בחירות בישראל לכנסת ה-25

הבחירות לכנסת העשרים וחמש תערכנה ב-1 בנובמבר 2022, ז' בחשוון ה' תשפ"ג.

מערכת הבחירות מנוהלת על ידי ועדת הבחירות המרכזית שבראשה עומד שופט בית המשפט העליון עוזי פוגלמן.

לבחירות לכנסת בישראל מאפיינים משותפים למדינות דמוקרטיות, הן כלליות שוות וחשאיות. שיטת הממשל הנהוגה בישראל היא דמוקרטיה פרלמנטרית ולפיה הכנסת, הרשות המחוקקת, אחרי שנבחרה בידי העם ממנה את הממשלה, הרשות המבצעת. הממשלה זקוקה לתמיכה ולאמון של רוב חברי הכנסת (בתי המשפט הם הרשות השופטת).

שיטת הבחירות בישראל

הבחירות בישראל ארציות ישירות ויחסיות. הבחירות נערכות בכל הארץ בעת ובעונה אחת והמדינה כולה נחשבת לאזור בחירה אחד. האזרחים בוחרים ישירות ברשימת מועמדים. מספר המושבים שכל רשימה מקבלת בכנסת יחסי למספר המצביעים בעדה ובלבד שעברה את אחוז החסימה.
שיטת הבחירות לכנסת נדונה בעיקר בשני חוקים אלו: חוק יסוד הכנסת, התשי"ח 1958 וחוק הבחירות לכנסת [נוסח משולב] תשכ"ט-1969.

חוק המפלגות

חוק המפלגות אוסר רישום של מפלגות שיש במטרותיהן, במפורש או במשתמע, משום שלילת קיומה של מדינת ישראל, מדינה יהודית ודמוקרטית, הסתה לגזענות או תמיכה במאבק מזוין של מדינת אויב או של ארגון טרור נגד מדינת ישראל. החוק אוסר גם את רישומה של מפלגה אשר יש יסוד להניח שתשמש מסווה לפעילויות בלתי חוקיות.

בחירות מקדימות

במקצת מהמפלגות מתקיימות בחירות מקדימות (פְּרַיְימֵרִיז) לקראת הבחירות הכלליות ובהן חברי המפלגה בוחרים את מועמדיהם לכנסת. יש מפלגות שבהן מרכז המפלגה בוחר את המועמדים. במפלגות החרדיות למשל המנהיגים הרוחניים קובעים מי יהיו המועמדים.

תדירות

הבחירות לכנסת מתקיימות אחת לארבע שנים ואולם הכנסת יכולה להקדימן. הכנסת יכולה להפיל את הממשלה בהצעת אי אמון של רוב חבריה. גם ראש הממשלה יכול ליזום הקדמה של הבחירות. בנסיבות מסוימות הכנסת עשויה לכהן יותר מארבע שנים.