מפרט התכנים לכיתה ח'

אירופה בעת החדשה, ובעקבותיה חלקים נוספים של העולם במאות ה- 20-18, עברה תמורות מהפכניות בתחום הרעיוני, הכלכלי, החברתי והפוליטי. המהפכה הצרפתית נתפסה בשעתה כראשיתו של עידן חדש. גם אם היום אנו יודעים שחלק מהתמורות שהמהפכה הביאה באופן מיידי היו צנועות, השינוי התודעתי היה רב משמעות. הבשורה של משטר הבנוי לתועלתו של האדם ולקידום זכויותיו עודנה מהדהדת. המהפכה התעשייתית הפכה את התפיסה הכלכלית לתפיסה של שפע, ופתחה פתח לשינוי חברתי וכלכלי מתמיד. אך יחד עם זאת, היא יצרה מעמדות חדשים ודילמות חברתיות של הגדרת הצדק החברתי, זכויות העובדים ומאבקיהם מול מעסיקיהם והממשלות. שתי המהפכות היו בעלות השפעה מכרעת על היחס לדת, למשפחה ולמגדר. תפיסות דתיות ונאמנויות דתיות השתנו או שנעלמו. במקומות רבים הדת הפכה לעניין פרטי וחווייתי. חלוקת התפקידים המסורתית בין גברים לנשים השתנתה, והמודעות לזכויות הנשים הביאה לשינוי דרמטי במעמדן.

ביחידה זו נבחן את השינויים הללו לאורך שני צירים שונים: מצד אחד נעמוד על התהליכים האיטיים והמתמשכים שהובילו לשינויים העמוקים בדפוסי היסוד ; בציר האחר נעמוד על נקודות זמן מכריעות, המכונות בהיסטוריה 'מהפכות'. בשונה מהתהליכים שנפרשים על פרקי זמן ארוכים ונוצרים מהצבר של שינויים רבים, שבמבט ראשון גם אינם תמיד קשורים זה לזה, המהפכות הן אירועים קצרי טווח שבהן מתקבלות החלטות מודעות על שינוי אורחות החיים, צורת המשטר ועוד. אנו נבחן את היחס שבין שני צירים אלו. כמו כן נראה שאחד ממאפייניו של העולם המודרני הוא שמהפכות המתרחשות במקום מסוים הם פרי תהליכים שראשיתם במקומות אחרים. גבולות פיזיים ומדיניים כבר אינם מחסומים בפני רוחות השינוי והמהפכה.

התלמידים:

1. יכירו את ה'חידוש' שבעת החדשה באירופה לעומת התקופות הקודמות;
2. יעמדו על התהליכים החברתיים והפוליטיים שהובילו למהפכות החברתיות והמדיניות במאות ה- 18 וה- 19;
3. יבינו את ההשלכות של הענקת זכויות אדם ואזרח על הפרט, האומה, הקבוצות המעמדיות- כלכליות ומעמד האישה;
4. יכירו את האתגרים החברתיים לנוכח המהפכה התעשייתית;
5. יבינו את מקומו של היחיד בחברה המודרנית;
6. יפנימו את האמונה שכל בני האדם באשר הם נבראו בצלם אלוקים;
7. יטפחו את ערכי החירות, השוויון והאחווה, ואת תרומתם למימוש צלם האלוקים שבאדם;
8. ילמדו לנתח ולקרוא באופן ביקורתי מקורות טקסטואליים וחזותיים, היסטוריים וספרותיים.

לאורך ימי הביניים, שאלת הזהות הדתית הייתה ציר מרכזי בחיים האישיים ובמרחב הציבורי. אחד השינויים החברתיים והמדיניים החשובים ביותר בעת החדשה הוא עלייתה של המדינה, המבוססת על האומה. את ראשיתה של הלאומיות המודרנית ניתן לאתר בנקודת הסיום של ימי הביניים. ב- 1492, עם השלמת הריקונקוויסטה וגירוש יהודי ספרד, נעשתה ספרד למדינה המודרנית הראשונה שבה כל אזרחי המדינה הם בני לאום אחד, דת אחת, תרבות אחת וכפופים ישירות למדינה. התודעה הלאומית האתנית ששולבה באמונה הנוצרית הביאה לדחיקתם המוחלטת של היהודים מספרד, עד כדי כך שגם יהודים שהמירו את דתם לנצרות נחשבו נחותים, ולא התקבלו למוסדות המדינה [תקנות טוהר הדם]. מכאן ואילך התפתחו במהלך העת החדשה שתי תפיסות עיקריות כלפי הלאומיות והמדינה: הלאומיות האזרחית והלאומיות האתנו -תרבותית. ביחידה זו נעסוק ביסודות הרעיוניים ובביטויים ההיסטוריים לשתי התפיסות הללו ובהשלכותיהן על השינויים המדיניים במאה הי"ט.

