תוכנית הלימודים לכיתה א'

חזרה

ערך מוביל: "ואהבת לרעך כמוך"

תוכנית הלימודים של כיתה א מכוונת להניח תשתית אוריינית יהודית בסיסית המתאימה ליכולותיהם של תלמידים רכים בכיתה א, העושים צעדים ראשונים בבית הספר בכלל ובתהליכי רכישת הקריאה בפרט, בבחינת "גִּרְסָא דְּיַנְקוּתָא" (גרסת הינקות, שהנלמד בה, בעיקר בעל-פה, נטבע בנפש הילד).

התוכנית מזמנת עיסוק בשני סוגי טקסטים בעלי ערך גם טרום-קריאה: פתגמים ושירים. הפתגמים (וצירופים לשוניים נוספים) הם טקסטים קצרים טעוני משמעות מוסרית, אישית וחברתית, שיילמדו בתוך הקשר סיפורי ואקטואלי, ויכללו התמודדות עם מסרים מילוליים ושאינם מילוליים ועם מיומנויות הבנת הנשמע והקראה מתווכת. בנוסף, במעגלי החיים והחברה תודגש "שירת הרבים" כחוויית חִברות מכוננת – דרך שירים ופיוטים קאנוניים, בבחינת "פסקול יהודי-ישראלי". החיבור בין מלים למנגינות מאפשר קשר אורגני בין הבנת הנקרא ובין הבנת הנשמע והמושר – בין מלים, רעיונות וערכים ובין חוויה אישית (מוזיקלית) ואורחות חיים – ותורם להטמעתם בזהות הלומדים.

כמו כן, התוכנית מאפשרת שילוב אורייני בין שני סוגי הטקסטים, שכן השירים מכילים לעיתים פתגמים או צרופים לשוניים, הטעונים במשמעות ערכית וחברתית. השילוב ביניהם יעודד זיהוי וקישור בין הטקסטים השונים, והבנת הזיקה ביניהם.

שלושה מוקדי תוכן מרכזיים

ארון הספרים היהודי: פתגמים ומימרות חכמה

הז'אנר העיקרי שיילמד הוא פתגמים (קלאסיים, במקרא ובספרות חז"ל) ומימרות חכמה (מתקופות מאוחרות יותר בקהילות ישראל השונות), אשר יילמדו מתוך סיפורים הממחישים אותם ובזיקה לחיי התלמידים. בהיותם נפוצים ביותר בעולם היהודי לאורך הדורות, יש בפתגמים כדי להציג מחכמת החיים והמוסר היהודיים של כל הזמנים, ולהביע בשפה קוֹלַעַת (מדויקת) תוכן ערכי רב משמעות. בה בעת הפתגמים הם יצירה קצרה, קולעת (וממצה), המתאימה לתהליך רכישת הקריאה ויכולות הלומדים בכיתה א'.

מעגלי חיים וחברה: שירה ופיוט עבריים בזיקה לארץ ישראל

במוקד הלימוד – "שירה עברית", שירים שהם חלק מהקאנון היהודי והישראלי. השירים יילמדו בלמידה בית מדרשית ובדרך חווייתית הכוללת גם את ביצועם ביחד. הלומדים יוזמנו להביא ממשפחתם גם את השירים ה'קאנונים' שלהם. המפגש בין שירים שונים (או בין עיבודים ולחנים שונים של אותו שיר) יפתח דיאלוג המושתת על כבוד, הקשבה, הערכה וקבלה, וישקף את היותנו 'קיבוץ גלויות' שיש בו כדי לצבוע ולהעשיר את השלם. בני המשפחה יבררו יחד מהם השירים המיוחדים במשפחתם, יתעדפו, יבחרו, ינמקו וילוו את תהליך הלמידה. הנושא יזמן התייחסות למוסיקה למיניה ולמסורת המסירה.

מוצע פרויקט שנתי שבו יכינו התלמידים "זמירון אישי-משפחתי" (יצירה אישית) ו"זמירון כיתתי-קהילתי" (משפחת הכתה), שילווה בתהליך חקרני ובית-מדרשי: מהם השירים החוזרים הנחשבים חלק מהקאנון היהודי והישראלי, ומדוע לדעתם.

