תוכנית הלימודים לכיתה ח עוסקת בתולדות החברה המודרנית, החל מראשית העת החדשה ועד לאמצע המאה ה-20. זהו פרק זמן רב תהפוכות עבור העולם בכלל ועבור העם היהודי בפרט. אם ימי הביניים מכונים 'תור האמונה' הרי שהעת החדשה מתאפיינת בהסטת אופק החשיבה ודרכי הפעולה להטבת מצבו של האדם בעולם הזה. האידיאולוגיות, שהתפתחו בעת החדשה והתמקדו בצרכיו של האדם, התנגשו עם המסורת הימי-ביניימית, שעיניה וליבה היו מכוונים כלפי שמים. התמורות הללו אמנם הוליכו לתהליכי חילון נרחבים מצד אחד, אך בה בעת ביססו והעמיקו גם את בניינה של האמונה. הכרת האידיאולוגיות החדשות, והעימות שלה ן עם סדר העולם הישן, יעמדו במוקד תוכנית הלימודים. התוכנית פותחת בהכרת התמורות הרעיוניות שהתרחשו באירופה בראשית העת החדשה, ובפרט בעליית השיח האזרחי הדמוקרטי, שהציב את הפרט במוקד החשיבה המדינית. נבחן כיצד רעיונות השוויון והחירות באו לידי ביטוי במהפכה האמריק נית והצרפתית. בד בבד, העולם המערבי עבר מ הפכה תעשייתית -חברתית, ששיפרה את איכות החיים מצד אחד, אך בה בעת יצרה מעמד פועלים גדול ועני.
הסטת המוקד לעבר האדם העומד במרכז קשורה באופן הדוק לעלייתה של תנועת ההשכלה, שלא קיבלה את האמיתות הדתיות אודות העולם, וקראה לבחון את המציאות לאור ביקורתה של התבונה. תפיסות אלו טמנו ביקורת חריפה על הכנסייה הנוצרית בפרט והדת בכלל, שהביאה לתהליך חילון רחב היקף בעולם המערבי. שיאם של תהליכים אלו היה במהפכה הצרפתית, ובמידה מתונה יותר במהפכה האמריקנית, שהביאו להפרדה בין הדת למדינה. תהליך החילון שמט את אחד היסודות החשובים ביותר בזהות הקבוצתית. במקביל עולה הלאומיות המודרנית כמוקד חדש של זהות קבוצתית (שלעתים משולבים בה גם יסודות דתיים). ללאומיות היו פנים שונות: לעתים הודגשה השותפות האזרחית בבניינה של המדינה, ובמקומות אחרים הובלטה השותפות האתנית-תרבותית. במרוצת המחצית הראשונה של המאה ה- 20 התגלתה הלאומיות ככוח רב עוצמה שהביא לפירוקן של הממלכות העל-לאומיות הוותיקות. כוחות אלו הביאו לשתי מלחמות עולם, אשר הפיתוחים הטכנולוגיים ועוצמת התיעוש הפכו אותן לחזיונות מוות איומים.
קורות העם היהודי בתקופה זו היו שזורות בקורותיהן של האומות. בשל כך תולדות היהודים בתקופה זו יילמדו בצמידות ובמשולב עם תולדות העמים. התמורות הרעיוניות והמדיניות השפיעו במישרין על חיי היהודים. עליית ערך האדם באשר הוא הניעה תהליך של הענקת שוויון זכויות ליהודים, בתחילה בארצות הברית ובצרפת ולאחר מכן במרבית ארצות אירופה, ובהמשך – בארצות האסלאם. העם היהודי ידע תמורות מרחיקות לכת. ההשכלה והחילון הביאו יהודים רבים לבחון את עמדתם ואורח חייהם כלפי היהדות המסורתית. התפתחו זרמים דתיים חדשים, שמידת נאמנותם למסורת השתנתה מזרם לזרם. היו גם יהודים רבים שנטשו לחלוטין את אורח החיים המסורתי, אמצו לעצמם זהות מעמדית, ויסדו את ה'בונד ' – תנועת הפועלים היהודית. בה בעת, עליית הלאומיות באירופה הביאה יהודים רבים, שחשו זרים ומאותגרים רוחנית וחברתית בארצות מגוריהם, לאמץ את הרעיון הלאומי- היהודי כיסוד מכונן של זהותם. התנועה הציונית לזרמיה ושלוחותיה בקשה להפוך את החזון הלאומי למציאות, ובתוך כיובל שנים היא הביאה להקמתה של מדינת ישראל. התמורות החברתיות והרעיוניות יצרו גם עולם אמוני מורכב ומגוון, החל באלו שביקשו להגן על אמונת ישראל מפני החדש, ועד למי ששאפו לחידוש הישן ולקידושו של החדש. הגורל היהודי , שנקלע לתוך סערות העולם המודרני, הטלטל בין תקווה לייאוש. השיבה לארץ של יהודים מכל קצווי תבל מצד אחד, והאנטישמיות והשואה מהצד השני, הם שני הביטויים הקיצוניים של הגורל היהודי.
תוכנית הלימודים לשנה זו שמה דגש על עיסוק בשאלות הערכיות שיש להן רלוונטיות לחיי התלמידים, שאלות שהתדפקו לפתחם של תושבי אירופה בכלל והיהודים באירופה ובצפון אפריקה בפרט. לשם כך שולבו בתוכנית הלימודים קטעי ספרות, שירה ואמנות, על מנת להביןולחוש דרכם את 'רוח' התקופה, ו את סערות הנפש וייסורי המצפון שהיו מנת חלקם של אלו שחיו בימים הסוערים ההם. ניתן דגש על היכרות עם דמויות מפתח בתולדות ישראל והעמים, שפועלם וקורות חייהם מאפשרים להכיר את התקופה ואת מאפייניה מקרוב.