חפש ב:

תוכנית הלימודים בסוציולוגיה

חזרה

תיאור המקצוע

תיאור המקצוע

גורלו של אדם אינו נתון אך ורק ביד המקרה. האדם אינו מנותק מן הסובב אותו, ומחשבותיו ומעשיו אינם נקבעים אך ורק על ידי מה שמכונה בפי הפילוסופים "רצון חופשי". נהפוך הוא, כל אחד מאיתנו מקבל מדי יום ביומו החלטות חשובות במישור האישי, אך הוא מחליט אותן במסגרת הזירה הרחבה יותר המכונה 'חברה' – המשפחה, בית הספר, הקהילה או העולם הגדול.
התבונה הסוציולוגית היא ביסודה הכרה בכך שהעולם החברתי מכוון את מעשינו והכרעותינו כשם שחילופי העונות משפיעים על האופן שבו אנחנו מתלבשים או מבלים. ומאחר שהסוציולוגים יודעים רבות על דרכי פעולתה של החברה, הם יכולים לנתח ולנבא במידה לא מבוטלת של דיוק כיצד נתנהג בעתיד.
מישוניס ג' "הפרספקטיבה הסוציולוגית", בתוך סוציולוגיה, האוניברסיטה הפתוחה, 1999
תוכנית הלימודים בסוציולוגיה עוסקת בקשר שבין האדם והחברה הסובבת אותו.
שתי היחידות הנלמדות כיום עוסקות בתרבות שבה אנו חיים, המשפחה בעבר לעומת המשפחה הפוסט-מודרנית, השפעת הסביבה על עיצוב אישיותו וחייו של האדם לאורך חייו והקבוצה החברתית בהיותה מרכיב חשוב בחיי הפרט והחברה.

חזרה לראש הדף

תוכנית הלימודים בסוציולוגיה תשפ"א

תוכנית הלימודים בסוציולוגיה תשפ"א

א. מבנה הלימודים:
מקצוע הסוציולוגיה נלמד בהווה בהיקף של 2 יח"ל כחלק ממקבץ של 5 יח"ל במדעי החברה.
המקבץ מורכב משתי חטיבות בהיקף של 2 יח"ל בשני תחומי דעת הנכללים במדעי החברה (סוציולוגיה, פסיכולוגיה, כלכלה, מדעי המדינה) על פי בחירת בית הספר ועוד 1 יח"ל שהיא עבודת מחקר על סוגיה מתחום מדעי החברה.
מבנה הלמידה וההערכה במדעי החברה:
תלמיד הבוחר ללמוד מדעי החברה ייבחן בתחום דעת אחד במבחן בגרות חיצוני. תחום הדעת השני ועבודת החקר יהיו להערכה בית ספרית מגוונת.
בתחום הדעת שנבחר להערכה חיצונית נקבעו ליבה משותפת של ידע ומיומנויות שעליה יתקיים מבחן הבגרות ופרקי בחירה והעמקה להערכה בית ספרית מגוונת.
המקצוע שנבחר להיבחנות פנימית יילמד בדרכי למידה והערכה מגוונות על פי מסמכי תוכנית הלימודים לתלמידים המתחילים את לימודיהם בכיתה י' בשנת תשע"ה.
ב. החלוקה לנושאי חובה ולנושאי בחירה והעמקה:
התוכנית המוצגת להלן נבנתה לאור הנחיות המשרד להפריד בין נושאי הלימוד שהם ליבת הידע והמיומנויות, בסיס לבחינת בגרות חיצונית בפסיכולוגיה ו-70% מנושאי הלימוד שאושרו במסמך ההתאמה בשנת תשע"ד. להלן ייקראו בשם פרקי חובה.
נושאים אלה יהיו אחידים וזהים בעבור כל בית הספר ויילמדו על ידי כלל התלמידים שבחרו בתחום דעת זה.
שאר הנושאים שנכללו בתוכנית הלימודים הבסיסית בסוציולוגיה יועמדו לבחירה של בית הספר והמורים המלמדים (לפי הפירוט בהמשך).
הבחירה בנושאים אלה תאפשר למורה למידה מעמיקה יותר ושימוש בשיטות הערכה חלופיות. על ההישגים בנושאים אלה תתקיים הערכה פנימית חלופית של בית הספר והם לא ייכללו בנושאי בחינת הבגרות החיצונית. להלן ייקראו בשם נושאי הרחבה והעמקה.
ג. שיקולים לבחירת הנושאים שיילמדו במסגרת 70% בבסיס הידע והמיומנות (פרקי חובה להיבחנות חיצונית):
1. הגדרות ותאוריות אשר לגביהן קיימת הסכמה שהן הליבה של תחום הדעת.
2. נושאים רלבנטיים ומשמעותיים לגיל ההתבגרות ולתחומי העניין של התלמידים בחט"ע.
3. נושאים הנמצאים במוקד העניין והדיון החברתי של האקטואליה בחברה הישראלית.
4. מיומנויות הנדרשות לבוגר מערכת החינוך במאה ה-21.
ד. שיקולים לבחירת הנושאים שיילמדו במסגרת הרחבה והעמקה (30% להערכה בית ספרית)
* נושאים מתוכנית הלימודים שהם פוטנציאל להרחבה ולהעמקה
* נושאים המאפשרים למידה חווייתית
* נושאים המאפשרים שילוב חלופות בהערכה
בפרקי העמקה והרחבה יכול בית הספר לבחור באפשרויות האלה:
1. העמקה והרחבה בנושאים שהוצעו בטבלה המצורפת (הנושאים שנצבעו בירוק)
2. העמקה והרחבה מתוך אחד מהנושאים הבאים: מגדר*, רשתות חברתיות, גלובליזציה, סטייה**
3. העמקה והרחבה בנושא אחר לבחירת המורה: המורה יבנה תוכנית משלו בהיקף של 15-10 שעות. שאר הנושאים יהיו מתוך העמקה והרחבה שהוצעו בטבלה המצורפת (שצבועים בצבע ירוק)**.
* בית ספר שיבחר תוכנית השכלה כללית בנושא מגדר לא יוכל לבחור העמקה והרחבה במגדר.
** מורה הבוחר באפשרויות ב' או ג' נדרש לאשר תוכנית זו מול הפיקוח על הוראת מדעי החברה.
ה. הוראה למידה הערכה