לוח השנה העברי: ראש השנה, חנוכה, פסח ויום העצמאות

ארבעה מועדים אלו יילמדו בהרחבה סמוך לזמנם, בזיקה מובהקת (ערכית ואוריינית) לשני הצירים הקודמים, וכחלק בלתי נפרד ממהלכם.
בנוסף, תהיה התייחסות חווייתית לשבת, לראשי חודשים עבריים ולמועדים נוספים בלוח השנה.

 

חזרה לראש הדף

יצירות ויוצרים בארון הספרים היהודי

מספר שיעורים מומלץ: 20

פתגמים ומימרות חכמה

בספרות חז"ל ובמורשת קהילות ישראל.

  • וְאָהַבְתָּ לְרֵעֲךָ כָּמוֹךָ" (ויקרא יט, יח)
  • דרך ארץ
  • כבוד הבריות
  • ערבות הדדית
  • קבלת השונה

15 פתגמים קלאסיים בהקשרים סיפוריים (מקור או הדגמה והמחשה), ביניהם:

  • "וְאָהַבְתָּ לְרֵעֲךָ כָּמוֹךָ" – זֶה כְּלָל גָּדוֹל בתּוֹרָה" (ויקרא י"ט, י"ח, ומדרש ספרא)
  • "מָה שֶׁשָּׂנוּא עָלֶיךָ אַל תַּעֲשֶׂה לַחֲבֵרְךָ" (תלמוד בבלי, מסכת שבת, דף לא, ע"א)
  • "וְלִפְנֵי עִוֵּר לֹא תִתֵּן מִכְשֹׁל" (ויקרא י"ט, י"ד)
  • "יְהִי כְּבוֹד חֲבֵרְךָ חָבִיב עָלֶיךָ כְּשֶׁלָּךְ" (מסכת אבות ב, י"ג)
  • "אֵיזֶהוּ חָכָם? הַלּוֹמֵד מִכָּל אָדָם. אֵיזֶהוּ מְכֻבָּד? הַמְּכַבֵּד אֶת הַבְּרִיּוֹת." (אבות ד, א)
  • צְאוּ וּרְאוּ אֵיזוֹהִי דֶרֶךְ יְשָׁרָה שֶׁיִּדְבַּק בָּהּ הָאָדָם. .... חָבֵר טוֹב.... שָׁכֵן טוֹב. ...." (אבות ב, ט)
  • "שְׁמַע בְּנִי מוּסַר אָבִיךָ וְאַל תִּטֹּשׁ תּוֹרַת אִמֶּךָ." (משלי א, ח)
  • "לֵךְ אֶל-נְמָלָה עָצֵל, רְאֵה דְרָכֶיהָ וַחֲכָם." (משלי ה, ו)
  • "דְּרָכֶיהָ דַרְכֵי נֹעַם וְכָל נְתִיבוֹתֶיהָ שָׁלוֹם." (משלי ג, י"ז)

5 פתגמים ומימרות חכמה ממורשת קהילות ישראל, ממזרח וממערב, כגון:

  • טוֹב צִיפּוֹר אַחַת בַּיָד מִשְׁתַיִים עַל הָעֵץ.
  • יידיש: עַל רֹאשׁ הַגַּנָּב בּוֹעֵר הַכּוֹבַע.
  • לדינו: אִלו החֲמוֹר הָיָה שֶׁלי, לא הָיִיתִי צוֹחֵק.
  • מרוקו: מִילִּים מְתוּקוֹת פּוֹתְחוֹת גַּם דְּלָתוֹת מבַּרְזֶל.
  • מביתא ישראל: הסַבְלָנוּת מָרָה, אֲבַל פֵּירוֹתיה מְתוֹקִים.

מושגי יסוד, אוצר מילים, מטבעות לשון

פסוק

תורה

פתגם

משל

אגדה

תורה שבכתב

תורה שבעל-פה

מצוות שבין אדם לחברו

"צלם אלוהים"

מיומנויות חשיבה ואוריינות

שימוש בפתגמים

יישום

זיהוי רעיון/מסר מרכזי בסיפור

מדרש תמונה

לימוד בעל פה (של פתגמים ומטבעות לשון)

הפיכת הפתגמים והאמרות לחלק מהמאגר התרבותי של התלמיד

הצעות לפעילות חוויתית ולעשייה

תכנון והכנת הצגות על סיפור/פתגם

הבעת משמעות הפתגם בציור

הכנת תערוכת תוצרים

הכנת "ספר הפתגמים שלנו"

