דיון בערכים ובסוגיות
- בניית טיעון: המדינה היא שלי לא פחות מהמשפחה שלי (שותפות, סולידריות, אחריות).
- דיון: מה משותף לנו כאזרחי מדינת ישראל? הזכות לבחור ולהיבחר לכנסת; כולם יכולים להיות מעורבים ומשפיעים מבחינה אזרחית.
ביחידה זו נרחיב את ההיכרות מהמעגל הקרוב – הבית, הסביבה הקרובה והמרחב היישובי – לכלל המדינה שבה אנו חיים: מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית, תוך טיפוח הזיקה למולדת ואהבת הארץ בשילוב טיפוח המשותף בין כל התלמידים (האזרחים בעתיד) החיים במדינה. נטיעת תחושה בלומדים שישראל היא מדינתם, והיא מחויבת במתן שוויון זכויות לכל האזרחים. תחושת השייכות והזיקה לארץ תיעשה תוך היכרות עם סיפור הקמתה, נופיה הפיזיים, נופי המורשת והאתגרים שעמדו ועומדים לפניה מאז הקמתה. התוכנית מזמנת היכרות עם רב־גוניותה של החברה בישראל, תוך הדגשה של כבוד לערכים, לתרבות ולמורשת של כל חברה וכל קהילה בישראל.
התלמיד:
מדינות שכנות, גבול על תוואי טבעי, גבול מדיני.
גבול (מדיני, על תוואי טבעי), מקרא מפה.
איתור מידע ומיזוג מידע ממקורות שונים על המרחב: מפות, מדרש תמונות, נוף.
ייצוג של תופעה: איך נראה גבול במפה? איך נראה גבול בשטח? הרכב אוכלוסייה בגרף.
מפת קיר או מפה מאטלס ישראל:
הפקת מידע ממפה או מ־Google Earth (פיזית; אוכלוסייה): צורה, מקרא (הרכב המידע ומשמעותו).
מפת אילמת וצורת המדינה: הצגת מידע על נושאי הלימוד, מיקום תופעות מרכזיות, צביעה לפי גובה בעזרת מפה פיזית.
השוואה בין שתיים–שלוש מפות לזיהוי שינויים בגבולות המדינה (מהקמתה ועד היום).
רצועות אורך (מישור, שפלה, הר, בקעה), עמקי רוחב, ים המלח, מכתשים, חרמון, מפרץ חיפה, אילת (ונמל ים), אזורי אקלים ים-תיכוני ומדברי, מקורות המים.
מקורות מים בישראל (משקעים, מי תהום, מי קולחין, התפלה, כנרת. תשתיות – מוביל המים הארצי).
זיהוי רכיבים וקשרים: בדיקת קשרים בין הנוף הפיזי לנוף האנושי והסקת מסקנות
שאילת שאלות ביחס לנופי הארץ (דוגמאות, מי תהום. מכתש, נחל אכזב, נחל איתן)
דיון בטענה: הטבע הוא משמעותי לאדם ולדורות הבאים.
מפת קיר או מפה מאטלס ישראל:
הפקת מידע ממפה או מ־Google Earth (פיזית; אוכלוסייה): צורה, מקרא (הרכב המידע ומשמעותו).
מפת אילמת וצורת המדינה: הצגת מידע על נושאי הלימוד, מיקום תופעות מרכזיות, צביעה לפי גובה בעזרת מפה פיזית.
בניית דגם: שולחן חול או תבליט של התופעות הפיזיות המרכזיות של מדינת ישראל, ומיקום היישוב של הלומדים בדגם.
אוכלוסייה בישראל: יישובים נבחרים לסוגיהם ותפרוסתם במבט־ על, במטרה לעמוד על הסוגיות של: צפיפות לעומת דלילות; אזורי התיישבות כפרית לעומת התיישבות עירונית; ערים חדשות (ערי פיתוח): ירוחם, מגדל העמק, שדרות, מעלות ועוד.
