על המגמה

חזרה
חזרה לראש הדף

מגמת חינוך

רציונל

בני הנוער הלומדים במגמת חינוך יגבשו במהלך לימודיהם השקפת עולם המהווה בסיס פילוסופי-ערכי לעשייה החינוכית ויצירת ‘ארגז כלים’ חינוכי.

התלמידים יצברו ידע מעולם החינוך והפסיכולוגיה, תוך שילוב של עבודות חקר ויישום גישת האינטליגנציות המרובות וגישות פסיכולוגיות וחינוכיות, וירכשו ניסיון פדגוגי מקצועי בסביבות חינוכיות מגוונות.

בתהליך ההתמחות התלמידים רוכשים כישורי תכנון והדרכה, מיומנויות תקשורת בין אישית, עבודת צוות, למידה וחשיבה תוך עידוד סקרנות, חשיבה ביקורתית, יוזמה ויצירתיות.

בוגרי ובוגרות המגמה העומדים בהצלחה בבחינות יוכלו להמשיך ללימודים אקדמיים באוניברסיטאות ובמכללות למורות ולגננות או במסגרות אחרות של לימודי המשך.

מטרות עיקריות

גיבוש השקפת עולם המהווה בסיס פילוסופי-ערכי לעשייה החינוכית ורכישת ‘ארגז כלים’ חינוכי.
הכשרת מחנכות לגיל הרך (מחנכות - מסייעות ומטפלות) בגני ילדים, מעונות, פעוטונים, משפחתונים וצהרונים.

מטרות חינוכיות ערכיות

ערכים ועקרונות בחינוך ההומניסטי

  1. דגש אפקטיבי – התייחסות ללומד השלם ולמלוא אישיותו. עידוד ביטוי והעשרת העולם הרגשי של הלומד ומחנכו.
  2. צמיחה אישית – מטרת החינוך היא שכל פרט יוכל להגיע למירב הצמיחה האישית ולאפשר התקרבות למימוש עצמי. התייחסות לסגנון הלמידה האישי, לקצב, לתכונות ולנטיות.
  3. קירבה בין אישית – הקירבה היא אמצעי ליצירת אקלים המאפשר למידה מרבית וטיפוח דימוי עצמי חיובי.
  4. אינטגרציה – הדגשת הטיפוח הרב צדדי, כלומר, שילוב בין השכל, הרגש והגוף, בין הפרט לחברה, בין תהליך הלמידה ובין החיים בין הדיסציפלינות השונות.
  5. משמעות (רלוונטיות) – למידה משמעותית מתרחשת כאשר התוכן קשור לחיי הלומד, רלוונטי להווייתו, מתייחס לשאלות המעסיקות אותו.
  6. אוטונומיה – טיפוח אדם בעל יכולת ונטייה לגבש עמדות בגישה תבונית, ביקורתית ועצמאית.
  7. הקשר (קונטקסט) – מערכת החינוך מושפעת מהתרבות הכללית, המשטר הפוליטי, האקלים החברתי, הערכים והנורמות בחברה ומהמצב הכלכלי.
  8. שינוי וחדשנות – החינוך ההומניסטי מצדד בשינוי פני החברה. לשם כך, דורשים המחנכים ההומניסטיים חיפוש דרכים אלטרנטיביות לחינוך, בדיקת תכני הלימוד ותהליכי ההוראה.
  9. גיוון, יצירתיות – יש צורך בגיוון דרכי ההוראה כדי להתאים את הלמידה לייחודיות הלומדים.
  10. אוריינטציה על התהליך – מתן חשיבות לתהליך לצד תוכני הלימוד.
  11. אינדיבידואליזם – הלומד נתפס כאישיות ייחודית ואוטונומית.
  12. שותפות דמוקרטית – שותפות אמת של הלומדים בהכרעות הנוגעות למטרות, לתהליך ולתכנים של לימודיהם.
  13. ממשות (אותנטיות) – היות האדם "מה שהוא". האדם חי ומשאיר רישומו בעולם תוך קשב, כבוד ונאמנות להווייתו האנושית ולטבעו הייחודי.
  14. מיקוד על בני אדם – הלומד הוא אדם אחראי, ראוי לאמון. אם לא יופרע, תהווה סקרנותו הטבעית גורם למוטיבציה חזקה ללמידה.
  15. חשיבה ביקורתית – הנטייה והיכולת האינטלקטואלית לבחון בצורה יסודית ובלתי משוחדת את מהותם, איכותם, ערכם ותקפותם של דברים (תופעות, אנשים, היגדים) מעבר להתרשמות ראשונית ולאור אמות המידה הרלוונטיות.

מתוך:

  • אלוני נ' (1998). להיות אדם. הוצאת הקיבוץ המאוחד.
  • דרום ד' (1989). אקלים של צמיחה. תל-אביב: ספרית הפועלים.

מספר מגמה: 25
בחירה א' - מדעים (פיזיקה, כימיה או ביולוגיה) או מדע וטכנולוגיה לכל.
בחירה ב' - מקצוע מוביל פסיכולוגיה התפתחותית.
בחירה ג' - התמחות יישומי פעילויות בחינוך: ספרות ילדים + עשייה חינוכית.