מפרט התכנים - נושאי הרחבה והעמקה

תחום מחקר מרכזי בסוציולוגיה עוסק בתהליכים השונים העוברים על החיים המשפחתיים. בעוד שבתרבויות שונות קיימת אחידות רבה בין משפחות והחיים הדתיים מארגנים את היחסים המשפחתיים על פי תפקידי מגדר וגיל, בחברות רבות מתקיים מגוון מבנים משפחתיים. לפיכך, כיום בולטות שתי גישות תאורטיות מרכזיות המתמודדות עם הצורך להבין את האחידות ואת המגוון בהקשריהם התרבותיים.

הגישה הראשונה, שניתן לכנותה "אינדיווידואליזציה דיפרנציאלית" יוצאת מהנחת מוצא המכירה בעובדה שברוב המקרים דפוסי העבר לא נעלמו, והמוסדות המסורתיים, כמו גם מבני הכוח ( מעמד, מגדר, אתנו-לאומיות ודת) ואף מבני כוח חדשים יותר ( כגון צרכנות), מעצבים את החיים המשפחתיים ואת התנהגותם של יחידים במשפחותיהם. על פי גישה זו, חלק מהחברות וחלקים מתוך חברות עוברים תהליך אינדיווידואליזציה שתכליתו אפשור בחירה ביחס לחיים המשפחתיים הרצויים. גישת האינדיווידואליזציה הדיפרנציאלית רואה את התהליך כמובחן ומדגישה כי חל באותה צורה על כל חלקי החברה, ועל כולם באותה חברה, ואינו התהליך הדומיננטי באף חברה. הסיבה לכך היא שגם אם בני האדם חיים בחברה אינדיווידואליסטית שמציבה את הפרט במרכז, לא כולם מסכימים עם עמדות אינדיווידואליסטיות בתחום המשפחה, ובין אלה שמסכימים, לא כולם יכולים לממש את מבוקשם בתחום זה. בהתאם לכך, נורמות ו/או חוקים וסנקציות, יותר או פחות חריפות, לצד המשא ומתן של יחידים מולם, ממשיכים לעמוד במרכז המחקר הסוציולוגי של החיים המשפחתיים. במילים אחרות, על פי גישה זו, המוסדות החברתיים בחברות הבתר-תעשייתיות, מארגנים עדיין את העולם המשפחתי של לא מעט אנשים ושל לא מעט קבוצות חברתיות – החל מבחירת בן/בת זוג וכלה בזכות להורות או בחלוקת תפקידים – תוך צמצום ניכר בבחירה החופשית של הפרט וביכולתו לארגן לעצמו את חייו המשפחתיים ;Dicklich et al. 2016; Duncan and Smith 2006; Jamieson 2011; Therborn 2014)).

הגישה השנייה, שניתן לקרא לה "אינדיווידואליזציה של מוסד המשפחה", מצביעה על כך שהמסגרות המשפחתיות אשר כינונן, תפקידיהן וגבולותיהן הלגיטימיים נקבעו בהיסטוריה על מנת לשרת את החברה ולהבטיח את המשכיותה הביולוגית והתרבותית, הופכות למסגרות שבמרכזן עומדים יחידים, צורכיהם ורצונותיהם, אחריותם וחובותיהם. בנוסף, כתוצאה מהתפתחות זו ומהתפתחות הטכנולוגיה הרפואית, מתאפשר ליחידים, ברמה הערכית והמעשית, להפריד בין נישואין, פריון, הורות ומשק בית, בהתאם לצורכיהם ולרצונותיהם האישיים. כך לדוגמה, בהשוואה לעבר, יותר אנשים בוחרים ברווקות או דוחים את הנישואים לגיל מבוגר; נורמטיבי יותר מבעבר להביא ילד לעולם ולא להתחתן כלל; להיות זוג נשוי עם ילדים – ולחיות בשני בתים שונים, בשתי ערים שונות ואף בשתי מדינות שונות (L.A.T., Living-Apart-Together); נורמטיבי היום ללדת ילדים מבלי לקיים יחסי מין, הודות לטכנולוגיה הרפואית המתקדמת. על פי גישה זו, נראה כי סמכותם של המוסדות השונים והשפעתה של קבוצת ההשתייכות על יחידים הצטמצמו עד מאוד, ובמקומן התמסדה הזכות לבחירה עצמית ולבניית מסלולי חיים משפחתיים "בהתאמה אישית". ( Beck and Beck-Gernsheim 1995, 2014; Hacker 2017;Giddens 1992;Levin 2004; Trost and Levin 2005 )

במסגרת יחידה זו, נסתמך על הגישה הראשונה המאפשרת לנו להתחקות אחר הדינמיות והרב-גוניות של מוסד המשפחה כפי שהוא נדון במחקר הסוציולוגי. בהנחה שמיקום הפרט בחברה בת ימינו מהווה סוגיה מרכזית בארבעת הנושאים שבהם עוסקת תוכנית הלימודים, יחידה זו תאפשר ללומדים לקבל כלים כדי לבחון איך התפתחויות שונות ב"כפר הגלובלי" משפיעות על החיים המשפחתיים מתוך זיקה לעולם העבודה ולתרבות הפנאי. בחינה זו תיעשה על בסיס שני הצירים המרכזיים המלווים את תוכנית הלימודים: אי-שוויון וזהות. הציפייה היא שהלומדים יחידה זו, יבינו כי משפחה גרעינית היא אחת האפשרויות להקמת המשפחה, וכי יש להכיל ולקבל משפחות מדפוסים שונים גם אם הן אינן דומות לנו, וגם אם אינן מקובלות עלינו מבחינה ערכית, מתוך תפיסה של כבוד וזכויות אדם.

הנושאים שיילמדו הם: מהי משפחה; בחירת בני זוג; משפחה בראי התאוריות; אפיונים המעצבים את החיים המשפחתיים.

• היכרות עם דגמים שונים של דפוסי משפחה
• השוואה בין דגמי משפחה שונים בחברה הישראלית וחברות בתר-תעשייתיות אחרות
• הבנת המורכבות שבהגדרת מוסד המשפחה כתוצר של שינויים שחלו במהלך השנים בתחום הערכי, הטכנולוגי, הרפואי והמשפטי
• ניתוח תאוריות שונות בנושא משפחה.
• ניתוח חלוקת התפקידים ויחסי הכוחות בדגמים השונים של המשפחה
• זיהוי מצבים של אי-שוויון המתקיימים במוסד המשפחה וגיבוש עמדה ביקורתית
• הבחנה בהשפעות של דפוסים תרבותיים (מסורת ,דת) על מבנה המשפחה המורחבת ועל יחסים בין דוריים
• ניתוח היתרונות והחסרונות של הטכנולוגיה (התקשורתית והביולוגית) על מוסד המשפחה
• טיפוח יחס של כבוד וסובלנות כלפי דפוסים שונים של משפחה
• דיון בסוגיות אתיות מוסריות שמתעוררות בעקבות תהליכים ושינויים שעובר מוסד המשפחה