דרכים ללמידה הוראה והערכה

דגמי הוראה מומלצים באמנות:

• מיומנויות יצירה: במרחב הסדנה התלמידים ייצרו באופן עצמאי בהתאם לתרגילים, לחומרים ולגירויים שיציב בפניהם המורה.
• הנחייה אישית בפרויקטים וביצירה: המורה מנחה ומלווה את התלמידים בהתפתחותם האמנותית ומשוחח עמם על ההחלטות והשיקולים שהוא מקבל  לגבי יצירתו. 
• המרחב השלישי: ידע שנוצר בתווך בין "אני" ל"אתה". המורה מכבד את הידע של התלמידים, משקף להם את הידע שרכש, וממקם את השיח הדיאלוגי-לימודי ביניהם במקום מרכזי. נוצר קשר בין-אישי וגם העברה בין-דורית של ידע חווייתי, רגשי, אינטואיטיבי, רציונאלי ואינפורמטיבי.
• למידה מבוססת פרויקטים – PBL: דרך הלמידה של PBL מבוססת על פרויקטים אותם יוזמים התלמידים, המאפשרים עבודה שיתופית על היצירה האישית בכיתה, בעוד המורה הוא מנחה העובר בין התלמידים ומשוחח איתם על עבודתם.
• הוראה מבוססת חקר - התלמידים ירכשו יכולת לחפש ידע במקורות שונים, כגון ספרים ואינטרנט, ולשלב את התובנות שהפיקו לתוך יצירתם האישית. התלמידים יקבלו מהמורה תרגילים שונים שיפתחו בהם את חשיבת החקר ואת יכולת הצבת השאלות, הסקת המסקנות, הסקרנות והביטוי המילולי, בהקשר ליצירתם האישית ובהקשר ליצירות האמנות שיילמדו.

דרכים ייחודיות לפיתוח חקר באמנות

א. אוצרות כדרך לחקר, ללמידה ולהעברת הידע: הקמת קבוצת "אוצרים צעירים" שתעבוד לצד המורה במהלך תליית תערוכות תלמידים ב"גלריה הבית ספרית", או בתליית תערוכות אמנות המבוססות על רפרודוקציות של אמנים. בנוסף יוכלו תלמידי האמנות לתרום להקמת פרויקטים מיוחדים, טקסים וחגים במעגל השנה ועיצוב סביבות למידה פדגוגיות בתחומי לימוד שונים. מומלץ כי קבוצת האוצרים תתפקד במסגרת השעות הפרטניות עם מורה האמנות ותקבל קרדיטציה מתאימה מהנהלת בית הספר, בדומה לקבוצות מעורבות חברתית אחרות, כגון מועצת תלמידים.

ב. ביקור בתערוכות ובסדנאות של אמנים מקומיים: המפגש הבלתי אמצעי עם אמנים מהקהילה יוצר מעורבות של התלמידים בחברה ובתרבות בה הם חיים, באמצעות האמן כסוכן מעורבות ושינוי.

ג. יציאה לתערוכות במוזיאונים וסיורי גלריות: המפגש הישיר של תלמידים עם יצירות מקור במרחב המוקדש באופן ייעודי לתצוגת אמנות מפתח בו יכולות ורגישויות אסתטיות גבוהות, כגון: הבחנה במקצבים בחלל, גודל, נפח, מסה, תאורה, סאונד והקשרים מגוונים ביניהם במרחב התצוגה. מחלקות חינוך במוזיאונים עשויות להוות חוליה חשובה בחינוך לאמנות ותורמות לפיתוח מתודות מתקדמות המפגישות את התלמידים עם האמנות באופן יצירתי, מתווך ואו ספונטני.

ד. ימי אמן: מפגשים עם אמנים פעילים שיספרו על תהליכי היצירה שלהם ואו יקימו פרויקט אמנות במרחב בית הספר בשיתוף התלמידים, המורים וההורים. 

ה. יצירה שיתופית: למידה שיתופית יוצרת קשרים חברתיים, חילופי עמדות ודעות והפריה הדדית.  מהלך היצירה והחקר מפתח יכולות של כיבוד הזולת, הקשבה הדדית ומתן מרחב פעולה מכבד לאחר. יצירת אמנות קהילתית שיתופית, הנעשית בקבוצה, תוך תכנון והפקה משותפים, מחנכת לערכי האחריות והמעורבות החברתית.

