הסוציולוגיה עוסקת בניתוח התנהגותם של בני האדם בהקשרה המבני והתרבותי. הוראת תחום דעת זה מזמנת לנו מצבים שבהם הנושא הנלמד מעורר רגישויות אצל הלומדים.
עיסוק בנושאים רגישים מעורר חשש מהתעוררות קונפליקטים. בעוד לימוד הסוציולוגיה מחייב העלאת דימויים רווחים, דעות קדומות וסטראוטיפים לצורך ניתוחם, קיימת סכנה כי הנכחתם תגרור שימוש בהם לצורך הגחכה ותיוג. זאת משום שבתהליך למידת חומר חדש קיימת נטייה של הלומדים לנסות לזהות וליישם את התכנים על עצמם ועל זולתם. לפיכך קיים חשש כי בני נוער יעשו שימוש פשטני ורדוד בחומר הנלמד, ויישמו ללא בקרה את העקרונות הנלמדים. מצב זה מחייב את המורה להפעיל שיקולי דעת בתהליך הוראת הנושא כמפורט להלן:
- מומלץ כי המורה ייצור חוזה עם תלמידיו. על החוזה להבליט את האחריות המוסרית של כל תלמיד ותלמידה לרווחה ולתחושת הביטחון והמוגנות של חבריהם לכיתה. בין העקרונות שינוסחו כדאי להקפיד על יצירת הבעה חופשית של דעות – קיום דיאלוג פתוח ללא חשש מתגמול או מתגובה שלילית מצד התלמידים. כמו כן אין לאלץ תלמיד לדבר או להשתתף אלא אם כן התנדב.
- על המורה להתמקד בתחום הקוגניטיבי, האינטלקטואלי ולא בתחום הרגשי, בייחוד כאשר מועלות דוגמאות אישיות רגישות במהלך השיעור. כדי להשיג זאת המורה ילמד את הגישות, המושגים והמחקרים העומדים בבסיס תכנית הלימודים תוך שימוש בשיטות הוראה מגוונות (כגון משחק תפקידים, סימולציה ועוד). השיח בכיתה ייעשה לאחר רכישת הידע התאורטי. המורים יפעילו שיקול דעת לגבי מקרים בהם יש לדעתם מקום להפנות לגורם מקצועי בנושא.
- על המורה לסוציולוגיה לעיין בחוזר מנכ"ל תשע"ז /4 [1] ולפעול על פי הנחיות משרד החינוך בנוגע לשיח החינוכי על נושאים השנויים במחלוקת.