חזרה לראש הדף

תוכנית הלימודים להשכלה כללית בסוציולוגיה

הבנת מהותם ותפקידם של הטקסים בחברות ובתרבויות האנושיות בכלל תאפשר לתלמידים להתבונן בטקסים ולהעריך את תרומתם לתרבות ולחברה שבה הם חיים. כמו כן היא תסייע להם לפתח ראייה ביקורתית למידת הרלוונטיות שלהם או לצורך בחידושם. ביחידה זו ילמדו התלמידים על חשיבות הטקס, על המשמעויות הגלויות והסמויות שלו, על מאפייניו ותפקידיו ככלי שבאמצעותו יוכלו לנתח את החוויה שבה הם נמצאים ויוכלו להעשיר את ידיעותיהם. השילוב בין רכישת ידע לבין בירור ערכים, תפיסות, עמדות ורגשות כלפי ההשתתפות בטקס וארגונו מקדם למידה משמעותית.

גיל ההתבגרות משמעותי ביותר מבחינת ההתפתחות הנפשית – פסיכולוגית שלנו. בשנים אלו מתפתחות ומתעצבות האישיות, הזהות והתפיסה העצמית, היחסים החברתיים שלנו, תפיסתנו את מקומנו בתוך החברה וזהותנו המינית. בעידן הפוסט מודרני גיל ההתבגרות הולך ומתארך. מתבגרים חווים שינויים רבים בתחום האישי החברתי הקוגניטיבי והמוסרי הנמשכים לאורך זמן ולכן מקצת מהמתבגרים חווים לחצים ומשברים. עם הזהות העצמית המתגבשת עולה גם השאלה הפנימית של המתבגרים ביחס למקומם בחברה. אנו רואים בגיל זה את ילדינו מחשיבים יותר ויותר את דעתם של חבריהם. הם מנסים לחקות נורמות לבוש, התנהגות וצריכה של בני גילם ומבלים איתם יותר ויותר על חשבון הזמן עם המשפחה. בגילים אלו קיים צורך להיות חלק מקבוצת השתייכות. בצד כל אלה עולה חשש מדחייה על ידי חבריהם. הם חוששים מהדרך שבה יישפטו על ידם ומה יאמרו עליהם. יש להם צורך גדול להיות מקובלים חברתית או לפחות להגדיר לעצמם נישה בתוך החברה. במסגרת היחידה ייחשפו התלמידים למגוון סוגיות הקשורות לגיל ההתבגרות כמו סוגי התחברות, שימוש ברשתות החברתיות, זוגיות ועוד.

תוכנית זו מקדמת פיתוח מודעות מגדרית בקרב מתבגרים ומתבגרות ובכך מגבירה את תחושת הביטחון של הבנות להיאבק למען המימוש העצמי שלהן, למען קידום על פי כישוריהן ויכולותיהן ולמען שוויון אמיתי לשני המינים להתפתח באופן שווה. נוסף על כך, התוכנית מקדמת חשיבה ביקורתית ומעורבות בקהילה ובכך תורמת לעיצוב האזרח העתידי. אחת האפשרויות המוצעות לתלמידים שילמדו תוכנית זו היא לשלב את המעורבות האישית עם תחום המגדר ולהעביר סדנאות לתלמידי החטיבה בתחום המגדר לפי התכנים והערכים שנלמדו. תוכנית זו מתמקדת בהקניית מושגי יסוד בתחום המגדר כחלק מהקניית ערכים של שוויון ומימוש עצמי מתוך התמקדות בשש זירות מרכזיות בחיי התלמידים: מגדר במשפחה, מגדר במערכת החינוך, מגדר בתעסוקה, מגדר בצבא, מגדר בתקשורת ומגדר בספרות ילדים.

