מדינת ישראל נמצאת בעיצומו של משבר לאומי קשה, שבו אזרחים וחיילים רבים איבדו את חייהם במתקפת טרור רצחנית ובעיצומה של מלחמה קשה בחזיתות השונות.
אזרחים רבים נמצאים במצב של "פליטים בארצם" בעקבות פינויים ממקום מגוריהם. חלק מהאזרחים איבדו את מקום עבודתם ואת פרנסתם, חלקם התגייסו למען הקהילות שלהם.
מציאות זו יוצרת בקרב התלמידים רגשות קשים – כאב, עצב גדול, תסכול, פחד וחוסר וודאות.
לאור מציאות זו, השאיפה המרכזית של אנשי החינוך היא לשדר שגרה "נורמלית" ככל הניתן ולחזק בקרב התלמידים את החוסן האישי, הקהילתי והלאומי.
חשוב לציין כי החברה הישראלית, עוד לפני אירועי ה 7.10, חוותה משבר חברתי-פוליטי קשה. הקיטוב החברתי איים על הלכידות החברתית ועל הסולידריות, שחשובות להמשך קיומה של מדינת ישראל.
אחד הלקחים של מלחמת "חרבות ברזל" הוא חיזוק הסולידריות, האחדות ותחושת הלכידות החברתית בין כל חלקי החברה הישראלית, שכן הפילוג והשסעים בחברה שהיו עמוקים מאוד בתקופה שקדמה למלחמה, העיבו והחלישו את חוסנה של החברה הישראלית.
אחת המטרות של המטה לחינוך אזרחי וחיים משותפים היא לספק למורים ברחבי הארץ כלים לטיפוח ולחיזוק סובלנות ואחדות, כערכים מובילים לחיזוק החוסן ולבניית חברה עתידית מיטבית.
אחת הדרכים לחיזוק חוסן אישי וקהילתי היא תכנון וביצוע פעולות ל"יום שאחרי".
הכוונה היא לתכנון וליישום פעולות אקטיביות לחיזוק הקהילה, החברה והמדינה, ליצירת תחושת גאווה במדינה ובחברה הישראלית ולמציאת מכנים משותפים בין הקבוצות השונות בחברה הישראלית, כך שניתן יהיה לצמצם את הקיטוב ואת העויינות ולחזק את הלכידות.