
שורשיה של יהדות אתיופיה, המכונה גם ביתא ישראל, עתיקים מאוד, עוד מימי בית ראשון. היא שמרה על זיקה ליהדות וכמיהה לציון במשך שנים רבות. יהודי אתיופיה סבלו מגילויי אנטישמיות רבים ולמרות זאת שמרו על יהדותם ועל צביונם הייחודי. קהילת ביתא ישראל הייתה מנותקת מקהילות היהודים בעולם במשך כאלפיים שנה. במאה ה-16 התחילו להירקם קשרים בין קהילות שונות בעולם לבין קהילת ביתא ישראל.
החל במאה ה-19 נעשו ניסיונות של הקהילה לממש את החלום ולעלות לארץ ישראל. במשך שנים רבות הגיעו לארץ יהודי ביתא ישראל בגבורה עצומה, בבודדים ובקבוצות קטנות. העליות הגדולות של יהודי אתיופיה לישראל החלו בסוף שנות השבעים, כאשר יהודי ביתא ישראל יצאו למסע רגלי לסודן, בתנאים קשים ותוך גילויי גבורה והפכו לפליטים. המוסד וצה"ל נחלצו לעזרתם והעלו אותם לישראל במספר מבצעי הצלה.
משרד החינוך שם לו למטרה להעלות את המודעות למורשת יהדות אתיופיה העשירה, באמצעות יחידות הוראה בתחומי הדעת השונים שפותחו במזכירות הפדגוגית, בהן בא לידי ביטוי ייחודה של קהילה זו.