שתי המהפכות הגדולות בשלהי המאה הי"ח, המהפכה האמריק נית והמהפכה הצרפתית, באו לעולם מתוך ערכי הנאורות וההשכלה. מהפכות אלו העמידו במרכזן את האדם כאזרח. כל תושבי המדינה, ללא הבדלי דת, גזע או תרבות, נעשו לאזרחי המדינה. גוף האזרחים הוכר בחוקות אלו כריבון הבלעדי, שלו נתונה הזכות לבחור את חוקיו ואת מנהיגיו. מנהיגי המהפכות האמינו שהאזרחות המשותפת תגבר על ההבדלים התרבותיים והדתיים בין אזרחי המדינה, ואולי אף תמחק אותם לחלוטין.

בד בבד, התפתחה תפיסה שונה של הלאומיות; תפיסה שהעמידה במוקד את הקשרים התרבותיים והלשוניים בין בני הקבוצה. את ראשיתה של תפיסה זו ניתן למצוא בספרד שלאחר 1492, והיא אומצה על ידי עמים שונים, כדוגמת הגרמנים, שהיו מפוצלים לעשרות ומאות יחידות מדיניות שונות. בעיני הוגי הלאומיות הגרמנית, לא הגבולות המדיניים, שנקבעו לעתים באופן שרירותי, הם העיקר, אלא תחושת האחווה הלאומית, המתבססת על לשון, היסטוריה ותרבות משותפ ים. תפיסה זו אומצה על ידי עמים רבים ברחבי אירופה, והניעה גל של מהפכות ומלחמות עצמאות לאורך המאה הי"ט.

למהפכות הלאומיות הייתה השפעה גדולה לא רק על מערכת היחסים בתוך המדינות השונות באירופה, אלא גם על ההתמודדות בין המדינות באירופה ומחוצה לה. הלאומיות העלתה על נס את סגולותיו הייחודיות של כל אחד מהעמים, וקראה לבני העם להביאן לידי ביטוי בשדה המדיני. זה היה אחד הגורמים, בצירוף גורמים כלכליים ופוליטיים, שהאיצו את המדיניות הקולוניאלית והאימפריאליסטית של ארצות אירופה, שראשיתה עוד במאה הי"ח. הקולוניאליזם האירופאי השפיע במיוחד על אפריקה ועל המזרח התיכון. אנו נעסוק בהשלכותיו במסגרת הדיון בקהילת יהודי אוראן ביחידה 3, וביחידה 4, שתעסוק בארץ ישראל במאה הי"ט. בהיבט המדיני הביא האימפריאליזם לשורה של התנגשויות אלימות בין המעצמות האירופאיות לבין ממלכות וארצות מחוץ לאירופה, ובין המעצמות בינן לבין עצמן, ששיאן היה במלחמת קרים ובמלחמת העולם הראשונה. בהיבט החברתי הגלובלי, הביא האימפריאליזם בשלב זה למשברים חברתיים בתוך שטחי המושבות ואזורי ההשפעה ביחס לעולם המסורתי מול המודרני, ולתופעת החילון. בטווח הארוך, הקולוניאליזם האירופאי יצר גם תנועות נגד כלפי התרבות המערבית.

התלמידים:

1. יכירו את מאפייני הלאומיות האזרחית והלאומיות האתנו-תרבותית;
2. ילמדו להבחין במאפייני הלאומיות השונים בתוך טקסטים מכוננים;
3. יבינו את הקשר בין היבטי המודרניות לבין תופעת הלאומיות;
4. יכירו את הקולוניאליזם ומקורותיו המגוונים;
5. יעריכו את ההיבטים התרבותיים והמוסריים של הלאומיות ואת השלכותיה

