התפיסה הרעיונית
הוראת מקצוע המולדת התגבשה עם ראשיתו של החינוך המודרני הלאומי בתחומי ארץ ישראל, והתבססה על עשייה פדגוגית ענפה בעולם. מייסדי המקצוע, כאז כן עתה, ביקשו לאפשר לתלמיד להַבנות זיקה ושייכות (תחושת מקום – sense of the place) אל המקום שבו הוא מתגורר, המשלבות רגש וידע (במינונים משתנים ובהתאם לתקופה שבה נכתבה תוכנית הלימודים).
הבניית הזיקה והאהבה למולדת התבססה על ההיכרות האינטימית של הילד עם המרחבים הקרובים (הבית שלו, היישוב שבו הוא מתגורר). מטרת ההוראה הייתה, כפי שהגדירו המורים הראשונים: לסדר, לברר, להרחיב, להעמיק ולהשלים את הרשמים הראשוניים. בהתאם לגישה זו ביקשו המורים להעניק ללומדים כושר הסתכלות וחשיבה מופשטים (כישורי חשיבה). כישורים אלה נועדו לאפשר לתלמידים להתמודד עם מגוון התופעות הטבעיות האנושיות המרכיבות את הסובב הקרוב לביתם בהווה ובעתיד.
מאז ראשית ההוראה של המקצוע נערכו שינויים בתוכני הלימוד שלו, בשיטות ההוראה ובאמצעי הלימוד. שינויים אלה נבעו מההתפתחות המדעית בתחומים הרלוונטיים (למשל – התפתחות המחקר הגאוגרפי); מדיניות המשרד בקשר לשילוב בין מקצועות והצורך להרחיב ולהעמיק. שינוי משמעותי ראשון התרחש בשנת תשל"ט, עת שולב בהוראת המקצוע תחום החברה. בהמשך, בשנת תשס"ג (התוכנית הקיימת), שולבו באופן משמעותי גם סוגיות בתחום החינוך האזרחי והכלכלה. התוכנית אורגנה במתכונת של צירים ומודולות, והיא כללה תכנים ייעודים למגוון אוכלוסיות הלומדים (יהודים, ערבים ודרוזים).
התהליכים המרחביים המתרחשים לנגד עיני התלמידים משקפים מגוון רחב של תופעות, והם בּבוּאה לעבר ולהווה של המקום. כדי להבין את ההתרחשויות האלה ולכוון את הלומד לאחריותו על עתידה של הסביבה שלו והמולדת, חשוב לחשוף אותו באופן מושכל למגוון הגורמים המשפיעים על המרחב ולייחודה החברתי והאזרחי של החברה הישראלית. חשיפתם תתבסס על זיהוי הקשרים בין הגורמים המשפיעים על חיינו, תוך מיקוד הלימוד בסובב האנושי והטבעי והבניית יחס אישי למקום. מיקוד הלימוד בהכרת הסביבה מתוך הסתכלות בין-תחומית יאפשר לפתח לומד עצמאי בקיא בסביבתו, אזרח ער להתרחשויות האקטואליות, אחראי, מעורב ומשפיע.
הרחבת התוכנית לעיסוק בנושא המדינה תאפשר ללומד לגבש את זהותו לא רק ביחס לקבוצת השייכות הראשונית שלו, אלא גם ביחס לכלל אזרחי ישראל. הכרה זו, שתלוּוה בהכרת היבטים מרחביים ואנושיים של הארץ, תחשוף את הלומד לראשונה ובצורה מסודרת למאפייני המדינה שבה הוא חי. תוכנית זו תשמש בסיס להמשך הלמידה בתחומי דעת במדעי הרוח והחברה.
מטרות העל של התוכנית 'מולדת, חברה ואזרחות' הן:
- לטפח קשר, זיקה ואהבה לארץ על בסיס ידע ומיומנויות, מתוך מודעות, סקרנות ורגישות לסביבה (הקרובה והרחוקה).
- להכיר במשותף ובשונות בחברה, לכבד, ולקיים דיאלוג עם השונה.
- לטפח חוש ביקורת ומודעות אזרחית, ולנהוג על פי ערכיה של המדינה כמדינה יהודית דמוקרטית.
רעיונות גדולים
המולדת היא מרכיב מרכזי בהגדרה מי אנחנו ומהיכן הגענו. היא מבטאת את מגוון הזהויות והתהליכים הגאוגרפיים, ההיסטוריים והחברתיים שהתרחשו לאורך זמן.
סיפורי החיים במרחבי המולדת בעבר ובהווה – של הפרטים, של הקהילות ושל תושבי המדינה – מאפשרים ללומדים לבסס רגש של זיקה ושייכות למקום שבו הם מתגוררים ולמולדת.
יחסי הגומלין בין האדם לסביבתו הטבעית בהווה משפיעים על החיים היום ועל המחר.
הבנת יחסי הגומלין בין האדם לסביבה הטבעית והאנושית ומשמעותם מטפחים את ערך האחריות של האדם לסביבה.
יצירת חיים משותפים במולדת תתבסס על יחס של כבוד וסובלנות לאחר.
קווי הדמיון בין הקבוצות החברתיות השונות הם בסיס למכנה משותף של החברה בישראל, תוך שמירה על המאפיינים התרבותיים הייחודיים של כל אחת מהן.
חברה דמוקרטית חולקת אזרחות משותפת לצד מסורת ותרבות ייחודית לכל קבוצה במדינה.
חיי היום־ יום במדינה משקפים החלטות וערכים של הדורות אז והיום, מעורבות, אכפתיות וכבוד לאחר. הם מתבטאים במערכות המסדירות את החיים בחברה.
