לאחר קבלת האישורים המתאימים להצעה המקדמית, יש למלא טופס הגשת תוכנית לימודים ייחודית ולכתוב את התוכנית המלאה על פי הקווים המנחים המופיעים להלן, ולהגישה למדריך המלווה.
קווים מנחים לכתיבת תוכנית לימודים ייחודית מלאה
רקע קצר על בית הספר
בחלק זה יוצגו מספר הכיתות, מספר התלמידים ואפיון שלהם, החזון הבית-ספרי, דגשים ייחודיים.
סיבות והנמקות
בחלק זה יוצגו המניעים, הסיבות וההנמקות שהביאו את בית הספר לבניית תוכנית לימודים ייחודית בנושא או במקצוע המוצע.
ייחודיותה של התוכנית
בחלק זה תודגש הייחודיות של התוכנית בהשוואה לתוכנית מקבילה הקיימת במערכת החינוך (אם קיימת כזו), יצוינו הערך המוסף שלה וכן ההבדלים בין התוכנית הרשמית לבין זו הייחודית. ייחודיות התוכנית מסכמת גם את האופן שבו צורכי התלמיד, תחום הדעת, המורה והסביבה משתלבים כדי להגדיר נושא שהוא ייחודי ומתאים לבית הספר שבו היא תופעל.
מספר יחידות הלימוד בתוכנית
יצוינו המספר הכולל של יחידות הלימוד (1 יח"ל = 90 שעות לימוד) והשיקולים לפריסתן בשנות הלימוד המיועדות להפעלת התוכנית.
כותבי התוכנית ושותפיה
יש לצרף את רשימת השותפים בכתיבת התוכנית ותכנונה, תוך ציון השכלתם וניסיונם בתחום תכנון לימודים ובהוראת תחום הדעת. כמו כן יש לצרף את שמות המומחים שסייעו בפיתוח התוכנית, כולל מומחים מהאקדמיה, מתחום הדעת או מתחום תכנון לימודים שסייעו בפיתוח התוכנית.
התלמיד וצרכיו
בחלק זה יוצגו הנתונים של אוכלוסיית התלמידים בבית הספר המגדירים את השונות בין התלמידים ומשקפים את הצרכים שהתוכנית עונה עליהם. יוצגו השיקולים הקשורים לצורכי הלומדים שאותם שואפת התוכנית לספק ולפתח. צרכים אלו יכולים להיות צרכים פסיכולוגיים (כמו: צורך בביטחון, בשייכות, בהערכה ובמימוש עצמי), או היבטים הקשורים בשונות שבין הלומדים (עולים חדשים, מחוננים, מתעניינים בעולם העסקי וכדומה). צורכי הלומד יכולים לקבל ביטוי במטרות התוכנית או בפעילויות הלימודיות הנגזרות ממנה. את הנתונים על צורכי הלומד אפשר לאתר, למשל, על ידי סקר צרכים שנערך בקרב התלמידים (יש לציין את הנתונים שעליהם התבססתם).
צוות ההוראה
יוצגו המורים המלמדים את התכונית הייחודית - לגבי כל מורה, יתוארו תפקידיו בהוראת התוכנית הייחודית. תפקיד המורה יכול לכלול התייחסות למהות ההוראה, ליווי וטיפוח הלומד ועוד. כמו כן, יש לתאר את השכלתו של המורה, כישוריו, הרקע המקצועי והכשרתו להוראת תוכנית זו. כמו כן, יוצגו מורים נוספים בצוות בית הספר המלמדים נושאים קרובים.
החברה וצרכיה
כאן יפורטו שיקולי הדעת הקשורים למאפייני החברה והקהילה שבהן חי התלמיד. יוצגו סוגיות חברתיות מרכזיות ויוסבר כיצד התוכנית נותנת להן מענה. יצוינו המקורות לאיסוף המידע על אודות צורכי החברה והקהילה הנדונה (שאלונים, מסמכים וכדומה), הפרשנות שניתנה לנתונים אלה והמסקנות שהוסקו ושולבו כמטרות בתוכנית. לדוגמה: סוגיות חברתיות - עניין החברה בטיפוח צרכנים נבונים יותר. פיתוח מודעות התלמידים להתנהגויות לא נורמטיביותת ומניעתן. כמו כן יפורטו היבטים קהילתיים וסביבתיים המשפיעים על התוכנית ותכניה (אם יש כאלה). לדוגמה, משאבים קיימים בסביבה היכולים לעורר עניין ומוטיבציה ללמידה ייחודית, כמו מפעל, מוסד אקדמי, מוסד מחקר, משרד ממשלתי, עמותה ייחודית וכד'.
