חינוך לשוני בחינוך המיוחד

תכנון הלימודים בשפה יתבסס על תוכנית הלימודים הרגילה לשכבת הגיל, תוך התאמה למאפייני התפקוד של התלמיד. במקרה של פערים במיומנויות היסוד ביחס לשכבת הגיל הכרונולוגי, יש לשאוף להוראת התכנים המופיעים בתוכנית הרגילה לשכבת הגיל, תוך ביצוע התאמות ושינויים בתכנים ובמשימות, בהתייחס לרמת התפקוד של התלמיד. לביצוע התאמות ושינויים בהוראה יש להסתייע גם ב"מדריך ליישום ולהטמעה של יעדי החינוך הלשוני בחינוך המיוחד", המציג את ההישגים הנדרשים בתוכנית הלימודים ביתר פירוט והרחבה, תוך דירוג לביצועים ברמות שונות.

נקודה למחשבה

• באיזו מידה תורמת ההוראה על פי תוכנית הלימודים הרגילה בשפה לתפקודו של התלמיד בכלל מקצועות הלימוד?
• כיצד נכון לשלב בין הקניית מיומנויות השפה הנלמדות בשכבת הגיל לבין הקניית המיומנויות הנדרשות עקב קשיי למידה ופערים?

התכנון יכלול מהלכים לשיפור ולפיתוח של מיומנויות שפתיות ותקשורתיות כחלק מהתוכנית האישית או הכיתתית, ויבוא לידי ביטוי במירב מקצועות הלימוד ומוקדי הפעילות של התלמיד. תחום זה הינו באחריות משותפת של מחנכת הכתה וקלינאית התקשורת. בגן הילדים יתקיים תכנון משותף של הגננת עם קלינאית התקשורת והמרפאה בעיסוק על בסיס ממצאי הערכה תפקודית בתחומי התפקוד ומפת היעדים בשפה. (להלן מודל עבודה שיתופי של הצוות החינוכי וקלינאית התקשורת).

להרחבה: חוברת "פיתוח מיומנויות תקשורת לתלמידים עם צרכים מורכבים", אגף חינוך מיוחד.

נקודה למחשבה

• באיזו מידה ובאיזה אופן שותף הצוות הרב-מקצועי לתכנון וליישום התוכנית הכיתתית והתכניות האישיות בתחום שפת אם?
• האם וכיצד מתקיים שיתוף בין המורה או הגננת לקלינאית תקשורת ומה תרומתו?

לתכנון הלימודים בשפת אם יש לעשות שימוש בתוכניות הלימודים לחינוך הרגיל לצד תכניות או מסמכי התאמה לחינוך המיוחד:

• קדם יסודי - תשתית לקראת קריאה וכתיבה, תשס"ו
• יסודי - חינוך לשוני, עברית, שפה, ספרות ותרבות, תשס"ג
• על-יסודי – עברית לביה"ס העל-יסודי
• על-יסודי - שלהב"ת - שילוב מיומנויות הבנה והבעה בתחומי הדעת

בכל שלבי הגיל - יש לעקוב אחר עדכונים של התוכנית באתר הפיקוח על הוראת העברית, במדור תכניות הלימודים וכן אחר עדכונים והנחיות במסמך מתנ"ה.

• חינוך מיוחד - המדריך היישומי להטמעת החינוך הלשוני בחינוך המיוחד (פרק שני: הישגים נדרשים; פרק שלישי, נספח 1: דוגמאות לתכנון לימודים בחינוך לשוני).

המטרות והיעדים בתכניות ההוראה ייגזרו מתוכניות הלימודים שפורטו לעיל, מצרכי הלומד ומממצאי ההערכה התפקודית והמיפוי הכיתתי או הגני. יש לבנות וליישם בכל כיתה תוכנית מותאמת לקידום ההישגים באוריינות, קריאה וכתיבה. לבנייה וליישום של תוכניות ההוראה בכיתה ניתן להיעזר בתוכניות הבאות להטמעת יעדי תוכנית הלימודים בעברית:

נקודה למחשבה

• חינוך רגיל – חומרי עזר להוראת עברית בכיתות א'-ו' – יחידות הוראה, דגמי הוראה ועוד
• חינוך מיוחד - תוכנית ההוראה א'-ב' עם התאמות לתלמידים עם צרכים מיוחדים

שילוב של הוראה ישירה לצד הוראה אינטגרטיבית:

הוראה ישירה - בחירת מיומנות אחת כיעד מרכזי ותכנון יחידת הוראה הממוקדת במיומנות זו, תוך עיסוק במיומנויות נוספות המקדמות אותה, לדוגמה: תכנון יחידת הוראה הממוקדת בכתיבת חוויה או סיפור, בשילוב מיומנויות של הבעה, שיתוף בחוויות – לקידום תחום האזנה ודיבור ותחום כתיבה.

הוראה אינטגרטיבית - הוראה של מיומנויות שפה באמצעות התכנים הנלמדים בתחומי הדעת ובנושאי ההכנה לחיים, לדוגמה: הקניית מיומנות של המשגה (גיבוש והבנה של מושגים) כחלק מלימוד פתרון בעיות מחיי היום יום.

