נושאי לימוד בהוראה- הערכה חלופית

• היהודים בגלות בבל: מעמדם והשקפותיהם הדתיות.
  
• מדיניותו של כורש כלפי העמים באימפריה הפרסית.
  
• הצהרת כורש: תוכנה ומהימנותה, הסיבות למתן ההצהרה והשפעתה.
  
• גלי העלייה הראשונים: המניעים של העולים ומנהיגיהם.

• בניית בית המקדש והגורמים שעיכבו את תהליך הבנייה.
  
• השומרונים: הסברים למוצאם, ראשית הסכסוך בינם ובין שבי ציון.
  
• בית המקדש כמרכז החיים היהודיים: מרכז דתי, כלכלי וחברתי.

• עזרא הסופר: מעמדו, סמכויותיו ופעולותיו לגיבוש שבי ציון – קשיים והישגים.
  
• נחמיה: מעמדו, סמכויותיו ופעולותיו – קשיים והישגים.
  
• המחלוקת בשאלת הזהות היהודית: הגישה הבדלנית מול הגישה האוניברסלית.
  
• המבנה החברתי והמוסדות: הכהונה כמעמד מוביל, האצולה, 'הזקנים', אֵסֵפת העם, המועצה.
  

• חשיבותה של ארץ ישראל במהלך 'המלחמות הסוריות', והשפעת המאבק על ההנהגה החברתית-כלכלית ביהודה.
  
• כיבוש ירושלים בידי אנטיוכוס וכתב הזכויות ליהודים.
  

• השפעות המפגש עם ההלניזם על צביונה של החברה היהודית בתחומים: תרבות, אורחות חיים, מפעלי בנייה ושינויים באופי ההנהגה (צמיחה של שכבת אצולה שלא ממעמד הכהונה ולא מצאצאי בית דוד).
  
• השפעות העולם ההלניסטי על יצירות ספרות שחוברו בידי יהודים: 'תרגום השבעים', 'חוכמת בן סירא'.

• הכהונה הגדולה מובילה מהלך של העמקת ההתייוונות ביהודה: הקמת הפוליס 'אנטיוכיה' בירושלים.
  
• ה'חסידים' כמובילים את ההתנגדות לתהליך ההתייוונות.

• פירוט הגזרות.
  
• ההסברים השונים למתן הגזרות.
  
• התגובות השונות של היהודים על הטלת הגזרות.
  

• הסיבות למרד החשמונאים.
  
• הישגי יהודה המקבי במלחמותיו והסברים להצלחותיו.
  
• הוויכוח בשאלת המשך הלחימה לאחר ביטול הגזרות והחזרת החירות הדתית.

• המשבר שנוצר בחברה היהודית עקב חורבן בית המקדש, והסכנות שנשקפו לחברה היהודית עקב משבר זה.
  
• בניית המרכז ביבנה: עיצוב חיים יהודיים ללא מקדש, יצירת גורמים מלכדים חדשים: תקנות חדשות 'זכר לחורבן', בית הכנסת, לימוד תורה ותפילה.

• הסיבות למרד היהודים בתפוצות והיקפו

• ההסברים השונים למרד בר כוכבא.
  
• היקף המרד, האירועים העיקריים בו, תוצאות המרד והשפעותיו .
  
• דמותו של בר כוכבא כפי שעולה מהמקורות.
  

• מוסד הנשיאות וחשיבותו.
  
• מעמדו של רבי יהודה הנשיא ופעולותיו.
  
• חשיבות חתימת המשנה כיסוד להלכה יהודית.
  

• הגורמים שסייעו לייסוד ערים חדשות ולחיזוק ערים קיימות באימפריה המוסלמית.
  
• דפוסי הקמה של ערים חדשות והתפתחות ערים קיימות באימפריה המוסלמית.
  
• מבנה העיר המוסלמית ומוסדותיה המרכזיים. תושבי העיר: מעמדם המשפטי ודפוסי המגורים שלהם.
  
• השפעת השינויים הפוליטיים על מעמן של הערים בעולם המוסלמי.

• המעמד המשפטי של היהודים בערים המוסלמיות.
• העיסוקים הכלכליים של היהודים בערים המוסלמיות .
• מאפייני הקהילה היהודית, ההנהגה העצמית ומוסדותיה בעולם המוסלמי.

* יש ללמד את הנושא 'העיר בעולם המוסלמי והקהילה היהודית בה' גם לפי הספר 'מעיל תשבץ – מפגש התרבויות בין יהדות לאסלאם בימי הביניים'. בעריכת ד"ר מרים פרנקל ,הוצאת מעלות, ירושלים תשס"ח, עמ '63-50.

• הגורמים שסייעו לייסוד ערים ולחיזוק ערים קיימות באירופה הנוצרית בימי הביניים.
  
• דפוסי הקמה של ערים חדשות והתפתחות של ערים קיימות באירופה הנוצרית .
  