חזרה לראש הדף

מעגלי חיים וחברה

מספר שיעורים מומלץ: 20

"שירת הרבים": שירה עברית ופיוט בזיקה לארץ ישראל

(בהקשר החלוצי-ציוני ובקהילות ישראל)

  • "וְאָהַבְתָּ לְרֵעֲךָ כָּמוֹךָ" (ויקרא יט, יח)
  • אחווה
  • יחד
  • שירת הרבים ('שירה בציבור')
  • פסקול משותף (כחלק משפה)
  • ערך השונות
  • רב-תרבותיות

12 שירים עבריים בהקשרם. שירי ארץ-ישראל, שהם חלק מהקאנון הישראלי, בהם למשל:

  • הַתִּקְוָה / נפתלי הרץ אמבר
  • שְׂאוּ צִיּוֹנָה נֵס וָדֶגֶל / נוח רוזנבלום
  • יְרוּשָׁלַיִם שֶׁל זָהָב / נעמי שמר
  • בּוֹאוּ נָשִׁיר לְאֶרֶץ יָפָה /אבי רן טוויג
  • פֹּה בְּאֶרֶץ חֶמְדַּת אָבוֹת / ישראל דושמן
  • לַמּוֹלֶדֶת שׁוּבִי רָנִּי /אשר מזרחי
  • קוּם וְהִתְהַלֵּךְ בָּאָרֶץ/ יורם טהרלב
  • מִי יִבְנֶה יִבְנֶה בַּיִת / לוין קיפניס
  • שָׁלוֹם תְּבָרְכנוּ / אביהו מדינה
  • אֲנִי וְאַתָּה נְשַׁנֶּה אֶת הָעוֹלָם / אריק איינשטיין

6 שירים ופיוטים מן המסורת היהודית וממורשת קהילות ישראל – ממזרח וממערב, כגון:

  • מִי-הָאִישׁ הֶחָפֵץ חַיִּים, שִׁיר לַמַּעֲלוֹת, הַלְלוּ-יָהּ בְצִלְצְלֵי-שָׁמַע, הפיוט "אֲדוֹן עוֹלָם", הפיוט "יגדל"
  • פיוטים וזמירות לשבת כגון: לְכָה דוֹדִי, שָלוֹם עֲלֵיכֶם מַלְאֲכֵי הַשָּׁלוֹם, דְּרוֹר יִקְרָא, צוּר מִשֶּׁלּוֹ אָכַלְנוּ, שירת הבקשות, ר' שלום שבזי, הדיוואן בתימן וכו'
  • שירים בזיקה ללוח השנה (נוסף למועדים המפורטים להלן), כגון: שלומית בונה סוכה, משנכנס אדר, כך הולכים השותלים, מלאו אסמינו בר וכו'

מושגי יסוד, אוצר מילים, מטבעות לשון

זמר, זמירון

שיר, שירון

שירה עברית "שירי ארץ-ישראל"

שירה בציבור

ההמנון ("התקווה")

פיוט

קהילות ישראל

מסורת, מסירה

צירופי הלשון שבשירים השונים

מיומנויות חשיבה ואוריינות

האזנה לשירים

שירה

שיח ערכי-זהותי סביב שירים

מדרש-שיר

זיהוי זיקה למקורות קלאסיים ולערכים יהודיים בשירה עכשווית

התאמה בין מלים ולחן

זיהוי סוגות שונות בשירה

שאילת שאלות ראיון

איסוף, ארגון, הצגה, השוואה בין שירים ממשפחות וקהילות שונות

'מפגש' בין שיר ופתגם. מה דומה ומה מוסיפה סוגה אחת לשנייה.