חזרה לראש הדף

תוכנית הלימודים וחומרי עזר

מקצוע בחירה לחטיבה עליונה, בית הספר הדתי, הממלכתי-דתי, הערבי והדרוזי

רציונל התוכנית בסוציולוגיה, תשנ"ח
המקצוע סוציולוגיה עוסק בחקר יחסים אנושיים. בדפוסי היחסים האלה יש הבדלים, ותפקיד הסוציולוגיה הוא לתת הסברים להבדלים אלה, למקורותיהם ולהשלכותיהם. החקר הסוציולוגי מסייע בהבנת בעיות ותהליכים בחברה.
ייחודיות המקצוע משתקפת בשאלות המחקר הספציפיות שהעסיקו ועודן מעסיקות סוציולוגים ובדפוסי החקירה של שאלות אלה.
מקצוע הסוציולוגיה הוא דיסציפלינה דינמית ומתפתחת. הוא פלורליסטי ולא מונוליטי, ולפיכך הוא כולל מגוון של גישות ותאוריות שלפעמים משלימות זו את זו ולפעמים סותרות זו את זו.
תוכנית הלימודים החדשה מציגה את הסוציולוגיה דיסציפלינה של חקר הסביבה האנושית. היא מדגישה את תפיסת החברה כמערכת פתוחה ומשתנה. הדבר בא לידי ביטוי בהצגת הנושאים על ידי העלאת שאלות. בכל נושא בתוכנית הלימודים מובאות בפני התלמיד שאלות מרכזיות לעיון, לדיון ולבדיקה. התוכנית מציבה תשובות חלופיות לשאלות, על פי תאוריות ומחקרים קלאסיים וחדשים גם יחד. התוכנית מדגישה את העיסוק בחלופות השונות ולא את התשובה החד משמעית. יש בתוכנית עידוד להעלאת שאלות ומתן לגיטימציה לספק. הרעיונות המרכזיים אינם החלטיים וחד משמעיים, הם בסיס לדיון בקהילות סוציולוגיות על פי גישות ותאוריות שונות. רעיונות אלה הם מעין שלד שיש לפתח אותו בפתיחות מתוך מתן פרשנויות שונות ומגוונות, זהו שלד המותיר את המתדיינים עם שאלות חדשות ולא עם תשובות פסקניות.
להלן השינויים המרכזיים של תוכנית הלימודים:

  • הוספה של שלושה פרקים בנושאים: מוסד התעסוקה, המוסד הפוליטי ושינוי חברתי
  • התייחסות לתופעות חברתיות ולדילמות המעסיקות את החברה בת זמננו
  • העשרת מקורות הלמידה במחקרים ובמאמרים חדישים

מטרות התוכנית משתקפות במטרות של הפרקים השונים. בכל פרק קיימת הגדרה של מטרות הלמידה. מטרות אלה מיושמות בשאלות המועלות בפרק וברעיונות המרכזיים המוצגים בו.
בתחום הקוגניטיבי

  • הבנת מושגים סוציולוגיים ופיתוח יכולת השימוש בהם.
  • פיתוח יכולת לנתח תופעות חברתיות ולדון בהן
  • למידה של גישות סוציולוגיות שונות
  • שימוש בתאוריות ובמחקרים הנלמדים
  • פיתוח יכולת להשוות בין עמדות שונות
  • רכישת ידיעות מסוימות על החברה הישראלית
  • שימוש במתודות המחקר הסוציולוגיות והתנסות בהן

בתחום האפקטיבי

  • פיתוח עניין וסקרנות לגבי החיים החברתיים ולגבי בעיות חברתיות בישראל
  • פיתוח סובלנות כלפי דעות שונות
  • קבלת הפלורליזם בחברה הישראלית והתמודדות איתו

הקניית מיומנויות למידה

  • פיתוח יכולת קריאה של טקסטים סוציולוגיים והבנתם
  • פיתוח כושר ביטוי בכתב ובעל פה
  • שימוש באסטרטגיות של למידה עצמית
  • חקירה: תהליך שבו התלמידים עם מוריהם יחד חוקרים שאלות, מעלים השערות לגבי תשובות לשאלות, מגדירים שיטות הוראה, למידה ודרכי הערכה

השגת המטרות המגוונות של התוכנית דורשת שימוש במגוון שיטות הוראה ובעיקר בשיטות המאפשרות ללומד להיות פעיל בלמידתו.
חקירה
תהליך שבו התלמידים עם מוריהם יחד חוקרים שאלות, מעלים השערות לגבי תשובות לשאלות, מגדירים משתנים ומושגים, עורכים בדיקות (איסוף נתונים ועיבודם) ומסיקים מסקנות.
סוציולוגים משתמשים במגוון שיטות חקר – שיטות עיוניות ושיטות אמפיריות. הפעלת שיטות החקר כחלק מלימוד המקצוע מקנה לתלמידים:

  • היכרות עם דרכי החשיבה הסוציולוגית והבנתה
  • היכרות עם דרכי החקר הסוציולוגיות
  • לימוד של מושגים, רעיונות ותכנים ויישומם

מומלץ להפעיל שיטות חקר בסגנון מובנה כדי לתת לתלמידים הנחיה והדרכה ממוקדות בשלבים או תהליכים או מיומנויות מוגדרים של החקר. בהדרגתיות אפשר בהמשך הלימודים להפעיל את השיטה בדרך פתוחה יותר שתאפשר ללומדים יותר יוזמה וחופש בחירה. רצוי לשלב התנסויות בשיטת החקר בקבוצות קטנות ובעבודה אישית.
למידה חווייתית-התנסותית:
תהליך המשלב פיתוח של חשיבה קוגניטיבית עם ניתוח הצד האפקטיבי (הריגושי). בדרך כלל התהליך כולל חמישה שלבים: חוויה פעלתנית, חשיבה רפלקטיבית על החוויה, הסקת מסקנות וחיזוקן על ידי לימוד מחקרים והסברים מדעיים, יישום הרעיונות הנלמדים, הערכה ודיווחים.

