מפרט התכנים- נושאי חובה

נושא תרבות הנעורים כתחום מחקר בסוציולוגיה, בוחן את המידה שבה חייהם של מתבגרים משקפים ותואמים את הנורמות, הערכים ודרכי הפעולה האופייניות בקהילות השייכות להם ובמיקומים החברתיים והתרבותיים שהם חיים בהם. לחילופין, נבחנת האפשרות כי חייהם מתהווים כייחודיים ושונים ביחס לאלה של המבוגרים סביבם תוך יצירת פערים בין דוריים ("אתם לא מבינים אותי"). מערכות הסמלים המשותפות לבני הנוער ביקומיהם המובחנים והאופן שבו הן משמרות, משעתקות או מאתגרות את סביבתם, הן המעסיקות את החוקרים בתחום זה. אמונות, התנהגויות, סגנונות ותחומי עניין של בני נוער נבחנים אמפירית דרך ניתוח הרגלי הצריכה, הלבוש, ההקשבה למוזיקה, פעילויות ספורט, סלנג וצורות דיבור ואף בצורות החיזור. זאת על מנת לפענח את התהליכים החברתיים שבאמצעותם מעצבים מבנים חברתיים את הפעולה החברתית (agency), וזו בתורה, מאתגרת אותם ותורמת לשינוי בהם. ממד מרכזי בחייהם של בני הנוער הוא תהליך רכישת ההשכלה התיכונית וההתלבטויות בנוגע ללימודי המשך באקדמיה ומחוצה לה. לחצים כלכליים, חברתיים ותרבותיים עשויים לתרום להצלחה בלימודים אך יכולים גם לפגום בה. לכן מתבקש לקשור את הדיון בהשכלה ובצריכה לתחום תרבות הנעורים המכוון להעמקת ההבנה של המתח שבין פגיעויות וסיכונים בחייהם של בני נוער בזמן ובמרחב ספציפיים לבין הסקרנות, התשוקה להתנסויות, החיפוש אחר זהויות, הכמיהה לשייכות והנטייה לבדלנות, המועצמים בחייהם.

הנושאים המרכזיים והסוגיות ביחידה זו נבחרו על שום היותם רלוונטיים לחיי היומיום של בני הנעורים בישראל ובעולם: השאלה המנחה בנושא ההשכלה היא באילו דרכים מעניקה לנו רכישת השכלה אפשרויות חברתיות ו/או יתרון חברתי? בנושא רשתות חברתיות, תידון השאלה באיזו מידה הרשת החברתית היא כלי המטשטש אי-שוויון, או משעתק אותו. מהו פנאי? ומהם מאפייני תרבות הפנאי של גיל הנעורים בארץ ובעולם, נדון בנושא תרבות הפנאי ותרבות הצריכה ונברר כיצד משפיעה הקבוצה על החבר שבתוכה. בסיום היחידה יידונו המאפיינים המרכזיים של תחום הדעת והמחקר הסוציולוגי ובמה ייחודו ותרומתו לידע האנושי.

באמצעות תכנים אלה ירכשו התלמידים מושגים בסוציולוגיה עכשווית, יכירו מחקרים עדכניים ויפתחו יכולת לנתח תופעות חברתיות שמהוות חלק מחיי היומיום שלהם.

הנושאים ביחידה זו נלמדים בזיקה לשני צירים של זהות, שוויון ואי-שוויון המהווים שני עוגנים מובילים בתוכנית הלימודים החדשה. בשני צירים אלה יש ביטוי למימוש מטרות בתחום הערכים כמו שוויון, הכרה בשונות תרבותית, אמפתיה, הכלת השונה וסובלנות כלפי דעות שונות. המטרה היא לחתור למימוש ערכים אלה בקרב הלומדים.

