הכרת אירועים היסטוריים מרכזיים והבנתם
- ידיעת הזמן, המקום והמרכיבים של האירועים הנלמדים והבנת חשיבותם בהתפתחות תהליכים היסטוריים ובתוצאותיהם.
- הכרת האישים המרכזיים בתולדות העם היהודי ובהיסטוריה האנושית. הבנת יחסי הגומלין בינם ובין סביבתם והכרת תרומתם הייחודית.
- הכרת המקורות שמהם אנו שואבים את ידיעותינו על העבר.
- הבנה שבכל נושא, אירוע או תהליך יש נקודות מבט וגישות שונות, והכרת השוֹנוּת הזו.
- הבנת ההנחה כי המציאות בהווה מושפעת מתהליכים שהתרחשו בעבר ועוצבו בידי בני האדם.
- הבנת ההנחה כי גם העתיד נתון לעיצובם של בני האדם, וכי המעשים בהווה ישפיעו על עיצוב העתיד.
- עידוד הסקרנות לגבי העבר כמצע להבנת התהליכים בהווה.
פיתוח חשיבה היסטורית ורכישת מיומנויות הדרושות ללימוד היסטוריה
- טיפוח יכולתו של התלמיד להתמודד עם מטלת חקר עצמאית: קבלת החלטות בקשר לבחירת הנושא; שאילת שאלות ובחינתן; חיפוש מענה; איתור ואיסוף מידע ממקורות שונים; ארגון החומר והצגתו בדרך בהירה ומובנת. הבנה שהמחקר ההיסטורי מושפע מהשקפת עולמו של ההיסטוריון .
- טיפוח חשיבה יצירתית, ביקורתית ורפלקטיבית על אודות נושאי הלמידה .
- פיתוח יכולת להסביר את הקשר בין תיאור האירועים והתופעות, כפי שהוא בא לידי ביטוי במחקר ההיסטורי, ובין השקפת עולמו של ההיסטוריון .
- עיבוד מידע והבניית ידע על אירועים, על אישים ועל פעולותיהם מתוך מקורות היסטוריים שונים, כולל ספרות, יצירות אומנות, סרטים, וכל מקור אחר שיכול לשמש ללימוד היסטוריה .
- פיתוח ההבחנה בין סיבות, נסיבות ותוצאות בניתוח אירועים, תהליכים ותופעות היסטוריות .
- פיתוח יכולת להסביר את גורמי השתלשלות האירועים .
- פיתוח יכולת לשחזר את עולמם הפנימי ואת מניעיהם, ערכיהם, אמונותיהם ואורח חייהם של בני תקופות ותרבויות שונות משלנו .
- עידוד ההבחנה בין עיקר לטפל, בין ראיות למסקנות, בין עובדות, הנחות ודעות, בין הכללות ובין העובדות המוכללות בהן .
- פיתוח היכולת לנתח טקסט כתוב, להבין אותו בהקשרו ולבחון אותו באופן ביקורתי.
- פיתוח יכולת לבדוק מהימנות של מקור מידע .
- עידוד השימוש בסביבות למידה מתוקשבות – מאגרי מידע, רשת האינטרנט.
12 . פיתוח יכולת לקרוא ולנתח מפות, דיאגרמות, גרפים וחומרים נוספים ממקורות חזותיים.
טיפוח הזהות הלאומית וטיפוח ההכרה והזיקה למורשת היהודית
- הכרת השורשים התרבותיים היהודיים, והבנת מגוון ההשפעות שעיצבו את התרבות היהודית בתקופות שונות .
- הכרת המורשת התרבותית של עם ישראל .
- יכולת לקיים דיאלוג עם המורשת ועם הערכים של החברה הישראלית בעבר ובהווה על בסיס לימוד ההיסטוריה של התרבות, בשאיפה לגיבוש זהות הנשענת על ערכים יהודיים וציוניים .
- טיפוח תחושת השייכות למדינת ישראל, לעם היהודי ולמורשת התרבותית של עם ישראל, בהתאם לערכיה של מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית .
- הכרת תהליכי השינוי בקהילות יהודיות שונות בתקופות שונות, והבנת דרכו וגורלו של עם ישראל בקרב העמים .
- הכרת המקורות של האופי הפלורליסטי של החברה בישראל, והבנת החשיבות של קיום בסיס משותף לכל הקבוצות במדינת ישראל .
טיפוח הבנה וסובלנות כלפי הרגשות, המסורות, התרבויות ואורחות החיים של האחר
- הכרה בכך שיש תלות הדדית והשפעה הדדית בין עמים וחברות במהלך התפתחותו של המין האנושי .
- הבנת החשיבות של התלות הזו, שיוצרת הפריה הדדית של תרבויות ותורמת להתפתחותו של המין האנושי .
- הבנת הסכנות הנשקפות לפרט, לחברה ולמדינה מהתנהגות אלימה ומחוסר סובלנות בין בני אדם ובין חברות .
- הבנת החשיבות של הערכת אנשים לפי מעשיהם, ולא לפי השתייכותם הקבוצתית (גזע, מוצא, מין, לאום, דת, מעמד).
- הכרה בקיומן של נקודות מבט שונות וגישות שונות בכל נושא, אירוע או תהליך .
- הבנה כי ביסוד המניעים לפעולה אנושית עומדים גורמים שונים ומגוונים .
טיפוח ערכים מוסריים כלל־אנושיים הומניסטיים, פיתוח יכולת לשפוט אירועים היסטוריים לפי הערכים האלה
- טיפוח ההבנה כי לצד השוני הקיים בין בני אדם בחברות שונות, קיימת ביניהם דַּמְיוּת בסיסית.
- טיפוח ההבנה והמחויבות ליחס שוויוני כלפי כל בני האדם באשר הם, גברים ונשים .
- הקניית ערכים דמוקרטיים.
- טיפוח המודעות כי ערכים אוניברסליים אינם זהים בהכרח לערכים של תרבות זו או אחרת .
- טיפוח יכולת הערכה של פעולות, אירועים ומוסדות היסטוריים לפי עולם הערכים של בני התקופה ולפי ערכים מוסריים כלל־אנושיים – ערכים הומניסטיים.
- טיפוח יכולת הבחנה בין ניתוח אירוע או תהליך והבנתם ובין שיפוטם מבחינה מוסרית.