מקורות ללמידה והוראה

יש חשיבות רבה לשימוש במקורות מגוונים המחוללים את החוויה האמנותית ולהנגשת מקורות רבים לידע על אמנות. דגמי ההוראה השונים מעשירים את הוראת האמנות ומעמיקים את הבנתה. חוויה של התבוננות ביצירות מקור אינה דומה להתבוננות בדימוי על גבי צג המחשב, או בזה המוקרן בכיתה. לשם כך רצוי להשתמש במגוון מקורות. הפעולות המגיבות למקורות השונים יכללו: התבוננות, שיחה, ניתוח, יצירה וכתיבה.

• צפייה בתערוכות במוזיאונים, בגלריות, בפסטיבלי אמנות.
• טקסט חזותי: יצירות אמנות, סרטים, וידיאו, פרסומות, מיצגים.
• טקסט מילולי: שיר, ספר, מאמר, עיתון ופיתוחם ליצירה חזותית.
• בין-תחומיות באמנויות – הצגת תיאטרון, סרט קולנוע, יצירה מוזיקלית.
• תחומי דעת אחרים כגון: תנ"ך, אזרחות, גיאוגרפיה, מורשת ועוד.
• פסלים ומבנים אדריכליים במרחב הציבורי.
• מפגשים עם אמנים: ימי אמן, סדנאות יצירה, ביקורי סטודיו ועוד.

- אמנות דיגיטלית ורשת האינטרנט (מידע, חקר ויצירה).

• התוכנית מדגישה שימוש בדרכי הערכה מגוונות, לדוגמה: תלקיט (פורטפוליו), תלקיט דיגיטלי, משובים בכתב ובעל פה, תצוגות ותערוכות, עבודות חקר, מצגות ותצוגה ברשת. שילובן של דרכים אחדות להערכה מאפשר לתלמידים לבטא יכולות והישגים מגוונים ולקבל עליהם משוב בונה, כחלק מהוראה דיאלוגית עם הכיתה כקבוצה, ועם התלמידים כפרטים. מומלץ לשלב באופן דינמי בין המתודות השונות.

הנחת היסוד היא כי ההערכה היא חלק בלתי נפרד מתהליך הלמידה וההוראה. היא משפרת את ההוראה ומקדמת את הלמידה. משימת ההערכה היא אפשרות של התלמידים להפגין ידע חדש שיצרו והיא מהווה שיא לימודי המייצר ארגון זמנים ותהליכים לאורך השנה. ההערכה בתחום האמנות  מזמנת יצירת מצבים אותנטיים וייחודיים מתוך עולם האמנות: הרצאות על אמנות של תלמידים, פתיחת תערוכות שהם אצרו, תערוכה אישית של יצירות התלמידים מלוות בהסבר מילולי, בניית אתר, וכו'. תחום לימודי האמנות מזמן מודלים שונים ומגוונים של הערכה המעוגנים באופן מובהק ביסודות המקצוע.

מטרות ההערכה

• בחינת יכולות ההתמודדות של התלמידים עם הדרישה החינוכית שהוצבה בפניהם.
• הבנת חוזקות וקשיים: מה לשימור ומה לשיפור, משוב מורה-תלמיד.
• הזדמנות למפגש ולשיחה אישית עם המורה - משוב תלמיד-מורה.
• חיזוק הדימוי העצמי של התלמידים באמצעות משוב משמעותי ומכבד.
• מתן הזדמנות לעיבוד התהליך, החוויה והמידע שקלטו התלמידים בשיעורים.
• בדיקת ההתפתחות של התלמידים לאורך שנה או כמה שנים, מול לימודי האמנות.

הישגים מצופים

בתהליך יישומה של תוכנית זו מומלץ לאמץ את הגישה האיכותית בהערכה. בגישה זו  ההערכה נתפסת כ"הערכה לשם למידה" והיא מוכרת גם בכינוי "הערכה מעצבת".

