מפרט התכנים לכיתה ט'
חזרהתוכנית הלמודים בעברית לחטיבת הביניים- מבוא
תוכנית הלימודים להוראת העברית לחטיבת הביניים (ז-ט) ממשיכה את רצף התכנים והמיומנויות הנלמדים בכיתות היסוד, ומהווה בסיס לתכנים ולמיומנויות הנלמדים בתיכון. התלמידים ייחשפו לסוגות ספרותיות חדשות ויתחילו בלימוד התנ"ך.
התוכנית עושה שימוש נרחב ומעמיק בידע לשוני בארבעת תחומי הלשון (תורת ההגה, תורת הצורות, תורת המשמעויות ותחביר). בנוסף, מדגישה התוכנית את הנושא של פיתוח מיומנויות חשיבה מסדר גבוה, כגון חשיבה מטא-קוגניטיבית ורפלקציה – ביחס לתהליכי הקריאה והכתיבה ולעצם תהליך רכישת השפה.
התכנים הנכללים בתכנית יילמדו מתוך הקשר ובזיקה לתחומי דעת שונים (מדעי הטבע, החברה והרוח), לעולם התרבותי הסובב את התלמיד ולתחומי העניין שלו (נושאים כאקטואליה, ספורט ופנאי, מוסיקה, תרבות ואומנות, כישורי חיים). הטקסטים קרובים לעולמו של התלמיד, רלוונטיים, משמעותיים ומושכים – ועם זאת בעלי חשיבות לכשעצמם. כמו כן, ישולבו טקסטים המעוררים שאלות ערכיות המעשירות את עולמו התרבותי של התלמיד.
התקינות הלשונית והמודעות למשלבי הלשון יטופחו במסגרת ההבעה בכתב ובעל-פה, והלומדים ישתמשו בידע הלשוני הנלמד ויסתייעו בו בקריאה, בכתיבה ובהבעה בעל-פה. הלימוד יהיה כרוך כל העת בהרחבת אוצר המילים והביטויים ובהקניית כלים ללמידה עצמית.
בחברה דינאמית ובעידן הידע חשוב לטפח את ההיכרות של התלמידים עם מיומנויות מסדר חשיבה גבוה ואת היכולת להפעילן בהקשרים שונים. לשם כך, התלמידים יידרשו לבצע משימות מסדר חשיבה גבוה, שאותן מתכנן המורה באופן שיטתי ומסודר, ובכך הוא יוכל להעמיק את ההוראה והלמידה בתחומי הדעת השונים.
מטרות תוכנית הלימודים בחטיבת הביניים
מטרות התוכנית מחולקות לשלוש קטגוריות: א. מטרות בתחום הדעת; ב. מטרות בתחום החשיבה; ג. מטרות בתחום הרגשי, החברתי והתרבותי.
- חשיפת התלמיד לרבדים שונים בלשון העברית (לשון המקרא, לשון חז"ל, לשון ימי הביניים, לשון עברית חדשה) ולמשלבי הלשון השונים (עגה, לשון תקנית, לשון התקשורת, לשון מליצית).
- קריאה רהוטה ומותאמת של טקסטים מסוגים שונים והבנת משמעותם; זיהוי ארבעת המרכיבים הבסיסיים בכל טקסט (תוכן, לשון, מבנה ומסר) והבחנה ביניהם.
- הרחבת אוצר המילים של התלמיד על ידי רכישת מילים חדשות, ניבים ופתגמים, ובאמצעות הכרת דרכי הרחבת הלשון (גזירה מסורגת, גזירה קווית ושאילה מלועזית) וזיהוי צורות לשוניות שנוצרו בדרכים שונות.
- ביסוס הכתיבה והתנסות בכתיבה למטרות נוספות לאלו שהיו בבית הספר היסודי.
- לימוד טקסטים מסוגות חדשות וחשיפה לטקסטים נבחרים מספר התנ"ך.
- הבנה ופרשנות של ז'אנרים וטקסטים ספרותיים מסוגים שונים על ידי התלמידים כקוראים עצמאיים.
- הבנת ייחודו הרטורי של הטקסט הספרותי כיצירה אומנותית.
- הבנה והערכה של עמדות סמויות בטקסט בנושאים אישיים, חברתיים, לאומיים ואוניברסאליים, תוך התייחסות לזמן ולרקע של כתיבת הטקסט, מאפייני התקופה והמציאות האקטואלית כאחד.