  • על שיטת ההוראה להתאים לאפיונים של הלומדים בכיתה. התוכנית מציעה להשתמש במגוון שיטות הוראה ההולמות סגנונות למידה שונים.
  • הדיון בחומר העיוני ייעשה מתוך התייחסות לגישות תאורטיות שונות בכל נושא. עקרונות התאוריה יהיו מוכרים לתלמידים וישמשו אותם להסבר ולניתוח של תופעות חברתיות.
  • רצוי מאוד שהמורה יהיה ער להתפתחויות השונות בתחום הטכנולוגיה של המחשבים המאפשרות למידה שונה מהמקובל עד כה.

השימוש במכשירי קצה
השימוש במחשב על גווניו השונים נותן לתלמידים כלים והתנסות בחוויה לימודית שונה. התלמידים ילמדו להשתמש בכלים דיגיטליים שיעצימו את חוויית הלמידה.
התלמידים ילמדו לחפש נתונים, לעבד אותם בצורות שונות בעזרת המחשב ולהציגם בצורה ברורה ונאה. אפשר להשתמש ברשתות כדי לקשר בין תלמידים להחלפת רעיונות ודעות ולעבוד במשותף בעבודות חקר במדעי החברה.

דרכי הערכה
דרכי הערכה המתאימות לתוכנית הן שילוב של דרכים מגוונות המתאימות להערכה מעצבת.

  • תרגילים
  • עבודות עיוניות
  • עבודות חקר בשדה, בבית הספר ובספרייה
  • עבודות קבוצתיות של חקר, ניתוח, סיעור מוחין וסינתזה
  • עבודות יצירתיות כגון הסרטת סרטי וידאו או כתיבה יוצרת
  • מבחנים

המטרה של דרכי הערכה היא לעקוב אחר ההתקדמות וההתפתחות בלמידה של כל אחד מהתלמידים ולקדם אותם מתוך מתן משוב בונה לאחר עשיית העבודות. רצוי לבנות רצף של התנסויות עם סוגים שונים של דרכי הערכה במשך הפעלת התוכנית כדי לתת הזדמנות לפתח מיומנויות ולשפרן.
הערות למורים בחינוך הדתי
לפניכם תוכנית לימודים בסוציולוגיה. התוכנית נכתבה על פי מבנה הדעת של דיסציפלינה זאת כמקובל בעולם האקדמי. הגישה הכללית היא אוניברסלית ופלורליסטית ונשענת על תאוריות, רעיונות והצגת שאלות.
אנו רואים חשיבות רבה בכך שהתלמיד יכיר את תחום הדעת סוציולוגיה על פי הסטנדרטים המקצועיים המקובלים במדעי החברה. לפיכך נעשה מאמץ משותף להפעלת תוכנית לימודים אחידה זו בכל מגזרי האוכלוסייה. יש לראות בכך תרומה לסובלנות ולאחדות של החברה הישראלית.
השקפת החינוך הדתי מושתתת על תפיסה כוללנית בבחינת "בכל דרכיך דעהו". נקודת המוצא שלנו היא האמונה בבורא עולם, בהשגחתו ובמצוות המחייבות אותנו. האם אפשר ללמד סוציולוגיה המציבה את האדם במרכז (גישה אנתרופוצנטרית) דרך ערכים הנובעים מראיית ה' במרכז (גישה תאוצנטרית)?
התשובה לכך תלויה בכם, המורים. ביכולתכם ליצוק לתוך התבנית המדעית הסוציולוגית מטרות, רעיונות, תכנים ודוגמות העולים בקנה אחד עם משנת החמ"ד, מכאן, והמתמזגים במתכונת של מדעי החברה כפי שהם באים לידי ביטוי בתוכנית לימודים זו, מכאן.
נושאים הראויים לדיון בכיתה:

  • האם יש סתירה יסודית בין תובנה סוציולוגית שהיא רלטיביסטית לבין עמדה דתית שהיא אבסולוטית?
  • מהן הזיקות שבין הדת לבין התרבות?
  • הלגיטימציה שהחברה נותנת לתופעות שונות שהן בניגוד למצוות הדת

כמו כן אפשר להוסיף דוגמאות למושגים ולרעיונות מרכזיים הלקוחים מהיהדות, כגון מאפייני החברה הדתית, ערכים, נורמות וזהות יהודית, כבוד האדם וסובלנות על פי היהדות, ועוד.
כתב: ד"ר רחמים מלמד כהן, מפקח על תוכניות לימודים בחינוך הממלכתי דתי.

