דרכי הערכה

ההערכה היא חלק בלתי נפרד מתהליך ההוראה והלמידה, אך היא אינה מטרה בפני עצמה. 

הערכת ההישגים, על פי גישת ההערכה המסורתית, הייתה מכוונת בעיקר לצרכים של הערכה מסכמת, הערכה הקובעת את רמת ההישגים של התלמידים בסוף תהליך הלמידה.

שילוב ההערכה המעצבת בתהליך ההוראה נותן למורה ולתלמידים משוב לצורך שיפור ההוראה והלמידה. ההערכה המעצבת מבוססת על קביעת תחנות מסוימות במהלך השנה, שבהן הלומד או קבוצת הלומדים יידרשו להציג תוצרי ביניים, לקראת התוצר הסופי שיוצג בסוף השנה. הערכה זו מסייעת למורים ולתלמידים להעריך התקדמות, לבצע רפלקציה וביקורת ולהגדיר משימות ויעדים נוספים תוך כדי למידה, כדי להגיע להישגים הנדרשים.

הן עבור המורים והן עבור התלמידים, הערכת הישגי התלמידים צריכה להיות חלק מהלמידה השוטפת וממאמץ מתמשך של השקעה ושיפור.

שימוש במגוון כלי הערכה מאפשר להעריך את הישגי הלומדים בנקודות זמן שונות ולהתוות למורה את דרכי ההוראה המתאימות ללומדים, תוך כדי התחשבות בשונות ביניהם – יכולותיהם, האינטליגנציות השונות שבהן בורכו, תחומי העניין וסגנונות הלמידה שלהם.

על ההערכה להיות בונה, מחזקת ומאפשרת צמיחה ושינוי. לשם כך יש לשלב במרכיבי ההערכה גם "הערכה עצמית" של התלמיד. בהערכה זו מדרג הלומד את הרמה, את הערך ואת האיכות של תוצרי הלמידה שלו במהלך השנה. הערכה זו מעודדת את הלומד להיות שותף פעיל ותורמת לתחושת המסוגלות שלו ולקבלת אחריות על תהליך הלמידה.

הדיאלוג בין המורים לבין התלמידים מלווה את כל תהליך ההוראה.

אפשר להעריך את תהליך למידת השפה בכלים הבאים:

• מטלות ביצוע / משימות אותנטיות ורלוונטיות
• תלקיט (פורטפוליו)
• בחנים ומבחנים

בכלים אלה אוספים הלומדים והמורים ראיות על תהליכי הלמידה, ובאמצעותם גם מעריכים את הבנת החומר הנלמד, מסיקים מסקנות ומיישמים אותן כדי לקדם את ההישגים. הכלים להערכה יכולים להשתנות, אך חשוב להקפיד על מהלכי הערכה ומשוב רציפים לאורך תהליך הלמידה וההוראה, הן כדי שהתלמידים יוכלו להעריך את התקדמותם ואת שליטתם בחומר, והן כדי לאפשר למורים משוב לדרך ההוראה. 

נושאי מטלות הביצוע או המשימות יתבססו על התכנים שנלמדו בכיתה ועל נושאים הקרובים לעולמם של הלומדים. מטלות ומשימות אלה יאפשרו ללומדים להבנות ידע חדש תוך כדי הפעלת חשיבה ביקורתית ויצירתיות, ויהיו חלק מתהליך מתפתח של למידה משמעותית.

דוגמאות לתוצרים של מטלות ביצוע / משימות: 

• עריכת ריאיון מובנה עם דובר איטלקית והגשת דו"ח סיכום.
• הכנת מצגות מולטימדיה / סרטונים בנושא שהלומדים יבחרו, רצוי בתחום התרבות האיטלקית.
• הצגת תערוכה (תמונות, צילומים ועוד) שיוצגו בה נושאים נבחרים מהתרבות האיטלקית.
• הכנת משחקים לימודיים לפי נושאים (צבעים, מספרים, הפכים ועוד).
• העלאת הצגה על נושא שנלמד בכיתה.
• כתיבת חיבור בנושא מוגדר מראש או בנושא פתוח.
• עבודת חקר בתחום השפה או התרבות האיטלקית.

המורה ינהל דיאלוג מתמיד עם תלמידיו ויכוון אותם בשלבי הכנת המטלות. 

התלקיט הוא אוסף של עבודות התלמידים שנעשו במהלך הלימוד.  אוסף זה משקף את מאמציהם, את מידת התקדמותם ואת הישגיהם של הלומדים בתהליך רכישת השפה.

 אפשר לכלול בתלקיט שיעורי בית, דפי עבודה, עבודות כתובות, מוקלטות או מצולמות, חיבורים, מצגות מולטימדיה ועוד.

התלקיט הוא אמצעי המשמש גם את המורים וגם את התלמידים להבנת התהליך החינוכי האישי שהתלמיד עובר. הוא משמש גם כלי חינוכי לעידוד התלמידים לקבל אחריות על למידתם. 

הבחינות והבחנים ייערכו הן בכתב והן בעל-פה. מטרתם להעריך את הישגי התלמידים בנקודות זמן שונות בתהליך רכישת השפה האיטלקית. 

המבחנים יכללו שאלות מגוונות כדי לבדוק את השליטה בתכנים שנלמדו ובכישורי שפה וחשיבה, שהם חלק בלתי נפרד מתהליך הלמידה. 

ניתוח תוצאות המבחנים ישקף למורה את מידת יעילות תהליך ההוראה, ולתלמיד – את נקודות החוזק והחולשה שלו, דבר שיסייע לו להתמקד בתחומי השפה שהוא עדיין לא שולט בהם.