- הכרת תופעות לשוניות בתחומים שונים: תורת המשמעויות (יחסי משמעות, שדה סמנטי, מטאפורה, רב-משמעות, ניבים ופתגמים), תופעות בתורת ההגה (הגיים, מעתקי עיצורים ותנועות), תופעות בתורת הצורות (חלקי דיבר, צירופים שמניים ודרכי הרחבת הלשון) ותופעות בתחביר (סדר מילים, תפקידים תחביריים וסוגי משפטים).
- הבנת השפעתם של האמצעים התחביריים על המסר, משפט שאלה, משפט פנייה, משפט מחובר ומורכב.
- הקניית דרכי ארגון מידע בתבניות או בעזרת טבלאות על-פי מאפיינים נתונים.
- פיתוח מיומנויות חשיבה שונות: הבנה, יישום, הכללה והפשטה, פרשנות והיסק, הערכה וביקורת, מיון, השוואה, נימוק, טיעון, שכנוע, ועוד.
- הבנת עמדות גלויות ומוצהרות המגולמות בטקסטים וביצירות בנושאים בין-אישיים וכלל-אנושיים בהקשרם ההיסטורי והתרבותי, ובמקביל, פיתוח כלי חשיבה לשיפוט ערכי של עמדות כאלה.
- נקיטת עמדה לגבי נושאים אקטואליים שונים.
- הקניית ערכים באמצעות דיון בטקסטים מסוגים שונים.
- פיתוח הרגלים של קריאת ספרים בעברית ובשאר השפות, תוך הפגשת התלמידים עם יצירות העשויות לעורר בהם מחשבה, מעורבות רגשית, תמיהה ואף ביקורת.
- חשיפת התלמיד לסיפורים מהמורשת היהודית והדרוזית, ומתרבויות אחרות.
- חיזוק הזיקה בין התלמיד לבין המדינה והחברה היהודית דרך הלשון העברית וספרותה.
- פיתוח רגישות ותובנה למורכבות ולרב-משמעיות של מצבים אנושיים וקיומיים, כפי שהם מגולמים ביצירות ספרות, העשויות מעצם מהותן להאיר תופעות במציאות.
- פתוח רגישות אסתטית והבנת תפקידיהן של דרכי המבע הייחודיות ליצירה הספרותית כטקסט מורכב ורב משמעי, כגון: לשון ציורית, מאפיינים מבניים, אמצעים רטוריים ועוד.
- התנסויות בחוויות של אמפטיה, הזדהות עם דמויות ומצבים שונים ביצירה, בחוויות ובניסיונות, שאין המציאות היומית מספקת לתלמיד.
ארבע אופנויות השפה
נושא 1: האזנה
מושגים מרכזיים
רעיון מרכזי
עיקר וטפל
מיומנויות וכישורי חשיבה
התלמיד יציין את הרעיון המרכזי בטקסט ויבחין בין עיקר לטפל.
דוגמאות והערות דידקטיות
ההבחנה בין עיקר לטפל מסייעת לתלמיד בציון הרעיון המרכזי, שהינו עיקר הדברים.
מושגים מרכזיים
איתור פרטים- זמן, מקום, דמויות, אירוע.
מסר גלוי, מסר סמוי
מיומנויות וכישורי חשיבה
התלמיד יאתר פרטים מהטקסט.
מושגים מרכזיים
ארגון רצף לוגי: סיבה ותוצאה, הכללה ופרט, השוואה, תופעה והיבטים, בעיה ופתרון
מיומנויות וכישורי חשיבה
התלמיד יארגן את האירועים ברצף לוגי.
מושגים מרכזיים
הערכה
נקיטת עמדה
מיומנויות וכישורי חשיבה
התלמיד יעריך את הנאמר וינקוט עמדה.
הרחבה והעמקה- התלמיד יערוך השוואה בין דעות, עמדות, רעיונות מטקסטים שונים.
מושגים מרכזיים
המרה
מיומנויות וכישורי חשיבה
התלמיד ימיר את הטקסט המושמע בטקסט כתוב, במילים שלו.
נושא 2: הבעה בע"פ
מושגים מרכזיים
הבעת דעה
אקטואליה
מיומנויות וכישורי חשיבה
התלמיד יביע את דעתו ואת תחושותיו בכיתה בצורה ברורה ועניינית, הן לגבי נושאים ומאורעות המתרחשים בכיתה או בביה"ס, והן לגבי נושאים ומאורעות אקטואליים.