הזהות היהודית הייחודית והמתבדלת, שעוצבה בימי הביניים, הייתה תוצר של חברה שבה לכל פרט ולכל קבוצה היה מקום מסוים ומוגדר. החברה המאורגנת על פי חלוקה לקטגוריות ברורות של דת, מגדר, מעמד כלכלי ותפקיד חברתי התערערה בעת החדשה. הנאורות, שנשאה את בשורת השוויון, העניקה לכל בני האדם באשר הם ליטול חלק פעיל בחברה. אמנם, בפועל הדרך להגשמת השוויון הייתה ארוכה ומלאת תהפוכות, אבל הקריאה לשותפות בעינה עמדה. היהודים בכל קהילה וקהילה היו צריכים להחליט האם וכיצד הם נענים לקריאה לשותפות עם יתר בני האדם. ביחידה זו נסקור שלוש דילמות עיקריות שעמדו בפני היהודים דרך שלוש קהילות: ברלין במאה הי"ח והי"ט ושאלת הזרמים הדתיים ביהדות; וילנה במאה הי"ט ושאלת הזהות הלאומית מול המעמדית; קהילת אוראן במאה הי"ט והכ' ותופעת החילון.
כל אחת מהקהילות מאירה היבט אחר של ההתמודדות עם החיים המודרניים, אם כי לא נעדרו ממנה גם היבטים אחרים המשותפים ליתר הקהילות.

ברלין – זהויות דתיות בין רפורמה למסורת: במחצית השנייה של המאה הי"ח נעשתה ברלין למרכזה של תנועת ההשכלה היהודית. משה מנדלסון ניסה לראשונה לשלב באופן מודע בין ערכי ההשכלה והנאורות לבין העולם היהודי וההלכה. הדילמה העיקרית שאתה התמודדו יהודי גרמניה וברלין הייתה זהותם הדתית ואופן המחויבות שלהם להלכה. נבחן מגוון ניסיונות לעיצוב מחודש של הזהות הדתית, על ידי תיקונים ושינויים כאלו ואחרים בדת, ועד לנטישה מוחלטת של הדת והמרת היהדות בנצרות.

וילנה – בין מעמד כלכלי לקבוצה לאומית: תופעת המודרנה במזרח אירופה הציבה בפני היהודים אתגר שונה מא וד מזה שבמערבה של היבשת. הגידול הדמוגרפי הרב, העו ני והדלות המחפירים שבהם חיו יהודים רבים, שנאת ישראל עממית וממוסדת מצד השלטונות הרוסיים, ניסיונות ל'תיקון היהדות' מצד השלטון הרוסי ונוכחותן של תנועות מהפכניות קומוניסטיות – כל אלו הולידו מגוון שונה של דילמות ופתרונות. לאחר אירועי 'הסופות בנגב' ניתן להצביע על שלושה כיוונים עיקריים: פתרון לאומי – אין מקום ליהודים במזרח אירופה ושומה עליהם לעלות לחפש מולדת אחרת בארץ ישראל או במקום אחר; פתרון חברתי – מצוקותיהם של יהודי מזרח אירופה ורוסיה הם חלק ממלחמת המעמדות הכללית שבין הבורגנים למעמד הפועלים; הגירה – בפועל כ-30% מיהודי מזרח אירופה בחרו להגר אל מעבר לים, מתוך תקווה למצוא בארצות הברית פתרון למצוקה הכלכלית , וחופש לחיות כרצונם.

אוראן – מסורת וחילוניות: ההשכלה והמודרניות הגיעו לצפון אפריקה באמצעות הקולוניאליזם הצרפתי. ב1870- הוענקה ליהודי אלג'יריה אזרחות צרפתית, תופעה שעוררה עוינות מצד המוסלמים ואנטישמיות מצד המתיישבים האירופיים. יהודי צפון אפריקה היו צריכים לבחור בין כניסה לעולם המערבי דרך השער הצרפתי לבין היצמדות לאורח החיים הישן. דילמה זו הולידה מנעד של תגובות: מחילון מוחלט בחלק מהערים הראשיות של צפון א פריקה ועד לאיסור על לימודי חול במקומות אחרים. אצל יהודי אוראן, עיר הנמל של אלג'יריה, באו לידי ביטוי היבטים רבים של הדילמה. ההשכלה הביאה עמה פנייה למערכת החינוך האזרחית החילונית, פריחה ועלייה במעמדן של הנשים, השתלבות מהירה בשכבת העילית של הבירוקרטיה הצרפתית, אך גם נטישה של אורח החיים המסורתי. נעמוד גם על תגובותיהם לחילון של חכמי צפון אפריקה, תגובות שנעו בין קבלה והבנה לבין דחייה מוחלטת.