הצעות לפעילות חוויתית ולעשייה

שירה (בליווי נגינה) בכיתה, לקישור בין "שירה עברית" לנושא ה"משפחה וקהילה" (להלן)

מוצעים שני פרויקטים שנתיים:

  • יצירת זמירון משפחתי (אישי) במעורבות הורים וסבים, וזמירון קהילתי (כיתתי) - בנייה, עיצוב, איור וכו', בליווי תקליטורים, מצגות וכד')
  • הפקת ערב משותף לילדים והורים ובו יבוצעו מבחר מן השירים שבזמירון הכיתתי בתוספת סיפורים משפחתיים
חזרה לראש הדף

לוח השנה היהודי-ישראלי

מספר שיעורים מומלץ: 20

ראש השנה

מספר שיעורים מומלץ: 5

  • התחדשות וצמיחה
  • ערך הברכה
  • מזל החודש (מאזניים), משמעות החג, סמליו ומנהגיו.
  • המופע המעשי של החג: ארוחת ערב ראש השנה.
  • המקורות קלאסיים העוסקים בראש השנה – בדגש על מטבעות לשון אופייניים לחג, בהם:
    - "שתחדש עלינו שנה טובה ומתוקה"
    - "שנהיה לראש ולא לזנב"
    - "שירבו זכויותינו כרימון" (מברכות סימני ליל ראש השנה)
    - תקיעה, תרועה, שברים (קולות השופר)
  • מקורות חדשים (הכוללים גם מטבעות לשון הקשורים לחג) כגון: "שיר לחודש תשרי" / דתיה בן דור, "גם השנה" / לאה גולדברג, "בראש השנה" / נעמי שמר, "ותן ברכה" / מילים: התפילה, לחן: נורית הירש

מושגי יסוד, אוצר מילים, מטבעות לשון

חודש תשרי, ראש השנה, תשובה, עשרת-ימי-תשובה

מצוות ועבירות שבין אדם לחברו/ למקום

מאזני צדק

כף חובה וכף זכות

ברכה: "יהי רצון ש-", (וסימני ליל ראש השנה)

תשליך

תקיעה, תרועה, שברים

מיומנויות חשיבה ואוריינות

סמלים וביטויים, רעיון מרכזי בטקסט,

קשר בין ערכים מרכזיים לטקסטים ומנהגים.

פרשנות שונה לטקסט.

בירור המושג ברכה

הצעות לפעילות חוויתית ולעשייה

הדמיית ארוחת ליל ראש השנה (על הסימנים, הברכות וכו')

הכנת עץ משאלות לשנה החדשה

טקס "תשליך" כיתתי או "מגרת התיקונים",

עיצוב אגרות ברכה לשנה החדשה ושליחתן (בחירת נמענים: חיילי צה"ל, ילדים חולים בבית חולים, ילדי עולים במרכזי קליטה וכו')

חנוכה

מספר שיעורים מומלץ: 5

  • מוטיב האור ומוטיב החושך, ומשמעותם הסמלית.
  • גבורה
  • מסורת וחידוש
  • משמעות החג, מקורו בתקופת החשמונאים, סמליו ומנהגיו, סיפור פך השמן (נוסח ספר האגדה דף קכח מג, על פי בבלי, שבת, דף כא, ע"ב: "כשנכנסו יוונים להיכל ...") אל מול השיר הציוני- "נס לא קרה לנו פך שמן לא מצאנו"
  • מקורות קלאסיים וחדשים העוסקים בחנוכה – בדגש על מטבעות לשון אופייניים לחג בהם:
    - ברכות הדלקת הנרות: "להדליק..."; "שעשה נסים ..."; "שהחיינו..."; "הנרות הללו שאנו מדליקין ..."
    - "בית הלל אומרים: יום ראשון מדליק אחת, ומכאן ואילך מוסיף והולך..." (מתוך בבלי, שבת כא ע"ב)
    - "נס גדול היה פה" (סביבון)
    - "כל אחד הוא אור קטן וכולנו אור איתן" ושירי אור נוספים; האור כמוטיב אוניברסאלי (כגון: חגי אור בתרבויות אחרות), משמעויות רעיוניות של אור

מושגי יסוד, אוצר מילים, מטבעות לשון

"בימים ההם בזמן הזה'' גזרות, מכ(ק)בים

התייוונות

מנורה, חנוכיה

בית המקדש

טמא/טהור' נס

מעטים מול רבים

"נס גדול היה פה"

"מוסיף והולך"

מיומנויות חשיבה ואוריינות

זיהוי הקשר בין מנהגי החג ובין הערכים המשתקפים בו

הבנת החג בהקשרו ההיסטורי בתקופה החשמונאית

משמעות סמלית של מוטיבים בחג (אור, מנורה וכו'),

הצעות לפעילות חוויתית ולעשייה

עבודת יצירה ואומנות סביב מוטיבים הקשורים בחג (אור, מנורה, זית, שמן, וכו')