עקרונות מנחים להוראת נושאים רגישים
תוכנית הלימודים בסוציולוגיה עוסקת בנושאים בעייתיים מבחינה חברתית, תרבותית ואישית במקצת מהפרקים. ציבור הלומדים הטרוגני מהיבטים שונים (רקע אתני, סטטוס משפחה, דפוסי משפחה כגון חד הוריים וכו', רקע סוציו-אקונומי, ניסיון חיים וכו'). אי לכך יש לתת את הדעת על הגישה החינוכית. יש ליצור בכיתה אקלים פתוח ובטוח לדיון בנושאים רגישים. תוכנית זאת מציבה הנחיות ברורות לדרכי התייחסות המצופות מהמורה במצבים אלו. המורה יבנה את מערך השיעור על פי התכנים והגישה הפדגוגית המומלצת ומתוך רגישות והתחשבות מרביות והיכרות עם מאפייני הלומדים בכיתתו – מן ההיבטים שצוינו לעיל. אנו ממליצים לנקוט עקרונות מנחים אלו בדיונים בכלל ובעיסוק בנושאים רגישים בפרט:

  • לנסות למצוא את הפתרון המיטבי לתלמידים ולשיעור בנושאים רגישים הנוגעים לתלמידים מסוימים בכיתה
  • להציג את התופעות בצורה עובדתית ולא בצורה שיפוטית
  • להדגיש את התופעה ולא את הפרט. לדוגמה: דנים בסטייה אך לא בסוטה
  • להביא דוגמאות מגוונות להסבר תופעה ולא להיצמד לדוגמאות מעטות וקיצוניות
  • לאפשר התבטאות חופשית מתוך הקפדה על דיון ענייני בלא ביטויים שליליים העשויים לפגוע בפרט או בהשתייכות שלו.

נושאי הלימוד ל-2 יח"ל

תרבות

נושאי חובה – 70%
1. מהי תרבות?
2. מה הם מרכיבי תרבות?
3. מִגדר
4. גישות תאורטיות לניתוח תרבות
5. גישות לחקר תרבות
6. הגורמים להתפתחות תרבות הטרוגנית
7. כיצד משתנות תרבויות?

הרחבה והעמקה – 30%
1. קטגוריזציה
2. מיסוד ומוסדות חברתיים
3. טקסים
4. סטטוס
5. יחסי תרבות בחברה הטרוגנית
6. ישראל חברה הטרוגנית
7. הגורמים לשינוי תרבותי
8. כיצד חוקרים תרבויות?

קבוצה

נושאי חובה – 70%
1. מדוע אנשים מתגבשים לקבוצות?
2. מהי קבוצה?
3. קבוצת השתייכות וקבוצת התייחסות
4. סטטוס/תפקיד חברתי
5. השפעת הקבוצה על התנהגות חבריה
6. קונפורמיות וסטייה
7. תהליכי קבלת החלטות ומנהיגות בקבוצה
8. מה הם סוגי היחסים הנוצרים בעת מפגש בין קבוצות?
9. מהי זיקתה של הקבוצה לחברה הרחבה?

הרחבה והעמקה – 30%
1. השוואה בין קבוצות
2. כיצד חוקרים קבוצות?

חיברות

נושאי חובה – 70%
1. מהו תהליך החִברות?
2. כיצד מתפתחת הזהות? גישות לחקר זהות
3. סוכני חִברות
4. תאוריות של התבגרות
5. במה נבדלים תהליכי החִברות בתוך החברה, ובמה הם נבדלים בין החברות השונות?
6. מין ומִגדר

הרחבה והעמקה – 30%
1. כיצד מתפתחת הזהות? גישות לחקר הזהות
2. גישות תאורטיות
3. המטרות של תהליך החִברות
4. תהליכי החִברות בתוך החברה ובמה הם נבדלים בין החברות השונות

משפחה

נושאי חובה – 70%
1. מהי משפחה?
2. במה דומות משפחות בחברות שונות, ובמה הן נבדלות זו מזו?
3. רמת משפחתיות
4. מה הם הגורמים לדפוסי משפחה שונים?
5. מה מייחד את המשפחה הפוסט מודרנית?
6. הבעיות והדילמות של המשפחה בת זמננו

הרחבה והעמקה – 30%
1. מהי מודרניזציה?
2. אי שוויון במשפחה

 

חזרה לראש הדף

שאלות מרכזיות מאורגנות סביב נושאים ומטרות

הבנת מושג התרבות ומרכיביו

  • כיצד אנשים תופסים ומארגנים את הסביבה החברתית שלהם?
  • מהי תרבות?
  • כיצד היא משפיעה על חיינו?
  • במה נבדלות תרבויות של חברות שונות? במה הן דומות?
  • האם קיימים יסודות תרבותיים אחידים בכל חברה?
  • האם קיימות תרבויות "עליונות" או תרבויות "פרימיטיביות"?
  • מה ההבדלים בין תובנה סוציולוגית לתובנה דתית?
  • אילו דפוסים של יחסי תרבויות מתפתחים בחברות פלורליסטיות?
  • מהו ההרכב התרבותי של החברה הישראלית ההטרוגנית?
  • כיצד מתמודדת החברה הישראלית עם ריבוי התרבויות שבתוכה ומהן הבעיות המתעוררות ומהם הפתרונות השכיחים לבעיות אלה?
  • כיצד משתנות תרבויות?