התלמידים:

1.  יכירו את ערכי ההשכלה ויבינו את השלכותיהם על אורח החיים המסורתי ;
2. יעמדו על המשותף והמפריד בזרמים הדתיים השונים בגרמניה, ויבינו את הופעתה של האורתודוכסיה המודרנית;
3. יבינו את המצוקות והבעיות הייחודיות לחיים היהודים במזרח אירופה;
4. יבינו את דילמת הזהות של מעמד הפועלים היהודי;
5. יעמדו על ההתמודדות עם המודרנה בקהילת יהודי אוראן;
6. יכירו היבטים שונים בחייהן ומעמדן של הנשים בשלוש הקהילות;
7. ינתחו את העימות בין המודרנה והמסורת דרך הגותם של הרב יוסף משאש ואלבר ממי;
8. ידונו באתגר שבשמירת המסורת בעולם המודרני המערבי והמזרחי.

ארץ ישראל בראשית המאה הי"ט הייתה עבור מרבית בני אירופה, יהודים ונוצרים, מחוז כיסופים הנטוע בדמיון. בעוד שאירופה הלכה והשתנתה בשורה של מהפכות בכל תחומי החיים (המהפכה הצרפתית, המהפכה התעשייתית, עליית הלאומיות), ארץ ישראל חוותה במהלך המאה הי"ח את אחת מתקופות השפל הקשות בתולדותיה. מספר התושבים בארץ עמד על עשרות אלפים בודדים, השלטון היה בידי האימפריה העות'מאנית החלשה, אך בפועל היה בידי תקיפים מקומיים, שעשו כרצונם, וכלכלת הארץ הייתה נחשלת. בתוך כך, היישוב היהודי סבל אף הוא ירידה אחר ירידה. בתחילת המאה הי"ט חיו בכל הארץ כ-6,000 יהודים, שרובם המכריע חי בעוני ובדלות בארבעת ערי הקודש: ירושלים, חברון, צפת וטבריה, ועוד מאות בודדות במספר כפרים בגליל ובעזה. במרוצת המאה הי"ט חוו הארץ ותושביה שינויים מפליגים, שעצבו מחדש את נופה ואנשיה. בחלק הראשון נעסוק בשינויים הדמוגרפיים והתרבותיים ביישוב היהודי עד לרבע האחרון של המאה (1882-1808). עיקר הגידול הדמוגרפי מקורו בעליות מארצות האסלאם ומאירופה. רובם המכריע של העולים הגיע לארץ מתוך רצון לחונן את עפרה ו מתוך ציפייה לגאולה. אבל בתוך כך הם הביאו לשינויים כבירים ולמתחים בקהילה המקומית היהודית. בתחילת המאה הייתה הקהילה הספרדית הקהילה הגדולה והדומיננטית, ואולם במרוצת המאה נעשו היהודים האשכנזים לעדה הגדולה ביותר. השינויים הדמוגרפיים הוליכו לעימותים בין היישוב הספרדי הוותיק ל קהילה האשכנזית ההולכת וגדלה ולעולי צפון אפריקה. הגידול הדמוגרפי – בעיקר אצל היהודים, אבל גם אצל המוסלמים והנוצרים – חייב 'לצאת מן החומות'. למונח גיאוגרפי זה נוספה גם משמעות תרבותית.

ארץ ישראל נעשתה למוקד תרבותי ופוליטי גם עבור יהודים שלא עלו ארצה. עלילת דמשק ב- 1840 הביאה לגילויי סולידריות ול פעולה משותפת של יהודי התפוצות ביחד עם יהודי דמשק. משפחות של נדבנים פעלו למען היישוב היהודי במספר תחומים: חלקם פעלו להטבת תנאי החיים על ידי בניית שכונות ויצירת מקומות עבודה (משכנות שאננים); אחרים ביקשו ליישם את ערכי תנועת ההשכלה בירושלים. פעולות אלו פילגו את יהודי הארץ, בדומה לנעשה באירופה, והביאו לעימותים גם בקרב הקהילות היהודיות בתפוצות.