• היחסים בין תושבי העיר ובין השלטון: המאבק של תושבי העיר להשגת חירויות, הדפוסים השונים של מתן חירויות על ידי השליטים במקומות השונים.
  
• המבנה החברתי בעיר: ניידוּת חברתית, משמעות המושג 'אזרח חופשי', מעמד הנשים בעיר.
  
• המבנה הפיזי של העיר באירופה הנוצרית: מרחבים ציבוריים מול מרחבים פרטיים.
  
• העיר כמרכז תרבותי-חינוכי (אוניברסיטאות) וכמרכז כלכלי (גילדות, שווקים, ירידים, בנקים).

• המעמד המשפטי של היהודים בערים הנוצריות .
  
• הדמיון והשוני בין הקהילה היהודית ובין קורפורציות אחרות שהתקיימו בערים.
  
• מאפייני ההנהגה של הקהילה היהודית באירופה הנוצרית: מבנה ההנהגה, סמכויותיה, ואמצעי האכיפה שהיו בידה.

• מאפיינים של העיר בעולם המוסלמי בימי הביניים, שבאו לידי ביטוי בעיר בגדד:
  
• השיקולים הפוליטיים, החברתיים והכלכליים בייסודה של בגדד כבירת החליפות העבאסית.
  
• גורמים, אירועים ואישים שתרמו לבניית בגדד ולהרחבתה ודרכי פעילותם.
  
• השפעת המאבקים הפוליטיים בחליפות העבאסית על העיר בגדד במאה ה-8 עד המאה ה-10.
  
• חיי היום־יום בבגדד (חלוקה לרבעים, סוגי בתים, מעמדות, בעיית המים ודרכי ההתמודדות איתה).
  
• בגדד כמרכז כלכלי. ביטויים למרכזיותה של בגדד.
  
• ניהול העיר – מערכות השיפוט, הפיקוח והאכיפה בבגדד.
  
• בגדד כמרכז תרבותי של העולם המוסלמי במאה ה-9 וה-10 והביטויים לכך, תחומי הידע שפרחו בבגדד.
  

• מאפיינים מחיי היהודים בעולם המוסלמי בימי הביניים, שבאו לידי ביטוי בחיי היהודים בבגדד:
  
• הפעילות הכלכלית של היהודים בח'ליפות.
  
• מוסדות ההנהגה העצמית של היהודים כביטוי לאוטונומיה יהודית: ראש הגולה, הגאונים. תחומי פעילותם והשפעותיהם על היהודים בעולם המוסלמי.
  
• רס"ג – אישיותו, הגותו ותרומתו להגות היהודית, דרכי ההתמודדות עם הבעיות שהעסיקו את היהודים בגולה בימי הביניים, הפולמוסים שבהם היה מעורב.
  
• יחסי יהודים-מוסלמים בבגדד: מתיחוּת והשפעות תרבותיות.
  

* יש ללמד את הנושא 'העיר בעולם המוסלמי והקהילה היהודית בה גם לפי הספר 'מעיל תשבץ – מפגש התרבויות בין יהדות לאסלאם בימי הביניים', בעריכת ד"ר מרים פרנקל ,הוצאת מעלות, ירושלים תשס"ח, עמ '45-38.

מאפיינים של העיר בעולם הנוצרי בימי הביניים, שבאו לידי ביטוי בעיר פראג:

• גורמים שתרמו להתפתחותה של פראג במאה ה-16.
  
• הביטויים למרכזיותה של פראג בתחום המדיני, הכלכלי, והחינוכי-תרבותי.
  
• מאפייני האזורים השונים של פראג
  

מאפיינים מחיי היהודים באירופה הנוצרית בימי הביניים, שבאו לידי ביטוי בפראג:

• היחס של השלטון המרכזי ושל תושבי פראג הנוצרים אל היהודים: המעמד המשפטי של יהודי פראג, הרקע לגירושם של יהודי העיר והסיבות להחזרתם.
  
• מבנה הרובע היהודי בפראג, הבהרת המושג 'גטו.'ג . הארגון הִמִנהלי והמוסדות המרכזיים של הקהילה היהודית בפראג.
  
• הפעילות הכלכלית של יהודי פראג, 'יהודי החצר'.
  
• מבנה החברה היהודית בפראג: הקיטוב החברתי בקרב יהודי פראג, עזרה הדדית (פועלו של מרדכי מייזל).
  
• פראג כמרכז תרבותי יהודי.
  
• המהר"ל מפראג – אישיותו, הגותו, תרומתו להגות היהודית בימי הביניים. דרכי ההתמודדות של המהר"ל עם הבעיות שהעסיקו את היהודים בגולה בימי הביניים (המשמעות שהעניק המהר"ל לגורלם הפוליטי של היהודים ולדרך חייהם בגולה), ביקורתו על שיטות הלימוד והפסיקה המחייבת.