מפרט התכנים לכיתה ח'

חזרה

מבוא

תוכנית הלימודים לכיתה ח עוסקת בתולדות החברה המודרנית, החל מראשית העת החדשה ועד לאמצע המאה ה-20. זהו פרק זמן רב תהפוכות עבור העולם בכלל ועבור העם היהודי בפרט. אם ימי הביניים מכונים 'תור האמונה' הרי שהעת החדשה מתאפיינת בהסטת אופק החשיבה ודרכי הפעולה להטבת מצבו של האדם בעולם הזה. האידיאולוגיות, שהתפתחו בעת החדשה והתמקדו בצרכיו של האדם, התנגשו עם המסורת הימי-ביניימית, שעיניה וליבה היו מכוונים כלפי שמים. התמורות הללו אמנם הוליכו לתהליכי חילון נרחבים מצד אחד, אך בה בעת ביססו והעמיקו גם את בניינה של האמונה. הכרת האידיאולוגיות החדשות, והעימות שלה ן עם סדר העולם הישן, יעמדו במוקד תוכנית הלימודים. התוכנית פותחת בהכרת התמורות הרעיוניות שהתרחשו באירופה בראשית העת החדשה, ובפרט בעליית השיח האזרחי הדמוקרטי, שהציב את הפרט במוקד החשיבה המדינית. נבחן כיצד רעיונות השוויון והחירות באו לידי ביטוי במהפכה האמריק נית והצרפתית. בד בבד, העולם המערבי עבר מ הפכה תעשייתית -חברתית, ששיפרה את איכות החיים מצד אחד, אך בה בעת יצרה מעמד פועלים גדול ועני.

הסטת המוקד לעבר האדם העומד במרכז קשורה באופן הדוק לעלייתה של תנועת ההשכלה, שלא קיבלה את האמיתות הדתיות אודות העולם, וקראה לבחון את המציאות לאור ביקורתה של התבונה. תפיסות אלו טמנו ביקורת חריפה על הכנסייה הנוצרית בפרט והדת בכלל, שהביאה לתהליך חילון רחב היקף בעולם המערבי. שיאם של תהליכים אלו היה במהפכה הצרפתית, ובמידה מתונה יותר במהפכה האמריקנית, שהביאו להפרדה בין הדת למדינה. תהליך החילון שמט את אחד היסודות החשובים ביותר בזהות הקבוצתית. במקביל עולה הלאומיות המודרנית כמוקד חדש של זהות קבוצתית (שלעתים משולבים בה גם יסודות דתיים). ללאומיות היו פנים שונות: לעתים הודגשה השותפות האזרחית בבניינה של המדינה, ובמקומות אחרים הובלטה השותפות האתנית-תרבותית. במרוצת המחצית הראשונה של המאה ה- 20 התגלתה הלאומיות ככוח רב עוצמה שהביא לפירוקן של הממלכות העל-לאומיות הוותיקות. כוחות אלו הביאו לשתי מלחמות עולם, אשר הפיתוחים הטכנולוגיים ועוצמת התיעוש הפכו אותן לחזיונות מוות איומים.

קורות העם היהודי בתקופה זו היו שזורות בקורותיהן של האומות. בשל כך תולדות היהודים בתקופה זו יילמדו בצמידות ובמשולב עם תולדות העמים. התמורות הרעיוניות והמדיניות השפיעו במישרין על חיי היהודים. עליית ערך האדם באשר הוא הניעה תהליך של הענקת שוויון זכויות ליהודים, בתחילה בארצות הברית ובצרפת ולאחר מכן במרבית ארצות אירופה, ובהמשך – בארצות האסלאם. העם היהודי ידע תמורות מרחיקות לכת. ההשכלה והחילון הביאו יהודים רבים לבחון את עמדתם ואורח חייהם כלפי היהדות המסורתית. התפתחו זרמים דתיים חדשים, שמידת נאמנותם למסורת השתנתה מזרם לזרם. היו גם יהודים רבים שנטשו לחלוטין את אורח החיים המסורתי, אמצו לעצמם זהות מעמדית, ויסדו את ה'בונד ' – תנועת הפועלים היהודית. בה בעת, עליית הלאומיות באירופה הביאה יהודים רבים, שחשו זרים ומאותגרים רוחנית וחברתית בארצות מגוריהם, לאמץ את הרעיון הלאומי- היהודי כיסוד מכונן של זהותם. התנועה הציונית לזרמיה ושלוחותיה בקשה להפוך את החזון הלאומי למציאות, ובתוך כיובל שנים היא הביאה להקמתה של מדינת ישראל. התמורות החברתיות והרעיוניות יצרו גם עולם אמוני מורכב ומגוון, החל באלו שביקשו להגן על אמונת ישראל מפני החדש, ועד למי ששאפו לחידוש הישן ולקידושו של החדש. הגורל היהודי , שנקלע לתוך סערות העולם המודרני, הטלטל בין תקווה לייאוש. השיבה לארץ של יהודים מכל קצווי תבל מצד אחד, והאנטישמיות והשואה מהצד השני, הם שני הביטויים הקיצוניים של הגורל היהודי.

תוכנית הלימודים לשנה זו שמה דגש על עיסוק בשאלות הערכיות שיש להן רלוונטיות לחיי התלמידים, שאלות שהתדפקו לפתחם של תושבי אירופה בכלל והיהודים באירופה ובצפון אפריקה בפרט. לשם כך שולבו בתוכנית הלימודים קטעי ספרות, שירה ואמנות, על מנת להביןולחוש דרכם את 'רוח' התקופה, ו את סערות הנפש וייסורי המצפון שהיו מנת חלקם של אלו שחיו בימים הסוערים ההם. ניתן דגש על היכרות עם דמויות מפתח בתולדות ישראל והעמים, שפועלם וקורות חייהם מאפשרים להכיר את התקופה ואת מאפייניה מקרוב.

מטרות

התלמידים:

  1. יכירו את הרעיונות המרכזיים שהתפתחו בעולם המערבי במאות ה-19 וה- 18, באמצעות הגותם ופועלם של דמויות מפתח;
  2. יבינו את שינוי הערכים שהתרחש בעולם המודרני בהשוואה לערכי העולם הימי-ביניימי;
  3. יעריכו את ההישגים ואת הקשיים שיצרו המהפכות במפנה המאה ה-19;
  4. יבחנו את הדרכים השונות שבהן הגיעו החידושים לקהילות היהודיות בארצות השונות, ואת הדרכים שבהן הגיבו קהילות יהודיות שונות לתמורות הרעיוניות, החברתיות והמדיניות בארצותיהן;
  5. יעריכו את מגוון התגובות הרעיוניות של העולם הדתי לשינויים החברתיים והערכיים בעם היהודי.

פרקי הלימוד

א. עולם בעידן של תמורות (1800-1500)

אירופה בעת החדשה, ובעקבותיה חלקים נוספים של העולם במאות ה- 20-18, עברה תמורות מהפכניות בתחום הרעיוני, הכלכלי, החברתי והפוליטי. המהפכה הצרפתית נתפסה בשעתה כראשיתו של עידן חדש. גם אם היום אנו יודעים שחלק מהתמורות שהמהפכה הביאה באופן מיידי היו צנועות, השינוי התודעתי היה רב משמעות. הבשורה של משטר הבנוי לתועלתו של האדם ולקידום זכויותיו עודנה מהדהדת. המהפכה התעשייתית הפכה את התפיסה הכלכלית לתפיסה של שפע, ופתחה פתח לשינוי חברתי וכלכלי מתמיד. אך יחד עם זאת, היא יצרה מעמדות חדשים ודילמות חברתיות של הגדרת הצדק החברתי, זכויות העובדים ומאבקיהם מול מעסיקיהם והממשלות. שתי המהפכות היו בעלות השפעה מכרעת על היחס לדת, למשפחה ולמגדר. תפיסות דתיות ונאמנויות דתיות השתנו או שנעלמו. במקומות רבים הדת הפכה לעניין פרטי וחווייתי. חלוקת התפקידים המסורתית בין גברים לנשים השתנתה, והמודעות לזכויות הנשים הביאה לשינוי דרמטי במעמדן.

ביחידה זו נבחן את השינויים הללו לאורך שני צירים שונים: מצד אחד נעמוד על התהליכים האיטיים והמתמשכים שהובילו לשינויים העמוקים בדפוסי היסוד ; בציר האחר נעמוד על נקודות זמן מכריעות, המכונות בהיסטוריה 'מהפכות'. בשונה מהתהליכים שנפרשים על פרקי זמן ארוכים ונוצרים מהצבר של שינויים רבים, שבמבט ראשון גם אינם תמיד קשורים זה לזה, המהפכות הן אירועים קצרי טווח שבהן מתקבלות החלטות מודעות על שינוי אורחות החיים, צורת המשטר ועוד. אנו נבחן את היחס שבין שני צירים אלו. כמו כן נראה שאחד ממאפייניו של העולם המודרני הוא שמהפכות המתרחשות במקום מסוים הם פרי תהליכים שראשיתם במקומות אחרים. גבולות פיזיים ומדיניים כבר אינם מחסומים בפני רוחות השינוי והמהפכה.

התלמידים:

  1. יכירו את ה'חידוש' שבעת החדשה באירופה לעומת התקופות הקודמות;
  2. יעמדו על התהליכים החברתיים והפוליטיים שהובילו למהפכות החברתיות והמדיניות במאות ה- 18 וה- 19;
  3. יבינו את ההשלכות של הענקת זכויות אדם ואזרח על הפרט, האומה, הקבוצות המעמדיות- כלכליות ומעמד האישה;
  4. יכירו את האתגרים החברתיים לנוכח המהפכה התעשייתית;
  5. יבינו את מקומו של היחיד בחברה המודרנית;
  6. יפנימו את האמונה שכל בני האדם באשר הם נבראו בצלם אלוקים;
  7. יטפחו את ערכי החירות, השוויון והאחווה, ואת תרומתם למימוש צלם האלוקים שבאדם;
  8. ילמדו לנתח ולקרוא באופן ביקורתי מקורות טקסטואליים וחזותיים, היסטוריים וספרותיים.
חזרה לראש הדף

סופו של המשטר הישן והמהפכות האמריקנית והצרפתית | 4 שעות

שאלת מוקד
המאבק לחירות מעניק לגיטימציה למרד – האמנם?