אוכלוסייה
הפקת מידע והסקת מסקנות: השוואה בין מפות אוכלוסייה לגבי השינויים הדמוגרפיים במרחב הקרוב או במדינה.
דיון בטענה: הטבע הוא משמעותי לאדם ולדורות הבאים
שימוש בנתונים סטטיסטיים של הלמ"ס לעדכון מספר התושבים, מרכיבי אוכלוסייה ועוד.
נימוקים להחלטה, משמעותה, התגובה של היהודים, הערבים והדרוזים, מגילת העצמאות וחשיבותה.
מנדט, כ"ט בנובמבר, מגילת העצמאות.
דיון: דרכים לפתרון סכסוכים (בין עמים ומדינות) ומשמעותן
דיון: הערכים המשתקפים במגילת העצמאות
ביקור בהיכל העצמאות.
הקמת מדינת ישראל: אישים בתחום האומנות, הספרות, הזמר והיצירה.
הדגשים המרכזיים בחברות השונות במדינה:
מלחמת העצמאות (1948), ה' באייר, דוד בן גוריון, זכות אבות, קיבוץ גלויות, דו-קיום
הצגת שאלות לגבי השינויים (הדמוגרפיים, המרחביים) ואירועי המלחמה.
שלום כערך התנהגותי להסדרת מחלוקות: האם שלום עושים רק עם אויבים?
דיון: נקודות המבט השונות של היהודים והערבים על אירועי הקמת המדינה
עדויות על הקמת המדינה ממקורות שונים (סרטים, סרטונים, תמונות, ראיונות, שירים ועוד), המתמקדים בהצגת השינויים במרחב: אתרים, מקומות, יישובים, אדריכלות, מפעלים, אישים ויחסים בין קהילות.
ישראל היא מדינתו של העם היהודי, והיא מחויבת לשוויון לכל האזרחים. ביטויים להיבט היהודי במרחב הציבורי: סמלי המדינה, בירה – ירושלים, דגל, שפה, המנון, מועדים לאומיים.
חוק השבות, דמוס- עם, אזרח, תושב, רוב ומיעוט, זכויות אדם, חופש ביטוי.
חשיבה ביקורתית: מתן פרשנות למשמעות הסימבולית של סמלי המדינה ובירת מדינת ישראל (היבט תרבותי, היסטורי, דתי, לאומי ועוד).
העלאת השערות: השפעת שינויים בחוקים ובהחלטות עתידיות של הרשויות על אופייה של המדינה (חוק השבות).
קריאת קטעים ממגילת העצמאות: חילוץ ההצדקה הדתית–היסטורית המופיעה במגילה להקמת מדינה יהודית בארץ ישראל, בירור הערכים המופיעים במגילה.
כסף ובולים: ניתוח הסמלים היהודיים, הדמויות והייצוגים האומנותיים השזורים בהם.
דיון: שינויים ותוספות בסמלי המדינה ובחוקיה.
ערך: חופש הביטוי וגבולותיו.
ייצור וארגון מידע על נושא (הרכב האוכלוסייה) בדרכים מגוונות, כמו תרשים, גרף.
בניית טיעון: שונים אבל שותפים במדינה (שווים בזכויות ובחובות).
דיון בדרכים למניעת גזענות ואלימות: דיון בתופעות ופתרונות בדרכי שלום.
תעודת זהות: היכרות עם סעיפי תעודת הזהות, חשיבות התעודה.
לבחירת המורה אילו משרדים וחוקים ללמד.
איסוף מידע ממקורות שונים והערכתו (כמו אתר הכנסת לילדים): לגבי מהות רשויות השלטון ותפקודן; הבחנה בין עובדות לדעות (נאומים, תקשורת – עיתונות, מהדורות חדשות, ראיונות ועוד).