הרחבה והעמקה
מושגים מרכזיים
שיח דבור
שפה כתובה
מיומנויות וכישורי חשיבה
התלמיד יבחין בין מאפייני השיח הדבור לבין מאפייני השפה הכתובה.
דוגמאות והערות דידקטיות
שיח דבור: משתמשים בסימנים קוליים, מופק ע"י כלי הדיבור, נקלט ע"י חוש השמיעה.
שפה כתובה: משתמשים בסימנים חזותיים, מופקת ע"י כלי הכתיבה ונקלטת ע"י חוש הראייה.
הרחבה והעמקה
מושגים מרכזיים
דיאלוג
מיומנויות וכישורי חשיבה
התלמיד ינהל דיאלוגים מסוגים שונים.
דוגמאות והערות דידקטיות
סוגי דיאלוגים: דיאלוגים בהקשר, דיאלוגים מאולתרים, דיאלוגים של הבעת עמדה בעד או נגד.
מושגים מרכזיים
נסיבות שיח
מיומנויות וכישורי חשיבה
התלמיד ינהל דיאלוג עם בן שיחו בנסיבות שיח שונות.
דוגמאות והערות דידקטיות
נסיבות השיח: מוען, נמען, נושא, מקום, זמן, ערוץ תקשורתי.
נושא 3: קריאה
מושגים מרכזיים
נושא
סוג הטקסט: סיפורי, מידעי, טיעוני או מדריך-מפעיל
עובדה, דעה
מיומנויות וכישורי חשיבה
התלמיד יזהה את נושא הטקסט הנקרא.
דוגמאות והערות דידקטיות
לביצוע כל המטרות האופרטיביות יש להקנות מיומנות הפקת מידע מתוך טקסט המתבצעת בשלושה שלבים (ראו לעיל את הטבלה בנושא 'קריאה'- שכבה ז').
מושגים מרכזיים
רעיון מרכזי
עיקרי וטפל
מיומנויות וכישורי חשיבה
התלמיד יציין את הרעיון המרכזי בטקסט ויבחין בין עיקר לטפל.
הרחבה והעמקה
מושגים מרכזיים
ארגון רצף לוגי: סיבה ותוצאה, הכללה ופרט, השוואה, תופעה והיבטים, בעיה ופתרון, רצף כרונולוגי
מיומנויות וכישורי חשיבה
התלמיד יארגן את האירועים ברצף לוגי (חזרה והעמקה).
הרחבה והעמקה 2
מושגים מרכזיים
השוואה
מיומנויות וכישורי חשיבה
התלמיד ישווה בין טקסטים מבחינה תכנית, מבנית ולשונית.
דוגמאות והערות דידקטיות
יש לבצע את ההשוואה על-פי שלבי ביצוע מיומנות ההשוואה (ראו לעיל את הטבלה 'קריאה'- כיתה ח').
מושגים מרכזיים
שיחה
דיון
הקשר
מיומנויות וכישורי חשיבה
התלמיד ידון בנושאים השונים בעקבות הטקסט ויביע דעה.
מושגים מרכזיים
טקסט מידעי
טקסט סיפורי
טקסט טיעוני
טקסט מדריך-מפעיל
מיומנויות וכישורי חשיבה
התלמיד ייחשף לכל סוגי הטקסטים (ראו בעמודה השמאלית).
הרחבה והעמקה- התלמיד יבחין בין כל סוגי הטקסטים על-פי מאפייניהם.
התלמיד יכיר טקסטים הממזגים יותר מסוג אחד. (טקסט מידעי המשלב אלמנט טיעוני למשל).
התלמיד יקרא בקול טקסטים מסוגים שונים.
מושגים מרכזיים
קריאה קולית/ בקול
מיומנויות וכישורי חשיבה
התלמיד יקרא טקסט בהתאם לסימני הפיסוק המופיעים בטקסט.
דוגמאות והערות דידקטיות
ניתן לחפש טקסטים ממקורות שונים (ספרים, עיתונים או אינטרנט).
בקריאה בקול יש לשים לב לממד הערכה נוסף בקריאה רהוטה והוא "שפת הגוף".
יש לבחור טקסטים המכילים שמות מספר (המונה, הסודר, החלקי והמעורב)
נושא 4: כתיבה
חיבור פסקת טיעון
מושגים מרכזיים
פסקה
טענה
ביסוס
מסקנה
מיומנויות וכישורי חשיבה
התלמיד יחבר פסקת טיעון על-פי המבנה והמאפיינים של כתיבת פסקה.