• רכישת מושגים סוציולוגיים קלאסיים וחדשים מתחומי התרבות, תרבות הפנאי, תרבות הצריכה, הקבוצה והזהות וללמוד לעשות בהם שימוש מושכל
• ניתוח ביקורתי של הסוגיות שביחידה זו לאור שני הצירים המרכזיים – אי-שוויון וזהות
• רכישת כלים שונים לניתוח תופעות מרכזיות ורלוונטיות לגיל הנעורים והסקת מסקנות
• הערכה ביקורתית של מאמרים אנתרופולוגים
• השוואת גיל הנעורים בחברות שונות
• בניית שיח טיעוני על תופעת גיל הנעורים כתופעה אוניברסלית או כתופעה אופיינית בעולם המערבי
• יישום חשיבה רפלקטיבית על אופן התנהלותם האישית באמצעות בחינת הסוגיות המרכזיות והמושגים שנלמדו ביחידה
• דיון במתח והשלמה בין הערכים: אי-שוויון /שוויון, הכלת השונה וסובלנות כלפי דעות שונות
• טיפוח ערכים כמו שוויון, הכרה בשונות תרבותית, אמפתיה, הכלת השונה וסובלנות כלפי דעות שונות
• פענוח התהליכים החברתיים שבאמצעותם מעצבים מבנים חברתיים את הפעולה החברתית (agency)
• הבנת מהותו ותרומתו של הידע הסוציולוגי לניתוח תהליכים חברתיים ותרבותיים
• טיפוח מיומנויות של איתור מידע ברשת ובאתרים המתמחים בהצגת נתונים הנוגעים לעובדות חברתיות.

מרכיבי זהות מולדים/ נרכשים

אסטרטגיות חשיבה מומלצות ועקרונות עמ"ר

דיון: המתח המתמיד בין מרכיבי הזהות

יחידה עוסקת באחד התהליכים המרכזיים המעצבים את פני החברה בעשורים האחרונים – גלובליזציה. בצורה בסיסית ביותר, ניתן להבין גלובליזציה כתהליך של התרחבות והאצה של קשרים ורשתות בין תרבויות, קהילות, כלכלות ומדינות תוך כדי הפיכת העולם ל"כפר קטן ומרושת". לגלובליזציה יש שלושה מאפיינים עיקריים: היא מקצרת מרחקים גאוגרפיים וטמפורליים בין מקומות ואנשים (דחיסת יחידות זמן-מרחב); היא מעמיקה את התלות ההדדית (interconnectedness) בין יחידות שבעבר לא היו בהכרח תלויות זו בזו או במגע זו עם זו; היא מגדירה מחדש את חשיבותם של גבולות לאומיים ואת השפעתם על חיינו.

למרות ההסכמה הקיימת ביחס למאפיינים אלה, יש מחלוקות ביחס למקורותיה של התופעה, למשמעותה ולהשלכותיה. כך למשל, יש הסכמה על כך ששינויים טכנולוגיים בתחבורה, בתקשורת ובעולם הדיגיטלי מאפשרים לנו להיות יותר מרושתים ולקצר מרחקים באופן מהיר יותר. אך האם די בשינויים טכנולוגיים כדי להבין תהליכי שינוי ביחסים שבין בני אדם? האם טכנולוגיית הרשת שדוחסת יחידות של זמן-מרחב הופכת אותנו ליותר או לפחות מחוברים? ליותר או לפחות מנוכרים? ומה משמעותה האישית והקולקטיבית של חברת הרשת?

בדומה, קיימת הסכמה שתהליכי גלובליזציה מקלים על חציית גבולות ומפגישים בין אנשים ותרבויות שבעבר לא היו סיכוי רב שיהיו במגע. אך האם האפשרות לחצות גבולות ולבוא במגע, מקרבת או מרחיקה בין בני אדם? האם היא חושפת את הדמיון בין בני אדם או דווקא מעצימה את השוני ביניהם?

לבסוף, רבים טוענים שתהליכי גלובליזציה המקלים על המעבר של הון, סחורות ועבודה תורמים לפיתוח הכלכלי ולאפשרויות ניעות סוציו-כלכלית שלא היו קיימות בעבר. אך האם אכן העולם הפך לשטוח? האם תהליכי גלובליזציה ביטלו את יחסי הכוח בין מדיניות עשירות לעניות? ובתוך המדינות עצמן, האם כולם נתרמים או נהנים באותה מידה מהעושר החומרי שנוצר בעקבות תהליכי גלובליזציה? האם אפשרות הפיכת העולם ל"שטוח" מצמצמת או מגדילה את הפערים בנגישות לעושר של יחידים, קבוצות ואומות ולאפשרויות לניעות חברתית וכלכלית העומדות בפניהם?

