ההערכה היא חלק בלתי נפרד מתהליך ההוראה והלמידה, אך אינה מטרה בפני עצמה.
תפקיד ההערכה הוא לתת משוב למורה ולתלמידים לשיפור ההוראה והלמידה (הערכה מעצבת), וכן לקבוע את רמת ההישגים של התלמידים בסוף תהליך הלמידה (הערכה מסכמת).
התוכנית הלאומית ללמידה משמעותית מתווה שינוי בתפיסה החינוכית המשליכה על דרכי ההוראה, הלמידה וההערכה. דרך ההערכה המסורתית-כמותית היא בדרך כלל מבחן כתוב, והדרישה בו, לרוב, היא לשלוף פרטי מידע מהזיכרון. הערכה של למידה משמעותית, הנקראת גם הערכה חלופית-איכותית, מתבצעת באמצעות הדרישה ל"ביצועי הבנה", כלומר – להשתמש בידע ובמיומנויות שנלמדו וליישם אותם במצבים חדשים.
הערכה חלופית מבוססת על הערכת התהליך והתוצר גם יחד. ההערכה משולבת בהוראה והיא חלק בלתי נפרד ממנה. בתהליך הערכה זה מוערך התלמיד על פי כמה ממדים ויכולות בתחום הקוגניטיבי, החברתי, האישי והרגשי, תוך שימת דגש על מגוון היכולות והאינטליגנציות המרובות.
על ההערכה להיות בונה ומחזקת, ומאפשרת צמיחה ושינוי. לשם כך יש לשלב במרכיבי ההערכה גם "הערכה עצמית" של התלמיד. בהערכה זו מדרג הלומד את הרמה, הערך והאיכות של תוצרי הלמידה שלו במהלך השנה. הוא מודע לדרך הלמידה שלו ולומד כיצד לפתח דרכי למידה טובות יותר ללימוד השפה. הערכה עצמית מעצימה את התלמיד ומעודדת אותו להיות שותף פעיל המקבל אחריות על הלמידה שלו.
ניתן לשלב גם הערכת עמיתים המוכוונת על ידי קריטריונים ואבני דרך אשר הוגדרו בידי התלמידים. הערכה זו יכולה להתנהל באמצעות מבחן או דיון.
בלימודי שפה זרה המשוב המיידי של המורה על ביצועי התלמידים בעל פה משפיע במידה רבה על הישגיהם ועל המוטיבציה שלהם ללימוד השפה.
שימוש במגוון כלי הערכה מאפשר למורים לבחור את הכלי המתאים להם ולרמת הלומדים. המורה יכול להעריך את הישגי הלומדים בנקודות זמן שונות בתהליך רכישת השפה, ולהתוות דרכי ההוראה המתאימות ללומדים תוך התחשבות בשונות ביניהם.
הקפדה על מהלכי הערכה ומשוב רציפים לאורך תהליך הלמידה וההוראה, מסייעת לתלמידים להעריך את התקדמותם ואת שליטתם בחומר, ומאפשרת למורים משוב לדרך ההוראה.
החלופות בהערכה מאפשרות מתן מטלות מורכבות שאין עליהן תשובה חד משמעית. על כן יש צורך בקריטריונים ברורים להערכה דרך בניית מחוונים מדויקים ומפורטים. המחוונים הם סדרה של קווים מנחים לשם הערכה מהימנה. הם כוללים קריטריונים ברורים ומוגדרים להערכת הביצוע של הלומדים ברמות השונות. שיתוף התלמידים בבניית המחוונים ובהגדרת הקריטריונים להערכה של עבודתם יכול לתרום משמעותית לקבלת אחריות עצמית על הלמידה, ולהתקדמות בלמידה.
הסברים ודוגמאות למחוונים במצגת "בהערכה רבה – על מחוונים, תשובונים ומה שביניהם בדגש על חלופות בהערכה" מתוך האתר של אגף א' לפיתוח פדגוגי.
כלי הערכה חלופיים:
למידה מבוססת פרויקטים PBL
בשיטה זו מאורגן תהליך החקר סביב פרויקט – תוצר המניע את פעילויות התלמידים. התלמידים בוחרים לחקור נושא שקרוב לעולמם בתחום השפה או התרבות הגרמנית. עבודת החקר היא עבודה עצמית, המהווה שיאו של תהליך הלמידה בדרך החקר. זו משימה לימודית המאפשרת לתלמידים לבחור נושא על פי עניין אישי, ולחקור אותו לעומק. התלמידים מציגים את התוצר שלהם בפני קהל )פרזנטציה), מסבירים, ומבצעים רפלקציה על תהליך הלמידה שלהם. המורה מקיים דיאלוג מתמיד עם תלמידיו, מנחה ומכוון אותם בשלבי הכנת הפרויקט.
קישור להסבר מפורט על ההערכה בלימודי גרמנית נמצא באתר המפמ"ר.
תלקיט (פורטפוליו) כתוב או דיגיטלי:
התלקיט הוא אוסף של עבודות התלמידים שנעשו במהלך הלימוד. אוסף זה משקף את מאמציהם, את התקדמותם ואת הישגיהם של הלומדים בתהליך רכישת השפה הגרמנית. אפשר לכלול בתלקיט הכתוב שיעורי בית, דפי עבודה, תרגילים, חיבורים ועוד. תלקיט דיגיטלי יכול להיות מורכב ממשימות אינטרנטיות, בלוגים, הקלטות, קטעי וידיאו, תמונות, מצגות, מפות דינמיות ועוד. תלקיט זה מאפשר לתלמידים לבטא אינטליגנציות שונות, שאינן באות לידי ביטוי במבחנים. הוא מגביר את המוטיבציה שלהם ומשמש כלי חינוכי לעידוד התלמידים לקבל אחריות על למידתם.