הכרת תרבויות שונות, ניתוחן והשוואה ביניהן

  • מהי תרבות? כיצד היא משפיעה על חיינו?
  • במה נבדלות תרבויות של חברות שונות? במה הן דומות?
  • האם קיימים יסודות תרבותיים אחידים בכל חברה?
  • האם קיימות תרבויות "עליונות" או תרבויות "פרימיטיביות"?
  • מה ההבדלים בין תובנה סוציולוגית לתובנה דתית?
  • אילו דפוסים של יחסי תרבויות מתפתחים בחברות פלורליסטיות?
  • מהו ההרכב התרבותי של החברה הישראלית ההטרוגנית?
  • כיצד משתנות תרבויות?

הכרת המאפיינים הפלורליסטיים של התרבות בישראל

  • האם קיימות תרבויות "עליונות" או תרבויות "פרימיטיביות"?
  • אילו דפוסים של יחסי תרבויות מתפתחים בחברות פלורליסטיות?
  • מהו ההרכב התרבותי של החברה הישראלית ההטרוגנית?
  • כיצד מתמודדת החברה הישראלית עם ריבוי התרבויות שבתוכה ומהן הבעיות המתעוררות ומהם הפתרונות השכיחים לבעיות אלה?
  • כיצד משתנות תרבויות?

הבנת הבעייתיות של המגע הבין תרבותי בחברה הישראלית והכרת דרכי ההתמודדות השונות

  • כיצד אנשים תופסים ומארגנים את הסביבה החברתית שלהם?
  • האם קיימים יסודות תרבותיים אחידים בכל חברה?
  • אילו דפוסים של יחסי תרבויות מתפתחים בחברות פלורליסטיות?
  • מהו ההרכב התרבותי של החברה הישראלית ההטרוגנית?
  • כיצד מתמודדת החברה הישראלית עם ריבוי התרבויות שבתוכה ומהן הבעיות המתעוררות ומהם הפתרונות השכיחים לבעיות אלה?
  • כיצד משתנות תרבויות?

פיתוח רגישות לתכונות לא מוכרות ושונות של תרבויות זרות

  • מהי תרבות? כיצד היא משפיעה על חיינו?
  • במה נבדלות תרבויות של חברות שונות? במה הן דומות?
  • האם קיימים יסודות תרבותיים אחידים בכל חברה?
  • האם קיימות תרבויות "עליונות" או תרבויות "פרימיטיביות"?
  • מהו ההרכב התרבותי של החברה הישראלית ההטרוגנית?
  • כיצד מתמודדת החברה הישראלית עם ריבוי התרבויות שבתוכה ומהן הבעיות המתעוררות ומהם הפתרונות השכיחים לבעיות אלה?
  • כיצד משתנות תרבויות?

הבנת הפונקציות שממלאות קבוצות בחברה והכרה בחשיבותן

  • מהן הסיבות להתגבשות אנשים לקבוצה?
  • מהי קבוצה?
  • אילו סוגי יחסים נוצרים במפגש בין קבוצות?

פיתוח עמדה לגבי מידת הקונפורמיות הרצויה של היחיד לקבוצה

  • מהן הסיבות להתגבשות אנשים לקבוצה?
  • כיצד משפיעות קבוצות אלו על היחיד?
  • כיצד משפיעה הקבוצה על ערכיו של החבר בה ועל התנהגותו?
  • כיצד מתמודדת הקבוצה עם חברים שאינם פועלים על פי הנורמות שלה?
  • כיצד משפיעה סטייה מהנורמות הקבוצתיות על תפקוד הקבוצה?
  • מהם הגורמים לשיתוף פעולה או ליריבות בין קבוצות?

בחינת השווה והשונה בסוגים השונים של הקבוצות, ומתוך כך גילוי אמות המידה למיון קבוצות

  • מהי קבוצה?
  • מהן אמות המידה שעל פיהן אפשר להבחין בין קבוצות?
  • כיצד משפיעים תהליכי קבלת החלטות וסוגי מנהיגות על הקבוצה?
  • אילו סוגי יחסים נוצרים במפגש בין קבוצות?
  • מהם הגורמים לשיתוף פעולה או ליריבות בין קבוצות?

ניתוח הדינמיקה הפנימית של קבוצות שונות

  • מהן הסיבות להתגבשות אנשים לקבוצה?
  • מהי קבוצה?
  • לאילו סוגי קבוצות משתייך הפרט, ולאילו קבוצות הוא מתייחס?
  • כיצד משפיעה הקבוצה על ערכיו של החבר בה ועל התנהגותו?
  • כיצד מתמודדת הקבוצה עם חברים שאינם פועלים על פי הנורמות שלה?
  • כיצד משפיעה סטייה מהנורמות הקבוצתיות על תפקוד הקבוצה?
  • כיצד משפיעים תהליכי קבלת החלטות וסוגי מנהיגות על הקבוצה?
  • אילו סוגי יחסים נוצרים במפגש בין קבוצות?
  • מהם הגורמים לשיתוף פעולה או ליריבות בין קבוצות?