התפיסה הרעיונית של התוכנית (הרציונל)
בחלק זה תוצג התפיסה הרעיונית המנחה את פיתוח התוכנית מן ההיבט התוכני ומן ההיבט החינוכי-ערכי-רגשי שלה. תחום הדעת וארגונו: יצוינו שיקולי הדעת בבחירת הנושאים, רצף הוראתם ודרך ארגונם לידי שלמות הגיונית. יוצג היסוד המארגן של התוכנית (נושא, רעיון, מיומנות, מושג, בעיה, תהליך, דילמה) והשיקולים לבחירתו. שיקולי הדעת הללו יוצגו בהלימה לעקרונות היסוד של התחום ולשיטות החקירה הייחודיות לו. היסוד המארגן צריך להנחות את בחירת הנושאים להוראה, את סדר הוראתם והיקפם, על פי עקרונות היסוד של תחום הדעת ושיטות החקירה המיוחדות לו. כמו כן תוצג הזיקה בין התוכנית הייחודית לתוכנית שאליה היא מצטרפת (אם יש כזו).
מטרות התוכנית
בחלק זה יוצגו מטרות-העל של התוכנית ומטרות כלליות. המטרות צריכות לכלול לא רק מטרות קוגניטיביות אלא גם, ולא פחות חשוב, מטרות ערכיות, חברתיות-תרבותיות, רגשיות וכישורי למידה ומיומנויות שאותם תפתח התוכנית. כל אלו בהתאם למטרות החינוך של מדינת ישראל. מתוך המטרות הכלליות נגזרות המטרות האופרטיביות המתארות את התכנים והביצועים שאותם התלמידים אמורים להשיג בתום לימודי התוכנית.
דרכי הוראה-למידה-הערכה
בחלק זה יתוארו דרכי ההוראה והלמידה הכלליות של נושאים אלו. כמו כן, יוצגו באופן כללי דרכי ההערכה המותאמות לתוכנית הלימודים המוצעת. אנו ממליצים על פיתוח כלי הערכה חלופיים. דרכי הערכה חלופית מתאימות במיוחד לתוכנית ייחודית שבה התלמיד מוערך לאורך כל שנות לימוד התוכנית, ולא רק במבחן מסכם.
מפרט התכנים
בחלק זה יוצג בטבלה מפרט התכנים של יחידות הלימוד בתוכנית. תכנים אלו יוצגו בהלימה ליסוד המארגן של התוכנית, לרעיונות ולמושגים המרכזיים של תחום הדעת. פירוט מסוג זה יסייע למורה בתכנון החודשי והשבועי של ההוראה. טבלה זו תכלול אפוא התייחסות לעניינים הבאים:
- יפורטו הנושאים הנלמדים ויצוין מספר השעות המוקצה להוראתם. הנושאים יוצגו בקבוצת שיעורים שאינה עולה על 6 שעות לכל יחידת לימוד.
- לצד כל נושא יצוינו המטרות האופרטיביות. מטרות אלו משקפות את המסרים של התוכנית, והן מובילות להגדרת התכנים ולפיתוח דרכי למידה-הוראה-הערכה. מטרות אלה נגזרות ממטרות-העל הכלליות של התוכנית וצריכות להתייחס לתחום התוכן, לתחום החשיבה וכישורי הלמידה, לתחום הרגשי והערכי ולתחומים נוספים הבאים לידי ביטוי בתוכנית. ראוי לציין שיש להציב מטרות ראויות המפתחות את יכולת החשיבה והלמידה של התלמידים בצד העמקה בתכנים שנבחרו.