התלמיד יחבר משפט פתיחה שמציג את נושא הפסקה.
התלמיד יביע את דעתו/טענתו בנושא ויבסס אותה באמצעות נימוקים ודוגמאות.
התלמיד יחבר משפט סיום לפסקה- סיכום/ המלצה/ הסקת מסקנה.
דוגמאות והערות דידקטיות
ראו לעיל טבלה 'כתיבה' את מבנה כתיבת פסקת טיעון ומבנה כתיבת מחוון- כיתה ח'.
ידע לשוני
נושא 1: תורת ההגה (פונולוגיה)
תופעות פונטיות (חזרה)
מושגים מרכזיים
שווא נח
שווא נע
שווא מרחף
דגש קל
דגש חזק (תבניתי/משלים)
הברה (פתוחה/סגורה)
מיומנויות וכישורי חשיבה
התלמיד יזהה תופעות פונטיות ואת תפקידן (ראו בעמודה השמאלית).
התלמיד ינמק את בחירתו בתופעה פונטית מסוימת.
התלמיד יזהה את סוגי הדגש החזק (תבניתי/משלים) ויבחין ביניהם.
דוגמאות והערות דידקטיות
הדגש החזק-התבניתי והמשלים- יילמדו בהקשר של נושאים בתחום המורפולוגיה כגון: דרכי תצורה ובניינים.
יש לציין כי המילים המנותחות תינתנה בתוך הקשר (מתוך משפטים או מתוך טקסט).
נושא 2: תורת הצורות (מורפולוגיה)
מושגים מרכזיים
דרך תצורה
גזירה מסורגת (שורש + משקל)
גזירה קווית (בסיס + צורן; בסיס + בסיס (הלחם/ הרכב בסיסים; נוטריקון)
שאילה
מיומנויות וכישורי חשיבה
התלמיד יזהה את דרכי התצורה של השם (ראו בעמודה השמאלית).
התלמיד יזהה את המשקלים השונים בגזירה מסורגת ואת משמעויותיהם.
הרחבה והעמקה- התלמיד יזהה את הצורנים השונים בגזירה קווית ואת משמעויותיהם.
דוגמאות והערות דידקטיות
יש להסביר את משמעות המושגים: גזירה מסורגת, גזירה קווית, שאילה ולאחר מכן להתייחס באופן מעמיק ומקיף לכל דרך גזירה בנפרד.
מושגים מרכזיים
בניין, שורש, גוף, זמן
הוראה פעילה, הוראה סבילה
המרה
שיכול עיצורים
הידמות חלקית בקוליות
הידמות חלקית בנחציות
התלכדות עיצורים
הידמות מלאה
מיומנויות וכישורי חשיבה
התלמיד יטה פעלים מבניין פעל (קל), נפעל, הפעיל והופעל לפי שורש, זמן, גוף ובניין (חזרה).
התלמיד יזהה את המשמעויות (פעיל/סביל) של הבניינים פעל (קל) ונפעל ושל הבניינים הפעיל והופעל (חזרה).
התלמיד יטה פעלים מבניין פיעל, בניין פועל ובניין התפעל לפי שורש, זמן, גוף ובניין.
התלמיד יזהה את המשמעויות (פעיל/סביל) של הבניינים פיעל, פועל והתפעל.
התלמיד ימיר משפטים פעילים במשפטים סבילים ולהפך.
התלמיד יזהה את השינויים החלים בבניין התפעל (ראו בעמודה השמאלית).
דוגמאות והערות דידקטיות
יש ללמד את שתי צורות הכתיב של הפועל בבניינים (כתיב מלא וכתיב חסר).
יש להדגיש את המושגים "עושה פעולה" ו"מקבל פעולה" בהוראת משמעויות הפועל פעיל-סביל.
יש לציין שניתן להוסיף את מילת היחס "על-ידי" אחרי פועל סביל.
יש לציין ששלושת הבניינים- פיעל, פועל והתפעל- מכונים בניינים דגושים/כבדים כי יש להם דגש תבניתי ב-ע' הפועל.
יש לציין כי הבניין התפעל הוא בעל משמעות סבילה ופעילה.
נושא 4: תחביר
מושגים מרכזיים
מילת קישור
קשר לוגי
המרה
תפקיד
מיומנויות וכישורי חשיבה
התלמיד יזהה את מילות הקישור.
התלמיד יזהה את הקשרים הלוגיים שמציינות מילות הקישור.