חקירת השפעת הקבוצות על עמדותיו, תפיסותיו והתנהגותו של הפרט

  • מהן אמות המידה שעל פיהן אפשר להבחין בין קבוצות?
  • לאילו סוגי קבוצות משתייך הפרט, ולאילו קבוצות הוא מתייחס?
  • כיצד משפיעות קבוצות אלו על היחיד?
  • כיצד משפיעה הקבוצה על ערכיו של החבר בה ועל התנהגותו?
  • כיצד מתמודדת הקבוצה עם חברים שאינם פועלים על פי הנורמות שלה?
  • כיצד משפיעה סטייה מהנורמות הקבוצתיות על תפקוד הקבוצה?

הכרת "מערך הניסוי" והתנסות בו כאמצעי לחקר הקבוצה

  • מהי קבוצה?

הבנת הזיקה שבין קבוצות לבין קהילה ואירגונים בחברה

  • מהי קבוצה?
  • מהן אמות המידה שעל פיהן אפשר להבחין בין קבוצות?
  • לאילו סוגי קבוצות משתייך הפרט, ולאילו קבוצות הוא מתייחס?
  • כיצד משפיעה הקבוצה על ערכיו של החבר בה ועל התנהגותו?
  • כיצד מתמודדת הקבוצה עם חברים שאינם פועלים על פי הנורמות שלה?
  • כיצד משפיעה סטייה מהנורמות הקבוצתיות על תפקוד הקבוצה?
  • כיצד משפיעים תהליכי קבלת החלטות וסוגי מנהיגות על הקבוצה?
  • מהי זיקתה של הקבוצה לחברה הרחבה?
  • אילו סוגי יחסים נוצרים במפגש בין קבוצות?
  • מהם הגורמים לשיתוף פעולה או ליריבות בין קבוצות?

הבנה וחקירה של סוגי יחסים בין קבוצות ותנאים להתפתחותם

  • מהן הסיבות להתגבשות אנשים לקבוצה?
  • מהי קבוצה?
  • מהן אמות המידה שעל פיהן אפשר להבחין בין קבוצות?
  • לאילו סוגי קבוצות משתייך הפרט, ולאילו קבוצות הוא מתייחס?
  • כיצד משפיעים תהליכי קבלת החלטות וסוגי מנהיגות על הקבוצה?
  • מהי זיקתה של הקבוצה לחברה הרחבה?
  • אילו סוגי יחסים נוצרים במפגש בין קבוצות?
  • מהם הגורמים לשיתוף פעולה או ליריבות בין קבוצות?

פיתוח מודעות עצמית להשפעתן של קבוצות ההשתייכות וההתייחסות

  • מהן הסיבות להתגבשות אנשים לקבוצה?
  • מהי קבוצה?
  • מהן אמות המידה שעל פיהן אפשר להבחין בין קבוצות?
  • לאילו סוגי קבוצות משתייך הפרט, ולאילו קבוצות הוא מתייחס?
  • כיצד משפיעות קבוצות אלו על היחיד?
  • כיצד משפיעה הקבוצה על ערכיו של החבר בה ועל התנהגותו?
  • כיצד מתמודדת הקבוצה עם חברים שאינם פועלים על פי הנורמות שלה?
  • כיצד משפיעה סטייה מהנורמות הקבוצתיות על תפקוד הקבוצה?
  • כיצד משפיעים תהליכי קבלת החלטות וסוגי מנהיגות על הקבוצה?
  • מהי זיקתה של הקבוצה לחברה הרחבה?
  • מהם הגורמים לשיתוף פעולה או ליריבות בין קבוצות?

הבנה שתהליך החִברות נמשך לאורך חיי האדם

  • מי אני וכיצד איראה בעתיד?
  • כיצד מתפתחת זהות?
  • מדוע קיים בחברה המודרנית תהליך התבגרות ממושך?

הבנת החִברות – תהליך דינמי של יחסי גומלין בין היחיד לסוכני חִברות בחברתו

  • מי אני וכיצד איראה בעתיד?

הבנת התפקידים של תהליכי החִברות

  • מי אני וכיצד איראה בעתיד?
  • כיצד מתפתחת זהות?
  • מהן מטרותיו של תהליך החִברות וכיצד הן מושגות?
  • מדוע קיים בחברה המודרנית תהליך התבגרות ממושך?
  • במה נבדלים תהליכי החִברות בתוך החברה ובמה הם נבדלים בחברות השונות?

הכרה שאי אפשר לקבוע את תוצאותיו של תהליך החִברות מראש

  • במה נבדלים תהליכי החִברות בתוך החברה ובמה הם נבדלים בחברות השונות?

הכרת הסברים שונים לתהליך החִברות ולימוד תרומתם להבנת התהליך

  • מי אני וכיצד איראה בעתיד?
  • מהן מטרותיו של תהליך החִברות וכיצד הן מושגות?
  • במה נבדלים תהליכי החִברות בתוך החברה ובמה הם נבדלים בחברות השונות?