סוגיות מרכזיות, מושגים ומיומנויות

סוגיות מרכזיות בהוראה

שלוש השדרות: האצולה, הכנסייה, המעמד השלישי

לואי ה- 14 והמשטר האבסולוטי

שחיקת המעמד השלישי והאצולה בצרפת

מושגים

מהפכה

אבסולוטיזם

שלושת המעמדות

לואי ה- 14

מלחמת 30 השנה

שלום וסטפלייה

טיפוח מיומנויות חשיבה והצעות דידקטיות

ניתוח מידע חזותי
סיור וירטואלי בוורסאי: המדינה זה אני (לואי ה- 14)

סוגיות מרכזיות בהוראה

המשבר הכלכלי בצרפת (מלחמת 7 השנים)

תנועת ההשכלה

עליית השיח האזרחי וזכויות האדם: ז'אן ז'אק רוסו, מונטסקייה

ביקורת הכנסייה: וולטיר

מושגים

מלחמת שבע השנים

ז'אן ז'אק רוסו

מונטסקייה

וולטיר

נאורות

טיפוח מיומנויות חשיבה והצעות דידקטיות

ניתוח טקסט
האמנה החברתית (רוסו)

סוגיות מרכזיות בהוראה

הסכסוך עם אנגליה: מיסים או ייצוג
- מלחמת העצמאות האמריקנית
- החוקה האמריקנית ומגילת הזכויות

מושגים

ג'ורג' וושינגטון

תומס ג'פרסון

מגילת הזכויות (10 התיקונים הראשונים לחוקה)

טיפוח מיומנויות חשיבה והצעות דידקטיות

שאילת שאלות ודיון
מהפכה מול תהליך: מה יוצר את תחושת המהפכה, ומה הופך תהליך למהפכה?

שאילת שאלות והצדקת ידע
בניית דמות היסטורית: ג'ורג' וושינגטון / תומס ג'פרסון

סוגיות מרכזיות בהוראה

מאסיפת המעמדות לאסיפה הלאומית

הצהרת זכויות האדם והאזרח

המאבק לאמנציפציה של היהודים

משטר הטרור: רובספייר

מושגים

אסיפת המעמדות

14 ביולי, יום הבסטיליה

האסיפה הלאומית

Liberté égalité fraternité

אמנציפציה

לואי ה- 16

מארי אנטואנט

שלטון הטרור

רובספייר

טיפוח מיומנויות חשיבה והצעות דידקטיות

שאילת שאלות והצדקת ידע
בניית דמות היסטורית: לה פאייט

ניתוח טקסט
ניתוח וזיהוי הערכים שבהצהרת זכויות האדם והאזרח

מיזוג מידע והסקת מסקנות
האם משטר הטרור הוא המשך המהפכה או תגובת נגד?

 

סוגיות מרכזיות בהוראה

עלייתו של נפוליאון

כיבושה של אירופה והכתרתו לקיסר

הטמעת ערכי המהפכה והאמנציפציה באירופה

המסע לרוסיה ונפילת נפוליאון

הסכם וינה

מושגים

נפוליאון

רסטורציה

קרב אוסטרליץ

קרב ווטרלו

קוד נפוליאון

הסכם וינה/מטרניך

טיפוח מיומנויות חשיבה והצעות דידקטיות

ניתוח מידע חזותי והשוואה
- קריאת מפה: כיבושי נפוליאון – אימפריה צרפתית או מלוכה משפחתית?
- קריאת מפה: אירופה לאחר קונגרס וינה לעומת אירופה ערב המהפכה – מה נשתנה?

שיח טיעוני
- משפט ציבורי: בן המהפכה או בוגד? (דונו בשלטונם של רובספייר ונפוליאון)

חזרה לראש הדף

המהפכה התעשייתית | שעתיים

שאלת מוקד
כיצד חידוש טכנולוגי- תעשייתי מביא למהפכה חברתית ותרבותית?

סוגיות מרכזיות, מושגים ומיומנויות

סוגיות מרכזיות בהוראה

חידושים טכנולוגיים והתיעוש: מנוע הקיטור; הרכבת

ההון הפרטי והמהפכה התעשייתית

מושגים

מנוע הקיטור (תומאס ניוקמן; ג'יימס ואט)

הרכבת (ג'ורג' ורוברט סטיבנסון)

טיפוח מיומנויות חשיבה והצעות דידקטיות

ניתוח מידע חזותי
קריאת מפה: התפתחות רשת מסילות הברזל במאה הי"ט – צמיחתו של כפר גלובלי

"לב לדעת" דיון בערכים
האם וכיצד החדשנות הטכנולוגית הועילה ליחסים החברתיים בין אנשים?

סוגיות מרכזיות בהוראה

יצירת מעמד הפועלים:
- זכויות עובדים
- עבודת ילדים

תהליך העיור

קול המעמד: עליית האידיאולוגיה הסוציאליסטית והקומוניסטית

מושגים

רוברט אוון

שרל פורייה

קרל מרכס

פרולטריון

קומוניזם

סוציאליזם

טיפוח מיומנויות חשיבה והצעות דידקטיות

למידה רב תחומית
ספרות: צ'ארלס דיקנס: דיוויד קופרפילד

בניית דמות היסטורית:
רוברט אוון

ניתוח מידע חזותי:
צפייה ביקורתית בקטעים מתוך הסרט "זמנים מודרניים": עצמאותו של היחיד מול חברת ההמונים הטכנולוגית

סיור לימודי:
ביקור במוזיאונים טכנולוגיים – מוזיאון המדע, פארק קארסו למדע.

מיזוג מידע והסקת מסקנות:
מה הייתה התרומה של המהפכות האמריקנית והצרפתית להתמודדות עם התוצאות החברתיות של המהפכה התעשייתית?

"לב לדעת" דיון בערכים
חידושים טכנולוגיים והשפעותיהם על הפרט והחברה, אז והיום: רכבת וטלפון סלולרי; רשתות חברתיות

חזרה לראש הדף

המאבק לחירות | 3 שעות

שאלת מוקד
האם בעידן החירות כולם זכו לחירות?

סוגיות מרכזיות, מושגים ומיומנויות

סוגיות מרכזיות בהוראה

ערך החירות והשלכותיו: ג'ון סטיוארט מיל

מושגים

ג"ס מיל

טיפוח מיומנויות חשיבה והצעות דידקטיות

ניתוח טקסט בהקשרו
ג'ון סטיוארט מיל: על החירות

סוגיות מרכזיות בהוראה

עבדות בחסות החוקה

התנועה נגד העבדות וזיקתה לערכי המהפכה הצרפתית

מלחמת האזרחים

מושגים

פרדריק דאגלס

הנרי וויליאם ת'ורו

אברהם לינקולן

מלחמת האזרחים

טיפוח מיומנויות חשיבה והצעות דידקטיות

שאילת שאלות והצדקת ידע
בניית דמות היסטורית: פרדריק דאגלס

למידה רב-תחומית והשוואה:
ספרות: או הל הדוד טום (הארייט ביצ'ר סטואו) והשוואה לסיפורו של דאגלס

"לב לדעת" דיון בערכים
כיצד ייתכן שאומה שחרטה על דגלה את חירויות הפרט משעבדת שחורים ולא מעניקה זכויות לנשים?

סוגיות מרכזיות בהוראה

המורה יבחר 2 נושאים מתוך 3:
אליזבת קיידי סטנטון

התנועה למען זכות הצבעה לנשים בארה"ב

הסופרג'יסטיות באנגליה

מושגים

פמיניזם

אליזבת קיידי סטנטון

סופרג'יסטיות

טיפוח מיומנויות חשיבה והצעות דידקטיות

ניתוח טקסט בהקשרו
אליזבת קיידי סטנטון: העצומה למען זכות בחירה אוניברסלית

"לב לדעת" דיון בערכים
כיצד ייתכן שאומה שחרטה על דגלה את חירויות הפרט משעבדת שחורים ולא מעניקה זכויות לנשים?

סוגיות מרכזיות בהוראה

צרפת: מתן אמנציפציה ליהודי בורדו (הקהילה הספרדית)

אנגליה: כניסת היהודים לפרלמנט

מושגים

ליונל רוטשילד

טיפוח מיומנויות חשיבה והצעות דידקטיות

ניתוח טקסט בהקשרו:
בקשת יהודי בורדו לאמנציפציה

משחק תפקידים:
לכתוב את נאום הכניסה של חבר פרלמנט היהודי

חזרה לראש הדף

ירידת כוחן של המסגרות הדתיות | שעתיים

שאלת מוקד
האם וכיצד השתלבה הדת בסדר החדש?

סוגיות מרכזיות, מושגים ומיומנויות

סוגיות מרכזיות בהוראה

המהפיכה האמריקאית והפרדת הדת מהמדינה

צרפת היעקובינית וחילונו של לוח השנה

הדת כמשרתת את המדינה בימי נפוליאון
- הסנהדרין הפריזאית

מושגים

התיקון הראשון לחוקה האמריקאית

חוקת 1793 (ההיבט הדתי)

הקונקורדט של נפוליאון

הסנהדרין הפריזאית

טיפוח מיומנויות חשיבה והצעות דידקטיות

השוואה
השוו בין לוח השנה המהפכני של צרפת ללוח השנה הלועזי וללוח השנה העברי.

השוואה
השוו בין מקומה של הדת בארצות הברית למעמדה בצרפת לאחר תקופת נפוליאון.

"לב לדעת" דיון בערכים
מה בין חופש דת לבין כפייה חילונית?

ב. לאומיות- בין מדינה לעם

לאורך ימי הביניים, שאלת הזהות הדתית הייתה ציר מרכזי בחיים האישיים ובמרחב הציבורי. אחד השינויים החברתיים והמדיניים החשובים ביותר בעת החדשה הוא עלייתה של המדינה, המבוססת על האומה. את ראשיתה של הלאומיות המודרנית ניתן לאתר בנקודת הסיום של ימי הביניים. ב- 1492, עם השלמת הריקונקוויסטה וגירוש יהודי ספרד, נעשתה ספרד למדינה המודרנית הראשונה שבה כל אזרחי המדינה הם בני לאום אחד, דת אחת, תרבות אחת וכפופים ישירות למדינה. התודעה הלאומית האתנית ששולבה באמונה הנוצרית הביאה לדחיקתם המוחלטת של היהודים מספרד, עד כדי כך שגם יהודים שהמירו את דתם לנצרות נחשבו נחותים, ולא התקבלו למוסדות המדינה [תקנות טוהר הדם]. מכאן ואילך התפתחו במהלך העת החדשה שתי תפיסות עיקריות כלפי הלאומיות והמדינה: הלאומיות האזרחית והלאומיות האתנו -תרבותית. ביחידה זו נעסוק ביסודות הרעיוניים ובביטויים ההיסטוריים לשתי התפיסות הללו ובהשלכותיהן על השינויים המדיניים במאה הי"ט.

שתי המהפכות הגדולות בשלהי המאה הי"ח, המהפכה האמריק נית והמהפכה הצרפתית, באו לעולם מתוך ערכי הנאורות וההשכלה. מהפכות אלו העמידו במרכזן את האדם כאזרח. כל תושבי המדינה, ללא הבדלי דת, גזע או תרבות, נעשו לאזרחי המדינה. גוף האזרחים הוכר בחוקות אלו כריבון הבלעדי, שלו נתונה הזכות לבחור את חוקיו ואת מנהיגיו. מנהיגי המהפכות האמינו שהאזרחות המשותפת תגבר על ההבדלים התרבותיים והדתיים בין אזרחי המדינה, ואולי אף תמחק אותם לחלוטין.