במסגרות לתלמידים עם קשיים ומוגבלויות בתקשורת ושפה, יושם דגש רב על פיתוח וטיפוח הכשירות התקשורתית, בשיתוף המחנכת וקלינאית התקשורת. בגן הילדים יכלול ארגון הפעילות עבודה בקבוצות קטנות הממוקדת בהוראה ישירה של מיומנויות שפה וכן הוראת מיומנויות שפה בכל התכנים, הנושאים ותחומי העיסוק בגן וכן בפעילויות השונות במרחב הגן.

נקודה למחשבה

• האם תכנון הלימודים מתייחס למיומנויות שפה במוקד ההוראה?
• האם ההוראה עוסקת בהקניה ישירה של מיומנויות לצד הקנייה עקיפה שלהן?
• האם מושם דגש על קידום מיומנויות שפה באמצעות טקסטים מתחומי דעת? שונים?
• כיצד באים לידי ביטוי תפקודי הלומד בתהליך ההוראה וההערכה שלך?

הקצאת שעות ייעודיות להוראת שפת אם מתקיימת על בסיס ההקצאה לשכבת הגיל בחינוך הרגיל (לפי ההנחיות במתנ"ה) תוך התאמה לאוכלוסיית המסגרת החינוכית. באוכלוסיות עם משכל תקין וגבולי מוקצות שעות על פי הנדרש בחינוך הרגיל לפחות. בשאר רמות התפקוד תשמש ההקצאה בחינוך הרגיל כבסיס להפעלת שיקול דעת לצורך התאמה למאפייני התלמידים. כמו כן, יוקצו שעות להוראה אישית או קבוצתית לצורך השלמת תהליך רכישת הקריאה או טיפול בשטף הקריאה בגילאים השונים, וכן, לעבודת משותפת של קלינאית תקשורת ומורה בתחום הכשירות התקשורתית.

נקודה למחשבה

• האם שעות ההוראה מספקות מענה להשלמת פערים בקריאה וכתיבה?
• האם שעות ההוראה בשפה הן שעות ממוקדות להוראה ישירה של שפת אם, ולא מהוות חלק מתחומי דעת רבי מלל אחרים?
• כיצד באים לידי ביטוי תפקודי הלומד בתהליך ההוראה וההערכה שלך?

תלמידים בתפקוד תקין עד גבולי בכל סוגי המסגרות

1. יסודי וחט"ב - הוראת יצירות בהיקף של 50% לפחות מרשימת יצירות הספרות מתוך ארבעת מעגלי הבחירה;
   
2. חט"ע - יש ללמד את יצירות הספרות בהתאם לתוכנית הלימודים בחטיבה העליונה והנחיות המפמ"ר לצורך הבחנות בבחינות הבגרות. 

תלמידים בתפקוד עם מוגבלות קלה ברצף הגילאים – בחירת יצירות ספרות מתוך רשימת יצירות הספרות לצד בחירת ספרים בהתאם למאפייני התפקוד של התלמידים תוך התחשבות בתחומי העניין שלהם ובאופן המכבד את גילם.

תלמידים בתפקוד עם מוגבלות בינונית וקשה - הוראת הספרות תתמקד בחוויה האישית והרגשית של התלמידים וכן במטרות של הנאה מנכסי השפה והתרבות של החברה. כמו כן, יש להקפיד על בחירת ספר מותאם לתפקוד התלמידים תוך התחשבות בתחומי העניין שלהם ובאופן המכבד את גילם.

פעילות בספריה בית ספרית - מרחב הספרייה מאפשר פעילות מגוונת עם הספר השלם, מיקוד ביצירות של סופר או סופרת מסוימים, בחירה והשאלת ספרים, קריאה מונחית ועוד.

נקודה למחשבה

• באיזו מידה קיים עיסוק ביצירות ספרות לצורך הנאה מנכסי תרבות ולשם החוויה האסתטית?
• באיזו מידה נשמרת חוויית ההנאה מהיצירה הספרותית לצד התיווך להבנת היצירה?
• באיזו מידה נשמר העיקרון של שימוש ביצירות ספרות מכבדות גיל באוכלוסיות השונות?

באשר לשימוש בספרים מתוך רשימת ספרי הלימוד לחינוך הרגיל ולחינוך המיוחד, ולהכנת חומרי הוראה-למידה ראה פרק: עקרונות מרכזיים בהוראת תלמידים עם צרכים מיוחדים.

נקודה למחשבה

• באיזו מידה קיימת הקפדה על חשיפה לתכנים ונושאים הנלמדים בשכבת הגיל יחד עם התאמה של רמת הקריאות של הטקסטים לתלמידים?

ראה פרק: הערכה לתלמידים עם צרכים מיוחדים, לרבות התייחסות לתחום שפה, וכן פרק: דגשים בהתייחס לסוגי מסגרות וחטיבות גיל, לרבות דגשים בתחום הערכה.

נקודה למחשבה

• עד כמה קיים שימוש במשימות תואמות גיל לעומת משימות התואמות לרמת התפקוד של התלמיד?
• עד כמה תהליכי ההערכה מאפשרים בניית תכניות התערבות כיתתיות ואישיות בשפה?