הכרת דגמים אחדים של תהליך החִברות בטיפוסי חברות שונים

  • כיצד מתפתחת זהות?
  • במה נבדלים תהליכי החִברות בתוך החברה ובמה הם נבדלים בחברות השונות?

ניתוח הדגמים השונים וגילוי הדמיון והשוני ביניהם

  • מדוע קיים בחברה המודרנית תהליך התבגרות ממושך?
  • במה נבדלים תהליכי החִברות בתוך החברה ובמה הם נבדלים בחברות השונות?

הבנת המורכבות של תהליך ההתבגרות בחברה המודרנית וקישורה עם בעיות גיל ההתבגרות המוכרות לתלמידים

  • כיצד מתפתחת זהות?
  • מהן מטרותיו של תהליך החִברות וכיצד הן מושגות?
  • מדוע קיים בחברה המודרנית תהליך התבגרות ממושך?
  • במה נבדלים תהליכי החיברות בתוך החברה ובמה הם נבדלים בחברות השונות?

פיתוח מודעות לתהליך גיבוש הזהות האישית וכן הקשר למגוון תהליכים חברתיים

  • מי אני וכיצד איראה בעתיד?
  • כיצד מתפתחת זהות?
  • מהן מטרותיו של תהליך החִברות וכיצד הן מושגות?
  • מדוע קיים בחברה המודרנית תהליך התבגרות ממושך?
  • במה נבדלים תהליכי החִברות בתוך החברה ובמה הם נבדלים בחברות השונות?

פיתוח רגישות לבעייתיות של תהליכי חִברות מחדש כגון אלה של עולים חדשים

  • מי אני וכיצד איראה בעתיד?
  • מהן מטרותיו של תהליך החִברות וכיצד הן מושגות?
  • מדוע קיים בחברה המודרנית תהליך התבגרות ממושך?

הבנה שהמשפחה היא תופעה חברתית אוניברסלית המוכרת בצורות שונות בכל החברות ובכל התקופות

  • אילו בעיות יתעוררו בחברה בלא משפחה? ואילו בעיות ייפתרו?
  • במה דומות משפחות בחברות שונות ובמה הן נבדלות זו מזו?

הבנה שהמשפחה תורמת למילוי צרכים חברתיים בסיסיים, בהיותה בעלת חשיבות ראשונה ביצירת הקשר בין הפרט לחברה

  • אילו בעיות יתעוררו בחברה בלא משפחה? ואילו בעיות ייפתרו?
  • במה דומות משפחות בחברות שונות ובמה הן נבדלות זו מזו?
  • מה הם הגורמים המשפיעים על היווצרות דפוסי משפחה שונים?
  • מהן הבעיות החברתיות והדילמות הקשורות למשפחה בת ימינו?

הכרת סוגים של משפחות בעולם ובישראל

  • במה דומות משפחות בחברות שונות ובמה הן נבדלות זו מזו?
  • מה הם הגורמים המשפיעים על היווצרות דפוסי משפחה שונים?
  • מה מייחד את המשפחה הבתר-תעשייתית?
  • מהן הבעיות החברתיות והדילמות הקשורות למשפחה בת ימינו?

ניתוח השפעת השינויים בחברה על המשפחה

  • מה מייחד את המשפחה הבתר-תעשייתית?
  • מהן הבעיות החברתיות והדילמות הקשורות למשפחה בת ימינו?

פיתוח סובלנות כלפי צורות שונות של משפחה

  • מה מייחד את המשפחה הבתר-תעשייתית?
  • מהן הבעיות החברתיות והדילמות הקשורות למשפחה בת ימינו?

מודעות למגמות השוויון בחברה ובחינת העמדות לגבי מעמדם של האישה ושל הילד במשפחה ובחברה

  • אילו בעיות יתעוררו בחברה בלא משפחה? ואילו בעיות ייפתרו?
  • מה הם הגורמים המשפיעים על היווצרות דפוסי משפחה שונים? מה מייחד את המשפחה הבתר-תעשייתית?
  • מהן הבעיות החברתיות והדילמות הקשורות למשפחה בת ימינו?

מודעות לבעיות הקשורות במשפחה בחברה הבתר-תעשייתית והכרת הדרכים השונות שבהן מנסים בני החברה להתמודד עם בעיות אלה

  • אילו בעיות יתעוררו בחברה בלא משפחה? ואילו בעיות ייפתרו?
  • במה דומות משפחות בחברות שונות ובמה הן נבדלות זו מזו?
  • מה הם הגורמים המשפיעים על היווצרות דפוסי משפחה שונים?
  • מה מייחד את המשפחה הבתר-תעשייתית?
  • מהן הבעיות החברתיות והדילמות הקשורות למשפחה בת ימינו?

אולי תתעניינו גם ב...

פורטל זה נבנה עבור מורים ונועד לשימוש צרכי חינוך בלבד. העמוד מכיל קישורים לאתרים חיצוניים שאינם אתרי משרד החינוך. תוכן אתרים אלה וכל המוצג בהם (לרבות פרסומות) הינו באחריות בעלי האתרים בלבד. אם נתקלתם בבעיה כלשהי או שיש לכם הצעות או הערות בנוגע לתוכן, באפשרותכם לפנות אלינו בקישור זה.