לקראת סוף המאה הי"ט, הגיעה ההתעניינות בארץ ישראל לשיא הודות לפעילותן של המעצמות האירופאיות, העליות לארץ והתנועות הציוניות. נפתח בהצגת הרקע לעליית הרעיון הציוני ובהפיכתה של ארץ ישראל ליעד לעליי ה לשם עבודה וחיים בארץ, ולא רק לשם קיום מצוות ולימוד תורה בקדושה. אלו הרעיונות שעמדו ביסוד העלייה הראשונה. שאיפות אלו קיבלו כיוון מוגדר ודחיפה אדירה בזכות חזונו המדיני של הרצל להקמת מדינה יהודית בארץ ישראל, תוך קבלת הכרה מדינית. עוצמתו של הרעיון הביאה גם לעימותים חריפים עם הזרמים האנטי -ציוניים, הן ביהדות
האורתודוכסית והן בזו הרפורמית. אולם עימותים לא פחות חריפים היו גם בין תומכי הציונות עצמם, בשאלה כיצד להגשימה.

נכיר את הדילמות והשאיפות של המתיישבים בארץ, דרך סיפורן של של ו ש קהילות חדשות בארץ ישראל: דרך ראשון לציון נכיר את אנשי ביל"ו ורעיונותיהם ונחווה את האתגרים הכלכליים שהביאו את מתיישביה להיות פועלים ואיכרים בחסות הברון רוטשילד; תל אביב, העיר העברית הראשונה, נעשתה במהרה למוקד חיי הרוח והחברה של היישוב היהודי, ודרך סיפורם של אנשיה נכיר את האתגר של יצירת תרבות עברית ויהודית; הקשיים הכלכליים והקיומיים שניצבו בפני אנשי העלייה השנייה, הביאו להקמתן של צורות התיישבות ותרבות ייחודיות בעולם כולו. דרך סיפורה של קבוצת כנרת נלמד על הניסיון להקים חברת מופת סוציאליסטית, ועל הקשיים הביטחוניים שהביאו ליצירת ארגון 'השומר' ולגיבוש תפיסת הריבונות היהודית.

העליות הטרום ציוניות, ואלו הציוניות, ובמיוחד העליות הראשונה והשנייה, תרמו תרומה אדירה ליישוב היהודי, אבל גם העמיקו מאד את המחלוקת הדתית על צביונו של היישוב ההולך ומוקם. נחתום את היחידה ב'מסע המושבות' של הראי"ה קוק, שבו הוא ניסה ליישם את הגותו המהפכנית לשילוב החול והקודש בבניין הארץ.

התלמידים:

1.  יכירו את העולם הרעיוני ואת המניעים לעלייתם של העולים לארץ מאשכנז ומארצות האסלאם;
2. יבינו את המתח העדתי בין האשכנזים לבין הספרדים ו את השלכותיו על הקהילה היהודית בארץ ;
3. ידונו במשמעות הגיאוגרפית, הכלכלית והתרבותית של 'היציאה מן החומות';
4. יכירו את ביטוייו של הרעיון הציוני לפני ייסוד התנועה הציונית;
5. יבינו את החידוש והחשיבות של חזון המדינה היהודית של הרצל;
6. יעריכו את הקשיים שעמם התמודדו בני העלייה הראשונה;
7. יעמדו על הדומה והשונה בתפיסות העולם ובאורח החיים של אנשי העלייה הראשונה לעומת אנשי היישוב הישן;
8. ישוו בין העולם הערכי של אנשי העלייה השנייה לבין זה של אנשי העלייה הראשונה;
9. יעריכו את חשיבותן של העליות הראשונה והשנייה ליצירת דפוסי התיישבות, עבודה והגנה;
10. יכירו את יחסו של הרב קוק לבני העלייה השנייה.

המאה הי"ט הארוכה (1914-1789) שינתה את פני האנושות לבלי הכר. את החקלאות המירה התעשייה, הפוליטיקה נעשתה לנחלת ההמונים באירופה, והקדמה הטכנולוגית אפשרה לכבוש את מצולות הים ואת שחקי השמים. המחיצות התרבותיות, הדתיות והאתניות נפרצו בחלקים רבים של העולם והביאו לזעזועים חברתיים, שגלי ההדף שיצרו בצירוף השינויים הטכנולוגיים, יציפו את המחצית הראשונה של המאה ה- 20 בנהרות של דם ואש, אבל גם יביאו רווחה ופדות לעמים, לשבטים ולתרבויות על פני כל כדור הארץ. בין שני הקטבים הללו היטלטל הגורל היהודי, מאיום בהשמדה מוחלטת בצל האנטישמיות הרצחנית, ועד ל קבלת זכויות אזרח מלאות והתקדמות בכל שטחי החברה, הכלכלה והמדע, והקמת מדינה מוכרת על פי משפט האומות, ולקיבוץ גליות שאותו חזו נביאי ישראל.