בד בבד, התפתחה תפיסה שונה של הלאומיות; תפיסה שהעמידה במוקד את הקשרים התרבותיים והלשוניים בין בני הקבוצה. את ראשיתה של תפיסה זו ניתן למצוא בספרד שלאחר 1492, והיא אומצה על ידי עמים שונים, כדוגמת הגרמנים, שהיו מפוצלים לעשרות ומאות יחידות מדיניות שונות. בעיני הוגי הלאומיות הגרמנית, לא הגבולות המדיניים, שנקבעו לעתים באופן שרירותי, הם העיקר, אלא תחושת האחווה הלאומית, המתבססת על לשון, היסטוריה ותרבות משותפ ים. תפיסה זו אומצה על ידי עמים רבים ברחבי אירופה, והניעה גל של מהפכות ומלחמות עצמאות לאורך המאה הי"ט.

למהפכות הלאומיות הייתה השפעה גדולה לא רק על מערכת היחסים בתוך המדינות השונות באירופה, אלא גם על ההתמודדות בין המדינות באירופה ומחוצה לה. הלאומיות העלתה על נס את סגולותיו הייחודיות של כל אחד מהעמים, וקראה לבני העם להביאן לידי ביטוי בשדה המדיני. זה היה אחד הגורמים, בצירוף גורמים כלכליים ופוליטיים, שהאיצו את המדיניות הקולוניאלית והאימפריאליסטית של ארצות אירופה, שראשיתה עוד במאה הי"ח. הקולוניאליזם האירופאי השפיע במיוחד על אפריקה ועל המזרח התיכון. אנו נעסוק בהשלכותיו במסגרת הדיון בקהילת יהודי אוראן ביחידה 3, וביחידה 4, שתעסוק בארץ ישראל במאה הי"ט. בהיבט המדיני הביא האימפריאליזם לשורה של התנגשויות אלימות בין המעצמות האירופאיות לבין ממלכות וארצות מחוץ לאירופה, ובין המעצמות בינן לבין עצמן, ששיאן היה במלחמת קרים ובמלחמת העולם הראשונה. בהיבט החברתי הגלובלי, הביא האימפריאליזם בשלב זה למשברים חברתיים בתוך שטחי המושבות ואזורי ההשפעה ביחס לעולם המסורתי מול המודרני, ולתופעת החילון. בטווח הארוך, הקולוניאליזם האירופאי יצר גם תנועות נגד כלפי התרבות המערבית.

התלמידים:

  1. יכירו את מאפייני הלאומיות האזרחית והלאומיות האתנו-תרבותית;
  2. ילמדו להבחין במאפייני הלאומיות השונים בתוך טקסטים מכוננים;
  3. יבינו את הקשר בין היבטי המודרניות לבין תופעת הלאומיות;
  4. יכירו את הקולוניאליזם ומקורותיו המגוונים;
  5. יעריכו את ההיבטים התרבותיים והמוסריים של הלאומיות ואת השלכותיה
חזרה לראש הדף

נושא רשות- ספרד ועליית המדינה הלאומית | שעה

שאלת מוקד
עליית הלאומיות ודחיקת המיעוט

סוגיות מרכזיות, מושגים ומיומנויות

סוגיות מרכזיות בהוראה

יצירתה של ספרד המודרנית:
- איחוד טריטוריאלי (רקונקוויסטה)
- עליית כוח המלוכה על פני האצולה
- אחדות דתית ולאומית והשלכותיה: גירוש המוסלמים מספרד; תקנות טוהר הדם; אינקוויזיציה; גירוש יהודי ספרד
- אינקוויזיציה

מושגים

רקונקוויסטה

גירוש המוסלמים

תקנות טוהר הדם

אינקוויזיציה

טיפוח מיומנויות חשיבה והצעות דידקטיות

מיזוג מידע והסקת מסקנות – ניתוח טקסט בהקשרו:
אתרו בצו הגירוש ליהודי ספרד את יסודות המדינה המודרנית

חזרה לראש הדף

נושא רשות- צרפת ועליית המדינה האזרחית | שעתיים

שאלת מוקד
המדינה האזרחית ומקומם של המיעוטים הלאומיים והדתיים

סוגיות מרכזיות, מושגים ומיומנויות

סוגיות מרכזיות בהוראה

לאומיות אזרחית
- צרפת והצהרת זכויות האדם
- כיבושי נפוליאון והתעוררות לאומיות אתנית - תרבותית: הלאומיות הגרמנית

מושגים

לאומיות אזרחית

נפוליאון

לאומיות אתנית - תרבותית

פיכטה

טיפוח מיומנויות חשיבה והצעות דידקטיות

השוואה בין סוגי לאומיות:
- מכתבי פיכטה לעם הגרמני על מהותו של העם הגרמני
- מכתב בר יצחק בר ליהודי אלזס -לורין

"לב לדעת" דיון בערכים
לאומיות אתנית תרבותית ולאומיות אזרחית

חזרה לראש הדף

לאומיות, אימפריה, גזע | שעתיים

שאלת מוקד
כיצד הלאומיות האיצה את האימפריאליזם והגזענות במאה הי"ט?

סוגיות מרכזיות, מושגים ומיומנויות

סוגיות מרכזיות בהוראה

ממושבות מסחר לאימפריות: ספרד, פורטוגל, הולנד, אנגליה, צרפת, גרמניה

נושא רשות- הסיבות למרוץ האימפריאלי:
- כלכליות (מרקנטיליזם)
- יוקרה לאומית

מושגים

רשות:
- אימפריאליזם
- קולוניאליזם

טיפוח מיומנויות חשיבה והצעות דידקטיות

קריאת מפה והשוואה
השוו בין מפות האימפריות מהעת העתיקה (אשור, מצרים, יוון, רומא) לבין שטחי האימפריות המודרניות: מה הסיבות לדמיון ולשוני?

"לב לדעת" דיון בערכים
המאבק לחירות מעניק לגיטימציה למרד – האמנם?

סוגיות מרכזיות בהוראה

נושא רשות- תקנות טוהר הדם כראשית הגזענות (ספרד)

נושא רשות- אבולוציה, דרוויניזם וגזענות במאה הי"ט; מדע הגזע (אבגניקה)

הגזע העליון וחובתו לשלוט - יוסטון סטיוארט צ'מברליין

מושגים

גזענות

הגזע הארי

יוסטון סטיוארט צ'מברליין

רשות:
- דרוויניזם
- אבגניקה

טיפוח מיומנויות חשיבה והצעות דידקטיות

מידע ממקור חזותי:
ניתוח איורים מספרי 'מדע' גזעניים

ניתוח טקסט בהקשרו:
יוסטון סטיוארט צ'מברליין "על חובת הגזע הארי לשלוט"

"לב לדעת" דיון בערכים
ההשכלה והמדע כמקדמי השוויון מחד ומעניקי לגיטימציה לגזענות מאידך

ג. חיים יהודיים במציאות משתנה

הזהות היהודית הייחודית והמתבדלת, שעוצבה בימי הביניים, הייתה תוצר של חברה שבה לכל פרט ולכל קבוצה היה מקום מסוים ומוגדר. החברה המאורגנת על פי חלוקה לקטגוריות ברורות של דת, מגדר, מעמד כלכלי ותפקיד חברתי התערערה בעת החדשה. הנאורות, שנשאה את בשורת השוויון, העניקה לכל בני האדם באשר הם ליטול חלק פעיל בחברה. אמנם, בפועל הדרך להגשמת השוויון הייתה ארוכה ומלאת תהפוכות, אבל הקריאה לשותפות בעינה עמדה. היהודים בכל קהילה וקהילה היו צריכים להחליט האם וכיצד הם נענים לקריאה לשותפות עם יתר בני האדם. ביחידה זו נסקור שלוש דילמות עיקריות שעמדו בפני היהודים דרך שלוש קהילות: ברלין במאה הי"ח והי"ט ושאלת הזרמים הדתיים ביהדות; וילנה במאה הי"ט ושאלת הזהות הלאומית מול המעמדית; קהילת אוראן במאה הי"ט והכ' ותופעת החילון.
כל אחת מהקהילות מאירה היבט אחר של ההתמודדות עם החיים המודרניים, אם כי לא נעדרו ממנה גם היבטים אחרים המשותפים ליתר הקהילות.

ברלין – זהויות דתיות בין רפורמה למסורת: במחצית השנייה של המאה הי"ח נעשתה ברלין למרכזה של תנועת ההשכלה היהודית. משה מנדלסון ניסה לראשונה לשלב באופן מודע בין ערכי ההשכלה והנאורות לבין העולם היהודי וההלכה. הדילמה העיקרית שאתה התמודדו יהודי גרמניה וברלין הייתה זהותם הדתית ואופן המחויבות שלהם להלכה. נבחן מגוון ניסיונות לעיצוב מחודש של הזהות הדתית, על ידי תיקונים ושינויים כאלו ואחרים בדת, ועד לנטישה מוחלטת של הדת והמרת היהדות בנצרות.

וילנה – בין מעמד כלכלי לקבוצה לאומית: תופעת המודרנה במזרח אירופה הציבה בפני היהודים אתגר שונה מא וד מזה שבמערבה של היבשת. הגידול הדמוגרפי הרב, העו ני והדלות המחפירים שבהם חיו יהודים רבים, שנאת ישראל עממית וממוסדת מצד השלטונות הרוסיים, ניסיונות ל'תיקון היהדות' מצד השלטון הרוסי ונוכחותן של תנועות מהפכניות קומוניסטיות – כל אלו הולידו מגוון שונה של דילמות ופתרונות. לאחר אירועי 'הסופות בנגב' ניתן להצביע על שלושה כיוונים עיקריים: פתרון לאומי – אין מקום ליהודים במזרח אירופה ושומה עליהם לעלות לחפש מולדת אחרת בארץ ישראל או במקום אחר; פתרון חברתי – מצוקותיהם של יהודי מזרח אירופה ורוסיה הם חלק ממלחמת המעמדות הכללית שבין הבורגנים למעמד הפועלים; הגירה – בפועל כ-30% מיהודי מזרח אירופה בחרו להגר אל מעבר לים, מתוך תקווה למצוא בארצות הברית פתרון למצוקה הכלכלית , וחופש לחיות כרצונם.

