ערכים, אסטרגיות חשיבה ומיומנויות

תחומי העיסוק של מדעי החברה בכלל ושל הסוציולוגיה בפרט מזמנים באופן טבעי עיסוק בסוגיית הערכים. למורה למדעי החברה יש תפקיד חשוב בחשיפת התלמידים לערכים המועלים תוך כדי עיסוק בדילמות השונות ובמתן הזדמנויות לבחינתן של עמדות ערכיות שונות ולדיון בהן, במטרה לאפשר לתלמידים לרכוש כלים לשיקול דעת ערכי. לכן, בצד הקניית ערכים, על החינוך להתמקד בהעמדתם של הערכים לבדיקה ולדיון.

בעוד הכול שותפים לתפיסה כי חשוב להתפתח כאנשים ערכיים המחויבים להתנהלות מוסרית, האתגר המרכזי הוא חקר ההסכמה לעומת אי-ההסכמה ביחס לערכים. במצבים של אי-הסכמה ערכית בולט הפער בין ההתנהגות המוצהרת כהתנהגות הרצויה לבין ההתנהגות שהתלמידים עדים לה בחיי החברה הלכה למעשה. פער זה גורם לתופעות כגון: ציניות, זלזול, הסתגרות ונסיגה מהחברה וממייסדיה. בהקשר זה לחינוך לערכים בסיסיים, ההכרחיים לסדר הדמוקרטי, כגון ערכי השוויון, הכלת השונה וסובלנות כלפי דעות שונות יש מקום חשוב בתוכנית, וזאת במטרה לעודד השתתפות אזרחית בחברה פעילה הפועלת, בין היתר, לתיקון חברתי.

מטבע הדברים, הדיון הערכי מחזק פתיחות, יכולת הקשבה, יחסי גומלין ואמפתיה בין התלמידים לבין עצמם ובינם לבין המורה, ומעודד סקרנות והנעה ללמידה. בד בבד, במהלך זה נחשפים התלמידים לחלופות שונות, בוחנים אותן תוך בדיקת התוצאות השונות והשפעתן. בתהליך זה נדרש התלמיד להקשבה והתבוננות פנימית באשר לערכים בהם הוא דוגל. התבוננות זו תורמת לעיצוב זהותם של המתבגרים, לפיתוח מודעותם כלפי עצמם וכלפי הסביבה ומעודדת לפעילות ומעורבות חברתית. 

• שאילת שאלות –  ניסוח שאלות העוסקת בסוגיות ובדילמות המצריכות חקר ובירור.
• ניתוח של טקסטים והבנתם בזיקה לנושאי התוכנית.
• שיח טיעוני – העלאת טיעון והצגת נימוק מסוג הסבר או נימוק מסוג ראיה להוכחתו או להפרכתו בעל פה ובכתב.
• מיון – מושגים/תופעות חברתיות על-פי קריטריונים.
• השוואה – הגדרת תבחינים להשוואה בין תאוריות ומושגים.
• הסקת מסקנות – מבוססות ומנומקות (מנתונים סטטיסטיים ואיכותניים).
• מיזוג מידע – יצירת משמעות חדשה על בסיס משמעויות מוכרות.
• ניתוח תופעות בהקשרן החברתי.
• עבודה בצוות – השתתפות פעילה בדיון, שמירה על כללי שיח תרבותיים. למידת מערכת אפקטיבית לתקשורת ופתרון קונפליקטים.