקטואלי הלומדים יתאמנו בשאלות המרכזיות במקצוע גאוגרפיה-אדם וסביבה: מה, היכן ולמה: מה הבעיה המוצגת? היכן היא נמצאת? (במקרה זה השאלה 'היכן' היא ציר נושא הלימוד( ולמה? למה דווקא שם? )למה הים התיכון מושך תיירים רבים? למה נוצר צורך באמנה סביבתית? למה נוצר צורך במתקן התפלה?)
שילוב נושאים לחקר עומד בבסיס תוכניות הלימודים בגאוגרפיה-אדם וסביבה לכיתות ה-ט.
חקר של מדינה ים תיכונית בכיתה ה'- חקר המדינה יהיה מבוסס על ניתוח נתונים ממפות, טבלאות ודגמים והצגתם. מומלץ שהמורה ילמד בצורה מסודרת לפחות מדינה אחת וינחה את התלמידים להכין מיני חקר על מדינה נוספת בעזרת אותה שיטה. כל קבוצה תתמקד במדינה ותציג אותה במליאה הכיתתית.
חקר של אזור בכיתה ו' - אחרי הכרות עם אזורי הארץ השונים יכירו התלמידים לעומק את אזור מגוריהם, יישמו תבחינים שונים שנלמדו דרך התבוננות בסוגיה מרכזית.
הלמידה תתבסס ככל הניתן על נושאים אקטואליים המתרחשים באזור הנלמד.
חקר יישוב בכיתה ז'- הנושא יישובים כפריים ועירוניים במרחב משתנה, מהווה בסיס ללמידה בדרך החקר. לאורך הפרק מומלץ להתייחס בכל נושא ליישובם של התלמידים ולאתגרם במשימות חקר קטנות שייאספו בתלקיט המהווה הקדמה לשאלת החקר בעבודה בנושא היישוב. לדוגמה: בעת למידת גורמי מיקום, ייבדקו גם גורמי מיקומו של היישוב בו מתגוררים התלמידים, התלמידים ישייכו את היישוב ביחס לדרכי מיון היישובים, יבדקו האם הוא חלק ממטרופולין, יבדקו האם קיימים בו מטרדים סביבתיים משמעותיים והאם קיים ביישוב תכנון בגישה בת קיימא.
ג. פדגוגיה דיגיטלית
פדגוגיה דיגיטלית כוללת תהליכי הוראה-למידה-הערכה חדשניים העושים שימוש מושכל בכלים שהעולם הדיגיטלי מזמן ומשלבת פיתוח יכולות חשיבה מסדר גבוה, יצירתיות ועבודה שיתופית.
פדגוגיה דיגיטלית שוזרת תקשוב באופן משמעותי במסגרת תהליכי הוראה- למידה- הערכה ובעקבות כך משנה את תפקידו של המורה שהופך ממעביר ידע למנחה וזאת בניגוד להוראה המשלבת דיגיטציה כחלק משיעור פרונטלי בלבד, כגון שימוש בסרטונים, אנימציות ומצגות.
הפדגוגיה הדיגיטלית מייצרת כל העת אופציות מגוונות שפורצות כיוונים חדשים, מאפשרת יצירתיות ואינה מקבעת דפוסים.
ייחודיותה של הפדגוגיה הדיגיטלית שהיא פורצת את גבולות תחומי הדעת, הזמן והמרחב ויכולה לתת מענה למגוון לומדים ולמגוון מורים. לדוגמה: למידה שיתופית עם בתי ספר במדינות אחרות שכוללת אפשרות ללמוד מהם או איתם.
מקצוע גאוגרפיה-אדם וסביבה פרץ דרך בנושא הפדגוגיה הדיגיטלית המשולבת בו בכל תהליכי הוראה-למידה –הערכה, החל בחומרי למידה: ספרי לימוד דיגיטליים, מדף וירטואלי הכולל מושגים גיאוגרפיים המומחשים באמצעות סרטונים ועוד, ועד בחינת הבגרות המתוקשבת ביחידת לימוד נתי"ב- ניתוח תופעות יסוד במרחב.