התלמיד ימיר מילות קישור במילות קישור אחרות בעלות אותו תפקיד.
דוגמאות והערות דידקטיות
יש לתרגל את זיהוי מילות הקישור ואת הקשרים הלוגיים שהם מביעים בכל טקסט נלמד.
חשוב לציין כי שליטה במילות הקישור תסייע לתלמיד במטלות הכתיבה השונות.
מושגים מרכזיים
משפט סתמי
משפט חסר
משפט כולל
משפט ייחוד
משפט מאוחה/מחובר
משפט מורכב
מילות חיבור/קישור
הרחבה והעמקה- מילות שעבוד
הרחבה והעמקה- איברים
עיקרי
פסוקית
סימני פיסוק
מיומנויות וכישורי חשיבה
התלמיד יזהה את סוגי המשפט הפשוט (ראו בעמודה השמאלית) (חזרה).
התלמיד יזהה את המשפט המאוחה/המחובר ואת המשפט המורכב ויבחין ביניהם.
התלמיד ינתח משפט מאוחה/מחובר לאיברים.
התלמיד ינתח משפט מורכב לעיקרי ופסוקית.
הרחבה והעמקה- התלמיד יפסק את המשפט המאוחה/ המחובר ואת המשפט המשועבד
דוגמאות והערות דידקטיות
חשוב להדגיש שכל סוגי המשפט הפשוט נכללים תחת אותו סוג משפט ומכילים נשוא אחד.
חשוב להדגיש את ההבחנה בין המשפט הפשוט וסוגיו (מכילים נשוא אחד) לבין משפט מאוחה ומשפט מורכב (המכילים לפחות שני נשואים).
חשוב להדגיש כי ניתן להבחין בין המשפט המאוחה לבין המשפט המורכב על-פי מילת הקישור.
במשפט מאוחה/מחובר הפסיק יבוא בין האיברים. במשפט משועבד, הפסיק יבוא בין לפני הפסוקית. בסוף שני סוגי המשפטים, כולל המשפט הפשוט, שמים נקודה.
מושגים מרכזיים
תפקיד ליבתי
משלים
ת. זמן
ת. מקום
ת. ויתור
ת. תכלית
ת. סיבה
ת. אופן
ת. מידה
ת. תנאי
מציין מצב
קריאה
פנייה
הסגר
סימני פיסוק
הרחבה והעמקה:
- תמורה
- תמורה מזהה
- תמורה מפרטת
- תמורה מצמצמת
מיומנויות וכישורי חשיבה
התלמיד יזהה את התפקידים התחביריים הליבתיים (נושא ונשוא) ואת משלימיהם (חזרה).
התלמיד יזהה משלים פועלי מסוג תיאור (ראו בעמודה השמאלית).
התלמיד יבחין בין סוגי התיאורים על-ידי מילות שאלה.
הרחבה והעמקה:
- התלמיד יזהה 'קפ"ה' (קריאה, פנייה והסגר) בתוך המשפט.
- התלמיד יפסק את 'קפ"ה' בתוך המשפט.
- התלמיד יזהה תמורה בתוך המשפט.
- התלמיד יפסק את התמורה בתוך המשפט.
- התלמיד יבחין בין סוגי התמורות הקיימות (ראו בעמודה השמאלית).
דוגמאות והערות דידקטיות
ניתן להבחין בין סוגי התיאורים על-ידי מילות שאלה כמו:
למה? (ת. סיבה), איך? (ת. אופן), בשביל מה? (ת. תכלית), מתי? (ת. זמן).
'קפ"ה' מופרדים מיתר חלקי המשפט באמצעות פסיקים.
'קפ"ה' הן מילים מודאליות, שאינן מתייחסות לתוכן המשפט, ועל כן ניתן להשמיטן.
יש לציין כי התמורה היא סוג של לוואי.
יש לציין שבמקרה של תמורה, כמו במקרה של 'קפ"ה', התמורה מופרדת בפסיקים מיתר חלקי המשפט.
ספרות
נושא 1: שירה
הז'אנר השירי
מושגים מרכזיים
הרחבה והעמקה- שיר ימי הביניים
שיר מודרני
שיר לירי
אמצעים אומנותיים
שמתא"ם
טרום-קריאה
קריאה מרפרפת
קריאה מעמיקה
הקשר
משמעות
מיומנויות וכישורי חשיבה
התלמיד יקרא שירים עבריים ומתורגמים רב גוניים מבחינה תמאטית וצורנית.