הצגה ושכנוע במגוון אמצעים (טקסט, נאום, שלט, טקסטים ברשת חברתית): בהתאם לנושאים אזרחיים אקטואליים הרלוונטיים ללומד.
טיעון: הפיקוח על נבחרי הציבור (שנבחרו על ידִי) הוא הכרח המציאות.
מגוון אמצעים לביקורת על השלטון: תצלומים, יצירות אומנות, סרטים, יצירות ספרות.
עיר בירה, הפרדת רשויות, איזונים ובלמים בין רשויות, מבקר מדינה , בית דין על פי הדת (רבנות ראשית, בית דין שרעי, בית דין דרוזי).
העלאת מגוון נקודות מבט לפני החלטה: יכולת "להיכנס לנעליו של האחר" בסוגיות המעוררות פערים ומחלוקות וכן בהחלטות ממשלה. לדוגמה: תקציב המדינה (תיעדוף החלוקה של התקציב); חוק חינוך חובה; חוק זכויות הילד.
חופש דת: הביטוי בחקיקה ובשטח, הקמת מבנים המאפשרים את מימוש הזכות לפולחן.
אתר הכנסת לילדים: ביקור באתר במרשתת. שימוש במידע, בסרטונים ובפעילויות בנושא תפקידי הכנסת.
סימולציה: תהליך חקיקת חוק (בכיתה): ניסוח הצעה, דיון, הצבעה ופרסום
אזרחות פעילה: ניסוח פנייה לרשויות השלטון המרכזי כדי להציג ביקורת לשיפור ולתיקון חיי היום־יום, תוך זיהוי קבוצות וארגונים המעלים על נס נושאים הקרובים לליבם של התלמידים (יד שרה, עזר מציון, תנו לחיות לחיות, לתת. ארגוני נכי ישראל, התארגנויות ביישוב...) פעילות בהתאם לפנייה (התנדבות בארגונים הנ"ל).
שינויים בענפי הכלכלה מִקום המדינה ועד היום – מחקלאות ותעשייה למדינת הייטק, הקשר בין תהליכי הגלובליזציה לענפי התעסוקה במדינה והשפעתם על הרגלי הצריכה.
המועצה הישראלית לצרכנות, הרשות להגנת הצרכן, זכויות הצרכן בחקיקה, גלובליזציה, תוצרת ישראלית – כחול לבן.
סקר: שינויים במבנה שוק העבודה – מקצועות שנעלמו מול מקצועות שהתפתחו.
דיון: העדפת תוצרת כחול לבן בעידן הגלובליזציה.
שיקולי דעת בשימוש בכספי המדינה, כמו חינוך, בריאות, ביטחון, רווחה.
דיון ב, מיון: שמות חוקים המגינים על האדם או על הטבע, מיונם ומשמעותם.
שינויים בתחומי החיים במהלך שנות המדינה ועד היום.
גלעין ושוליים.
חילוץ מידע: איתור וזיהוי מידע ממפות נושאיות וממקורות ויזואליים שונים (תמונות, עיתונות, תצלומי אוויר).
השוואה והסקת מסקנות בעזרת מקורות מידע (טקסטים, מפות), כדי לעמוד על שינויים.
הערכת מידע (קביעת קריטריונים לבחינת מהימנות המידע) מטקסטים מגוונים וממקורות אחרים (תמונות, מפות, אתרי מידע ברשת).
מתן כבוד לקבוצות השונות במרחב המדינה
טיעון: לכל אזרח במדינה יש אחריות להתפתחותם של המדינה ושל החיים בה
דיון: הכלים שלי כאזרח ישראלי להתמודד עם האתגרים שהשינויים מציבים בפניי (פנייה לרשויות, הפגנות, רשתות חברתיות ועוד).
מפגש: בקבוצות שונות בחברה הישראלית, מאורחים לשותפים במדינה
דמויות מרכזיות: בחירת דמויות שונות כדי להדגים את תרומתם של האישים לשינויים שעברה המדינה
ייצוג תוצר הלמידה בדרכים מגוונות: מצגת, סרטון, דגם.
