יחידה חמישית

היחידה החמישית תהייה יחידת בחירה פנימית (בית ספרית), ומטרתה לזמן דרכי הוראה, למידה והערכה חלופיות.
אולם יש להדגיש שהערכתה לא תהיה בית-ספרית בלבד, אלא מותנית בהערכה של בוחן חיצוני.
מבחינת הנושא התלמיד יכול לבחור כל נושא המעניין אותו, להעמיק ולהרחיב בו, כל עוד הביצוע יוכיח רמה גבוהה של כתיבה בשפה העברית. אי לכך להלן לא מפורטים תכנים אלא המלצות בלבד.

1. עבודת חקר (חינוך לחשיבה- אופק פדגוגי, 2014), אשר משלבת יישום של כללי העבודה האקדמית בחקר כלשהו (למשל בתחום הספרות, בחקר: יוצר, ז'אנר, תקופה, יצירה משמעותית, מוטיב, השוואה בין יצירות וכדומה).
הנושא עליו נכתבת עבודת החקר נלמד ברמת מבואות משותפים לכל הלומדים, שיעורי הכנה וליווי בתהליך כתיבת עבודת החקר, וליווי אישי של המורה את הכותבים. בשיעורים הכיתתיים מקבלים התלמידים כלים לכתיבת עבודה: הגדרת הנושא, שאילת שאלות, דיון בנושא עם המורה ועם עמיתים, זיהוי וניסוח שאלת החקר, הגדרת הרעיון המרכזי, העלאת בעיות בפני הכיתה, קבלת החלטות, חיפוש מקורות והערכתם, מיזוג ידע ועוד.

דגש רב ניתן על תהליך הכתיבה, הן מבחינת ליווי הלומדים והן על הערכת תהליך הכתיבה והעבודה עצמה. הציון נחלק בין הערכת המורה את תהליך הכתיבה ובין הערכה חיצונית על ידי מורים אחרים מצוות בית הספר, על בסיס מחוון מפורט.
העבודה תתבסס על 3-5 מקורות אקדמיים, ותהיה בהיקף של כ10- עמודים.

2. למידה מבוססת פרויקט (BPL – תכנון למידה מפיקת תוצר) (המזכירות הפדגוגית, 2104): תהליך הלמידה מתבסס
על הכוונת התלמידים לחקר אישי וקבוצתי תוך יישום מיומנויות דיסציפלינריות.
מטרת התוכנית – חשיפת משתתפיה לידע, מיומנויות דיסציפלינריות ומיומנויות אישיות.

התהליך כולל התמקדות בנושא מסוים מתוך תוכנית הלימודים, הגדרת תוצר מחקרי אותו מבקשים הלומדים להשיג ובניית תלקיט הכולל מטלות מוגדרות ומתעד את תהליך הלמידה.
במהלך התהליך ובסיומו נמדדים התוצרים על פי איכותם והמידה בה הם משקפים את הידע הנצבר. כמו כן נמדדת מידת מעורבות ומחויבותם של המשתתפים כיחידים וכקבוצה, על פי מדדים הנקבעים מראש.

יתרונות ה-BPL:

• המיומנויות האישיות הנרכשות בתהליך: אחריות אישית, עבודת צוות, עמידה מול קהל, הכנת פרזנטציה, הערכת עמיתים.
• מיומנויות דיסציפלינריות: איסוף מידע רלוונטי, הסקת מסקנות, השוואת מידע, סיכום וכתיבה, חשיבה ביקורתית.
• חריגה ממודל ההוראה המסורתי ויצירת תוצר ממשי שיש בו משום תועלת לקהילה.

חסרונות ה-BPL:

• התמקדות והעמקה במספר נושאים, תוך ויתור על לימוד נושאים אחרים
• צורך בהקצאת משאבים נוספים (שעות הוראה, הדרכה אישית).

3. תלקיט (פורטפוליו) (המזכירות הפדגוגית, 2104): התלקיט הינו תיק מתעד ומלווה למידה. הוא כולל תוצרי המטלות שניתנו לתלמיד במהלך הלמידה במטרה להוביל ללמידה עצמאית במידת האפשר. אופיין של המטלות נקבע על ידי צוות המורים הבית ספרי ומותאם למטרות הערכיות והדידקטיות של כל צוות וצוות. בין המטלות יכולות להיות מטלות אישיות וקבוצתיות, מטלות חקר (דוגמת קריאת והערכת מאמרים, 'מיני חקר') או מטלות יצירתיות המצריכות למידה עצמאית (דוגמת מטלות המשלבות יצירת תוצר אומנותי או אחר).
העקרונות המנחים בבניית המטלות הם:

• הכוונה ללמידה חוקרת ועצמאית תוך הכוונת המורה.
• מדרג ברמת הקושי והיקפי המטלות.
• גמישות והתאמת התלקיט לרצונות צוות המורים
• גיוון דרכי הלמידה

4. כתיבה יצירתית: הכוונה לכתיבה אישית יצירתית של התלמיד-היוצר או המוכשר בכתיבה (כגון לקט שירים, סיפור, מחזה, יומן אישי המשלב אמצעים אומנותיים וכדומה). העבודה תהיה בכתב אך היא יכולה להכיל רכיבים בעל-פה, כגון המחזה או דיון. כמו כן, יכולה העבודה להכיל רכיב של הצגה באמצעים דיגיטאליים, כגון בסרט שהתלמידים יצרו על בסיס תסריט שכתבו.