עם הכניסה למאה הכ' היו חלק ניכר מיהודי העולם אזרחים של מדינותיהם, ככל יתר האזרחים. המשברים המדיניים והכלכליים של כלל החברה היו מנת חלקם, והשפיעו על פעילותם ועל אורח חייהם כבני העם היהודי וכאזרחי מדינותיהם. ביחידה זו נלמד בצמידות ובמשולב את תולדות היהודים והיהדות יחד עם התהליכים והאירועים בהיסטוריה של האומות שבקרבם חיו ופעלו כאזרחים. בפתח היחידה נעסוק במלחמת העולם הראשונה. המלחמה נבעה מהתנגשות בין מעצמות שרשת האינטרסים המדינית והכלכלית שלהם השתרעה על פני העולם כולו. הטכנולוגיה אפשרה להפוך את המלחמה לעולמית מבחינה גיאוגרפית, ולטוטאלית מבחינת השלכותיה. היא הפכה את המלחמה לחיזיון נורא ומייאש, שהטיל צל כבד על ערכי ההשכלה והנאורות שבשמן התיימרו המעצמות לפעול. המלחמה העמידה את היהודים בפני דילמות קיומיות ומוסריות: כיצד יילחמו איש באחיו רק בשל האזרחות השונה? האם יש מקום ל'בית לאומי' יהודי במסגרת העימות בין המעצמות?

בעולם שאחרי 'המלחמה הגדולה' התפתחו שתי תופעות סותרות: מצד אחד הוכרה זכותם של כל העמים למדינה עצמאית , ומצד שני גדלו האיבה והשנאה בין האומות והמדינות החדשות והישנות כאחד. סתירה זו הגיעה לשיאה בגורל היהודי. המהפכה הבולשביקית ברוסיה הביאה יהודים רבים לחזית העשייה המדינית והצבאית, אבל דווקא אלו היוו את האיום החמור ביותר על החיים היהודיים המסורתיים. גם בגרמניה שלאחר המלחמה זכו היהודים להיות מעמודי התווך של רפובליקת ויימאר אבל בה בעת גאו כלפיהם האנטישמיות והגזענות.

המתחים והסתירות הגיעו לשיאם בשנות השלושים, כאשר דווקא פוליטיקת ההמונים הובילה לעלייתם של משטרים טוטליטאריים בגרמניה, איטליה, ספרד, ברית המועצות ועוד. מנגד, מנצחי המלחמה כמעט ולא עשו דבר בשל הפחד ממלחמה נוספת. אולם, הטכנולוגיה שהוסיפה לצעוד בצעדי ענק ביחד עם ליבוי השנאה ותחושות הנקם, אפשרה לגרמנים לכפות מלחמה עולמית נוספת, איומה לאין שיעור. במלחמה זו נטלו לראשונה גם מדינות מזרח אסיה (יפן וסין) חלק משמעותי, ואגב כך נלמד להכירן. המדיניות הנאצית הגזענית הגיעה לשיאה בניסיון להשמיד את כל יהודי אירופה. המספרים, הגיאוגרפיה ועוצמת האש והדם של מלחמה זו הם מעבר ליכולת ההבנה האנושית. על כן, לצד היכרות בסיסית עם מהלכי המלחמה העיקריים, נלמד על המלחמה והשואה דרך מספר דמויות. גורלם ומעמדם של היהודים בארצות ערב השתלב בעימות שבין גרמניה הנאצית למעצמות הברית, והגיע לשיאו באירועי ה'פרהוד' בבגדד.

התלמידים:

1. יבינו את משמעות המונח 'מלחמת עולם' בהקשר מדיני, כלכלי, תרבותי וטכנולוגי;
2. יכירו אירועים מרכזיים בשתי מלחמות העולם;
3. יכירו את המגמות המתנגשות בהיסטוריה האירופאית לאחר מלחמת העולם הראשונה, וידונו בהשלכותיהן על מצב היהודים;
4. יעריכו את משמעותה של 'תרבות ההמונים' בקשר לעליית המשטרים הטוטליטריים באירופה בשנות השלושים;
5. יעמדו על מעורבותן של יפן וסין במלחמת העולם השנייה;
6. יפנימו את חווית המשבר היהודית בשנות השואה, ואת ההתמודדות האמונית עמה;
7. יעמדו על הפרדוקס שבנאורות: כיצד ההבטחה והתקווה להתקדמותו של האדם וחירותו בכל שטחי החיים הביאה לעליית משטרים שהרסו את ערך האדם עד היסוד?