התלמיד יזהה את האמצעים האומנותיים של הטקסט השירי.
התלמיד ינתח שירים לפי שמתא"ם (שם, מבנה, תוכן, אמצעים אומנותיים ומסר).
התלמיד יפיק מידע מתוך הטקסט השירי (מתעודת הזהות של הטקסט ולאחר קריאתו)
התלמיד יפיק משמעות מתוך ההקשר (מיומנות הפקת משמעות).
דוגמאות והערות דידקטיות
בכיתה ט', התלמיד יזהה אמצעים אומנותיים נוספים על אלה שנלמדו בכיתה ח': חריזה, חזרה, דימוי ומטאפורה (חזרה), אנאפורה, שיבוץ מקראי, ארמז/רמיזה מקראית.
חשוב לחדד את ההבחנה בין האמצעי האומנותי "מטאפורה" לבין האמצעי האומנותי "דימוי"- הדימוי, להבדיל מהמטאפורה, מופיע ללא מילת דימוי (כ, כמו, כאילו).
מיומנות הפקת מידע מתוך טקסט מבוצעת בשלושה שלבים (ראו לעיל את הטבלה 'הבנת הנקרא')
מיומנות הפקת משמעות מתוך הקשר: ניתן להפיק משמעות מתוך ההקשר על-פי התוכן או הצורה (שורש או משקל).
נושא 2: פרוזה
הז'אנר הפרוזאי
מושגים מרכזיים
סיפור ריאליסטי
סיפור בדיוני
סיפור פואנטה
עלילה
בעיה
סיבוך
השהייה
שיא
התרה
סיום (פתוח, סגור או פואנטה)
דמות ראשית
דמות משנית
דמות קולקטיבית/קיבוצית
מספר גיבור
מספר עד
מספר יודע כל
הרחבה והעמקה:
- טרום-קריאה
- קריאה מרפרפת
- קריאה מעמיקה
- הקשר
- משמעות
מיומנויות וכישורי חשיבה
התלמיד יקרא סיפורים עבריים ומתורגמים רב גוניים מבחינה תמאטית וצורנית.
התלמיד יציין את מרכיבי העלילה בתוך סיפור.
התלמיד יזהה סוגי דמויות בסיפור (ראו בעמודה השמאלית) ויאפיינן (אפיון ישיר ועקיף).
התלמיד יזהה סוגי מספרים (ראו בעמודה השמאלית).
הרחבה והעמקה:
- התלמיד יפיק מידע מתוך הטקסט הפרוזאי (מתעודת הזהות של הטקסט ולאחר קריאתו) (חזרה והעמקה).
- התלמיד יפיק משמעות מתוך ההקשר (חזרה והעמקה).
דוגמאות והערות דידקטיות
על המורה להביא בפני התלמידים סוגים שונים של סיפורים (קצרים, אגדה, עממי וכד') ולבקש מהם לזהות את המאפיינים השונים המופיעים בסיפור. ניתן להתמקד בכל סיפור בסוג מאפיין מסוים. בסיפור אחד להתמקד בעלילה, בסיפור אחר בסוג הדמויות ואפיונן, ובסיפור אחר בסוגי המספרים.
מיומנות הפקת מידע מתוך טקסט מבוצעת בשלושה שלבים (ראו לעיל את הטבלה בנושא 'קריאה').
מיומנות הפקת משמעות מתוך טקסט: ניתן להפיק משמעות מתוך ההקשר על-פי התוכן או הצורה (שורש או משקל).
תנ"ך
הטקסט התנ"כי
מושגים מרכזיים
מאפיינים מבניים
מאפיינים תוכניים
הרחבה והעמקה- מאפיינים לשוניים
טקסטים תנ"כיים (2-3 טקסטים).
מיומנויות וכישורי חשיבה
התלמיד יזהה את המאפיינים המבניים והתוכניים של הטקסט התנ"כי.
התלמיד יחפש פרקים ופסוקים בתנ"ך.
הרחבה והעמקה- התלמיד יזהה את המאפיינים הלשוניים של הטקסט התנ"כי בתחומים השונים (פונולוגיה, מורפולוגיה, סמנטיקה ותחביר).
דוגמאות והערות דידקטיות
יש לבחור בשלושה טקסטים מקראיים שלא נלמדו בכיתה ח'.
הרחבה והעמקה- הכרת התופעות הלשוניות האופייניות לשפה התנכ"ית תסייע לתלמידים בהבנת התכנים של הטקסטים.