אוראן – מסורת וחילוניות: ההשכלה והמודרניות הגיעו לצפון אפריקה באמצעות הקולוניאליזם הצרפתי. ב1870- הוענקה ליהודי אלג'יריה אזרחות צרפתית, תופעה שעוררה עוינות מצד המוסלמים ואנטישמיות מצד המתיישבים האירופיים. יהודי צפון אפריקה היו צריכים לבחור בין כניסה לעולם המערבי דרך השער הצרפתי לבין היצמדות לאורח החיים הישן. דילמה זו הולידה מנעד של תגובות: מחילון מוחלט בחלק מהערים הראשיות של צפון א פריקה ועד לאיסור על לימודי חול במקומות אחרים. אצל יהודי אוראן, עיר הנמל של אלג'יריה, באו לידי ביטוי היבטים רבים של הדילמה. ההשכלה הביאה עמה פנייה למערכת החינוך האזרחית החילונית, פריחה ועלייה במעמדן של הנשים, השתלבות מהירה בשכבת העילית של הבירוקרטיה הצרפתית, אך גם נטישה של אורח החיים המסורתי. נעמוד גם על תגובותיהם לחילון של חכמי צפון אפריקה, תגובות שנעו בין קבלה והבנה לבין דחייה מוחלטת.

התלמידים:

  1.  יכירו את ערכי ההשכלה ויבינו את השלכותיהם על אורח החיים המסורתי ;
  2. יעמדו על המשותף והמפריד בזרמים הדתיים השונים בגרמניה, ויבינו את הופעתה של האורתודוכסיה המודרנית;
  3. יבינו את המצוקות והבעיות הייחודיות לחיים היהודים במזרח אירופה;
  4. יבינו את דילמת הזהות של מעמד הפועלים היהודי;
  5. יעמדו על ההתמודדות עם המודרנה בקהילת יהודי אוראן;
  6. יכירו היבטים שונים בחייהן ומעמדן של הנשים בשלוש הקהילות;
  7. ינתחו את העימות בין המודרנה והמסורת דרך הגותם של הרב יוסף משאש ואלבר ממי;
  8. ידונו באתגר שבשמירת המסורת בעולם המודרני המערבי והמזרחי.
חזרה לראש הדף

קהילת יהודי ברלין | 4 שעות

יש לבחור בין קהילת יהודי ברלין לקהילת וילנה

שאלת מוקד
זהות דתית בעידן משתנה

סוגיות מרכזיות, מושגים ומיומנויות

סוגיות מרכזיות בהוראה

השכלה: מתרגום התורה ל'חכמת ישראל'
- משה מנדלסון
- פולמוסים הלכתיים: גילוח בחול המועד; הלנת המת (המורה יבחר
נושא אחד)
- הסלונים הספרותיים (הנרייטה הרץ; רחל ורנהנגן)
- המרת הדת

נושא רשות- שאלת החינוך (נפתלי הרץ וייזל: דברי שלום ואמת)

מושגים

משה מנדלסון

'הנודע ביהודה'

סלון ספרותי

הנרייטה הרץ

היינריך היינה

רשות:
נפתלי הרץ וייזל

טיפוח מיומנויות חשיבה והצעות דידקטיות

שאילת שאלות והצדקת ידע:
בניית דמות היסטורית: משה מנדלסון

שיח טיעוני:
לימודי חול ולימודי קודש – האם ייתכן שילוב ראוי

"לב לדעת" דיון בערכים
לימודי קודש מול מקצועות חול

חזרה לראש הדף

קהילת וילנה | 4 שעות

יש לבחור בין קהילת יהודי ברלין לקהילת וילנה

שאלת מוקד
בין זהות מעמדית לזהות לאומית

סוגיות מרכזיות, מושגים ומיומנויות

סוגיות מרכזיות בהוראה

תחום המושב

הסופות בנגב (1881) והשפעתן על תחושת הצורך בשינוי

מושגים

הסופות בנגב

טיפוח מיומנויות חשיבה והצעות דידקטיות

קריאת מפה:
הדמוגרפיה של יהדות רוסיה בתחום המושב – תהליכי עיור

סוגיות מרכזיות בהוראה

האם יש מקום למעמד פועלים יהודי?
- נושא רשות: סוציאליזם וקומוניזם ברוסיה (נרודניה ווליה)
- הקמת הבונד בוילנה (1897)
- בר בורוכוב ורחל ינאית: תודעה פועלית ותודעה לאומית
- הצלחת הבונד במהפכת 1905

מושגים

סוציאליזם

בונד

בר בורוכוב

רחל ינאית

טיפוח מיומנויות חשיבה והצעות דידקטיות

שאילת שאלות ושיח טיעוני – לאן הולכים?
לאחר הכרת האפשרויות השונות שעמדו בפני יהודי רוסיה, מהי האפשרות המועדפת ומדוע?

סוגיות מרכזיות בהוראה

הסיבות להגירה: אנטישמיות ולחץ כלכלי

הקמת תנועת הפועלים היהודית בארה"ב

קלרה למליך ושביתת ה- 20,000

מושגים

אליס איילנד

קלרה למליך

טיפוח מיומנויות חשיבה והצעות דידקטיות

מיזוג מידע ממקורות שונים:
עמדו על תודעתם ומידת הזדהותם של היהודים עם העולם המסורתי על פי המקורות הללו:
- ניתוח מקור חזותי: איגרת שנה טובה – יהודי ניו יורק מקבלים את יהודי רוסיה
- ניתוח טקסט בהקשרו: נאום השביתה של קלרה למליך
- למידה רב-תחומית: שלום עליכם (ברקוביץ '), 'מוטל בן פייסי החזן'

"לב לדעת" דיון בערכים
- ערבות הדדית בחברה יהודית לא - דתית
- שוויון מעמדי למול תודעה לאומית

חזרה לראש הדף

קהילת יהודי אלג'יריה | 3 שעות

שאלת מוקד
מה בין מסורתי לחילוני?

סוגיות מרכזיות, מושגים ומיומנויות

סוגיות מרכזיות בהוראה

כיבוש צרפת (1830) והתמורות שהתחוללו באלג'יריה

צו כרמיה (1870)

חובת גיוס לצבא הצרפתי

כי"ח

מושגים

קולוניאליזם

צו כרמיה

קונסיסטואר

כי"ח (אליאנס)

טיפוח מיומנויות חשיבה והצעות דידקטיות

למידה רב-תחומית:
'עת מלחמה ועת שלום' – קובץ שיריו של ר' יצחק מרעלי

"לב לדעת" דיון בערכים
קולוניאליזם – בין שיעבוד תרבותי לבשורת הנאורות

סוגיות מרכזיות בהוראה

חוגי משכילים באלג'יריה

הפצת השפה העברית באלג'יריה

הרב שלום בכ'אש (אלג'יר) ור' יצחק מרעלי (אלג'יר) כמשכילים עבריים

אלבר ממי

מושגים

מדרש מתוקן \ בי"ס יהודי

ישיבות 'עץ חיים'

תחיית השפה העברית

הרב שלום בכ'אש

ר' יצחק מרעלי

טיפוח מיומנויות חשיבה והצעות דידקטיות

למידה רב-תחומית:
צפייה בסרט 'נציב המלח', המבוסס על ספרו של אלבר ממי

ניתוח טקסט בהקשרו:
תשובת הרב משאש בעניין קצבי תלמסאן – אחריות הלכתית ואחריות קהילתית

"לב לדעת" דיון בערכים
לאומיות עברית או פטריוטיות צרפתית?

סוגיות מרכזיות בהוראה

המורה יבחר נושא אחד:
1. נישואים בין חילונים לשומרי מצוות (אוראן – הרב דוד הכהן סקלי)
2. פולמוס השחיטה (תלמסאן – הרב יוסף משאש): – בין נאמנות הלכתית למחויבות למסורת

מושגים

הרב דוד סקלי

הרב יוסף משאש

מסורתיות

טיפוח מיומנויות חשיבה והצעות דידקטיות

ניתוח טקסט בהקשרו:
בתוכנית 'הארגון המחודש של החינוך הדתי באלג'יריה' שנתחברה ע"י חברת כי"ח, על חינוכה הדתי של הבת

ניתוח מקור חזותי:
תמונות משפחתיות מאלג'יריה מראשית המאה – מאפייני מודרניות ומסורת בלבוש

"לב לדעת" דיון בערכים
אחדות ישראל ומחויבות הלכתית

סוגיות מרכזיות בהוראה

שאלת החינוך היהודי-צרפתי לבנות

המשכילה היהודית באלג'יר: בלאנש בן דהאן

מושגים

בלאנש בן דהאן

טיפוח מיומנויות חשיבה והצעות דידקטיות

למידה רב תחומית:
עולמה של נערה יהודיה בצפון אפריקה, בין מסורת למודרניות על פי קריאה בספרה של בלאנש בן דהאן 'מזל טוב'

"לב לדעת" דיון בערכים
שוויון מגדרי בעולם מסורתי

ד. ארץ ישראל במאה הי"ט הארוכה (1917-1808)

ארץ ישראל בראשית המאה הי"ט הייתה עבור מרבית בני אירופה, יהודים ונוצרים, מחוז כיסופים הנטוע בדמיון. בעוד שאירופה הלכה והשתנתה בשורה של מהפכות בכל תחומי החיים (המהפכה הצרפתית, המהפכה התעשייתית, עליית הלאומיות), ארץ ישראל חוותה במהלך המאה הי"ח את אחת מתקופות השפל הקשות בתולדותיה. מספר התושבים בארץ עמד על עשרות אלפים בודדים, השלטון היה בידי האימפריה העות'מאנית החלשה, אך בפועל היה בידי תקיפים מקומיים, שעשו כרצונם, וכלכלת הארץ הייתה נחשלת. בתוך כך, היישוב היהודי סבל אף הוא ירידה אחר ירידה. בתחילת המאה הי"ט חיו בכל הארץ כ-6,000 יהודים, שרובם המכריע חי בעוני ובדלות בארבעת ערי הקודש: ירושלים, חברון, צפת וטבריה, ועוד מאות בודדות במספר כפרים בגליל ובעזה. במרוצת המאה הי"ט חוו הארץ ותושביה שינויים מפליגים, שעצבו מחדש את נופה ואנשיה. בחלק הראשון נעסוק בשינויים הדמוגרפיים והתרבותיים ביישוב היהודי עד לרבע האחרון של המאה (1882-1808). עיקר הגידול הדמוגרפי מקורו בעליות מארצות האסלאם ומאירופה. רובם המכריע של העולים הגיע לארץ מתוך רצון לחונן את עפרה ו מתוך ציפייה לגאולה. אבל בתוך כך הם הביאו לשינויים כבירים ולמתחים בקהילה המקומית היהודית. בתחילת המאה הייתה הקהילה הספרדית הקהילה הגדולה והדומיננטית, ואולם במרוצת המאה נעשו היהודים האשכנזים לעדה הגדולה ביותר. השינויים הדמוגרפיים הוליכו לעימותים בין היישוב הספרדי הוותיק ל קהילה האשכנזית ההולכת וגדלה ולעולי צפון אפריקה. הגידול הדמוגרפי – בעיקר אצל היהודים, אבל גם אצל המוסלמים והנוצרים – חייב 'לצאת מן החומות'. למונח גיאוגרפי זה נוספה גם משמעות תרבותית.

