העשרה - ל"ג בעומר: מדורה וסביבה

האש היא תהליך כימי ופיזיקלי שבו גזים הנפלטים מחומר דליק עוברים חמצון מהיר עם האוויר שמסביבם ומשחררים חום ואור. החום הגבוה והאור החזק הן בעצם להבות האש. לאור יכולים להיות צבעים שונים בהתאם לסוג הגז שנפלט באש. הלהבה היא אם כך תגובה כימית של תערובת גזים ומוצקים הפולטים קרינת אור ואנרגיית חום, היכולה להגיע לאלפי מעלות. 

אש ניצתת כשהחומר הדליק נחשף למקור אנרגייה כמו גפרור, מצית או ברק. מהניצוץ הראשון הזה ניצתת האש שמשחררת אנרגיית חום ואנרגיית אור נוספות. 

הראשונים שגילו את האש היו כנראה אנשי המערות הקדמונים של ההומו ארקטוס, "האדם הזקוף". לפני כ-9000 שנה. ההערכות הן שהיה זה באמצעות שפשוף של שני ענפים או אבנים, כשניצוץ מקרי של אש פגע בזרדים יבשים והדליק להבה.

המדורות המובערות בערב ל"ג בעומר גורמות לעלייה חדה ברמות זיהום האוויר ובריכוז הפחמן הדו חמצני- גז חממה המצטבר באטמוספירה וגורם להתחממות גלובלית. גם הכמות העצומה של העצים הנשרפים ביום זה מהווה פגיעה של ממש בסביבה. לאור זאת, ברורה החשיבות הרבה בחינוך לשמירה על הסביבה שמזמן לנו החג. יש לדון עם התלמידים בסכנות הטמונות באש הן לבריאות והן לסביבה, ולהדגיש חשיבות השמירה על כללי הבטיחות וההקפדה על הדרכים בהן ניתן למזער את נזקי זיהום האויר והפגיעה באטמוספירה.