 בתהליך ההערכה יש להתאים את הקריטריונים למטרות המשימה, לדוגמה: 

• בחינת התאמה בין אמצעי המבע לרעיונות - התאמה בין תוכן לצורה.
• בחינת שיפור המיומנויות והיכולות הטכניות. 
• בחינת מקוריות וחדשנות.
• בחינת ההשקעה והרצינות בתהליך.
• בחינת שיפור יכולות חקר, התבוננות, שאילת שאלות, פרשנות וכתיבה בהקשרי אמנות.

דרכי הערכה

תלקיט יצירה (פורטפוליו/ תיק עבודות) או תלקיט דיגיטלי

התלקיט הינו שיטה לבניית הערכה מתמשכת, הנובעת מאיסוף ושמירת כל התוצרים שהתהוו תוך כדי תהליך הלמידה. לקראת אירוע ההערכה המסכם נחשפים המקורות המגוונים, חומרי הלמידה והיצירה השונים, שנצברו בתוך תיק העבודות. ניתן למיין, לארגן ולסדר אותם באופן שיטתי, כך שיצביעו על התקדמות ועל תהליכי השתפרות שנוצרו תוך כדי תקופת הלימוד. מטרת שיטת הערכה זו היא לתת מענה לצרכיהם של הלומדים השונים, ליכולותיהם, לאינטליגנציות השונות בהן בורכו ולסגנונות הלמידה המגוונים שלהם.

רציונל לבניית התלקיט: ההערכה בתלקיט אינה אירוע חד פעמי, אלא תורמת לכך שהעשייה נבחנת בעת התרחשותה, והתלמידים והמורים בוחנים את היעדים ומאתרים נקודות לחיזוק, קשיים וכשלים. הלומדים והמורים אוספים בתלקיט עדויות לתהליך העבודה ומייצרים תובנות-על לגבי הפעולה שנקטו. הלומדים אחראים לתהליכי למידתם, הערכת תהליכי הלמידה והידע הנבנה, והתאמת אסטרטגיות של למידה וחשיבה לפי הצורך. בנוסף על כך - ניתן להציג את התלקיט בכיתה לשם הערכת עמיתים ושיחת משוב קבוצתית.

משוב אישי - שיחה

יש לקיים שיחת פתיחה עם תחילת הלימודים המגדירה את ההישגים המצופים מהתלמידים בסוף תקופת הלימוד. ההישגים המצופים יוגדרו בתהליך דיאלוגי בין המורה לתלמידיו, הן מבחינת מיומנויות הלמידה והחשיבה והן בנוגע לפעילות היוצרת בסדנה. רצוי לקיים שיחה אישית מסכמת עם כל תלמיד בחטיבת גיל ג-ד ובייחוד ה-ו, כמשוב בסוף תקופת הלימוד, ולבחון האם עמד בהישגים המצופים וזאת בהתאם לשעות העומדות לרשות המורה.

הערכה מעשית

בחלק זה, הייחודי ללימודי האמנות, ניתן לבחון את התלמידים על ביצוע מעשי של עבודת אמנות או על הגשת תערוכה או על אוצרות של תצוגה או על מצגת ותצוגה וירטואלית באתר בית הספר. 

להלן מחוון לדוגמה, בדירוג 100-0% , היכול לשמש את המורים לצורך קביעת ציון באמנות:

1. השקעה ומוטיבציה – עד 30%
2. דמיון ומקוריות – עד 20%
3. התמדה והקפדה על ביצוע – עד 30% 
4. קשר צורה ותוכן – עד 20%

תערוכות תלמידים המוצגות במרחב בית הספר הן חלק בלתי נפרד מתהליך הלמידה באמנות. יש לקיים מספר תערוכות בשנה שיציגו את הישגי התלמידים בתהליכי הלמידה. לקראת סוף השנה מומלץ לקיים תערוכה חגיגית שתציג עבודות נבחרות. חשוב לערב בתהליך האוצרות, התלייה והתצוגה גורמים רבים מחיי בית הספר והקהילה כגון: תלמידים, מורים, מנהל/ת, הורים ונציגי הרשות המקומית. ניתן לקיים גם תצוגה במדיה דיגיטלית, במסכים והקרנות, של עבודות אמנות שנוצרו במדיה זו כגון: צילום, וידיאו, אנימציה, אמנות ממוחשבת, אמנות רשת ועוד.