ארץ ישראל נעשתה למוקד תרבותי ופוליטי גם עבור יהודים שלא עלו ארצה. עלילת דמשק ב- 1840 הביאה לגילויי סולידריות ול פעולה משותפת של יהודי התפוצות ביחד עם יהודי דמשק. משפחות של נדבנים פעלו למען היישוב היהודי במספר תחומים: חלקם פעלו להטבת תנאי החיים על ידי בניית שכונות ויצירת מקומות עבודה (משכנות שאננים); אחרים ביקשו ליישם את ערכי תנועת ההשכלה בירושלים. פעולות אלו פילגו את יהודי הארץ, בדומה לנעשה באירופה, והביאו לעימותים גם בקרב הקהילות היהודיות בתפוצות.

לקראת סוף המאה הי"ט, הגיעה ההתעניינות בארץ ישראל לשיא הודות לפעילותן של המעצמות האירופאיות, העליות לארץ והתנועות הציוניות. נפתח בהצגת הרקע לעליית הרעיון הציוני ובהפיכתה של ארץ ישראל ליעד לעליי ה לשם עבודה וחיים בארץ, ולא רק לשם קיום מצוות ולימוד תורה בקדושה. אלו הרעיונות שעמדו ביסוד העלייה הראשונה. שאיפות אלו קיבלו כיוון מוגדר ודחיפה אדירה בזכות חזונו המדיני של הרצל להקמת מדינה יהודית בארץ ישראל, תוך קבלת הכרה מדינית. עוצמתו של הרעיון הביאה גם לעימותים חריפים עם הזרמים האנטי -ציוניים, הן ביהדות
האורתודוכסית והן בזו הרפורמית. אולם עימותים לא פחות חריפים היו גם בין תומכי הציונות עצמם, בשאלה כיצד להגשימה.

נכיר את הדילמות והשאיפות של המתיישבים בארץ, דרך סיפורן של של ו ש קהילות חדשות בארץ ישראל: דרך ראשון לציון נכיר את אנשי ביל"ו ורעיונותיהם ונחווה את האתגרים הכלכליים שהביאו את מתיישביה להיות פועלים ואיכרים בחסות הברון רוטשילד; תל אביב, העיר העברית הראשונה, נעשתה במהרה למוקד חיי הרוח והחברה של היישוב היהודי, ודרך סיפורם של אנשיה נכיר את האתגר של יצירת תרבות עברית ויהודית; הקשיים הכלכליים והקיומיים שניצבו בפני אנשי העלייה השנייה, הביאו להקמתן של צורות התיישבות ותרבות ייחודיות בעולם כולו. דרך סיפורה של קבוצת כנרת נלמד על הניסיון להקים חברת מופת סוציאליסטית, ועל הקשיים הביטחוניים שהביאו ליצירת ארגון 'השומר' ולגיבוש תפיסת הריבונות היהודית.

העליות הטרום ציוניות, ואלו הציוניות, ובמיוחד העליות הראשונה והשנייה, תרמו תרומה אדירה ליישוב היהודי, אבל גם העמיקו מאד את המחלוקת הדתית על צביונו של היישוב ההולך ומוקם. נחתום את היחידה ב'מסע המושבות' של הראי"ה קוק, שבו הוא ניסה ליישם את הגותו המהפכנית לשילוב החול והקודש בבניין הארץ.

התלמידים:

  1.  יכירו את העולם הרעיוני ואת המניעים לעלייתם של העולים לארץ מאשכנז ומארצות האסלאם;
  2. יבינו את המתח העדתי בין האשכנזים לבין הספרדים ו את השלכותיו על הקהילה היהודית בארץ ;
  3. ידונו במשמעות הגיאוגרפית, הכלכלית והתרבותית של 'היציאה מן החומות';
  4. יכירו את ביטוייו של הרעיון הציוני לפני ייסוד התנועה הציונית;
  5. יבינו את החידוש והחשיבות של חזון המדינה היהודית של הרצל;
  6. יעריכו את הקשיים שעמם התמודדו בני העלייה הראשונה;
  7. יעמדו על הדומה והשונה בתפיסות העולם ובאורח החיים של אנשי העלייה הראשונה לעומת אנשי היישוב הישן;
  8. ישוו בין העולם הערכי של אנשי העלייה השנייה לבין זה של אנשי העלייה הראשונה;
  9. יעריכו את חשיבותן של העליות הראשונה והשנייה ליצירת דפוסי התיישבות, עבודה והגנה;
  10. יכירו את יחסו של הרב קוק לבני העלייה השנייה.
חזרה לראש הדף

בין ישן לחדש ביישוב היהודי (1882-1808) | 3 שעות

שאלת מוקד
במה וכיצד ה'חדש' שביישוב החדש התעמת עם היישוב הישן?

סוגיות מרכזיות, מושגים ומיומנויות

סוגיות מרכזיות בהוראה

ריכוז היישוב היהודי ב"ארבעת ערי הקודש"

נושא רשות: השלטון המצרי, איברהים פאשה (1840-1831)

נושא רשות: קפיטולציות

מושגים

ארבעת ערי הקודש

רשות: איברהים פאשה

טיפוח מיומנויות חשיבה והצעות דידקטיות

הסקת מסקנות מקריאת מפה:
השוו בין המפה הדמוגרפית ומפת הדרכים של ארץ ישראל בראשית המאה ה- י"ט: מה ניתן ללמוד על אופי היישוב היהודי?

"לב לדעת" דיון בערכים
מסורת

סוגיות מרכזיות בהוראה

המנהיגות הספרדית של יהודי ארץ ישראל

עליית החסידים ותלמידי הגר"א, הקמת בית כנסת 'החורבה' וחזרת הקהילה האשכנזית לירושלים

עליית הרדב"ש וההיפרדות מוועד העדה הספרדית

החלוקה והכוללים: מאבק האשכנזים לעצמאות כלכלית ומנהיגותית

מושגים

עליית החסידים

עליית תלמידי הגר"א

בית כנסת 'החורבה'

עליית הצוף דבש (הרדב"ש)

חלוקה

ועד העדה הספרדית

חכם באשי

טיפוח מיומנויות חשיבה והצעות דידקטיות

השוואה:
השוו בין שלוש העליות (עליית החסידים, תלמידי הגר"א, עליית המערביים) על פי התבחינים הבאים: מניעי העלייה, מקומות ההתיישבות, הזיקה לארץ המוצא, המאבק לעצמאות עדתית.

"לב לדעת" דיון בערכים
כיסופים לארץ ישראל ועלייה לארץ: מניעים דתיים לעומת לאומיים

סוגיות מרכזיות בהוראה

נושא רשות: פרשת הקמת בית ספר למל על ידי לוודויג פרנקל

היציאה מהחומות ושכונת 'משכנות שאננים' כמודל ליישוב יהודי יצרני

שכונת הבוכרים וגבעת שאול

נושא רשות: שכונת הג'ורג'ים

נושא רשות: אליעזר בן יהודה והעיתונות העברית

הקמת פתח תקוה – יצרנות ויישוב הארץ

מושגים

רשות: בית ספר למל

משכנות שאננים

אליעזר בן יהודה

'הצבי' – עיתונו של אליעזר בן יהודה

פתח תקווה

יואל משה סלומון

טיפוח מיומנויות חשיבה והצעות דידקטיות

שיח טיעוני:
האם היציאה מהחומות היא ביטוי למודרניות או ניסיון להגן על ערכי היישוב הישן?

השוואה:
קריאה בעיתוני ירושלים במאה הי"ט וכיום ועריכת השוואה מבחינה: לשונית, ערכית וצורנית

חזרה לראש הדף

עליית הלאומיות היהודית והתנועה הציונית | 7 שעות

שאלת מוקד
מיהו ציוני ומהי ציונות?

סוגיות מרכזיות, מושגים ומיומנויות

סוגיות מרכזיות בהוראה

המשפט של יהודי דמשק

גילויי הסולידריות בעולם היהודי

מושגים

עלילת דמשק

משה מונטיפיורי

טיפוח מיומנויות חשיבה והצעות דידקטיות

ניתוח טקסט בהקשרו:
פניית מונטיפיורי למוחמד עלי – [מה הערכים שמופיעים בטקסט?]

"לב לדעת" דיון בערכים
כל ישראל ערבים זה לזה

סוגיות מרכזיות בהוראה

המורה יבחר דמות אחת
ההיבט הדתי – גאולה בדרך הטבע על ידי עלייה לארץ: הרב יהודה אלקלעי; הרב צבי הירש קלישר

מושגים

גאולה בדרך הטבע

הרב אלקלעי

הרב קלישר

אוטואמנציפציה

טיפוח מיומנויות חשיבה והצעות דידקטיות

מיזוג מידע והסקת מסקנות:
השוו בין הרעיונות הלאומיים (יחידה 2) לבין רעיונות מבשרי הציונות.

סוגיות מרכזיות בהוראה

ביל"ו

"אעלה בתמ"ר" – עליית התימנים

עליית יהודי איראן

הקמת המושבות הראשונות – יש ללמד על 2 מושבות מתוך 3

פתח תקוה – מושבת היישוב הישן

ראשון לציון – מושבת הביל" ויים

נס ציונה – מושבה ביוזמה פרטית

הברון רוטשילד והצלת מפעל המושבות

מושגים

חיבת ציון

ביל"ו

יחיאל מיכל פינס

פתח תקווה

ראשון לציון

הברון רוטשילד

טיפוח מיומנויות חשיבה והצעות דידקטיות

איתור ואיסוף מידע:
בניית דגם של המושבה ראשון לציון


שיח טיעוני – עבודה בצוות:
הנימוקים בעד ונגד של תושבי ראשון לציון ביחס לקבלת חסות הברון רוטשילד (עצמאות מול בטחון כלכלי)

סוגיות מרכזיות בהוראה

פרשת דרייפוס: אנטישמיות מודרנית והתעוררות הציונות אצל הרצל

הציונות: פעילות מדינית (תוכנית באזל) או עשיית מעשה? (ציונות מדינית וציונות מעשית)

ציונות דתית: שאלת החינוך והקמת 'המזרחי'

שאלת אוגנדה: הצלת העם היהודי או הקמת מדינה בארץ ישראל?