השתתפות במסיק זיתים

מסיבת חנוכה חגיגית הכוללת שירה, משחק, חידון חנוכה, וכד' (אפשרות לקיום המסיבה במעון קשישים וכד')

"כל אחד הוא אור קטן": יוזמה התנדבותית

פסח - חג החירות

מספר שיעורים מומלץ: 5

  • זיכרון לאומי
  • מסורת וחידוש
  • חינוך, לימוד "והגדת לבנך" ערך השאלה
  • משפחה
  • שייכות לעם היהודי (עמיות)
  • משמעות החג, מקורותיו, סמליו ומנהגיו בעיקר כ"זמן חירותנו"
  • עיבוד מצויר של סיפור על יציאת מצרים
  • קטעים נבחרים מתוך הגדה של פסח (בדגש על מטבעות לשון אופייניים לחג), כגון:
    - "בצאת ישראל ממצרים"
    - "פסח, מצה ומרור"
    - עשר המכות
    - ארבע קושיות ("מה נשתנה")
    - "כנגד ארבעה בנים דיברה תורה" (ללא התשובות)
    - בכל דוד ודור
  • מקורות חדשים, כגון:
    - השיר "מה נשתנה" / חגית בנזימן
    - "שמחה רבה ..." / יפה בלהה

מושגי יסוד, אוצר מילים, מטבעות לשון

יציאת מצרים

מעבדות לחירות

"והגדת לבנך"

ליל הסדר

סימני הסדר

הגדה של פסח

"בכל דור ודור חייב אדם ..."

"מה נשתנה"

"ארבעה בנים"

"לשנה הבאה בירושלים הבנויה"

מיומנויות חשיבה ואוריינות

קריאה ופרשנות של ההגדה

שאילת שאלות כדרך ללמידה

השוואה בין הגדות

לימוד מהגדות מאוירות

השלמת פערים וכתיבה אישית: היכן הבנות?

הגדה ישראלית, וכו'

הצעות לפעילות חוויתית ולעשייה

הדמיה/עריכה של סדר כיתתי

יצירת הגדה כיתתית עם איורי הילדים סביב המספר ארבע: "מחפשים את המטמון"

חידון סביב "מה נשתנה": כתיבת/המחזת "מה נשתנה" אישי; בחירת מקום בבית הספר ושיפוצו (יצירת שינוי)

יום העצמאות

מספר שיעורים מומלץ: 5

  • ערך העצמאות
  • שייכות ואחריות למדינה ולדמותה
  • שמחה משותפת
  • מהי ישראליות?
  • מעצב לשמחה: צמידות יום הזיכרון ליום העצמאות
  • משמעות החג, מקורותיו, סמליו ומנהגיו הקשר ההיסטורי בין העם לארץ.
    משמעות העצמאות והריבונות וסמליה:
    - "אם תרצו אין זו אגדה" (הרצל)
    - "עוד לא אבדה תקוותנו" (התקווה)
    - סמל ודגל המדינה ומשמעותם
  • שירים ישראליים המבטאים את שמחת העצמאות והקשר לארץ, כגון:
    - כאן ביתי / עוזי חיטמן
    - ארץ ישראל שלי / דתיה בן דור
    - קום והתהלך בארץ/ יורם טהרלב

מושגי יסוד, אוצר מילים, מטבעות לשון

יום הולדת למדינה

מולדת

ציונות

חלוצים

קיבוץ גלויות

סמל המדינה, דגל, המנון

"ולתפארת מדינת ישראל"

הרצל

בן גוריון

 

מיומנויות חשיבה ואוריינות

זיהוי רעיונות וערכים בטקסטים.

השוואה בין טקסטים: בין פתגמים, בין שיר ופתגם, בין שירים וכו', וייחודו של כל טקסט.

 הבנת רצף היסטורי

הבנת עקרון התכנון: מחלום למציאות

הצעות לפעילות חוויתית ולעשייה

לימוד מתוך האזנה לשירים

בניית הדרך למדינה (חלום, זיקה, חלוצים, הכרזה) במגוון דרכים עבודה עם חומרים שונים

כתיבת ברכות ואיחולים למדינה