תוצאות מלחמת העולם הראשונה העניקו לתנועה הציונית הזדמנות של ממש להפוך את החלום להקמת מדינה יהודית בארץ ישראל לחזון בר מימוש. הצהרת בלפור העניקה בסיס מדיני להתיישבות הציונית בארץ ישראל. האנטישמיות באירופה והתחזקות הבדלנות בתוך 'ה עולם החדש' הביאו יהודים רבים לבחור מרצון או מכפייה בארץ ישראל. במהלך שנות המנדט הבריטי הקימה התנועה הציונית מוסדות וארגונים שיהוו את התשתית למדינת ישראל, ובהם: 'הסוכנות היהודית'; 'הסתדרות העובדים' על מוסדותיה הכלכליים; זרמי החינוך השונים; הקמת כוחות המגן העבריים. דרך סיפורם של יישובי עמק בית שאן נלמד על הישגי התנועה הציונית בכלל והציונות הדתית בפר ט בתחום ההתיישבות, התרבות והכלכלה, כמו גם על ראשיתו של המאבק בין היהודים לערביי ארץ ישראל.

לאחר מלחמת העולם השנייה, למרות ובגלל השואה, נעשה המאבק המדיני והצבאי להקמת המדינה לחיוני ול מקיף יותר. קבלת הצעת החלוקה באו"ם בכ"ט בנובמבר הייתה בה בעת הניצחון המדיני החשוב ביותר של העם היהודי מאז כינון המדינה החשמונאית, אבל גם ראשיתה של מלחמת העצמאות. דרך סיפורו של 'מבצע דני' נלמד על האתגרים הצבאיים והמדיניים של המדינה הצעירה. ההצלחות , כמו גם הכישלונות של מבצע זה, ממשיכים להשפיע עד ימינו. במלחמת העצמאות גם חושלה הברית בין הדרוזים תושבי ארץ ישראל לבין היישוב היהודי, ואגב כך נלמד על המורשת וההיסטוריה של הדרוזים. עם תום המלחמה נפתחו שערי הארץ, והמדינה קלטה עלייה שהביאה להכפלת מספר תושבי המדינה בתוך כחמש שנים. כמו כן, הפלסטינאים שנותרו בשטחי המדינה החלו במסע ארוך ומורכב ל השתלבות בחברה הישראלית. האתגרים הכלכליים, החברתיים והתרבותיים ממשיכים לעצב את הישראליות עד ימינו. הללו גם חייבו את הציונות הדתית לבחינה מעמיקה של דרכי השילוב במדינה שבה בעת היא מימוש חזונם של נביאי ישראל, אבל גם יצירת כפיו של העולם המודרני.

התלמידים:

1. יכירו את הסוגיות המרכזיות שעמן התמודד היישוב בתקופת המנדט (עלייה, התיישבות, הסכסוך היהודי-ערבי, המדיניות הבריטית);
2. יכירו את מוסדות 'המדינה שבדרך';
3. יעריכו את תרומת ההתיישבות החקלאית והעירונית לקביעת גבולות המדינה;
4. יבינו את חשיבות החלטת עצרת האו"ם כבסיס לגיטימי להקמת המדינה;
5. יעריכו את ההשלכות המדיניות ארוכות הטווח של מלחמת העצמאות;
6. יבחנו סוגיות מוסריות הכרוכות בקרבות מלחמת העצמאות ואת סוגיית הפליטים בפרט;
7. יעמדו על תרומת הציונות הדתית להתיישבות, לביטחון ולקליטת העלייה;
8. יכירו את ערכי התרבות הדרוזית ש יצרו תשתית ערכית להשתלבות הדרוזים במדינת ישראל ו בצבאה;
9. יעריכו את הקמת מדינת ישראל ואת קיבוץ הגלויות לאור חזונם של נביאי ישראל;
10. יבינו שהקמת מדינה פתרה בעיות ישנות ויצרה אתגרים חדשים.