עלייה שנייה: עליית הפועלים, השומרים והעירוניים

עבודה עברית: העימות בין איכרי העלייה הראשונה לפועלי העלייה השנייה
קבוצת כנרת

שאלת הביטחון והקמת ארגון 'השומר ' (מאניה וישראל שוחט)

פרשת התימנים בכנרת

תל אביב: העיר העברית

הראשונה כמימוש חזונו של הרצל ב'אלטנוילנד'

מושגים

 פרשת דרייפוס

הרצל

תוכנית באזל

קונגרס ציוני

ההסתדרות הציונית

'המזרחי' בקונגרס הציוני

הרב מוהליבר

הרב ריינס

פולמוס אוגנדה

עלייה שנייה

קבוצת כנרת

א"ד גורדון

ארגון השומר

מלחמת השפות

מאניה שוחט

טיפוח מיומנויות חשיבה והצעות דידקטיות

ניתוח טקסט בהקשרו:
קריאת תוכנית באזל – מטרת הציונות: הצלה של העם היהודי או הקמת מדינה בארץ ישראל על רקע מצב היהודים באירופה ובמזרח התיכון?

השוואה:
- בין תוכנית באזל לבין תוכנית חיבת ציון
- בין תוכנית באזל ל'לא זה הדרך'

שיח טיעוני:
משפט ציבורי – יבנאלי והעלאת יהודי תימן

ניתוח טקסט והשוואה:
קריאה ב'אלטנוילנד' כחזון לעיר תל אביב, ובכתבי ברל כצנלסון כחזון לרעיון הקיבוץ ("יצירת יישוב עובד").

מיזוג מידע:
המוסדות החברתיים שהוקמו בעלייה השנייה, כתשתית להקמת מדינה ותרבות (עבודה מאורגנת; השומר; מוסדות מיישבים; עיר עבררית; השכלה גבוהה [טכניון])

"לב לדעת" דיון בערכים
- האם התנועה הציונית מבשרת גאולה דתית או שהיא תנועה לאומית חילונית?
- התנועה הציונית והסולידריות היהודית
- ההתיישבות הקיבוצית כמימוש של ערכי הערבות ההדדית

סוגיות מרכזיות בהוראה

הרב קוק: רבה של יפו והמושבות

המשמעות האמונית של הציונות

פולמוס השמיטה (תרמ"ט; תר"ע)

מסע המושבות ותוצאותיו

מושגים

הרב קוק

פולמוס השמיטה

מסע המושבות

טיפוח מיומנויות חשיבה והצעות דידקטיות

שיח טיעוני:
הוויכוח בין הרב קוק לאנשי היישוב הישן בשאלה האם יש טעם לצאת ל'מסע המושבות' לשם קירוב אנשי המושבות לתורה ולמצוות?

הסקת מסקנות מטבלה:
השינויים הדמוגרפיים באוכלוסיית ארץ ישראל לאורך המאה הי"ט

"לב לדעת" דיון בערכים
אחדות ישראל לנוכח החילוניות והעדתיות במושבות

ה. שתי מלחמות העולם והגורל היהודי במחצית הראשונה למאה ה- 20

המאה הי"ט הארוכה (1914-1789) שינתה את פני האנושות לבלי הכר. את החקלאות המירה התעשייה, הפוליטיקה נעשתה לנחלת ההמונים באירופה, והקדמה הטכנולוגית אפשרה לכבוש את מצולות הים ואת שחקי השמים. המחיצות התרבותיות, הדתיות והאתניות נפרצו בחלקים רבים של העולם והביאו לזעזועים חברתיים, שגלי ההדף שיצרו בצירוף השינויים הטכנולוגיים, יציפו את המחצית הראשונה של המאה ה- 20 בנהרות של דם ואש, אבל גם יביאו רווחה ופדות לעמים, לשבטים ולתרבויות על פני כל כדור הארץ. בין שני הקטבים הללו היטלטל הגורל היהודי, מאיום בהשמדה מוחלטת בצל האנטישמיות הרצחנית, ועד ל קבלת זכויות אזרח מלאות והתקדמות בכל שטחי החברה, הכלכלה והמדע, והקמת מדינה מוכרת על פי משפט האומות, ולקיבוץ גליות שאותו חזו נביאי ישראל.

עם הכניסה למאה הכ' היו חלק ניכר מיהודי העולם אזרחים של מדינותיהם, ככל יתר האזרחים. המשברים המדיניים והכלכליים של כלל החברה היו מנת חלקם, והשפיעו על פעילותם ועל אורח חייהם כבני העם היהודי וכאזרחי מדינותיהם. ביחידה זו נלמד בצמידות ובמשולב את תולדות היהודים והיהדות יחד עם התהליכים והאירועים בהיסטוריה של האומות שבקרבם חיו ופעלו כאזרחים. בפתח היחידה נעסוק במלחמת העולם הראשונה. המלחמה נבעה מהתנגשות בין מעצמות שרשת האינטרסים המדינית והכלכלית שלהם השתרעה על פני העולם כולו. הטכנולוגיה אפשרה להפוך את המלחמה לעולמית מבחינה גיאוגרפית, ולטוטאלית מבחינת השלכותיה. היא הפכה את המלחמה לחיזיון נורא ומייאש, שהטיל צל כבד על ערכי ההשכלה והנאורות שבשמן התיימרו המעצמות לפעול. המלחמה העמידה את היהודים בפני דילמות קיומיות ומוסריות: כיצד יילחמו איש באחיו רק בשל האזרחות השונה? האם יש מקום ל'בית לאומי' יהודי במסגרת העימות בין המעצמות?

בעולם שאחרי 'המלחמה הגדולה' התפתחו שתי תופעות סותרות: מצד אחד הוכרה זכותם של כל העמים למדינה עצמאית , ומצד שני גדלו האיבה והשנאה בין האומות והמדינות החדשות והישנות כאחד. סתירה זו הגיעה לשיאה בגורל היהודי. המהפכה הבולשביקית ברוסיה הביאה יהודים רבים לחזית העשייה המדינית והצבאית, אבל דווקא אלו היוו את האיום החמור ביותר על החיים היהודיים המסורתיים. גם בגרמניה שלאחר המלחמה זכו היהודים להיות מעמודי התווך של רפובליקת ויימאר אבל בה בעת גאו כלפיהם האנטישמיות והגזענות.

המתחים והסתירות הגיעו לשיאם בשנות השלושים, כאשר דווקא פוליטיקת ההמונים הובילה לעלייתם של משטרים טוטליטאריים בגרמניה, איטליה, ספרד, ברית המועצות ועוד. מנגד, מנצחי המלחמה כמעט ולא עשו דבר בשל הפחד ממלחמה נוספת. אולם, הטכנולוגיה שהוסיפה לצעוד בצעדי ענק ביחד עם ליבוי השנאה ותחושות הנקם, אפשרה לגרמנים לכפות מלחמה עולמית נוספת, איומה לאין שיעור. במלחמה זו נטלו לראשונה גם מדינות מזרח אסיה (יפן וסין) חלק משמעותי, ואגב כך נלמד להכירן. המדיניות הנאצית הגזענית הגיעה לשיאה בניסיון להשמיד את כל יהודי אירופה. המספרים, הגיאוגרפיה ועוצמת האש והדם של מלחמה זו הם מעבר ליכולת ההבנה האנושית. על כן, לצד היכרות בסיסית עם מהלכי המלחמה העיקריים, נלמד על המלחמה והשואה דרך מספר דמויות. גורלם ומעמדם של היהודים בארצות ערב השתלב בעימות שבין גרמניה הנאצית למעצמות הברית, והגיע לשיאו באירועי ה'פרהוד' בבגדד.

התלמידים:

  1. יבינו את משמעות המונח 'מלחמת עולם' בהקשר מדיני, כלכלי, תרבותי וטכנולוגי;
  2. יכירו אירועים מרכזיים בשתי מלחמות העולם;
  3. יכירו את המגמות המתנגשות בהיסטוריה האירופאית לאחר מלחמת העולם הראשונה, וידונו בהשלכותיהן על מצב היהודים;
  4. יעריכו את משמעותה של 'תרבות ההמונים' בקשר לעליית המשטרים הטוטליטריים באירופה בשנות השלושים;
  5. יעמדו על מעורבותן של יפן וסין במלחמת העולם השנייה;
  6. יפנימו את חווית המשבר היהודית בשנות השואה, ואת ההתמודדות האמונית עמה;
  7. יעמדו על הפרדוקס שבנאורות: כיצד ההבטחה והתקווה להתקדמותו של האדם וחירותו בכל שטחי החיים הביאה לעליית משטרים שהרסו את ערך האדם עד היסוד?
חזרה לראש הדף

מלחמת העולם הראשונה | 4 שעות

שאלת מוקד
מלחמת עולם כמלחמה טוטאלית מבחינה חברתית וכלכלית

סוגיות מרכזיות, מושגים ומיומנויות

סוגיות מרכזיות בהוראה

התפתחויות טכנולוגיות וגילויים במדע, בתרבות ובאמנות:
- החשמל
- תקשורת: טלפון ואלחוט
- תחבורה: מכונית ומטוס
- נשק: דינמיט ומקלע
- מדע: גילוי האטום, כיבוש הקטבים, חיסונים רפואיים
- אמנות: אימפרסיוניזם; אקספרסיוניזם

מושגים

Belle Époque

תומס אלווה אדיסון

אלכסנדר גרהם בל

האחים רייט

אלפרד נובל

לואי פסטר

קלוד מונה

וואסילי קנדינסקי

טיפוח מיומנויות חשיבה והצעות דידקטיות

ניתוח מקור חזותי והשוואה:
הפער בין ראשית התקופה והאמונה בשלום לבין היציאה למלחמה על פי השוואה בין האימפרסריוניזם לאקספרסיוניזם. השוואה בין ציוריו של קלוד מונה (חבצלות, תחנת סנט- לאזר) לציורי קנדינסקי (פוגה, ההר הכחול)

"לב לדעת" דיון בערכים
קידמה כתהליך של הפרת איזון והתקדמות

סוגיות מרכזיות בהוראה

גורמים מדיניים:
המשך המרוץ הבין-מעצמתי

גורמים תרבותיים -חברתיים:
- מלאומיות ללאומנות: איחוד גרמניה והלאומיות הגרמנית
- רוסיה הצארית: דת ולאומיות כנגד הקומו ניזם
- צרפת: לאומיות וסוציאליזם, עליית הלאומיות בצרפת כנגד מעמד הפועלים
- השאלה המזרחית

מושגים

מרוץ חימוש

הקייזר וילהלם ה-II

הצר ניקולאי ה-II

ולדימיר לנין

ז'אן ז' ורס

טיפוח מיומנויות חשיבה והצעות דידקטיות

קריאת מפה:
התפשטות המעצמות בשנים (1914-1870)

ניתוח והשוואה:
טבלאות משוות של עוצמת התיעוש

"לב לדעת" דיון בערכים
כיסופים לארץ ישראל ועלייה לארץ: מניעים דתיים לעומת לאומיים

סוגיות מרכזיות בהוראה

פרוץ המלחמה [רצח יורש העצר האוסטרו- הונגרי (יולי, 1914)]

מלחמת חפירות

השואה הארמנית

מושגים

רצח פרנץ פרדיננד

שואת הארמנים

מלחמת החפירות

טיפוח מיומנויות חשיבה והצעות דידקטיות

ניתוח טקסט:
קריאה מנאומו של ז'אן ז'ורס נגד מלחמת העולם (בתוך: הכידון והמחט)

השוואה והסקת מסקנות:
קריאת טבלאות משוות על נתוני האבידות וההשקעות הכלכליות (תמ"ג) של
המדינות הלוחמות

ניתוח מקור ספרותי:
קריאת קטעים מתוך: דלטון טראמבו, 'ג'וני שב משדה הקרב'

סוגיות מרכזיות בהוראה

14 הנקודות של ווילסון

שלום ורסאי

הקמת חבר הלאומים

מושגים

14 הנקודות של וילסון

חבר הלאומים

הזכות להגדרה עצמית

טיפוח מיומנויות חשיבה והצעות דידקטיות

ניתוח מקור ראשוני:
14 הנקודות של ווילסון

"לב לדעת" דיון בערכים
לאומיות והזכות להגדרה עצמית

סוגיות מרכזיות בהוראה

ההתגייסות לצבא והלחימה איש באחיו

נושא רשות: האנטישמיות ומפקד היהודים בגרמניה

התנועה הציונית והצהרת בלפור

הגדודים העבריים

מושגים

רשות: מפקד היהודים

הצהרת בלפור

הגדודים

העבריים / יוסף טרומפלדור

טיפוח מיומנויות חשיבה והצעות דידקטיות

למידה רב-תחומית:
הפואמה 'בין המצרים', שאול טשרניחובסקי

שיח טיעוני:
האם על היהודים להתגייס לצבא הגרמני?

