דרכי הוראה - למידה

השגת מטרות תוכנית הלימודים מותנה במידה רבה בדרכי ההוראה, הלמידה וההערכה (ה.ל.ה.) שייבחרו וייושמו במהלך ההוראה בכל אחד משלבי הלימוד.
ועדת המקצוע פיתחה תוכנית זו על בסיס הגישה הקונסטרוקטיביסטית, והיא ממליצה למורים לאמץ גישה זו בבואם לתכנן את תוכנית ההוראה–למידה–הערכה בכיתתם ובבית ספרם שכן ״למידה אינה משהו שקורה ללומדים – אלא משהו שקורה על ידי הלומדים" (1986, Zimmerman).
על פי הגישה הקונסטרוקטיביסטית, נקודת המוצא בתכנון עבודת המורה משתנה – מראיית יכולת הלמידה של התלמידים כנתון קבוע ובלתי משתנה (הנגזר בין היתר מהרקע הסביבתי שלהם), אל הפיכת התלמידים ללומדים עצמאיים ומתפתחים, באמצעות הקניית אסטרטגיות למידה, שהתלמידים בהמשך ינקטו בהן ביוזמתם. להלן יובאו מספר המלצות לאסטרטגיות הוראה, למידה והערכה, הנובעות מהגישה הקונסטרוקטיביסטית. זאת לשם לשיפור תוצאות הלמידה וסביבת הלמידה.

(הכולל בין השאר דיונים במליאה, בימות דיון , השיח הסוקראטי וכדומה)
השתתפות בשיח לימודי מותנית במחויבות ובמוטיבציה של המשתתפים להיות מעורבים, לשתף פעולה ולתרום לתהליך. בעת ההשתתפות בשיח הלימודי המשתתפים
מפעילים מיומנויות חשיבה כמו שאילת שאלות, הבאת ראיות ודוגמאות מנומקות, ניסוח טיעונים, הערכה וביקורת של רעיונותיהם ושל רעיונות עמיתיהם וכדומה. כמו כן, במהלך שיח לימודי המשתתפים מפתחים מיומנויות תקשורת ומיומנויות בין־אישיות כגון שיתוף פעולה, ניהול משא ומתן, גילוי סבלנות וסובלנות לדברי אחרים.
לפיכך מומלץ מעת לעת, ובהתאם לנושא הנלמד, לבשלותם של התלמידים ולידע שלהם בתחום, לתכנן אירועי למידה במתכונת של שיח לימודי במליאה או בקבוצה, או בימות דיון סביב סוגיה משמעותית. לדוגמה: הוויכוח בין הקנאים למתונים בשאלה ״האם צריך למרוד ברומאים" (במרד הגדול או במרד בר־כוכבא); שיח לימודי בשאלת הפתרון ״לשאלה היהודית" בשלהי המאה התשע עשרה (כיתה ח': היהודים לאן – ציונות, השתלבות, הגירה למדינות המערב); שיח לימודי בדילמה: "שמירת הזהות היהודית למול התערות בחברה הסובבת" (כיתה ח': היהודים בין השתלבות לדחייה).

משחקי הדמיה הם, למשל – ״משחק תפקידים" ו"משפט היסטורי". שיטת לימוד זו, שבה התלמידים נדרשים לחדור לרוח התקופה ההיסטורית ו"להיכנס לעורן" של דמויות ובעלי תפקידים שעליהם לגלם או לייצג, תורמת לפיתוח חשיבה מדמה, ליכולת לגבש דעות ועמדות, ולפיתוח כושר הערכה ושיפוט הנרכשים אגב עימות בין עמדות ודעות שונות. יתרונו של לימוד באמצעות ״משפט היסטורי" הוא בהכרה ובהבנה, מתוך ״מעורבות אישית", של רוח התקופה, של אירועים מכוננים, של דמויות מרכזיות שפעלו בתקופות שונות, של מחלוקות בתקופה הנלמדת וכדומה. יתר על כן, גילום דמותה של אישיות מסוימת עשוי לעורר אמפתיה ואף הזדהות עם הדמות, ודרך כך לעורר סקרנות והתעניינות בנושא שבמוקד האירוע. משפט היסטורי מזמן התבוננות ביקורתית באירועים ובדמויות, ומחדד את יכולת ההבחנה בין ניתוח האירוע או התהליך לבין שיפוט מבחינה מוסרית. הלמידה בכיתה בטכניקת ההדמיה דורשת ממשתתפים ללמוד את הנושא הנדון לעומקו ולהבינו מנקודות מבט שונות. מכאן שמשחקי הדמיה תורמים להעמקת ההבנה של הלומדים את ההיסטוריה הכללית והיהודית, וליישום אסטרטגיות חשיבה ברמות גבוהות. זוהי הזדמנות חשובה לגיבוש דעות ועמדות מנומקות, מתוך עימות רעיוני המבוסס על טיעונים.

סיורים באתרים היסטוריים או ביקור במוזיאונים היסטוריים מוסיפים ללמידה ממד ייחודי שאי אפשר להשיגו באמצעים אחרים. היציאה מהכיתה למקום ההתרחשות (למשל: מוזיאון ההעפלה בעתלית, מצפה רביבים, מוזיאון חומה ומגדל בתל עמל ובחניתה, מצדה, הרודיון) מזמנת חוויה רגשית לצד היכרות עם האירועים וההתרחשויות, מוסיפה היבט גיאוגרפי וסביבתי, ומאפשרת הבנה עמוקה יותר של הנושא הנלמד. המפגש הבלתי אמצעי עם חפצים ומוצגים במוזאון או בכל אתר אחר, המציגים את התרבות החומרית וממחישים את חיי היום־יום של התקופה, חושפים את התלמידים לרוח התקופה.

בתהליך ההוראה־למידה חשוב לשלב סרטים תיעודיים, יומני חדשות וסרטים עלילתיים, במיוחד במהלך לימוד תולדות המאה העשרים והמאה העשרים ואחת. בלימוד על תולדות היישוב עד 1939 (כיתה ט'), מומלץ לשלב בתהליך ההוראה-למידה פרקים רלוונטיים מהסדרות ״עמוד האש" ו"הכול אנשים".
הסרטים הם מקורות היסטוריים שניתן להפיק מהם מידע מנקודות מבט שונות – פוליטית, חברתית ותרבותית. צפייה ביצירה קולנועית רלוונטית, מעמיקה את הבנת הנושאים והתופעות הנלמדים, משום שהיצירה כוללת רכיבים אידאולוגיים או פוליטיים. כמו כן עוצמת החוויה בעת צפייה בסרטים גדולה יותר מאשר בכל מדיום אחר.
צפייה מודרכת בסרט מזמנת דיון ושיח לימודי – הלומדים מנתחים את המידע שעל גבי המרקע, מגיבים למסרים המובעים בו ומפעילים מיומנויות שיפוט והערכה בנוגע לסוגיות שהועלו בסרט. ללימוד באמצעות סרטים וליכולת להבחין בין סרטים עלילתיים לבין סרטים תיעודיים יש גם ערך מוסף – פיתוח מיומנות של צפייה ביקורתית ומושכלת ורכישת כלים להבנה ולניתוח המידע המועבר באמצעים אלה.

• בשירות הסרטים בירושלים ניתן לרכוש סרטים בנושאי הציונות ותולדות היישוב (למשל – הרצל, חומה ומגדל).