מיומנויות שפה כלליות נדרשות

שימו לב: 

תלמיד הלומד את השפה האיטלקית ברמה של שלוש יחידות לימוד ישלוט במיומנויות השפה הנחוצות לתקשורת בסיסית בתחומי הפעולות היום-יומיות: החיים בבית הספר, בבית, במשפחה ובעיר, תרבות הפנאי, צפייה בקולנוע ובטלוויזיה; חברים, היכרויות חדשות, נסיעות. 

להלן המיומנויות הנדרשות בארבע אופנויות השפה:

1. הבנת הנשמע: הלומדים יאזינו לטקסטים דבורים קצרים הלקוחים משגרת חיי היום-יום. הטקסטים יושמעו במהירות דיבור בינונית-נמוכה ובמבטא איטלקי מקורי ככל האפשר. רצוי שהטקסטים שייבחרו יהיו אותנטיים, מגוונים, וייבחרו ממשלבים שונים. למשל: דיאלוגים; שיחות טלפון; הצגת עוּבדות ואנשים; תיאור של אירועים, חפצים ובני אדם; סיפורים קצרים; פרסומות וכדומה. 

הלומדים יהיו מסוגלים להבין את משמעותו הכללית של הטקסט הנשמע ואת מטרותיו, לזהות את המסר המרכזי ובאופן חלקי גם את המסרים המשניים. 

כמו כן, יבינו וישננו את המילים הנדרשות להעשרת אוצר המילים בשפה. מומלץ להשמיע את הטקסטים פעמיים, באסטרטגיות מתאימות, כדי שהלומדים יוכלו להבין את משמעותן של מילים לא מוכרות בטקסט בדרך של אינדוקציה – הבנה מתוך הקשר.

2. הבנת הנקרא: הלומדים יוכלו לקרוא ולהבין טקסטים כתובים קצרים: לוחות זמנים של רכבות ואוטובוסים, מודעות, תפריטים, שילוט דרכים, פרסומות, שאלונים, הודעות קצרות, ידיעות קצרות מן העיתונות, כתבות קצרות ממגזינים של בידור, כתוביות לתמונות ואיורי קומיקס פשוטים. כדי לסייע ללומדים להבין את הטקסטים רצוי להציג בפניהם טקסטים כתובים המלווים בתמונות, באיורים או בקריקטורות. 

3. הבעה בעל-פה: הלומדים ידעו להציג את עצמם, להציג אדם אחר, לספר על עצמם ועל משפחתם, להביע הסכמה והתנגדות באופן בסיסי, לבקש מידע קצר ולספק אותו, להביע צרכים ורצונות, להודות, להיפרד. כמו כן, יידעו לתאר באופן בסיסי חפצים, בעלי חיים, אנשים ואירועים מסביבת חייהם היום-יומית. יש לחתור לכך שהשפה המדוברת של הלומדים תהיה מורכבת ממשפטים קצרים ופשוטים, אך בעלי לכידות פנימית ועקביות. 

4. הבעה בכתב: הלומדים ידעו לכתוב מסרים וטקסטים קצרים הקשורים לנושאים שנלמדו בכיתה, בעיקר טקסטים תיאוריים וסיפוריים הנוגעים לאירועים, לאנשים או לחפצים מסביבת חייהם היום-יומית. 

כמו כן, ידעו הלומדים לכתוב גלויה, מסרון (SMS) או מכתב קצר. 

ברמת לימוד של חמש יחידות לימוד נדרשים התלמידים לפתח מיומנויות מתקדמות, נוסף על מיומנויות שרכשו בלימוד ברמה של שלוש יחידות לימוד.

יש לערוך חזרה נרחבת על התכנים שנלמדו ברמה של שלוש יחידות לימוד (הן התכנים הפונקציונליים והן כללי הדקדוק), כדי לבסס את הידע והשליטה של הלומדים במיומנויות השפה. 

להלן המיומנויות הנדרשות בארבע אופנויות השפה:

1. הבנת הנשמע: הלומדים יבינו טקסט שהקראתו (במבטא איטלקי מקורי ככל האפשר) אורכת שתיים-שלוש דקות. לעיתים, על פי כישורי הלומדים, יש צורך להקריא שוב את הטקסט. הטקסטים ייבחרו ממקורות שונים (רדיו, טלוויזיה, עיתונות, פרסומות, סצנות מתוך סרטים, שיחות טלפון קצרות וכדומה).
2. הבעה בעל-פה: הלומדים יוכלו להציג את עצמם ולתאר את שגרת יומם, לספר על בני משפחתם, על עיסוקיהם, על תוכניותיהם; הם ידעו לתאר אירועים וחוויות שאירעו בעברם, ולשאול אנשים על אירועים שאירעו בעברם. הם ידעו גם להציג בדרך נכונה מעשים וחפצים; הלומדים ידעו לבקש הבהרות לגבי מידע לא מובן; ידעו כיצד לפתוח בשיחה ולפנות פנייה נאותה אל אנשים, תוך כדי שימוש במילות נימוס המקובלות בשפה האיטלקית.
3. הבנת הנקרא: הלומדים יוכלו לקרוא ולהבין טקסטים ממקורות שונים הכתובים במשלבים שונים, כגון: מכתבים, פרסומות, ידיעות קצרות מן העיתונות היומית וממגזינים, קומיקס, הודעות, אי-מיילים, לוחות זמנים, תפריטים, שאלונים, טפסים, הוראות שימוש בתרופות, מרשמים רפואיים, מתכונים. רמת הקושי של הטקסטים אמורה להיות בינונית-נמוכה, וחשוב שהם יתאפיינו בלכידות פנימית ובעקביות הודות למשפטים משועבדים ברורים, שמשולבות בהם מיליות שכיחות, למשל: וכן, אבל, לעומת זאת, מפני ש, שכן, לשם, גם אם וכדומה. הלומדים יהיו מסוגלים להבין את המסר המרכזי ואת המסרים המשניים בטקסט ולהבין את כוונת כותב הטקסט. 
4. הבעה בכתב: הלומדים ידעו לכתוב פסקאות קצרות המורכבות משניים-שלושה משפטים הקשורים ביניהם. כמו כן, ידעו לכתוב חיבורים קצרים על נושאים שנלמדו בכיתה, כגון: חיי היום-יום  שלי, המשפחה שלי, העיר שלי ועוד.