ניתוח מקור חזותי:
כרזות של ברית חיילי החזית היהודים – Reichsbund jüdischer
Frontsoldaten

"לב לדעת" דיון בערכים
הדילמה היהודית: נאמנות למדינה מול מחויבות לעם

חזרה לראש הדף

בין המלחמות | 3 שעות

שאלת מוקד
אילו תהליכים סללו את הדרך למלחמת העולם השנייה?

סוגיות מרכזיות, מושגים ומיומנויות

סוגיות מרכזיות בהוראה

גרמניה: רפובליקת ויימאר ועליית היהודים בפוליטיקה

בריטניה וצרפת: עליית המדיניות הפיוס

רוסיה: המהפכה הקומוניסטית

מושגים

ועידת סן רמו

איגודים מקצועיים (ארה"ב)

רפובליקת ויימאר

מדיניות הפיוס

המהפכה הקומוניסטית

טיפוח מיומנויות חשיבה והצעות דידקטיות

קריאת מפה והשוואה:
השוואה בין המפה המדינית ערב מלה"ע ה-I ולאחריה; הקמת המדינות החדשות על חשבון המדינות שהפסידו

איתור מידע והסקת מסקנות:
סיפורו של ברנהרד וייס, מפקד משטרת ברלין בתקופת רפובליקת ויימאר – יהודי ברלין וזהותם הלאומית והאזרחית

"לב לדעת" דיון בערכים
מניעת מלחמה בכל מחיר?

סוגיות מרכזיות בהוראה

המורה יבחר 2 נושאים:
נושא רשות: הפשיזם באיטליה ועליית מוסוליני

עליית הימין הגרמני (אגדת הפגיון בגב; הפוטש של בית הבירה; מיין קמפף)

נושא רשות: עליית פרנקו ומלחמת האזרחים בספרד

מושגים

אדולף היטלר

רשות:
- פשיזם
- בניטו מוסוליני

סוגיות מרכזיות בהוראה

המשבר הכלכלי הגדול והשלכותיו העולמיות

הניו-דיל (תיאודור רוזוולט)

מושגים

יום שלישי השחור

ניו-דיל

תיאודור רוזוולט

"לב לדעת" דיון בערכים
המחיר החברתי של השוק החופשי

סוגיות מרכזיות בהוראה

1933: הסיבות החברתיות והכלכליות לעליית הנאציזם (הלך רוח לאומני; המשבר הכלכלי)

1939-1933: חיסול הדמוקרטיה (שריפת הרייכסטג; הוצאת כל
המפלגות מחוץ לחוק; עקרון הפיהרר)

בניית הרייך הגרמני: האנשלוס; הסכם מינכן

הפגיעה ביהודים (החרם על העסקים היהודיים; חוקי נירנברג; ליל הבדולח)

מושגים

שריפת הרייכסטאג

הס"ס

אנשלוס

הסכם מינכן

יום החרם על עסקים יהודיים

חוקי נירנברג

ליל הבדולח

טיפוח מיומנויות חשיבה והצעות דידקטיות

ניתוח מקור חזותי:
נאום היטלר בנירנברג, 1935

 

 

שיח טיעוני:
האם הפציפיזם בעקבות מלחמת העולם הראשונה
גרם למלחמת העולם השנייה?

ניתוח מקור חזותי:
גרניקה (פיקאסו)

למידה רב-תחומית:
קטעים מהסרט 'ענבי זעם'

איסוף נתונים והסקת מסקנות על פי השוואה בין צירי זמן (גרמניה):
- ציר זמן להתפתחות מערכת החוקים ששוללת את זכויות הפרט לטובת עקרון הפיהרר
- ציר זמן להעצמת הביטויים התרבותיים של הנאציזם וחיסול האמנות והתרבות הלא- נאצית

ניתוח טקסט בהקשרו:
נאומי צ'מברליין וצ'רצ'יל על הסכם מינכן

ניתוח מקור חזותי:
קריקטורות אנטישמיות משנות ה- 3

 

"לב לדעת" דיון בערכים
משלטון הרוב לעליונות הרוב ועד לשעבוד הפרט

סוגיות מרכזיות בהוראה

מלחמת סין- יפן (1937-1935)

הקמת הקיסרות היפנית

מאו טסה-טונג והקומוניזם הסיני

מושגים

מאו טסה-טונג

חזרה לראש הדף

מלחמת העולם השנייה והשואה | 4 שעות

שאלת מוקד
מלחמת העולם השנייה כמאבק על דמותו של העולם והאדם

סוגיות מרכזיות, מושגים ומיומנויות

סוגיות מרכזיות בהוראה

מלחמת העולם כתולדה ישירה של האידיאולוגיה הנאצית (לבנסראום)

הכיבושים הגרמניים

הקמת הגטאות

מושגים

בליצקריג

גטו

טיפוח מיומנויות חשיבה והצעות דידקטיות

קריאת מפה:
מפת כיבושי הרייך הגרמני בשנים (1941-1939)

סוגיות מרכזיות בהוראה

כיבוש צרפת, נס דונקירק

הקרב על בריטניה

מושגים

נס דונקירק

ווינסטון צ'רצ'יל

משטר וישי

רזיסטנס

טיפוח מיומנויות חשיבה והצעות דידקטיות

ניתוח טקסט בהקשרו:
נאומו של צ'רצ'יל 'שעתם הנאה'

סוגיות מרכזיות בהוראה

ממלחמה אירופאית למלחמה עולמית: המזרח התיכון; רומל; מצור טוברוק

מזרח אירופה: מבצע ברברוסה; הקמת האייזנצגרופן

זירת האוקיינוס השקט: פרל הארבור

הגלגל מתהפך: (המורה יבחר 2 קרבות) אל-עלמיין; קרב סטלינגרד; קרב מידווי; קרבות גוודלקנאל

מושגים

מבצע ברברוסה

יוסף סטלין

אייזנצגרופן

פרל הרבור

קרב אל- עלמיין

סטלינגרד

קרב מידווי

טיפוח מיומנויות חשיבה והצעות דידקטיות

איסוף נתונים והסקת מסקנות:
- מפת הקרבות העולמית (1942)
- טבלאות על השקעות מהתמ"ג של המדינות השונות שהשתתפו במלחמה
- מפת משאבי הטבע: (גרמניה ויפן היו שקועות במלחמה מכל הכיוונים, וגייסו את כל המשאבים שלהן. אולם סך המשאבים של בעלות הברית היה גדול יותר, ועל כן כבר ב-1942, ניצחונן היה מובטח)

"לב לדעת" דיון בערכים
סוף מעשה במחשבה תחילה (תוצאותיה של מלחמה טוטאלית נגזרות מראש על פי סך המשאבים של הכוחות הלוחמים)

סוגיות מרכזיות בהוראה

התוכנית הנאצית ללבנסראום

הקמת מחנות העבודה בצפון אפריקה

הפרהוד

הפתרון הסופי: הקמת מחנות ההשמדה

מושגים

לבנסראום

פרהוד

מחנות השמדה

טיפוח מיומנויות חשיבה והצעות דידקטיות

שיח טיעוני:
האם נוכח מלחמות העולם עדיין ניתן לומר שהתרבות המערבית של מאתיים השנים האחרונות מימשה את ערך האדם כנברא בצלם אלוהים?

"לב לדעת" דיון בערכים
מסורת

סוגיות מרכזיות בהוראה

הפלישה לנורמנדי

הטלת פצצת האטום

משפטי נירנברג

הקמת האו"ם

מושגים

הפלישה לנורמנדי

הירושימה; נגאסאקי

משפטי נירנברג

"לב לדעת" דיון בערכים
האם הקידמה אכן קידמה אותנו?

ו. מיישוב למדינה

תוצאות מלחמת העולם הראשונה העניקו לתנועה הציונית הזדמנות של ממש להפוך את החלום להקמת מדינה יהודית בארץ ישראל לחזון בר מימוש. הצהרת בלפור העניקה בסיס מדיני להתיישבות הציונית בארץ ישראל. האנטישמיות באירופה והתחזקות הבדלנות בתוך 'ה עולם החדש' הביאו יהודים רבים לבחור מרצון או מכפייה בארץ ישראל. במהלך שנות המנדט הבריטי הקימה התנועה הציונית מוסדות וארגונים שיהוו את התשתית למדינת ישראל, ובהם: 'הסוכנות היהודית'; 'הסתדרות העובדים' על מוסדותיה הכלכליים; זרמי החינוך השונים; הקמת כוחות המגן העבריים. דרך סיפורם של יישובי עמק בית שאן נלמד על הישגי התנועה הציונית בכלל והציונות הדתית בפר ט בתחום ההתיישבות, התרבות והכלכלה, כמו גם על ראשיתו של המאבק בין היהודים לערביי ארץ ישראל.