חיבורים בין נושא זה לנושאים אחרים בתוכנית והערך המוסף של היחידה הספציפית
בדומה לנושאים האחרים של תכנית הלימודים במקצוע סוציולוגיה, ארגון החומר מתייחס לשני צירים מרכזיים: אי-שוויון וזהות. ביחידה הנוכחית, שני הצירים האלה באים לידי ביטוי בשתי "שאלות פוריות" עיקריות: האחת, האם גלובליזציה מגבירה את הדמיון התרבותי או מדגישה את השוני בין בני אדם?;השנייה, האם גלובליזציה מצמצמת את אי-השוויון או מגדילה אותו?
ההיכרות עם המושגים הסוציולוגיים והתובנות שעלו מהיחידות האחרות (למשל: תרבות נעורים וצריכה, עולם העבודה, חיים משפחתיים), תעמיק את ההבנה לגבי הקשר שבין תהליכי גלובליזציה ושאלות על זהויות אישיות וקולקטיביות ועל מקומנו בריבוד החברתי בעידן הנוכחי (או בעולם הנעשה יותר מורכב או בעולם חברתי חוצה גבולות). תובנות אלו יקנו מיומנויות של ביקורת כלפי תהליכים חברתיים שהתלמידים נוטים לזהות כ"טבעיים" או הכרחיים וכלפי תהליכים טכנולוגיים שנתפשים כ-ex machina.

הערך המוסף העיקרי של היחידה הוא בתובנה כי לא ניתן להבין גלובליזציה – על מקורותיה, מחולליה והשלכותיה, מחוץ להיבט האנושי. גלובליזציה מאתגרת את הסדר החברתי, מרחיבה את גבולות הברור מאליו ומייצרת משמעויות ותובנות חברתיות ואנושיות חדשות .היחידה מדגישה את חשיבותה של הפרספקטיבה החברתית על שינויים טכנולוגיים שיוצרים רשתות בין אנשים ומאפשרים להם לחצות גבולות ומחסומים. פרספקטיבה זו גורסת כי בטכנולוגיה כשלעצמה אין די להבנת אופיים של תהליכי שינוי חברתי, כשם שאין בה די להבנת משמעותם המוסרית או הנורמטיבית של תהליכי השינוי. היחידה מעודדת חקירה ודיון על הקשר בין תהליכי גלובליזציה המתקיימים ברמה המקרו-חברתית לבין אי-שוויון חברתי ובניית זהות אישית וקולקטיבית המתקיימים ברמה המיקרו-חברתית ובזירות לוקליות.

• ביסוס ההבנה הסוציולוגית להבנת המקורות, המאפיינים וההשלכות החברתיים של תופעת הגלובליזציה
• יישום לבחינת תהליכי מיקרו ומקרו חברתיים
• ניתוח טווח הדעות המופיע בדיון הציבורי והמחקרי על הסוגיות הקשורות לגלובליזציה
• היכרות עם מאפייני התופעה ועם הגדרותיה השונות
• דיון בקשר ההדדי והמורכב בין שינויים טכנולוגיים לבין חברה באמצעות מושג ה"רשת" והקשר שלו לתהליכי גלובליזציה
• מודעות לאופנים שבהם רשתות וירטואליות ולא וירטואליות משפיעות על זהותנו האישית והקולקטיבית ועל יחסינו עם הסביבה הקרובה והרחוקה
• הצגה של סוכני גלובליזציה מרכזיים (תאגידים רב לאומיים, תנועות חברתיות חוצות גבול ותהליכי הגירה), והשוואה ביניהם, ודיון בכל אחד מהסוכנים האלה ביחס לשאלות של דמיון ושוני תרבותי; סולידריות וקונפליקט; שוויון ואי-שוויון
• בחינת משמעויות חברתיות-מוסריות ופוליטיות של תופעת הגלובליזציה ופיתוח חשיבה ביקורתית באמצעות ניתוח והתנסות במחלוקות המרכזיות
• פיתוח מיומנויות מתודולוגיות כגון ניתוח מאגרי נתונים סטטיסטיים של ארגונים בין-לאומיים (OECD)
• חשיפה לתהליכי התלות ההדדית (interconnectedness) המתקיימים בעולם של ימינו, שיהיה בה כדי להעמיק את ההבנה הרפלקסיבית ביחס למיקומם של התלמידים בתוך העולם הגלובלי כסובייקטים וכאובייקטים כאחד.