מבוא ועקרונות

לימוד ההיסטוריה הוא הניסיון להבין ככל האפשר את תולדות האנושות, את דרכי התפתחותה ואת הסיבות לתהליכים ולאירועים השונים בתולדותיה. הכרת העבר והבנתו הם כלי חיוני להבנת ההווה ולהיערכות לקראת העתיד.
עם זאת, שפע אירועי העבר והמקורות העוסקים בהם אינו מאפשר התוודעות לכל ההיסטוריה. לכן העיון ההיסטורי הוא סלקטיבי מעצם מהותו. גבולותיו נקבעים – הן על פי טיב המקורות ההיסטוריים ששרדו ואשר הגיעו לידינו, והן על פי שיקולים שונים של החוקרים – חלקם שיקולים רעיוניים וחלקם שיקולים טכניים. לאור זאת, על הלומדים להיות ערים לגישות השונות לחקר העבר, ולמגבלות של כל אחת מהן.
מאחר שההיסטוריה האנושית היא אחת, בתוכנית זו יש שילוב בין ההיסטוריה הכללית לבין ההיסטוריה של עם ישראל.
בלימוד היסטוריה כללית במשולב עם ההיסטוריה של עם ישראל מתוודעים התלמידים לרב-גוניותה של האנושות ולקשרים ולזיקות בין קבוצות שונות. לימוד זה מעודדטיפוח ערכים הומניסטיים, אוניברסליים ולאומיים, מפתח את יכולתם העיונית של התלמידים ומזמן חשיבה מסתעפת וביקורתית.
הלימוד מפגיש את הלומדים עם המורשת התרבותית – הכללית והלאומית, וחושף את הייחודי והשונה במורשת של העם היהודי, לצד המשותף והמשיק בין תולדותיו לבין תולדות כלל האנושות. כמו כן הלימוד תורם לגיבוש זהותם של התלמידים כבני התרבות האנושית וכבני העם היהודי, וכן לחיזוק זיקתם לעם, לחברה ולמדינה.
תוכנית זו פותחה בהתאם לרציונל של תוכנית הלימודים תשנ"ח, העוסקת – לא רק בהיסטוריה פוליטית אלא גם בהיסטוריה חברתית ובהיסטוריה של התרבות, וכן על פי המתווה שגובש על ידי ועדת המקצוע.
בפיתוח התוכנית הביאה הוועדה בחשבון את השונות הקיימת באוכלוסיית התלמידים. על כן, בצד יחידות החובה התוכנית כוללת גם נושאי רשות. בנוסף, ביחידות החובה יש למורים אפשרות לבחור על פי שיקול דעתם ובהתאם לאוכלוסיית התלמידים – באיזה מבין הנושאים בכל יחידה הם יתמקדו ויעמיקו בתהליך ההוראה־למידה.

• התמקדות בתופעות מרכזיות בהיסטוריה של העולם המערבי – בשל ההשפעה המכרעת של התרבות המערבית על החברה הישראלית, ובשל הזיקה בין ההיסטוריה המערבית לבין ההיסטוריה היהודית, נבחרו רוב הנושאים מההיסטוריה של העולם המערבי.
• נושאי הלימוד נבחרו מתחום ההיסטוריה הפוליטית, החברתית ומתחום ההיסטוריה של התרבות, כדי שהתלמידים יכירו את תולדות האנושות על גווניה השונים. מסיבה זו משולבים בתוכנית גם תכנים מתחומים שונים, כמו אומנות וספרות.
• רציפות והמשכיות – שילוב תמה וכרונולוגיה – בחירת נושאי הלימוד התמטיים נעשתה בדרך כלל בהתאם לרצף הכרונולוגי, כדי להעמיק בקרב התלמידים את המודעות להמשכיות ולהתפתחות בתולדות האנושות לאורך הדורות.
• רלוונטיות – בבחירת נושאי הלימוד הובאו בחשבון מידת תרומתו של הנושא להבנת תחום הדעת, ומשמעותו עבור הלומדים.
• שילוב בין היסטוריה כללית לבין היסטוריה של עם ישראל – מאחר שההיסטוריה האנושית היא אחת, השילוב בין ההיסטוריה הכללית לבין ההיסטוריה של עם ישראל הוא עיקרון מנחה בבחירת הנושאים ובארגונם. תולדות עם ישראל נלמדות הן כסיפורו ההיסטורי המיוחד של העם היהודי, והן בתוך ההקשר של ההיסטוריה הכללית, תוך בחינת קשרי הגומלין ביניהם.
• הצגת נקודות מבט שונות – כדי שלימוד המקצוע בבית הספר ישקף את ההיסטוריה על כל מורכבותה, העיסוק בנושאים ייעשה מנקודות ראות שונות, הנובעות מגישות ומהשקפות שונות של בני התקופה ושל ההיסטוריונים החוקרים.
• ארגון הנושאים סביב רעיונות מרכזיים – הנושאים והתכנים אורגנו סביב סוגיות ושאלות מרכזיות, במטרה לעורר שיח לימודי בכיתה.
• שימוש באסטרטגיות הוראה מגוונות – דרכי הוראה אלו מעודדות את התלמידים לקחת חלק פעיל בתהליך הלמידה, ומאפשרות להם הבניית ידע וטיפוח כישורי חשיבה מסדר גבוה בצד לימוד חווייתי. כך יוכלו התלמידים להעמיק את הבנתם בנושאים הנלמדים.