הסוציולוגיה היא אחד מתחומי הדעת הנלמדים במסגרת מדעי החברה. הסוציולוגיה היא רחבת היקף, ועוסקת בתאוריה ובאיסוף נתונים הנוגעים לכל תחומי ההתנהגות האנושית בחברה. החיים החברתיים נבחנים בסוציולוגיה כמרקם של מערכות יחסים שמתקיימים בהם יחסי הסכמה ו/או הפעלת כוח, בכל הרמות: בין יחידים לחבריהם, למשפחה, לקהילה ו/או למוסדות החברתיים שבהם הם משתתפים; בין ארגונים, בין כוחות חברתיים ובייחוד בין המדינה, השוק הכלכלי והחברה האזרחית.
בעוד כל אחד ואחת חווים את עולמם כייחודי ואת עצמם כבוחרים את נתיבי חייהם, הסוציולוגים חוקרים את המשותף בחוויית הייחודיות בזמן ובמרחב נתונים.
הסוציולוגים מבחינים בין המרכיבים המבניים, הקשיחים יותר של החיים החברתיים (כגון מדינה, כלכלה, משפט) לבין מרכיבי התרבות ומרכיב הפעולה האנושית ומנסים להבין כיצד אנשים מכוונים את מהלך חייהם נוכח הזדמנויות ו/או חסמים. סוציולוגים מתבוננים ביחידים כמתפתחים בתוך מערכות היחסים שלהם ומתוך משא ומתן מתמיד עם השפה, הציפיות, ההערכה החברתית והגינוי החברתי השולטים בזמן ובמרחב שבו הם חיים. סוציולוגים שואלים באילו תנאים יכולים יחידים, קבוצות וקהילות לפעול לשינוי מעמדם או יוקרתם החברתית, ואילו משאבים חומריים, תרבותיים, פוליטיים, רגשיים וחברתיים עוזרים להם בכך. כחלק מעיסוקה במתחים בין שימור לבין שינוי בחיים החברתיים, בין תמיכה חברתית ורשתות לבין סיכונים ואלימות, הסוציולוגיה מדגישה את הפעולה האנושית כבעלת יכולת להצטרף לכוחות חברתיים ולתרום לשינוי אופני הפעולה של מדיניות חברתית. תלמידים אשר ירכשו כלים אלה ידעו לזהות את ההזדמנויות ואת החסמים ולתרום לשינוי.
האפשרות לענות על השאלות שסוציולוגים מעלים תלויה במחקר שיטתי ובתוצאות מחקרים סטטיסטיים, היסטוריים, מבוססי ראיונות, ומבוססי תצפיות המתקיימים במרחבים ספציפיים, ועל כן הסוציולוגיה מקדישה תשומת לב רבה להשוואות בין מיקומים חברתיים, תרבותיים ופוליטיים מובחנים ולאיתור ואפיון מגמות המשכיות ושינוי על פני זמן.
חוקרים רבים ברחבי העולם מציגים כיום ממצאי מחקרים ביחס לתהליכים החברתיים המארגנים את החיים במגוון שדות מחקר, כגון: סוציולוגיה פוליטית, כלכלית, ארגונים ועבודה, החברה והמשפט, החברה והצבא, משפחות ויחסים זוגיים, רגשות גוף וזהות, מיניות, אתניות, תרבות וזיכרון קולקטיבי. תוכנית הלימודים הנוכחית מתמקדת בארבעה נושאים שנבחרו מתוך מגוון זה על שום הרלוונטיות שלהם לתלמידי התיכון מהמיקרו למקרו: תרבות נעורים וצריכה, חיים משפחתיים – מגוון ושינוי, עולם עבודה וארגונים וגלובליזציה – עולם קטן ומרושת. כל אחד מהתחומים מאורגן סביב שני צירים: זהות ואי-שוויון חברתי. שני צירים אלה מאפשרים למורים לחזק ולהעמיק את תחושת הרלוונטיות של החומר הנלמד לחיי היומיום של התלמידים.
העולם הסוציולוגי הוא עולם של ויכוחים שעוסקים בשאלה מיהם היכולים להיחשב ל'יודעים' ביחס למציאות החברתית? בנוסף מתווכחים הסוציולוגים גם לגבי השאלה איך הם יודעים? המשתתפים במצבים חברתיים מחזיקים בידע רב, והסוציולוגיה קשובה לידע הנאסף במיקומים חברתיים ותרבותיים שונים. שיטות המחקר השונות מכוונות לאיסוף הידע הזה, ללמידה מתוכו ולהבנתו בתוך ההקשר החברתי, ההיסטורי, הפוליטי והכלכלי. תאוריות סוציולוגיות מנחות את איסוף הידע והניסוח שלו כתובנות על החיים החברתיים. התובנות מתנסחות באמצעות מערכי טיעונים העוסקים הן בקשר בין השחקנים השונים בכל אחת מן הרמות של ההוויה החברתית – הזהותית, הבין-אישית, המשפחתית, הקהילתית והמוסדית – והן בקשרים בין הרמות.
מאז נכתבה תכנית הלימודים האחרונה בסוציולוגיה ( 1999) חלו שינויים וחידושים במדיניות משרד החינוך ובתחום הדעת – במגוון של תאוריות חדשות ותחומי מחקר שנצברו בסוציולוגיה, והם שהובילו לצורך בכתיבת תכנית לימודים עדכנית.
בבסיס התכנית עומד החזון של הקניית כלים לתלמידים לפיתוח נקודת מבט ביקורתית שתאפשר להם להשתתף בדיונים על מהותם של החיים החברתיים ולקחת חלק במחקר לגביהם ובעשייה החברתית והאזרחית.
בפיתוח תכנית הלימודים מודגשים השילוב והזיקה בין הלימודים העיוניים, התאורטיים לבין היישום המעשי מתוך השאיפה להעמיק את הלמידה ולהופכה למשמעותית בעבור הלומד. התכנים משקפים את המחשבה הסוציולוגית העכשווית, משלבים תאוריות עדכניות ומושגים רלוונטיים לניתוח עולם מרושת ודינמי.
התכנית מבוססת על הדגשת המשותף לכל מרכיבי החברה הישראלית, על ההכרה בייחודן של התרבויות המגוונות בחברה הישראלית, וכן על התרבות הגלובלית.
