תוכנית הלימודים החדשה 'עברית בחינוך הדרוזי והצ'רקסי' מיועדת לכיתות ב'-י"ב. מטרתה של תוכנית זו להעמיד לרשות מערכת החינוך הדרוזית מסמך חדשני, שבידו לסייע למורים בהוראת השפה העברית על פי גישות חינוכיות ופדגוגיות עדכניות, הנגזרות מעקרונותיה של הלמידה המשמעותית.
התוכנית מבוססת על תפיסת חשיבותה של השפה העברית וייחודה בקרב בני העדה הדרוזית במדינת ישראל, כמו-גם על קיומו של קשר קבוע ותמידי בין רכישת השפה העברית כשפה נוספת, לבין השימוש בה במבחר אופנים ולצרכים שונים. התוכנית מתייחסת להוראת השפה כאל תהליך של הקניית אמצעים רב-תכליתיים (לימודיים, תרבותיים וחברתיים) המיועדים לסייע לתלמידים במסגרות שונות ובגילאים שונים. היא מבוססת על עקרונות רכישת שפה נוספת, אשר כלולים בהם כשירות לשונית, ידע של אוצר מילים, ידע דקדוקי, כישורי הבעה בעל פה ובכתב, וכן שימוש לשוני יישומי ויעיל בארבע אופנויות השפה. ביסוס ארבע אופנויות השפה בתוכנית החדשה, ייעשה תוך חשיפת התלמיד למגוון טקסטים בעלי מכלול רחב של תכנים משמעותיים לחייו בבית הספר ומחוצה לו.
התוכנית מתייחסת, בין היתר לשונות הקיימת בין התלמידים ומדגישה את פיתוח המיומנויות שלהם כמאזינים, כמדברים, כקוראים וככותבים וגם כלומדים פעילים, המשכללים את ידיעותיהם בהדרגה, איש איש לפי יכולתו. בנוסף, משלבת התוכנית אסטרטגיות חשיבה מסדר גבוה, המקדמות הבנה מעמיקה והפנמה ובמקביל, משלבת דרכי הערכה חלופיות ומגוונות המותאמות לתהליך ההוראה/למידה. לצד זה, מאפשרת התוכנית מצבים של יישום פדגוגיה דיגיטלית בהוראת השפה העברית, הן ברמה של התלמיד (כתיבה לנמענים אינטרנטיים, הפקה והפצה של סרטונים דוברי עברית וכד') והן ברמה של המורה (פיתוח חומרים מקוונים ושימוש בכלים טכנולוגיים של המאה ה-21).
הצורך בפיתוח תוכנית הלימודים החדשה בשפה העברית לתלמידים דרוזים לכיתות ב-יב, נבע מהעדר תוכנית לימודים מובנית להוראת השפה העברית בבתי ספר דרוזים בחטיבות הגיל השונות. לרשות מורים עמדו סילבוס מצומצם בלבד. כתוצאה מכך התכנים שנלמדו בעבר לא סיפקו מענה לצרכי התלמיד הדרוזי בהיבטים ובתחומים הבאים:
א. עיקר שימת הלב הופנתה לענייני לשון ולא לצורך התקשורתי.
ב. התכנים לא היו אקטואליים ולא התייחסו לעידן הטכנולוגי. כמו כן, לא היה בהם ייצוג לתכנים מהמורשת הדרוזית.
ג. התכנים דרשו 'הספק קבוע' ולא אפשרו בחירה, העמקה, העשרה, דיון והרחבה.
ד. הושם דגש על העברת הידע במקום על הקניית מיומנויות שפה, פיתוח חשיבה ומתן כלים ללמידה עצמית.
ה. הניתוק בין הנושאים הנלמדים בביה"ס היסודי לבין הנלמד בחטיבת הביניים והחטיבה העליונה, הביא להעדר רצף לימודי.
נקודות המוצא שעליהן הסכימה ועדת התכנית ואשר הנחו אותה בעיצוב התכנית:
השפה העברית זוכה במגזר הדרוזי למעמד בכיר לצד השפה הערבית כשפת האם. חשיבות ידיעת השפה העברית נובעת משלושה צרכים:
- צורך תקשורתי-פרגמטי – השפה העברית היא השפה השלטת במדינת ישראל וידיעתה מאפשרת השתלבות מלאה בתחומי החיים השונים במדינה: בכלכלה, בתרבות ובאקדמיה ועוד.
- צורך חברתי – בני העדה הדרוזית מעורבים במידה רבה בחברה הישראלית. ידיעת השפה העברית מחזקת את הזיקה בין שני העמים.
- צורך תרבותי – הוראת טקסטים מהתרבות והספרות העברית חושפת את התלמיד הדרוזי לתרבות היהודית ולמורשתה. בתוך כך מודגשים היבטים משותפים לשתי התרבויות, כגון דמויות נביאים ושליחים המשותפות לשני העמים.