לאחר מלחמת העולם השנייה, למרות ובגלל השואה, נעשה המאבק המדיני והצבאי להקמת המדינה לחיוני ול מקיף יותר. קבלת הצעת החלוקה באו"ם בכ"ט בנובמבר הייתה בה בעת הניצחון המדיני החשוב ביותר של העם היהודי מאז כינון המדינה החשמונאית, אבל גם ראשיתה של מלחמת העצמאות. דרך סיפורו של 'מבצע דני' נלמד על האתגרים הצבאיים והמדיניים של המדינה הצעירה. ההצלחות , כמו גם הכישלונות של מבצע זה, ממשיכים להשפיע עד ימינו. במלחמת העצמאות גם חושלה הברית בין הדרוזים תושבי ארץ ישראל לבין היישוב היהודי, ואגב כך נלמד על המורשת וההיסטוריה של הדרוזים. עם תום המלחמה נפתחו שערי הארץ, והמדינה קלטה עלייה שהביאה להכפלת מספר תושבי המדינה בתוך כחמש שנים. כמו כן, הפלסטינאים שנותרו בשטחי המדינה החלו במסע ארוך ומורכב ל השתלבות בחברה הישראלית. האתגרים הכלכליים, החברתיים והתרבותיים ממשיכים לעצב את הישראליות עד ימינו. הללו גם חייבו את הציונות הדתית לבחינה מעמיקה של דרכי השילוב במדינה שבה בעת היא מימוש חזונם של נביאי ישראל, אבל גם יצירת כפיו של העולם המודרני.

התלמידים:

  1. יכירו את הסוגיות המרכזיות שעמן התמודד היישוב בתקופת המנדט (עלייה, התיישבות, הסכסוך היהודי-ערבי, המדיניות הבריטית);
  2. יכירו את מוסדות 'המדינה שבדרך';
  3. יעריכו את תרומת ההתיישבות החקלאית והעירונית לקביעת גבולות המדינה;
  4. יבינו את חשיבות החלטת עצרת האו"ם כבסיס לגיטימי להקמת המדינה;
  5. יעריכו את ההשלכות המדיניות ארוכות הטווח של מלחמת העצמאות;
  6. יבחנו סוגיות מוסריות הכרוכות בקרבות מלחמת העצמאות ואת סוגיית הפליטים בפרט;
  7. יעמדו על תרומת הציונות הדתית להתיישבות, לביטחון ולקליטת העלייה;
  8. יכירו את ערכי התרבות הדרוזית ש יצרו תשתית ערכית להשתלבות הדרוזים במדינת ישראל ו בצבאה;
  9. יעריכו את הקמת מדינת ישראל ואת קיבוץ הגלויות לאור חזונם של נביאי ישראל;
  10. יבינו שהקמת מדינה פתרה בעיות ישנות ויצרה אתגרים חדשים.
חזרה לראש הדף

מיישובים ל'יישוב לאומי' (1919-1936) | שעתיים

שאלת מוקד
הפעילות המדינית והמוסדית ליצירת 'מדינה שבדרך'

סוגיות מרכזיות, מושגים ומיומנויות

סוגיות מרכזיות בהוראה

הצהרת בלפור


חידוש העלייה לארץ (עלייה שלישית)

העימות הערבי- יהודי (תר"פ [תל חי]; תרפ"ט)

נושא רשות: הקמת כוח המגן: ההגנה הקמת הזרוע המדינית של היישוב: הסוכנות היהודית (1929)

נושא רשות: יצירת הזרוע הכלכלית של היישוב: ההסתדרות (סולל בונה; תנובה; המשביר)

עלייה חמישית וביסוסו של היישוב מבחינה דמוגרפית, כלכלית ותרבותית

מושגים

הצהרת בלפור

חיים וייצמן

עלי יה שלישית

תל חי

יוסף טרומפלדור

הגנה

עלייה חמישית

המדינה שבדרך

רשות:
- הסוכנות היהודית
- ההסתדרות

טיפוח מיומנויות חשיבה והצעות דידקטיות

קריאת מפה והשוואה:
מפת היישובים ערב מלחה"ע ה-I, בהשוואה למפת ההתיישבות ערב מלחה"ע ה-II.

דיון:
חיי שיתוף מול משק פרטי באמצעות ניתוח מקורות חזותיים: השוואת סרטונים מהעלייה החמישית על החיים בעיר ובקיבוץ משנות השלושים (לדוגמה: הסרטון 'עיר בצבעים' והסרטון 'שיר העמק 1934')

"לב לדעת" דיון בערכים
יצירת ריבונות (מוסדות הנהגה, סולידריות חברתית)

חזרה לראש הדף

המדינה שבדרך (1936-1947) | 3 שעות

שאלת מוקד
מאבק היישוב היהודי להקמת המדינה

סוגיות מרכזיות, מושגים ומיומנויות

סוגיות מרכזיות בהוראה

המרד הערבי הגדול כמאיץ לשיתוף פעולה בין הבריטים ליהודים [הנוטרות; הפלמ"ח – אורד וינגייט]

יישובי חומה ומגדל – יצירה ראשונה של גושי יישובים מתוכננים לצורך הגדרת גבולות המדינה שבדרך

הקיבוצים הדתיים בעמק בית שאן – לראשונה השתלבות של אנשי תורה ועבודה בחזית המאבק הלאומי [התיישבותית וצבאית]

הספר הלבן של 1939 ודילמת ההתנגדות במהלך המלחמה [אצ"ל, לח"י]

מושגים

המרד הערבי

מאורעות תרצ"ו - תרצ"ט

נוטרות

פלמ"ח

חומה ומגדל

קבוצת רודגס

טירת צבי

יהושע ברוכי

הספר הלבן

אצ"ל

לח"י

טיפוח מיומנויות חשיבה והצעות דידקטיות

איסוף ממצאים והסקת מסקנות:
השוואה של הפעילות הערבית נגד היישוב היהודי לעומת הפעילות נגד השלטון הבריטי (1939-1936)

ניתוח טקסט בהקשרו:
קריאה במכתבי המתיישבים הראשונים בטירת צבי

איתור ממצאים והסקת מסקנות:
דמותו ופעולתו של יהושע ברוכי –מוכ'תאר עמק בית שאן

שיח טיעוני:
האם להמשיך ולהילחם בבריטים במהלך מלחה"ע ה-II

"לב לדעת" דיון בערכים
- תורה ועבודה
- אחריות לאומית: המאבק היישובי או הצלת העם?

חזרה לראש הדף

הכרזת העצמאות ומלחמת הקוממיות | 3 שעות

שאלת מוקד
מלחמת העצמאות בדגש על מבצע דני: הבעיות שנפתרו והאתגרים שנוצרו

סוגיות מרכזיות, מושגים ומיומנויות

סוגיות מרכזיות בהוראה

הדילמה של הכרזת העצמאות

מלחמת העצמאות – שלב 1: קרבות הבלימה בצפון ובדרום (מאי- יוני 1948)

אחדות הצבא והעם – פרשת אלטלנה ופירוק המחתרות

מבצע דני: עיצוב גבולות המדינה, יצירה של האתגרים המדיניים המרכזיים (שאלת הפליטים; קביעת גבולות המדינה; שאלת ירושלים)

סיום המלחמה וקווי שביתת הנשק

מושגים

מגילת העצמאות

מנהלת העם

אלטלנה

מבצע דני

נכבה

לטרון

קווי שביתת הנשק

טיפוח מיומנויות חשיבה והצעות דידקטיות

גבולות והתיישבות:
השוו בין המפות של תוכניות החלוקה [ועדת פיל, הועדה האנגלו-אמריקאית, החלטת האו"ם] לבין מפות ההתיישבות היהודית בכל אחד מהשנים.

דיון:
מבצע דני עיצב את בעיות היסוד של הסכסוך הישראלי- פלשתיני -ערבי
- מפת הכיבושים של מבצע דני באזור המרכז ומפת הקו הירוק
- מפת תפוצת הפליטים הפלסטינים בעקבות מבצע דני
- מצבה של ירושלים בעקבות המבצע

למידה רב תחומית:
נתן אלתרמן 'על זאת'

ניתוח טקסט בהקשרו:
שאלת הפליטים – נאום אבא אבן

"לב לדעת" דיון בערכים
- נימוקים מתוך מגילת העצמאות בעד הכרזה על הקמת מדינה
- ארץ ישראל ומדינת ישראל

חזרה לראש הדף

הדרוזים | שעתיים

שאלת מוקד
הדרוזים ומדינת ישראל

סוגיות מרכזיות, מושגים ומיומנויות

סוגיות מרכזיות בהוראה

נושא רשות: רקע תרבותי-היסטורי (המאה ה- 11 – המאה ה-20)

יצירת השותפות עם הציבור הדרוזי במהלך מלחמת העצמאות

מושגים

קרב רמת יוחנן

הפלוגה הדרוזית

רשות:
- חמזה בן עלי
- אל-חאכם באמר אללה
- עיקרי הדת הדרוזית
- חג נבי שועייב

טיפוח מיומנויות חשיבה והצעות דידקטיות

קריאת מפה:
ריכוזי התיישבות

שיח טיעוני:
לאור הדת וההיסטוריה הדרוזית – האם על הדרוזים לתמוך ביהודים, בערבים או להישאר ניטרליים?

"לב לדעת" דיון בערכים
- אחוות לוחמים
- מיעוט דרוזי במדינת לאום יהודית

חזרה לראש הדף

שנים ראשונות (1956-1948) | 2-3 שעות

שאלת מוקד
עלייה המונית: אתגרים וקשיים

סוגיות מרכזיות, מושגים ומיומנויות

סוגיות מרכזיות בהוראה

המורה יבחר נושא אחד:
התרחבות המדינה: עלייה המונית; התיישבות – סיפורה של בית שאן כעיירת עולים: אתגרים וקשיים

נושא רשות: האזרחים הערבים במדינת ישראל
- ריכוזי התיישבות
- הממשל הצבאי

מושגים

עליית 'שארית הפליטה'

מבצע 'כנפי נשרים'; מבצע 'עזרא ונחמיה'

מעברות

עיירות פיתוח – סיפורה של בית שאן

רשות:
- שוויון זכויות לאזרחים הערבים
- הממשל הצבאי

טיפוח מיומנויות חשיבה והצעות דידקטיות

קריאת מפה והשוואה:
השוו בין מפת היישוב היהודי ערב הקמת המדינה, למפת היישובים היהודיים כעשר שנים לאחר הקמתה – מה ניתן לומר על תרומת עיירות הפיתוח ליישוב המדינה ול הגנתה?

ניתוח טקסטים והשוואה:
קטעי מקור של המתיישבים בעיר בית שאן והשוואתם לאלו של מתיישבי טירת צבי

למידה רב-תחומית:
'סלאח פה זה ארץ ישראל'

ניתוח טקסט בהקשרו:
נאום של ח"כ ערבי בכנסת הראשונה

קריאת מפה:
מיפוי העליות לארץ עם קום המדינה

שיח טיעוני:
מדינת ישראל היא הגשמת חזון הגאולה הנבואי (לדוגמה: זכריה ח; ישעיהו סו) – האמנם?

 

 

"לב לדעת" דיון בערכים
- מהי חלוציות? ההתיישבות בעיירות הפיתוח ויישובי הספר כמעשה חלוצי
- קיבוץ גלויות
- מדינת ישראל: 'אתחלתא דגאולה' או מדינה ככל המדינות?