מטרות אלה יציינו, לצד פירוט השיעורים הנלמדים, מה הלומד צריך לדעת ומה הוא יהיה מסוגל לעשות עם הידע בכל אחד מהנושאים הנלמדים. דוגמאות למטרות אופרטיביות: התלמיד יעריך מהם הכישורים והתכונות הנחוצים ל... מתוך ניתוח ה... התלמיד יוכל לקשה בין... לבין... התלמיד ינתח תופעה... התלמיד יוכל לאתר מידע רלוונטי... התלמיד יוכל לעבוד בשיתוף פעולה עם תלמידים אחרים... התלמיד יוכל להפיק מידע משמעותי מ... התלמיד יפתח הבנה ורגישות לצרכים של...
להלן דוגמה המבטאת את הפירוט הנדרש, על פי תוכנית הלימודים הייחודית בהיסטוריה - "חברת ההמונים המודרנית 1920-1870" של התיכון ליד האוניברסיטה בירושלים.
המושגים המרכזיים
לצורך מיקוד ההוראה והלמידה בתחום הדעת, יש לפרט את הרעיונות והמושגים המרכזיים בתוכנית. מושגים מרכזיים הם המושגים הנתפסים כחשובים ביותר בעיני כותבי התוכנית ומרכזיים לתחום הדעת המוצג. הרעיונות והמושגים המרכזיים יוצגו בהלימה לפירוט התכנים ולמטרות האופרטיביות שנוסחו.
אסטרטגיות ההוראה-למידה
לצד התכנים, יפורטו דרכי ההוראה-למידה המומלצות בתוכנית בהלימה לרציונל התוכנית. דרכי ההוראה והלמידה יפורטו בהתאם לחלוקת השיעורים.
ביבליוגרפיה לתלמיד
במסגרת התוכנית תוצג רשימת ספרות חובה לתלמיד. רשימה זו תוצג על פי כללי הרישום הביבליוגרפי המקובל, הכולל פירוט פרקים ומספרי עמודים. הביבליוגרפיה תכלול מגוון מקורות מידע (כתובים ואלקטרוניים) עדכניים המציגים עקרונות יסוד של התוכנית. היקפה של הרשימה הביבליוגרפית צריך להיות ריאלי ובר ביצוע לתלמידי התוכנית. ברשימה זו אפשר לכלול, באופן מובחן, גם את "מקורות הרשות" שיוצעו לתלמידים.
דרכי הערכה השוטפת
יפורטו דרכי ההערכה השוטפת המלוות את תהליך ההוראה-למידה, כולל משקלן בחישוב הציון הסופי. דרכי ההערכה יותאמו למטרות התוכנית ולדרך הוראתה. יוצגו מגוון כלי הערכה שיהיו בשימוש, כולל דרכי הערכה חלופיות, כגון משימות ביצוע, דו"חות סיור, יומנים לתיעוד הלמידה-כתיבה הרפלקטיבית, תלקיט, עבודת חקר, פרויקטים, מבחנים, ניתוח קטע אנסין (unseen), שימוש במבחנים ממוחשבים ועוד. דרכי ההערכה ישקפו ויבדקו את מגוון המיומנויות והידע שנלמדו ויפורטו בטבלה בהלימה לחלוקת השיעורים.
דרכי הערכה מסכמות
יוצגו מרכיבי הציון הסופי של הלומד במסגרת התוכנית וכלי ההערכה שלפיהם תיקבע רמת ההישג של הלומדים, כגון עבודת חקר, עבודה מסכמת, בחינה, תלקיט מבטא תהליך, משימות ביצוע ועוד. כלי ההערכה יוצגו בליווי מחוון או תשובון המפרט קריטריונים להערכה, שבו יוצגו עיקרי התשובות המצופות מהתלמיד ויפורט הניקוד הניתן לכל מרכיב בתשובה. כמו כן, לכלי ההערכה שאינם שאלון בחינה תוצג תוכנית מפורטת של המורה להדרכת הלומדים ויצורפו דפי הנחיה ללומד לביצוע התוצר (מטלת ביצוע, עבודה, פרויקט, תלקיט וכדומה).
בסעיף זה יש להתייחס גם לטיב הקשר שבין דרך ההערכה השוטפת לדרך ההערכה הסופית.
ביבליוגרפיה כללית
כאן תרוכז הביבליוגרפיה הכללית של התוכנית ותוצג על פי כללי הכתיבה האקדמיים המקובלים.