סיפורי העליות: גל העלייה של שנות ה־50; גלי העליות של שנות ה־90 – רוסיה, אתיופיה וקהילות נוספות.
עלייה, ריבוי טבעי.
הערכת מידע (קביעת קריטריונים לבחינת מהימנות המידע) מטקסטים מגוונים וממקורות אחרים (תמונות, מפות, אתרי מידע ברשת).
דיון: ההתפתחויות והשינויים (מיקום תשתיות, פיתוח תעשיות, שימושי קרקע, בנייה לגובה וכו') נמצאים לעיתים במתח ולעיתים בהשלמה (משקפים שיקולים תרבותיים–כלכליים–פוליטיים), ויש לקיים עליהם שיח.
ניתוח גרפים לצורך זיהוי מגמות מרכזיות בשינויים בגודל האוכלוסייה במדינה
הפקת מידע בעזרת גרפים שונים ונתונים מהלמ"ס, המתארים את השינויים בגודל האוכלוסייה ובהרכבה
ייצוג תוצר הלמידה בדרכים מגוונות: מצגת, סרטון, דגם.
ערבים ויהודים, עדות דתיות: נוצרים, דרוזים, מוסלמים.
קבוצות על פי השתייכות דתית (יהודי, מוסלמי, דרוזי, נוצרי).
חילוץ מידע: איתור וזיהוי מידע ממפות נושאיות וממקורות ויזואליים שונים (תמונות, עיתונות, תצלומי אוויר).
השוואה והסקת מסקנות בעזרת מקורות מידע (טקסטים, מפות), כדי לעמוד על שינויים.
זיהוי רכיבים וקשרים בין יישובים ותשתיות במרחב ומשמעותם.
דיון: ההתפתחויות והשינויים (מיקום תשתיות, פיתוח תעשיות, שימושי קרקע, בנייה לגובה וכו') נמצאים לעיתים במתח ולעיתים בהשלמה (משקפים שיקולים תרבותיים–כלכליים–פוליטיים), ויש לקיים עליהם שיח.
אתרים ומקומות לפי לוח השנה הישראלי (הר הרצל, נצרת, נביא שועייב, תל חי).
שיח ושיג (דיבייט): דיון פומבי (שימוע, משפט, שיתוף ציבור) על סוגיות פיתוח שנמצאות במחלוקת.
חידון: זיהוי אתרים ושינויים.
לבחירה: 3–4 נושאים
מתעשייה עתירת ידיים עובדות לתעשייה עתירת ידע (הייטק); שינויים בפריסת המסחר.
תעשייה מסורתית, פארקי תעשייה, תעשייה כחול–לבן.
בניית טיעון: יש להעדיף תוצרת כחול לבן על פני תוצרת מיובאת.
חקר (למשל בקבוצות בשיטת הג'יקסו): בחינה של סוגיה בהתפתחות המדינה והערכתה (הצלחות, התמודדות, אתגרים).
חילוץ: העקרונות, הערכים או המדיניות שהובילו ליצירת התופעה האקטואלית
אחריות לסביבה ולפיתוח מקיים.
ניבוי וחיזוי: כיצד ייראה היישוב שלי בעוד 50 שנה, לנוכח התהליכים וההחלטות היום?
פורטל זה נבנה עבור מורים ונועד לשימוש צרכי חינוך בלבד. העמוד מכיל קישורים לאתרים חיצוניים שאינם אתרי משרד החינוך. תוכן אתרים אלה וכל המוצג בהם (לרבות פרסומות) הינו באחריות בעלי האתרים בלבד. אם נתקלתם בבעיה כלשהי או שיש לכם הצעות או הערות בנוגע לתוכן, באפשרותכם לפנות אלינו בקישור זה.