לגאוגרפיה-אדם וסביבה ישנם כלים ייחודיים מעבר לכלים הגנריים כגון: מפות GIS (ממ"ג – מערכות מידע גאוגרפיות) המאפשרות ליצור שכבות זו על גבי זו ועל ידי כך למצוא קשרים בין תופעות. Google Earth ו-Google Street View, המאפשרים שיטוט במרחבים על פני כדור הארץ.
בתהליכי ההוראה ניתן להשתמש בכלים טכנולוגיים מתקדמים המאפשרים מעקב בזמן אמת אחר השינויים המהירים המתרחשים בעולם וזאת על מנת לשלב בשיעורים נושאים אקטואליים כגון מעקב אחרי זרימת התחבורה בכניסות לערים או מעקב אחרי מצבי מזג אוויר קיצוניים.
ד. למידה חוץ כיתתית
הלמידה מחוץ לכותלי הכיתה מהווה דרך חווייתית ללימוד גיאוגרפיה-אדם וסביבה. הסיורים הם מרכיב חשוב בתהליך הלימוד בכל שכבות הגיל ולכן בתכנון מערך הטיולים הבית ספרי, כולל טיולים שנתיים, מומלץ לשלב את נושאי תוכנית הלימודים בגאוגרפיה-אדם וסביבה. בנוסף לסיורים הבית ספריים מומלץ לערוך סיורים לימודיים ייעודיים לנושאים הנלמדים בתוכנית הלימודים. הסיורים הלימודיים ממחישים נושאים שנלמדו באופן תיאורטי, מאפשרים איסוף נתונים לצורך הפקת מידע, מעודדים העלאת שאלות והשערות, מקנים מיומנויות של התמצאות במרחב, שימושי מפה, מדידת מרחקים ועריכת תצפיות.
הסיורים הם אמצעי יעיל להכרת התופעות ולחקירתן בשטח, להדגמת המושגים והעקרונות שנלמדו בכיתה והדרך להקנות להם משמעות במציאות. הסיורים הם אמצעי חשוב לטיפוח הקשר למדינה, ולחינוך לשמירת נופיה. מומלץ לצאת עם התלמידים לסיורים קצרים בחצר בית הספר בקרבתו וכן לשלב בסיורים חינוך לאזרחות פעילה על ידי השתתפות במבצעים מקומיים ו/או ארציים כמו מבצע ניקיון החופים המאורגן מידי שנה על ידי הקרן הקיימת לישראל.
בחטיבת הביניים מומלץ לצאת עם התלמידים לסיור לימודי להכרת חבלי ארץ רחוקים יותר בדרום ובצפון הארץ להכרת תופעות גיאולוגיות ייחודיות, תופעות אנושיות במטרופולינים ולהכרת הנופים בארצנו. ניתן לשלב בסיורים שימוש בכלים דיגיטליים לצילום תופעות ייחודיות עליהן ינוהל דיון בכיתה.
ה. שיח ושיג
דיבייט (בעברית מעמת). מעודד הקשבה, מפתח חשיבה מסדר גבוה לבניית טיעונים ומזמן התמודדות עם טיעונים נגדיים, קבלת עמדות שונות ובחינת ערכים מולם וכן שימוש מושכל בשפה. לדוגמה: דיון בדילמות סביבתיות שימור מול פיתוח, בניה צמודת קרקע או בנייה לגובה.
ו. למידת עמיתים
למידת עמיתים היא כל תהליך הוראה/למידה הכולל יסודות של שיתוף פעולה ואינטראקציה קבוצתית בין התלמידים במהלך הלימוד לשם השגת תוצרי למידה (להבדיל משיתוף פעולה חברתי) או ליצירת ידע קבוצתי.
ניתן ללמוד בדרך זו כל נושא חדש המצריך דיון במקורות מידע מסוגים שונים וניתוחם.
ז. שילוב אמנויות בתחום הדעת
לאמנות מקום מרכזי ככלי לביטוי ולהבעת האופנים השונים שבהם אדם חווה את העולם. אלו כוללים למשל עבודה יצירתית כביטוי וקידום תובנות בתחומי הדעת. לדוגמא: ניתוח תמונות אמנותיות של אזורים בארץ ובעולם על מנת ללמוד על התהליכים שעברו אזורים אלה.
